ארוס (אסטרואיד)

ארוס
	האסטרואיד ארוס
כוכב האם
כוכב אם	השמש
מידע כללי
סוג	אסטרואיד
סיווג ספקטרלי	אסטרואיד טיפוס-s
קטגוריה	אסטרואידי אמור
מיקום	בין כדור הארץ למאדים
תאריך גילוי	13 באוגוסט 1898
מגלה	קרל גוסטב וויט ואוגוסט שרלואה
מאפיינים מסלוליים
אפואפסיד	266,762,000 ק"מ; (1.783 AU)
פריאפסיד	169,548,000 ק"מ; (1.133 AU)
אקסצנטריות	0.223
זמן הקפה	643.219 ימים
	מהירות מסלולית
‑ ממוצעת	24.36 ק"מ/שנייה
מאפיינים פיזיים
ממדים	34.4×11.2×11.2 ק"מ
שטח פנים	16.84 קמ"ר
מסה	‎6.69×1015 ק"ג
צפיפות ממוצעת	2.67 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה	0.0059 מטר/שנייה² מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי	0.2194 ימים
אלבדו	0.25
מהירות מילוט	0.0103 ק"מ/שנייה
טמפרטורה ממוצעת	127 K

ארוס (שם מלא: 433 ארוס; באנגלית: Eros‏ 433) הוא אסטרואיד, השייך לקבוצת אסטרואידי אמור. השני בגודלו בקבוצת הגופים קרובי ארץ, אחרי גנימד. אחד האסטרואידים הראשונים שגשושית התקרבה אליו (ב-1998), והאסטרואיד הראשון שגשושית כזו הקיפה אותו (ב-2000) ואף נחתה עליו (ב-2001)^[1].

גילוי ומחקר

האסטרואיד ארוס התגלה ב-13 באוגוסט 1898 על ידי האסטרונום הגרמני קרל גוסטב וויט, שעבד בברלין והאסטרונום הצרפתי אוגוסט שרלואה, שעבד בניס, כל אחד מהם בנפרד. הוא כונה ארוס על שם אל האהבה היווני והמספר 433 המופיע לפני שמו באנגלית מציין את היותו האסטרואיד ה-433 שהתגלה למדע (הראשון הוא קרס, הקרוי באנגלית - 1 Ceres, השני פאלאס - 2 Pallas, וכו').

ב-17 בפברואר 1996 שיגרה נאס"א חללית מחקר, שכעבור כשנה כונתה NEAR Shoemaker, על שם המדען יוג'ין שומייקר, שנפטר ב-1997. החללית התקרבה לארוס לראשונה בינואר 1998, נכנסה למסלול סביבו ב-14 בפברואר 2000 ונחתה על פניו ב-12 בפברואר 2001. היא שידרה את ממצאיה הרבים, לרבות צילומים, לאורך כל התקופה הזו והמשיכה בכך גם כמעט חודש לאחר הנחיתה, עד שככל הנראה הקור השורר על פני האסטרואיד שיתק את מכשיריה.

תכונותיו

ארוס הוא אסטרואיד המורכב בעיקרו מסלע - S-type asteroid, כמו בערך 17% מהאסטרואידים במערכת השמש. בשונה מקבוצה זו, רובם הגדול של האסטרואידים, כ-75%, מורכבים מתרכובות פחמן - C-type asteroids.

אורכו של ארוס כ-32 ק"מ, עם רוחב ועובי של כ-11 ק"מ על 11 ק"מ. כתוצאה מכך הוא נחשב בין האסטרואידים הגדולים - השני בגודלו בקבוצת האסטרואידים הקרובים לכדור הארץ.

שנת ארוס, דהיינו משך הזמן שלוקח לו להקיף את השמש, היא בת כ-643 ימים, בערך שנת ארץ ושלושה רבעים. ארוס סובב סביב עצמו ומשלים הקפה אחת, מדי 5.27 שעות.

מסלולו סביב השמש, מרוחק ממנה, בממוצע, פחות ממאדים ויותר מכדור הארץ, אבל זהו רק הממוצע. בשל מסלולו האליפטי עד מאוד, בנקודה הקרובה ביותר שלו לשמש (פריהליון), הוא אמנם מרוחק מהשמש מעט יותר מאשר כדור הארץ (כ-1.1 AU), אך בנקודה הרחוקה (אפהליון), הוא רחוק ממנה אף יותר מאשר המאדים (כ-1.8 AU) ‏(AU = יחידה אסטרונומית = המרחק הממוצע של כדור הארץ מהשמש). סוג מסלול זה מכליל את ארוס בקבוצת האסטרואידים הקרויה אסטרואידי אמור, על שם האסטרואיד אמור, שהיה הראשון שהתגלה מקבוצה זו ואשר זהו אופי מסלולו. סוגי מסלולים אחרים של האסטרואידים מכלילים אותם בהתאמה בקבוצות אחרות, כל אחד על פי מסלולו, למשל אסטרואידי אפולו, אסטרואידי אטן וכו'.

על פי מחקרים מסוימים, קיים סיכוי תיאורטי, שבתוך מיליארד שנים פחות או יותר, יתנגש ארוס בכדור הארץ. עוצמתה הצפויה של התנגשות שכזו, אם תתרחש, תהיה אף גדולה יותר מזו שגרמה על פי התיאוריה להכחדתם של הדינוזאורים^[2].

הטמפרטורה השוררת על פני ארוס נעה בין 100+ ל- (150-) מעלות צלזיוס, תלוי במרחק מהשמש ובגורמים אחרים. דחיסותו דומה למדי לדחיסותה של הקליפה הסלעית של כדור הארץ - כ-2.4 טון למ"ק.