מגדל הגמל (גניגר)
 | |
| מגדל הגמל בגניגר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מגדל תצפית |
| שימוש |
עד קום המדינה: שמירה ותצפית לאחר קום המדינה: חדר שירות לבריכה |
| מיקום | גניגר |
| בעלים | קיבוץ גניגר |
| מייסדים | התאחדות בתי הכנסיות של חברת בני ישראל בלונדון |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1932–1935 (כ־3 שנים) |
| חומרי בנייה | בטון |
| יוצר | קק"ל |
| אדריכל |
יוחנן רטנר עמנואל ילן |
| סגנון אדריכלי | באוהאוס |
| מידות | |
| גובה | 6 מטר |
| שטח | 40 |
| גובה מעל פני הים | 116 מטר |
| קואורדינטות | 32°39′52″N 35°15′25″E / 32.664444°N 35.256944°E |
| מגדל הגמל בגניגר | |
מגדל הגמל הוא מגדל שמירה ותצפית שנבנה בשנות ה-30 למטרות ביטחוניות על מורדות הרי נצרת מעל קיבוץ גניגר. המגדל, שנבנה בסגנון הבאוהאוס, שימש ליעודו עד קום המדינה. ב-2003 עבר תהליך שיפוץ ושימור והוכרז כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
רקע
שנות ה-30 של המאה ה-20 התאפיינו בחוסר שקט ביטחוני שתחילתו במאורעות תרפ"ט (1929) ושיאו במרד הערבי הגדול ב-1936. במהלך אותן שנים הותקפו רבים מהישובים העבריים בארץ ישראל ונאלצו להתגונן בדרכים שונות. בניית מערכות תצפית והגנה מבוצרות הייתה הדרך העיקרית בה נקטו היישובים כשבמסגרת זו הוקמו מבני בטון, נבנו חומות הגנה ומגדלי שמירה וירי ונחפרו מקלטים, תעלות ובונקרים. המגדל בגניגר היה אחד מאותם מבנים שהוקמו כחלק מהתבצרות היישוב היהודי.
ההיסטוריה של המגדל
הקמת המגדל
היוזמה להקמת המגדל הייתה של קק"ל שרצתה לצפות על הדרך מנצרת לחיפה וכן לשמור על יער בלפור שניטע על מורדות הרי נצרת זמן קצר לפני כן. תכנון המגדל נמסר לאדריכלים יוחנן רטנר ועמנואל ילן שהיו פעילים באזור הצפון ושילבו אדריכלות ופעילות ביטחונית. אדריכלים אלו, שהושפעו מעבודותיו של אריך מנדלסון, תכננו מבנה צבוע לבן בסגנון הבאוהאוס. הבנייה של המגדל החלה ב-1932[1] והסתיימה ב-1935. רוב המימון לפרויקט נתרם לקק"ל על ידי "התאחדות בתי הכנסיות של חברת בני ישראל בלונדון".
כיאה למבנה ביטחוני, נבנה המגדל כולו מבטון וכלל חדר תחתון, מעלה מדרגות לולייני וחדר שמירה עליון ובו פתחי חלונות[2]. בראשו של המגדל, מעל חדר השמירה, הותקן זרקאור לשירות השומרים. בגלל צורת המבנה הדומה לגמל כורע נקרא המגדל "מגדל הגמל".
לאחר סיום הבנייה אוייש המקום על ידי כיתת שמירה שגרה בחלק התחתון כשהשומר התורן ישב בחדר העליון. מכיוון שיער בלפוריה היה צעיר בלט המגדל מעל צמרות העצים והיווה סימן הכר של הקיבוץ. כחלק מההערכות הביטחונית הותקן במקום סליק לשירות חברי ארגון ההגנה.
לאחר קום המדינה
לאחר קום המדינה לא היה בו יותר צורך ביטחוני והמגדל ננעל כשבחדר התחתון הוקם חדר טבע עבור תלמידי בית הספר. בשנות ה-60 נפתחה בריכת שחיה בצמוד למגדל והחדר התחתון הפך לחדר השירות של הבריכה, חדר המציל, ותחנת העזרה ראשונה שלה. עם השנים גדלו העצים ביער בלפוריה והמגדל נעלם ביער.
תהליך השימור
ב-2003 יזם חבר גניגר, האדריכל אהרן בן-אפרים (ממשרד א"ב מתכננים), את שיפוץ ושימור המגדל. בן-אפרים גייס 150,000 ש"ח לטובת שיפוץ המגדל[3].
על אף תוכניות שהוגשו להפוך את האתר לנקודת תיירות פתוחה לביקורים נכון ל-2022 המגדל עדיין סגור ולא נגיש.
קישורים חיצוניים
- מיכאל יעקובסון, יופיו אינו ידוע: מגדל הגמל של קיבוץ גניגר, באתר Xnet, 22 בדצמבר 2011
- מירב גולדוין, מגדל עם יחסי ציבור, 23 במאי 2021
- מגדל הגמל, באתר הושבילים
- מגדל הגמל, באתר קק"ל
הערות שוליים
- ^ לוח המאורעות והמעשים, באתר קיבוץ גניגר
- ^ הפתחים בראש המגדל נשארו פתוחים וכוסו בחלונות רק לאחר קום המדינה
- ^ הכסף גוייס ממועצה אזורית עמק יזרעאל, מהמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ומהקרן הקיימת לישראל
