גלן יאנגקין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גלן יאנגקין
Glenn Youngkin
דיוקנו הרשמי של המושל יאנגקין, 2022
דיוקנו הרשמי של המושל יאנגקין, 2022
דיוקנו הרשמי של המושל יאנגקין, 2022
לידה 9 בדצמבר 1966 (גיל: 58)
ריצ'מונד, וירג'יניה, ארצות הברית
שם מלא גלן אלן יאנגקין
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת רייס, אוניברסיטת הרווארד
עיסוק איש עסקים, פוליטיקאי
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
בת זוג סוזן יאנגקין (מאז 1995)
מושל וירג'יניה ה־74
15 בינואר 2022 – מכהן
(3 שנים)
סגנית וינסום סירס

גְלֵן אָלֶן יַאנְגּקִין (באנגלית: Glenn Allen Youngkin; נולד ב-9 בדצמבר 1966) הוא פוליטיקאי ואיש עסקים אמריקאי, מושל וירג'יניה המכהן מאז 15 בינואר 2022. בבחירות לתפקיד המושל שנערכו בראשית נובמבר 2021 גבר יאנגקין, מועמד המפלגה הרפובליקנית, על המושל לשעבר והמועמד הדמוקרטי טרי מקאוליף.[1] טרם כניסתו לחיים הפוליטיים, עבד יאנגקין במשך 25 שנה בחברת ההשקעות הפרטיות "קבוצת קרלייל" ("The Carlyle Group"), ולאחר מכן היה למנכ"ל החברה. יאנגקין פרש מקבוצת קרלייל בספטמבר 2020, והכריז על מועמדותו לתפקיד מושל וירג'יניה בינואר 2021.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

גלן אָלֶן יאנגקין נולד בריצ'מונד, עיר הבירה של וירג'יניה, בראשית דצמבר 1966. הוא בנם של אליס (לבית קווין) וקרול ויין יאנגקין. אביו שיחק כדורסל באוניברסיטת דיוק ועבד בתחום החשבונאות. בנעוריו של יאנגקין עברה המשפחה מריצ'מונד אל וירג'יניה ביץ'.[2] הוא למד באקדמיית נורפוק השוכנת בנורפוק, והשלים את לימודיו בשנת 1985.[3] כתלמיד בבית הספר התיכון זכה במספר תוארי הצטיינות בכדורסל.[4] יאנגקין למד באוניברסיטת רייס על מלגת כדורסל, ושיחק במשך ארבע עונות בליגה א' של התאחדות ספורט הקולג'ים הלאומי בקבוצת כדורסל הגברים של רייס, שם הוא זקף לזכותו 82 נקודות ו-67 ריבאונדים בקריירה שלו. במהלך 1990 השלים לימודי תואר ראשון במדעי הניהול, לצד תואר ראשון נוסף בהנדסת מכונות. ב-1994 קיבל תואר מוסמך אוניברסיטה במנהל עסקים מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד.[5]

קריירה עסקית

לאחר שסיים ב-1990 את לימודיו באוניברסיטת רייס, הצטרף יאנגקין לבנק ההשקעות "פירסט בוסטון" (First Boston), שם טיפל במיזוג חברות ורכישות ובמימון בשוק ההון.[6] החברה נרכשה בידי קרדיט סוויס והפכה ל"קרדיט סוויס פירסט בוסטון"; יאנגקין עזב ב-1992 כדי ללמוד תואר שני במנהל עסקים. כעבור שנתיים, משקיבל תואר מוסמך, הצטרף לחברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי ושות'. באוגוסט 1995 חבר לחברת ההשקעות הפרטיות "קבוצת קרלייל" שבסיסה בוושינגטון הבירה. תחילה היה חבר בצוות רכישת החברות של התאגיד. ב-1999 מונה לשותף ומנהל בחברה. בשנים 2000–2005 ניהל את צוות רכישת החברות בממלכה המאוחדת, ומ-2005 עד 2008 היה יו"ר צוות ההשקעות של חטיבת התעשייה העולמית בחברה.[7]

