מסנג'ר (גשושית)

MESSENGER

איור אמן של ה־MESSENGER חולפת ליד כוכב חמה
מידע כללי
סוכנות חלל	נאס"א
מפעיל	JPL
תאריך שיגור	3 באוגוסט 2004
משגר	דלתא II
אתר שיגור	SLC-17B קייפ קנוורל
http://messenger.jhuapl.edu/
משימה
סוג משימה	ביצוע יעף, מקפת
ביצוע יעף על	כדור הארץ, נוגה, כוכב חמה
תאריך ביצוע היעף	ארץ: 2 באוגוסט 2005 נוגה 1: 24 באוקטובר 2006 נוגה 2: 5 ביוני 2007 חמה 1: 14 בינואר 2008 חמה 2: 6 באוקטובר 2008 חמה 3: 29 בספטמבר 2009
לוויין של	כוכב חמה
תאריך כניסה למסלול	18 במרץ 2011
הקפות	4,104
משך המשימה	סה"כ: 10 שנים, 8 חודשים, ו־28 יום. בדרך: 7 שנים סביב כוכב חמה: 4 שנים 1 חודש ו־14 יום
מידע טכני
משקל	485 ק"ג
כוח	450 ואט

הרכבת ה־MESSENGER בחדר נקי

שיגור ה־MESSENGER

אחת התמונות ששידרה ה־MESSENGER לכדור הארץ בעת היעף הראשון התמונה חשפה פני שטח שמעולם לא נראו לפני כן

MESSENGER‏ (MErcury Surface, Space ENvironment, GEochemistry and Ranging) הייתה גשושית ששוגרה על ידי נאס"א לחקר כוכב הלכת חמה ב־3 באוגוסט 2004. הגשושית הייתה חלק מתוכנית דיסקברי של נאס"א. בדרכה הארוכה למסלול קבוע סביב כוכב חמה, ביצעה הגשושית מספר מעברים קרובים לכדור הארץ ולנוגה על מנת לחסוך בכמות הדלק הנדרש למסע. ב־4 באפריל 2011 המסנג'ר נכנסה לשלב העיקרי של משימתה שארך כשנה במהלכה צולמו קרוב ל־100,000 תצלומים של פני השטח. החל מה־17 במרץ 2012 המסנג'ר החלה במשימת הארכה עד מרץ 2013. ב־30 באפריל 2015 הסתיימה משימתה והיא התרסקה על פני השטח של כוכב הלכת חמה.

משימות

הגשושית תוכננה לחקור שש סוגיות עיקריות הקשורות בכוכב הלכת חמה:

• סיבת צפיפותו הגבוהה של כוכב חמה
• ההיסטוריה הגאולוגית של כוכב חמה
• מקור השדה המגנטי של כוכב חמה
• מבנה הליבה של כוכב חמה
• האם יש קרח בקטבי כוכב חמה
• מה מקור האטמוספירה הדלילה בכוכב חמה

מכשור

לגשושית מכשור שאיפשר צילום תמונות ברזולוציה גבוהה בהרבה מזה של מארינר 10 וצילום שטחים נרחבים יותר. הגשושית גם צוידה במכשור מגוון יותר כגון ספקטרומטר, אשר יכול לברר פיזור חומרים שונים על פני כוכב חמה, מגנטומטר ומכשור נוסף למדידת מהירות חלקיקים טעונים. שינויים זעירים במסלול הגשושית איפשרו להסיק מה הוא המבנה הפנימי של כוכב חמה.

המכשור שעל ה־MESSENGER כלל:

