הויגנס (גשושית)

הויגנס
	העתק ממוזער של גשושית הצילום הויגנס
מידע כללי
סוכנות חלל	סוכנות החלל האירופית
תאריך שיגור	25 בדצמבר 2004
משגר	שוגר יחד עם קאסיני ע"ג משגר טיטן 4
	דף המשימה, אס"א
משימה
סוג משימה	נחתת
גרם שמיים	טיטאן ירחו של שבתאי
תאריך נחיתה	14 בינואר 2005
מידע טכני
משקל	319 ק"ג

הויגנס (Huygens) היא גשושית אירופית שנועדה לחקור את טיטאן, ירחו של כוכב הלכת שבתאי. קרויה על שם האסטרונום ההולנדי בן המאה ה-17, כריסטיאן הויגנס, שחקר את שבתאי וירחיו. פרויקט קאסיני-הויגנס הוא יוזמת סוכנות החלל האירופית.

המשימה

הויגנס הופרדה מגשושית האם שלה, קאסיני, ב-25 בדצמבר 2004 ונחתה על טיטאן, ירחו של שבתאי, ב-14 בינואר 2005. זהו העצם הרחוק ביותר שעליו נחת כלי שנשלח מכדור הארץ. מיד עם נחיתתה החלה הגשושית לשדר תמונות ממקומה. הצניחה עצמה ארכה למעלה משעתיים וגם במהלכה ביצעו מכשירי הגשושית צילומים ומדידות.

אחד מצילומי השטח הראשונים של הויגנס, עם נחיתתה

מניתוח ראשוני של התמונות נראה שיש נוף המעיד על זרימת נוזלים - ערוצי נחלים בתוך צוקים גבוהים, ומישורים מוצפים. ההערכה היא שמדובר באגמי אתאן ופרופן, חומרים שעל כדור הארץ נמצאים במצב צבירה גזי, אך בטמפרטורה שאינה עולה על C‏180°-, השוררת בטיטאן, חומרים אלה מתנזלים.

הגשושית המשיכה לשדר במשך למעלה משעתיים לאחר נחיתתה, והייתה זו הפתעה לטובה משום שהמדענים תכננו כי תשרוד דקות אחדות בלבד. השידור הופסק למעשה כאשר אתר הנחיתה שקע מעבר לאופק עבור הגשושית קאסיני שהעבירה את שידוריה לכדור-הארץ. ההעברה הזו גם היא הייתה יוצאת דופן משום שבמשך כל הזמן בו שהתה הויגנס על טיטאן הפנתה קאסיני את האנטנה שלה לעבר טיטאן ורק לאחר שזו השתתקה, הפנתה קאסיני את האנטנה לעבר כדור-הארץ ושידרה את ההקלטות האצורות בתוך המחשב שלה. בינתיים, נאלצו המדענים, ביניהם קרולין פורקו, להיעזר ברדיו-טלסקופים על כדור-הארץ שהצליחו לקלוט את הגל הנושא של שידורי הויגנס לקאסיני, והצליחו להבין מכך שהמשימה מתבצעת. כל זאת בנוסף לעובדה שלגלי הרדיו אורכים שעה וחצי בערך להגיע משבתאי לכדור-הארץ, ולכן בעצם הגשושית פעלה באופן אוטונומי לפי תכנות מראש.

ניתוח תמונה

תמונה פנורמית המספקת מבט מלא, 360 מעלות סביב הויגנס

התמונה צולמה במהלך צניחת הגשושית. החלק השמאלי בתמונה, מראה גבול בין אזורים בהירים וכהים. הפסים הבהירים הנראים ליד הגבול יכולים להיות ערפל קרקעי של מתאן או אדי אתאן, מכיוון שהם לא נצפו באטמוספירה העליונה. ככל שהגשושית ירדה, היא נסחפה מעל מישור (במרכז התמונה) והתקדמה לעבר אתר הנחיתה באזור כהה (מימין). אזור כהה זה הוא קרוב לוודאי ערוץ ניקוז בו עשויים גם להיות כמויות כלשהן של חומר נוזלי. מתנועת הגשושית, מהירות הרוח הייתה בערך 6–7 מטרים לשנייה. התמונה צולמה מגובה של כקילומטר אחד בקנה מידה של כ-20 מטרים לפיקסל.