באפריל 2008, המייסדים של קרלייל ביקשו מיאנגקין לסגת מעשיית עסקאות כדי להתמקד באסטרטגיה הרחבה יותר של החברה.[8] בשנת 2009 הקימו האבות המייסדים של החברה ועדה תפעולית בת שבעה אנשים, בראשות יאנגקין, אשר פיקחה על הפעילות השוטפת של קרלייל לא כולל עסקאות. באותה השנה הוסיף להצטרף, ביחד עם דניאל אקרסון, לוועד המנהל של החברה, שהיה מורכב עד אותה עת משלושת המייסדים בלבד. כאשר סמנכ"ל הכספים הראשי של קרלייל, פיטר נאכטווי (Nachtwey), עזב לפתע את החברה בשלהי 2010, מונה יאנגקין לסמנכ"ל כספים דה פקטו. יאנגקין היה סמנכ"ל התפעול של קבוצת קרלייל ממרץ 2011 עד יוני 2014. יאנגקין מילא תפקיד מרכזי בהנפקה הראשונה לציבור של החברה, כאשר פיקח על ההנפקה והצעת מניותיה.[9] ביוני 2014 הפך לנשיא משותף ולמנהל התפעול הראשי לצד מייקל ג'. קוואנה, שהצטרף לקבוצת קרלייל מג'יי פי מורגן צ'ייס. במאי 2015 עזב קוואנה את הקבוצה, ויאנגקין נותר לבדו בתפקיד הבכיר.[10]

באוקטובר 2017 הודיעה קבוצת קרלייל שמייסדיה יישארו יושבי ראש בכירים בדירקטוריון אך יתפטרו מתפקידם כמנהלים היומיומיים של החברה. הם הכריזו על יאנג'ין ועל קוסונג לי (Kewsong Lee) כיורשים שלהם, שימשהו כמנכ"לים זה לצד זה, החל מ-1 בינואר 2018. בתפקיד זה יאנגקין פיקח על עסקי הנדל"ן, האנרגיה, התשתיות ופתרונות ההשקעה של קרלייל; לי פיקח על עסקי ההון הפרטי והאשראי העולמי של החברה.[11] יאנגקין ולי גם הצטרפו למועצת המנהלים של החברה משמונו למנכ"לים שותפים. סוכנות הידיעות "בלומברג" תיארה את מבנה המנכ"לות המשותפת בחברה כ"מסורבלת", ולאחר שנתיים וחצי הודיע יאנגקין על פרישתו. ביולי 2020 הודיע כי יעזוב סופית בשלהי ספטמבר.[12]

מושל וירג'יניה

הבחירות למושלות וירג'יניה 2021

יאנגקין, 2021
תוצאות הבחירות בווירג'יניה לפי מחוזות; באדום צבועים מחוזות בהם גרף יאנגקין את מרב הקולות, ובכחול המחוזות בהם גרף מקאוליף את מרב קולות הבוחרים

בינואר 2021 הכריז יאנגקין כי יתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לתפקיד מושל וירג'יניה.[13] הייתה זו התמודדותו הראשונה לתפקיד ציבורי. עושרו האישי של יאנגקין העניק לו את היכולת לממן את מסע הבחירות שלו בכוחות עצמו, והוא הוציא לפחות 5.5 מיליון דולר אמריקאי מכספו הפרטי לצורך ההתמודדות.[14] יאנגקין זכה לתמיכתו של טד קרוז במהלך הבחירות המקדימות, שתיאר את יאנגקין כידיד קרוב של משפחתו.[15] גם שגרירת ארצות הברית באו"ם ומושלת קרוליינה הדרומית לשעבר ניקי היילי העניקה לו את חסותה.[16] בעבר, תרם יאנגקין כספים למסע הבחירות של קרוז בבחירות 2018 לסנאט של ארצות הברית.[17]

