מארס אקספרס
 | |
| תמונת הדמיה של הגשושית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | איס"א |
| תאריך שיגור | 2 ביוני 2003 |
| משגר | סויוז-FG |
| mars.esa.int | |
| משימה | |
| סוג משימה | מקפת ונחתת |
| לוויין של | מאדים |
| תאריך כניסה למסלול | 25 בדצמבר 2003 |
| נטייה | 86.3º |
| אפואפסיד | 10,107 ק"מ |
| פריאפסיד | 298 ק"מ |
| זמן הקפה | 7.5 שעות |
| משך המשימה | 20 שנים, 10 חודשים ו־29 ימים חלפו |
| מידע טכני | |
| משקל | 1123 ק"ג (457 ק"ג מתוכם דלק) |
| כוח | 460 ואט (במאדים) |
מארס אקספרס היא גשושית של סוכנות החלל האירופית וסוכנות החלל האיטלקית. הגשושית שוגרה ב-2 ביוני 2003 מהקוסמודרום בבייקונור שבקזחסטן באמצעות משגר סויוז-פרגאט, והחלה במסעה לעבר מאדים. השימוש במילה "אקספרס" במשימה זו מתייחס במקור לפרק הזמן הקצר יחסית של מסעה, שבוצע בעת שכדור הארץ ומאדים היו להערכת אסטרונומים במרחק הקצר ביותר באלפי השנים האחרונות, אולם הוא גם מתאר היטב את המהירות והיעילות שבה תוכננה ונבנתה הגשושית.
הגשושית נשאה בתוכה גם רכב נחיתה, "ביגל 2", שתוכנן לחפש סימני ביולוגיה ולמחקרי גאוכימיה. המדענים ששיגרו אותה קיוו שיוכלו לשפוך אור על השאלה האם היו אי פעם תנאים לחיים על מאדים ואולי ישנם כאלה גם היום. רבים מהמכשירים על המקפת, לרבות מצלמה וכמה ספקטרומטרים הם העתקים של אלו שאבדו בשיגור הכושל של משימת "מארס 96" הרוסית (כאשר מדינות אירופה פיתחו ומימנו את השיגור הכושל). התכנון הבסיסי של "מארס אקספרס" מבוסס על הגשושית רוזטה שעל פיתוחה הוצא סכום כסף רב. בתכנון נעשה שימוש חוזר נוסף בגשושית ונוס אקספרס. הדבר נעשה בעיקר כדי לקצר את זמן הפיתוח ואת העלויות ולהגביר את האמינות.
הגשושית הגיעה למאדים ונכנסה למסלול סביבו ב-25 בדצמבר 2003, ו"ביגל 2" נכנסה לאטמוספירה של מאדים באותו היום. לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים ליצור קשר עם הנחתת היא הוכרזה כאבודה ב-6 בפברואר 2004. כ-11 שנים אחר כך, בינואר 2015, אותרה הנחתת כשהיא שלמה ופרוסה בצילום של המקפת MRO. בינתיים החלה המקפת מארס אקספרס בשלב המדעי שלה שכלל שנתיים של מחקר מקיף של מאדים. בשנת 2005 דיווחה סוכנות החלל האירופית כי מכשיר בשם אומגה (ספקטרומטר מיפוי בתחום האור הנראה והאינפרה-אדום) גילה נוכחות של זרחנים הידרטיים, סיליקטים ומבחר מינרלים יוצרי סלעים. ספקטרומטר אחר - מדגם ספקטרומטר פוריה גילה מתאן באטמוספירה המגיע מאזור ליד קו המשווה המכיל קרח תת-קרקעי, גילוי חשוב במיוחד המעיד על פעילות געשית או אולי אף על קיומם של מיקרו-אורגניזמים מתחת לפני השטח.
ב-4 במאי 2005 פרשה מארס אקספרס את הראשונה מבין שתי אנטנות המכ"ם שלה, באורך 20 מטרים, עבור ניסוי בשם מארסיס (Mars Advanced Radar for Subsurface and Ionosphere Sounding). האנטנה הראשונה לא הצליחה להתייצב במקום המיועד לה ואולם חשיפה לשמש במשך כמה דקות ב-10 במאי איפשרה תיקון התקלה. האנטנה השנייה הותקנה בהצלחה ב-14 ביוני. שתי האנטנות נדרשו כדי ליצור אנטנה דו-קוטבית באורך 40 מטרים. המכ"ם היה אמור להיפרש עוד באפריל 2004, אולם המהנדסים חששו כי הפרישה הזו תפגע בגשושית. המכ"ם החל לפעול מעשית במהלך יולי 2005.
בסוף אוקטובר 2005 הודיעה סוכנות החלל האירופית כי מארס אקספרס גילתה באמצעות המכ"ם החדש מאגרי מים תת-קרקעיים.
לפי התכנון המקורי, הייתה מארס אקספרס אמורה להפסיק את פעילותה בסוף דצמבר 2005, אולם הוחלט להמשיך בהפעלתה כל עוד מכשיריה עובדים. נכון לינואר 2019 הגשושית עדיין פעילה וב-2018 היו לה מספר תגליות חשובות.
ב-2010 עברה מארס אקספרס סמוך מאוד לירח פובוס וגילתה כי מבנהו ספוגי, עובדה המסבירה את משקלו הסגולי הנמוך.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מארס אקספרס- ידען משימת מארס אקספרס, באתר "הידען"
- מארס אקספרס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| משימות לחקר מאדים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יעפים |
|
| |||||||
| מקפות |
| ||||||||
| נחתות |
| ||||||||
| רוברים |
| ||||||||
| ראו גם | משימות מאוישות למאדים • חקר מאדים | ||||||||
| תוכנית דיסקברי | ||
|---|---|---|
| פעילים | ASPERA-3 (רכיב במארס אקספרס) • לוסי • פסיכה | 
|
| מתוכננים | VERITAS • DAVINCI | |
| הושלמו | NEAR Shoemaker • מארס פאת'פיינדר • לונר פרוספקטור • סטארדאסט / NExT • ג'נסיס • MESSENGER • פגיעה עמוקה / EPOXI • Moon Mineralogy Mapper • GRAIL • Dawn • טלסקופ החלל קפלר • InSight | |
| נכשלו | CONTOUR | |
34766668מארס אקספרס