• זוג מצלמות (Mercury Dual Imaging System – MDIS) שתי מצלמות, אחת בעלת שדה ראייה רחב ושנייה בעלת שדה צר (והגדלה גבוהה). המצלמות היו מסוגלות לצלם בצבעים אמיתיים, דרך מסננים של צבעים מסוימים וכן להפיק תמונות תלת־ממדיות.
• ספקטרומטר קרני גמא ונייטרונים (Gamma-Ray and Neutron Spectrometer – GRNS)
• ספקטרומטר קרני רנטגן (X-Ray Spectrometer – XRS) איתר סוגי חומרים שונים מאשר ה־GRNS.
• מגנטומטר (Magnetometer - MAG) איפשר לאתר כיצד מתנהג השדה המגנטי של כוכב חמה, האם מקורו בליבת כוכב חמה האם ליבתה מסתובבת או קבועה.
• מד גובה פני שטח (Mercury Laser Altimeter – MLA) נתן תמונה מדויקת ביותר של גודלן של תצורות הקרקע על פני כוכב חמה.
• ספקטרומטר פני השטח ואטמוספירה (Mercury Atmospheric and Surface Composition Spectrometer – MASCS) למדידת כמויות והרכבי של חומרים שונים באקסוספירה שעל פני חמה וכן חומרים שונים שה־GRNS וה־XRS לא היו מסוגלים לגלות.
• ספקטרומטר פלזמה וחלקיקים אנרגטיים (Energetic Particle and Plasma Spectrometer – EPPS) בדק כיצד מתנהגים חלקיקים טעונים חשמלית הנפלטים מהשמש ליד השדה המגנטי של כוכב חמה, על כדור הארץ אותם חלקיקים יוצרים את הזוהר הצפוני.
• מגן שמש (SUNSHADE) שתפקידו היה להגן על המכשור שנמצא בתוך הגשושית מהתחממות, שכן הטמפרטורה בצד היום בחמה מגיעה לכ־400 מעלות צלזיוס.

שלבים משמעותיים בהגעתה של המסנג'ר לכוכב חמה

ב־3 באוגוסט 2004 שוגרה הגשושית מנמל החלל קייפ קנוורל על גבי טיל דלתא 2 למסלול הליוצנטרי. משך הזמן שנדרש למסע ישיר (מסלול אליפטי בו כדור־הארץ וכוכב חמה הם האפהליון והפריהליון בהתאמה) אל כוכב חמה הוא כ־3 חודשים בלבד, אולם אז הייתה מגיעה הגשושית במהירות מסלולית גבוהה. כדי להגיע במהירות נמוכה יחסית, המאפשרת מסלול הקפה נמוך יותר, שוגרה המסנג'ר במסלול בעל מספר שלבי הגעה שכלל מספר מעברים ליד כוכב חמה, כדור־הארץ וכוכב הלכת נוגה.

יעף ראשון סביב כוכב חמה בוצע ב־14 בינואר 2008. ביעף זה צילמה הגשושית כחמישית משטח הכוכב, הצילומים הראו כי שטחים גדולים מכוכב חמה נוצרו על ידי התפרצויות געשיות, וכי יש לו שדה מגנטי פעיל, הנוצר בגרעין ברזל מותך.

יעף שני החל ב־6 באוקטובר 2008, ביעף זה, חלפה הגשושית במרחק 200 ק"מ מכוכב חמה וצילמה למעלה מ־1,200 תמונות שכיסו חלק נוסף שלו.

יעף שלישי בוצע בספטמבר 2009. ביעף זה צולמו מרבית פני השטח שטרם מופו על ידי מארינר 10. ב־18 במרץ 2011 נכנסה הגשושית למסלול אליפטי סביב כוכב חמה וב-4 באפריל 2011 החלה את השלב העיקרי של משימתה שארך כשנה במהלכה צולמו קרוב ל-100,000 תצלומים של פני השטח.

במהלך נובמבר 2010, מסנג'ר צילמה רצף תמונות שנקראו הדיוקן המשפחתי של מערכת השמש ובו רואים שישה כוכבי לכת ומספר ירחים ממערכת השמש. בתמונה רואים את נוגה, כדור הארץ, צדק, מאדים, כוכב חמה ושבתאי, כמו גם את הירח ואת ארבעת הירחים הגליליאניים.

ראו גם

• תוכנית דיסקברי

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מסנג'ר
• מידע אודות הגשושית באתר נאס"א (באנגלית)
• סת' בורנסטיין, בנאסא טוענים כי כוכב חמה מתכווץ, באתר ynet, 1 בפברואר 2008
• איתי נבו, ‏השליח התרסק על כוכב חמה, באתר "הידען", 2 במאי 2015
• מסנג'ר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34285301מסנג'ר (גשושית)