ב-10 במאי זכה יאנגקין במועמדות מפלגתו במהלך ועידה של המפלגה הרפובליקנית בווירג'יניה, לאחר סבבים מרובים של הצבעה לפי דירוג ב-39 קלפיות בפוזרו ברחבי הקהילייה; הוא גבר על שישה מתמודדים אחרים.[18] כל המועמדים הרפובליקנים, כולל יאנגקין, הדגישו את נאמנותם לנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ ולטראמפיזם, אם כי מתמודדים אחרים למועמדות, כגון חברת הסנאט המדינתי אמנדה צ'ייס, היו תומכים אדוקים יותר של טראמפ.[19] לאחר שזכה במועמדות המפלגה, העניק טראמפ את חסותו ליאנגקין.[20] אמנם יאנגקין החשיב את תמיכת טראמפ ל"כבוד", אך הוא ביקש לבדל את עצמו מכמה מתומכיו הנלהבים ביותר של טראמפ.[21] לראיה, העיתון "הניו יורק טיימס" פרסם בחודש אוקטובר שיאנגקין שאף להפוך את מסע הבחירות לעניין "מקומי" בתוך גבולות וירג'יניה.[22] יאנגקין חיזר בגלוי הן אחר תומכי-טראמפ והן אחר מתנגדיו.[23]

יריבו של יאנגקין בבחירות מטעם המפלגה הדמוקרטית היה המושל לשעבר טרי מקאוליף.[24] ב-12 ביולי מיאן יאנגקין לקיים עימות בחירות מול מקאוליף בלשכת עורכי הדין של וירג'יניה, בנימוק של התנגדות למנחת העימות ג'ודי וודרוף (אנ'), על תרומה שתרמה ל"קרן קלינטון–בוש האיטי" ב-2010.[25] לשכת עורכי הדין של וירג'יניה קיימה עימותי בחירות לתפקיד המושל בכל הפעמים מאז 1985; מקאוליף ויאנגקין המשיכו להתייצב זה מול זה בעימותי בחירות פעמיים במהלך מסע הבחירות.[26]

לפי המלכ"ר "PolitiFact", טרם הוועידה הרפובליקנית בווירג'יניה ”יאנגקין התהלך על חבל דק כשנשאל האם הנשיא ג'ו ביידן נבחר באופן לגיטימי. הוא הודה שביידן הוא נשיא ארצות הברית אך לא אמר בבירור אם הוא סבור שהנשיא נבחר בצורה הוגנת. לאחר כינוס הוועידה החל יאנגקין להודות שאופן היבחרו של ביידן היה לגיטימי.[27]” אמנדה צ'ייס, חברת הסנאט של וירג'יניה שקידמה תיאוריות קונספירציה לגבי בחירות 2020, פעלה עבור מסע הבחירות של יאנגקין.[28] סוכונת הידיעות "AP" ציינה שיאנגקין "כשל בהפרכת תאוריית קונספירציה" לגבי בחירות 2020[29]; כשנשאל באחת מעצרותיו האם ניתן להשיב את טראמפ אל הבית הלבן, השיב יאנגקין: "איני יודע את הפרטים לגבי איך זה עשוי להתרחש כי מה שקורה במערכת המשפט מתקדם לאט ואין זה ברור".[30]

יאנגקין ניהל תעמולת בחירות לצד סגן נשיא ארצות הברית לשעבר מייק פנס, וגם יועצו לשעבר של טראמפ סטיב באנון נאם בשבחו של יאנגקין בעצרת בחירות בחודש אוקטובר, בה הוצג סרטון תמיכה מאת טראמפ עצמו.[31] בעצרת שנערכה באוקטובר יאנגקין לא השתתף באופן אישי, אף על פי שהודה למארחיה על קיומה.[32][33] יאנגקין שם דגש על המצע שלו בסוגיות החינוך, מה שהסב לו תשומת לב בתקשורת הלאומית.[34] הוא טען כי תאוריה ביקורתית של גזע נלמדת בהרחבה במוסדות החינוך בווירג'יניה. למעשה התיאוריה הבוחנת כיצד החוק מנציח את הפערים הגזעיים, אינה נלמדת בבתי הספר של וירג'יניה.[35]

