משימת תקווה מאדים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משימת תקווה מאדים
נתוני משימה
חללית משימת תקווה מאדים
שם החללית תקווה
שיגור 19 ביולי 2020 בשעה 21:58:14 UTC
נתוני חללית
מסת החללית כ-1,500 ק"ג
משגר H-IIA של מיצובישי
צוות
אנשי צוות 0

משימת תקווה מאדיםערבית: مسبار الأمل, באנגלית: Mars Hope Mission) המכונה גם בשם משימת מאדים של האמירויות, היא משימת גשושית חלל למאדים שנבנתה על ידי איחוד האמירויות הערביות ושוגרה ב-19 ביולי 2020 בשעה 21:58:14 UTC. עם שיגורה של הגשושית, הפך הפרויקט למשימה הראשונה למאדים של מדינה ערבית או מדינה בעלת רוב מוסלמי. המשימה הוכרזה על ידי שייח' ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן, נשיא איחוד האמירויות הערביות, ביולי 2014,[1] ומטרתה היא להעשיר את היכולות של המהנדסים של איחוד האמירויות ולהגביר את הידע האנושי על האטמוספירה של מאדים.[2] המשימה מתבצעת על ידי צוות מהנדסים מהאמירויות בשיתוף עם מוסדות מחקר זרים, והיא תורמת להפיכת כלכלת האמירויות לכלכלה מבוססת ידע.[3]

החללית נקראת בשם "התקווה" או "אל-אמל" והיא הגיעה למסלול סביב למאדים בפברואר בשנת 2021, שנת היובל להקמתו של איחוד האמירויות.[4] ב-9 בפברואר 2021, נכנסה למסלול סביב מאדים.[5]

סקירה כללית

'תקווה' היא מקפת בלתי מאוישת, אשר שוגרה על ידי איחוד האמירויות הערביות במטרה ללמוד את האטמוספירה של מאדים ואת האקלים שלו.[6][7][8] 'תקווה' שוגרה מיפן בקיץ 2020, ונדרשו לה כשבעה חודשים כדי להגיע למסלול סביב למאדים.[6][9]

כדי להשיג את המטרות של המשלחת למאדים של האמירויות, נחתם הסכם בין סוכנות החלל של איחוד האמירויות הערביות (UAESA) (אנ') לבין מרכז החלל מוחמד בן רשיד (MBRSC) (אנ'), בהנחיית שייח' מוחמד בן ראשד אאל מכתום, סגן נשיא וראש ממשלת איחוד האמירויות הערביות ושליט דובאי.[10] בהתאם להסכם, המשלחת של האמירויות למאדים תמומן על ידי סוכנות החלל של איחוד האמירויות הערביות והיא תפקח גם על תהליך הביצוע המלא של בדיקת 'תקווה'. ההסכם מתאר את המסגרת הפיננסית והמשפטית לצד הגדרת ציר זמן לפרויקט כולו.[1] על פי ההסכם, MBRSC הופקד על מלאכת העיצוב והייצור של הגשושית, ויותר מ-150 מהנדסים מהאמירויות עבדו על החללית ובדקו את היבטיה השונים של המשימה.[1]

מטרות מדעיות

היעדים המדעיים של משלחת האמירויות למאדים, כפי שהוסכם על ידי קהילת המדענים העולמית של מאדים, נועדו לספק תמונה מלאה של האטמוספירה של מאדים.[11]

הגשושית 'תקווה' אמורה לחקור את השכבות האטמוספיריות של מאדים בפירוט ותספק נתונים על הסיבה לשינוי אקלימי דרמטי באטמוספירה של מאדים מהרגע בעבר בו היא הצליחה להכיל מים נוזליים ועד למצב כיום, בו האטמוספירה כה דקה עד כי המים יכולים להתקיים על פני כוכב הלכת רק כקרח או כאדים. זאת, כדי לעזור להבין כיצד ומדוע מאדים איבד את המימן והחמצן שלו לחלל החיצון במשך השנים. נתונים מהגשושית יעזרו להבין את הקשר בין הרמה העליונה והתחתונה של האטמוספירה שלו,[11] ויסייעו גם לאפיין את האטמוספירה של כדור הארץ ולחקור את האבולוציה שלו במשך מיליוני שנים.[12]

כל הנתונים שיתקבלו מהמשימה יהיו זמינים לכ-200 אוניברסיטאות ומכוני מחקר ברחבי העולם לצורך שיתוף ידע.[12]

החללית

לחללית הרובוטית שנשלחה למאדים תחת משימת האמירויות הוענק השם "תקווה" מאחר שיוזמי התוכנית מקווים לעורר השראה ולשלוח מסר של אופטימיות למיליוני ערבים ברחבי העולם ולעודד אותם לכיוון חדשנות.[13] באפריל 2015 הזמין מוחמד בן ראשד אאל מכתום את העולם הערבי לבחור לגשושית שם. השם נבחר לאחר קבלת אלפי הצעות, שכן הוא מתאר את מטרת הליבה של המשימה.[14] שמה של החללית הוכרז במאי 2015 ומאז מכונה המשימה "משימת תקווה מאדים".[14]

מפרט

תקווה היא גשושית בצורת משושה, בנויה מאלומיניום במבנה נוקשה אך קל-משקל דמוי חלת-דבש בעל פני שטח מורכבים. עם מסה משוערת של 1,500 ק"ג כולל הדלק, ניתן להשוות את הממדים של הגשושית לאלה של מכונית קטנה.[15]

מידות הגשושית: 2.37 מ' רוחב ו-2.9 מ' אורך, מסתה היא כ-1,500 ק"ג.