ביום הבחירות, שהתקיים ב-2 בנובמבר, ניצח יאנגקין את מקאוליף וגרף 50.8% מקולות הבוחרים, בעוד מקאוליף גרף 48.4%.[36] ניצחונו של יאנגקין, שנחשב במהלך מסע הבחירות לאנדרדוג במדינה הכחולה,[37] התפרש כמפח נפש עבור הנשיא ביידן והמפלגה הדמוקרטית לקראת בחירות האמצע ב-2022.[38] יאנגקין הושבע לתפקידו כמושל ב-15 בינואר 2022.

השבעתו

ב-15 בינואר 2022 הושבע יאנגקין כמושל וירג'יניה ה-74. הוא הושבע לצד עמיתיו למרוץ הרפובליקנים, סגנית המושל וינסם סירס, האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שנבחרה לתפקיד ממשל ברמה המדינתית בווירג'יניה, והתובע הכללי ג'ייסון מייארס, הלטיני הראשון בתפקיד מדינתי בווירג'יניה.[39] הוושינגטון פוסט כינה את הטיקט "מגוון באופן היסטורי",[40] ודיווח שזהו סימן ל"התקדמות" שנעשתה על ידי המפלגה הרפובליקנית "בקהילות האפרו-אמריקאית והלטינית". המושל הדמוקרטי לשעבר, דאגלס ויילדר העיר לאחר הבחירות שהרפובליקנים עקפו את הדמוקרטים עם הישג היסטורי, שלדבריו הראה שהדמוקרטים "לא יכולים לסמוך על הקהילה [השחורה] כמובנת מאליה".[41]

בעת השבעתו של יאנגקין מלאו שנתיים למגפת הקורונה. השבוע הראשון לכהונתו התרחש בעיצומה של הסופה החורפית של 17-14 בינואר שהתחוללה באמריקה הצפונית (אנ')[42][43] העיתון ריצ'מונד טיימס דיספץ' דיווח שבבוקרו של היום שלפני ההשבעה השתתף יאנגקין בטקס באנדרטת הפיוס שבשביל העבדים בריצ'מונד שהיה משכנו של שוק העבדים הפנימי השני בגודלו בארצות הברית לפני מלחמת האזרחים. באותו ערב התקיים נשף ההשבעה לכבוד יאנגקין במלון אומני ריצ'מונד. אירוע נוסף לכבוד ההשבעה התקיים מאוחר יותר במוזיאון המדע של וירג'יניה.[44] בליל ההשבעה קיים יאנגקין נשף בתחנת הרכבת של הרחוב הראשי של ריצ'מונד.[45]

הוושינגטון פוסט כתב שנאום ההשבעה של יאנגקין "סיפק את השילוב של אמונה דתית עם תעוזה שהניעו את ניצחונו",[39] בעוד שה-Associated Press אפיין את הנאום ככזה שכלל "טון של דו-מפלגתיות ואופטימיות".[46] סוכנות הידיעות ציינה שיאנגקין עשה שימוש בנאומו כדי למתוח ביקורת על הפוליטיקה המודרנית כ"רעילה מדי", אך גם כתבה שמיד לאחר הנאום הוא "בחש בשנאה מפלגתית" כאשר חתם על סדרה של צווי מושל שגרמו לקיטוב. בנוסף הם ציינו שלשבח של יאנגקין לחיסון הקורונה "הפך לרדוד בקרב הקהל שלא עטה מסכות".[39] כלי תקשורת רבים דיווחו שאת מחיאות הכפיים הסוערות ביותר קיבל יאנגקין על שורה בנאומו בנוגע ל"הוצאת הפוליטיקה מחדר הכיתה".[47]

צעדיו ביום הראשון

לאחר טקס ההשבעה חתם יאנגקין על 11 צווי מושל. הראשון מביניהם אסר על הוראת מה שכונה "מושגים פלגניים מטבעם" ומזהה את תורת הגזע הביקורתית כמושג אחד כזה.[48] בצו המושל שעליו חם, אפיין יאנגקין את תורת הגזע הביקורתית ותפיסות קשורות אליה כ"אינדוקטרינציה פוליטית" אשר "מלמדת תלמידים להשקיף על החיים דרך עדשות של גזע ומניחה שחלק מהתלמידים הם במודע או שלא במודע גזעניים או מדכאים, ושהאחרים הם קורבנות שלהם".[49] הוושינגטון פוסט ציין שבעוד שתאוריית הביקורת הגזעית מתייחסת במפורש ל"מסגרת האקדמית שבוחנת כיצד הפוליטיקה והחוקים מניעים גזענות שיטתית בארצות הברית", המונח אומץ מחדש על ידי שמרנים "כמכלול שמסמל את עבודת השוויון והגיוון של בתי הספר".[50] עמדתו של יאנגקין בנוגע לתאוריית הביקורת הגזעית גונתה על ידי מנהיגים של פורום המחוקקים השחורים בווירג'יניה, ועל פי הריצ'מונד טיימס דיספץ', הוא זעזע מחנכים רבים בווירג'יניה. מבקריו של יאנגקין, כתב העיתון, ראו את איסור תאוריית הביקורת הגזעית כניסיון ל"הלבנת" ההיסטוריה וכ"מחיקת ההיסטוריה השחורה".[51]

שניים מ-11 צווי המושל ביטלו את תקנות הקורונה שהופעלו על ידי הממשל הקודם. אחד מהם ביטל את חובת עטית המסכות בבתי הספר הציבוריים. צו אחר ביטל חובת קבלת חיסון קורונה על ידי עובדי המדינה. בנוסף, אחד הצווים קרא להערכה מחדש של תקני הבטיחות בעבודה שאומצו על ידי ממשלו של ראלף נורתם כהגנה מפני נגיף הקורונה.[48]

הצווים האחרים שעליהם חתם יאנגקין ביום כהונתו הראשון נועדו לפיטורים ולהחלפת כל חברי מועצת החנינות של וירג'יניה, קראו לתובע הכללי לחקור את הטיפול בהטרדות שהתרחשו קודם לכן בבתי הספר הציבוריים של מחוז לאודון, יזמו ביקורות על מועצת החנינות של וירג'יניה, על מחלקת כלי הרכב של וירג'יניה ועל נציבות התעסוקה של וירג'יניה, יצרו ועדות להתמודד עם אנטישמיות ועם סחר בבני אדם, הורו לסוכנויות הממשל לצמצם את התקנות הבלתי מחייבות ב-25 אחוזים, וקראו למדינה להעריך מחדש את שותפותה ביוזמת גזי החממה האזורית (אנ').[39][48][52]