הספק: 1,800 ואט משלושה פאנלים סולאריים.[15]

לצורך תקשורת, הגשושית עושה שימוש באנטנה כיוונית בעלת צלחת ברוחב 1.5 מטר. אנטנה זו מייצרת גל רדיו צר שכיווניותו קבועה לעבר כדור הארץ. בנוסף, מצוידת הגשושית באנטנות בעלות עצימות נמוכה יותר.[15]

מכשירים מדעיים

כדי להשיג את המטרות המדעיות של המשימה, 'תקווה' צוידה בשלושה מכשירים מדעיים עיקריים.[15]

1. ה-(Imager eXploration imager (EXI: מכשיר המודד מאפיינים של מים, קרח, אבק, גזים ובפרט אוזון באטמוספירה של מאדים, שאת פיתוחו הובילה המעבדה לפיזיקה של אטמוספירות וחלל.[16]

2. ספקטרומטר המאדים האולטרה-סגול של האמירויות (EMUS): מכשיר המודד את המאפיינים הגלובליים ואת השונות של התרמוספירה, מימן וחומצה חמצנית שאף הוא פותח על ידי המעבדה לפיזיקה של אטמוספירות וחלל.[16]

3. ספקטרומטר המאדים האינפרא-אדום של האמירויות (EMIRS): בוחן פרופילי טמפרטורה, קרח, אדי מים ואבק באטמוספירה. פותח על ידי אוניברסיטת מדינת אריזונה.[15][17]

חלון השיגור

החללית שוגרה ב-19 ביולי 2020 מיפן על משגר H-IIA (אנ') של תאגיד מיצובישי, והגיעה למסלולה סביב למאדים ב-9 בפברואר 2021.[18]

הצוות

צוות המשימה מחולק לשבע קבוצות הכוללות: קבוצת החללית, לוגיסטיקה, תפעול המשימה, ניהול פרויקטים, מדע וחינוך, תחנת הקרקע ואת רכב השיגור. בראש הצוות עומד עומראן שרף (אנ'), המשמש כמנהל הפרויקט והוא אחראי על ניהול ותמיכה במשימות השוטפות הקשורות במשלחת האמירויות למאדים.[19]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 "Majarat Magazine". אורכב מ-המקור ב-2016-11-13.
  2. ^ "Emirates Mars Mission Website". אורכב מ-המקור ב-2016-03-29.
  3. ^ "UAE positions 2020 Mars Probe as catalyst for a new generation of Arab scientists & engineers".
  4. ^ "United Arab Emirates leads way with planned mission to Mars". אורכב מ-המקור ב-2018-11-11.
  5. ^ היסטוריה בחלל: החללית של איחוד האמירויות נכנסה למסלול סביב מאדים, באתר ynet, ‏9 בפברואר 2021
  6. ^ 6.0 6.1 Shreck, Adam (6 במאי 2015). "UAE to explore Mars' atmosphere with probe named 'Hope'". AP News. נבדק ב-7 במאי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Jones, Rory; Parasie, Nicolas (7 במאי 2015). "U.A.E. Plans to Launch Mars Probe - Scientists behind Emirati orbiter 'Hope' aim to collect data on the Red Planet". Wall Street Journal. נבדק ב-7 במאי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Berger, Brian (6 במאי 2015). "UAE Unveils Science Goals for 'Hope' Mars Probe". SpaceNews. נבדק ב-7 במאי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^
  10. ^ "Emirates Mars Mission - UAE's First Step". אורכב מ-המקור ב-2016-03-11.
  11. ^ 11.0 11.1 "EMM - Scientific Goals". אורכב מ-המקור ב-2016-04-06.
  12. ^ 12.0 12.1 "UAE unveils details of UAE Mars Mission".
  13. ^ "Mashable - UAE Hope Mars Mission".
  14. ^ 14.0 14.1 "Sheikh Mohammed bin Rashid Al Maktoum asks UAE residents to name Mars probe". אורכב מ-המקור ב-2016-04-07.
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 15.4 "Emirates Mars Mission - Mars Probe Specifications".
  16. ^ 16.0 16.1 "LASP Engineering Capabilities" (PDF). lasp.colorado.edu. נבדק ב-2018-12-29.
  17. ^ Altunaiji, Eman; Edwards, Christopher; Smith, Michael; Christensen, Philip; AlMheiri, Suhail; Reed, Heather (2017-04-01). "Emirates Mars Infrared Spectrometer (EMIRS) Overview from the Emirates Mars Mission". p. 15037.
  18. ^ Launch Schedule of the H-IIA Launch Vehicle No. 42 (H-IIA F42) which carries aboard the Hope
  19. ^ "The team of Emirates Mars Mission".


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33626303משימת תקווה מאדים