הוושינגטון פוסט ציין שהצווים שעליהם חתם יאנגקין הלכו "הרבה מעבר לנוהג של קודמיו במעון המושל במשך 20 השנים הקודמות", וכתב שבעוד שכל אחד מקודמיו התמקד בצווי המושל הראשונים שלו ב"סוגיות פחות גחמניות", כמו הגנות מפני הפליה ומחקרי מדיניות, הצווים שעליהם חתם יאנגקין, "בניגוד להם... נעצו מקל ישירות לתוך סדרה של נושאים מקטבים". סגן המושל לשעבר, הרפובליקני ביל בולינג, גינה את ביטול עטית המסכות בבתי הספר על ידי יאנגקין, באומרו שהוא עורר "מחלוקת מיותרת ומבוכה", וכינה את ההחלטה "עימות ישיר עם חוקי המדינה הקיימים".[53] החוקיות של עשיית השימוש של יאנגקין בצווי מושל כדי לאסור את הוראת תאוריית הביקורת הגזעית גם היא עוררה שאלות. תחנת הרדיו VPM News דיווחה שמבקריו של יאנגקין ראו בצו כ"בלתי ניתן לאכיפה". הוושינגטון פוסט ציין שאף מושל לא "אסר על תאוריית הביקורת הגזעית באמצעות צו מושל" עד שיאנגקין עשה זאת והם צפו שעל צו כזה ייקרא תיגר בבית משפט, וכתבו שלא היה ברור אם יאנגקין יחרוג מסמכותו החוקית כאשר יוציא צו שכזה.[54][55]

עתירות

בחודש ינואר הוגשו שתי עתירות נגד צווי המושל של יאנגקין לביטול חובת עטיית המסכות בבתי הספר הציבוריים. אחת העתירות הוגשה על ידי קבוצה של הורים מהעיר צ'ספיק, והשנייה על ידי שבע מבין מועצות החינוך במדינה.[56] בעתירות נטען שצו המושל של יאנגקין הפר את השליטה המקומית שניתנה למועצות החינוך על פי חוקת המדינה והפר את חוק המדינה שדורש שבתי הספר הציבוריים יפעלו על פי הוראות המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן "בהיקף המרבי האפשרי".[57] האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, שייצג קבוצה של תלמידים פגיעים מבחינה בריאותית בווירג'יניה, הגיש עתירה נוספת בפברואר, בה נטען שמדיניותו של יאנגקין הפרה את חוק האמריקאים עם מוגבלויות כאשר הפלתה את התלמידים שעלולים להיות בסיכון גבוה אם יידבקו בנגיף הקורונה.[58] יאנגקין קרא להורים בווירג'יניה לשתף פעולה עם מנהלי בתי הספר במקביל להתמשכות הליכי העתירות.[57] רוב מועצות החינוך המחוזיות בווירג'יניה סירבו לציית לצוו המושל והמשיכו לאכוף עטיית מסכות גם במהלך חודש פברואר.[58] ב-4 בפברואר פסק שופט במחוז ארלינגטון שיש לאפשר להשיב באופן זמני את חובת עטית המסכות בשבעת מחוזות החינוך שהגישו את העתירה נגד הצו של יאנגקין כל עוד עתירתם נמצאת בדיון בבית המשפט.[59] שלושה ימים לאחר מכן דחה בית המשפט העליון של וירג'יניה את העתירה שהובאה בפניו על ידי קבוצת ההורים מצ'ספיק. הדחייה הייתה מסיבות פרוצדורליות ולא פסקה בנוגע לחוקיות של צו המושל של יאנגקין, ולא הפכה על פניה את הפסיקה של בית המשפט של מחוז ארלינגטון שבוע קודם לכן. באותו יום שבו נדחתה העתירה של הורי צ'ספיק, הצטרף ממשל יאנגקין כצד נגד העתירה של מועצת החינוך של מחוז לודון, שהוגשה על ידי הורים במחוז שקראו תיגר על החלטת מערכת החינוך להמשיך לאכוף את חובת עטית המסכות.[60]

באמצע פברואר החלה מערכת החינוך ברחבי וירג'יניה לבטל את חובת עטית המסכות, זאת לאחר שיאנגקין חתם על חוק שדרש מהם לעשות זאת עד 1 במרץ.[61] האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות הרחיב את עתירתו נגד ממשל יאנגקין כך שכללה גם את החוק הזה, וב-23 במרץ פסק שופט פדרלי שמחוזות החינוך בווירג'יניה יוכלו לבחור אם לדרוש עטית מסכות. הפסיקה לא פסלה את צו המושל של יאנגקין או את חוק המדינה, והתייחסה לבתי הספר שיוצגו על ידי העותרים בלבד.[62] בעקבות עתירה שהגיש ממשל יאנגקין, הושגה בדצמבר 2022 פשרה שאפשרה לאכוף עטית מסכות על פי תנאים דומים לאלו שנפסקו במרץ בבית המשפט.[63]

המינויים לקבינט

ב-20 בדצמבר 2021 החל יאנגקין במינוי 16 חברי הקבינט שלו, תהליך שאותו הוא לא סיים עד לאחר השבעתו. על פי הוושינגטון פוסט הוא מינה את הקבינט שלו בקצב איטי יותר בהשוואה לקודמיו בתפקיד. העיתון כתב, "הקצב האיטי הפך את שיחת הסלון הארבע-שנתית של חיזוי המינויים לקבינט לתהליך הרבה יותר מתמשך ועמום [מהרגיל], עם לוביסטים, קבוצות אינטרסים ומקורבים בחוגים הפנימיים של ריצ'מונד שנותרו לנחש כיצד הממשל הבא עשוי להראות. התעסקותו של יאנגקין בעקיפת גישות מדיניות רבות במהלך מסע הבחירות רק הגבירו את הציפיות".[64]

כמה כלי תקשורת ציינו שההתמקדות של יאנגקין בתחום החינוך כבעל סדר עדיפויות גבוה במהלך מערכת הבחירות השתקפה בהחלטתו להתחיל את מינויי הקבינט שלו בבחירת מזכיר החינוך.[65][66] אף על פי שבמהלך הבחירות המקדימות רמז יאנגקין שהוא ימנה את יריבו בבחירות אלו, קירק קוקס, לשעבר יושב ראש בית הנבחרים של וירג'יניה, לתפקיד זה,[67] הוא בחר תחת זאת באיימי גוידרה, מייסדת חברת מידע שהתמקדה בקידום הישגי תלמידים.[65]

חמש מבין חברי הקבינט של יאנגקין הן נשים, ושלושה הם אפרו-אמריקאים.[68] רבים מהם הגיעו ממדינות אחרות,[53] ורק למעטים מהם ניסון קודם בתפקידים ממשלתיים.[69] הוושינגטון פוסט כתב על מינויים אלו, "מעמדם כחדשים בתחום הוא מותג של יאנגקין, שהתמודד בבחירות תוך שהוא מדגיש את חוסר ניסיונו. אך זה גם מציג את הממשל החדש ככזה שיילמד את מלאכתו במהירות".[39]

לתפקיד ראש הסגל שלו, בחר יאנגקין בג'ף גוטמן, ששירת במחלקת האוצר בתקופת נשיאותו הראשונה של דונלד טראמפ לפני שהיה למנהל המרכזי של מסע הבחירות של יאנגקין.[70] יאנגקין וגוטמן חולקים רקע מקצועי משותף בעסקי הון פרטי.[71] קיי קולס ג'יימס, האישה השחורה הראשונה ששימשה כנשיאת הקרן למורשת (The Heritage Foundation), הצטרפה לקבינט של יאנגקין כמזכירת המדינה.[72] לתפקיד יועץ המושל, תפקיד ברמת הקבינט, בחר יאנגקין בריצ'רד קאלן, עורך דין שתואר על ידי הוושינגטון פוסט כ"איש החוג הפנימי של ריצ'מונד". קאלן היה יושב ראש משרד עורכי הדין הבינלאומי McGuireWoods שבסיסו בריצ'מונד, ובשנות ה-90 שימש כמחליפו של ג'ים גילמור כתובע הכללי של וירג'יניה לאחר שזה האחרון התפטר כדי לכהן כמושל.[70] הוושינגטון פוסט דיווח שמינויו של קאלן "נתפס ברמה הכללית כהנהון לחוגי הממסד",[39] והעלה השערה שבחירתו "עשויה לרמז שאין בכוונתו של יאנגקין לשבש באופן יסודי את 'הפוליטיקה השגרתית' במדינה שבה קשרים נוחים בין הממשל לבין האינטרסים העסקיים שובחו זה מכבר - וגם הושמו ללעג - בכינוי 'הדרך של וירג'יניה'". העיתון המשיך וכתב, "לכל הפחות, הבחירה מצביעה שיאנגקין מעוניין בעוזר פוליטי מנוסה בצוות שלו כאשר הוא מנסה לשים את ידיו על הבירוקרטיה המדינתית".[70]

פקידת הגיוון הראשית

את מינויי הקבינט שלו סיים יאנגקין ב-19 בינואר 2022 עם בחירת "פקידת הגיוון הראשית" (Chief Diversity Officer).[68] תפקיד זה נוצר על ידי קודמו בתפקיד של יאנגקין, ראלף נורתם, כתגובה ללמשבר על רקע גזעי בראשית ימי ממשלו, שכמעט וגרם לו להתפטר. הרעיון שעל בסיסו נוצר תפקיד זה בא לעולם מתוך המחויבות של נורתם להתמקד בשארית תקופת כהונתו כמושל בקידום השוויון הגזעי בווירג'יניה.[73] יאנגקין לא בחר מועמד לתפקיד אלא רק לאחר השבעתו,[68] מה שהוביל את התקשורת לשער שהוא עשוי לבטל את התפקיד.[69] בסופו של דבר, המועמדת של יאנגקין לתפקיד הייתה אנג'לה סיילור, מנהלת בקרן המורשת ששימשה במגוון תפקידים בממשלו של ג'ורג' ווקר בוש.

תפקידה של פקידת הגיוון הראשית הוא לנהל את המשרד לגיוון, שוויון והכללה, שנוצר תחת ממשלו של נורתם כדי "לטפל במקרים של אי-שוויון שיטתיים" שקיימים בממשלת המדינה. עם מינויה של סיילור, הוציא יאנגקין צו מושל לארגון מחדש של המשרד. בצו נאמר שהמשרד יהיה "נציג הדורות הבאים", יקדיש משאבים להדגשת המעורבות ההורית בבתי הספר הציבוריים, ייטול תפקיד הולך וגדל של "[סיוע] לתושבי וירג'יניה לחיות עם מגבלות ושילוב של תושבי וירג'יניה בעלי אמונות שונות", ירומם את "גישת הגיוון בחינוך הגבוה", ויתמקד ביצירת שוויון הזדמנויות עבור כל תושבי המדינה.[68] יאנגקין שאף לשנות את שם המשרד ל"משרד הגיוון, ההזדמנויות וההכלה", אך בהצבעה בסנאט המדינתי ההצעה לא התקבלה.[74]

מינוי מזכיר משאבי הטבע

על המינוי הראשוני של יאנגקין לתפקיד המזכיר למשאבי הטבע, אנדרו וילר, התקיימה הצבעה בסנאט של וירג'יניה שנשלט על ידי הדמוקרטים, והוא לא אושר עקב הצבעה בקו מפלגתי.[75] וילר שימש קודם לכן כמנהל הסוכנות להגנת הסביבה בממשל טראמפ, וקודם לכן היה לוביסט בענף הפחם. תקופת כהונתו כמנהל הסוכנות להגנת הסביבה עמדה בסימן של הפיכות על פניהן של תקנות סביבה שיושמו על ידי ממשל אובמה, והמינוי שלו לקבינט של יאנגקין ספג ביקורות כבדות מצד פעילי איכות הסביבה.[76] מכתב שנחתם על ידי 15 עובדים לשעבר של הסוכנות נשלח לבית המחוקקים של וירג'יניה בו הם הביעו את התנגדותם למינויו של וילר.[77]

כפי שצוין על ידי הוושינגטון פוסט, המועמדים לקבינט כמעט תמיד קיבלו תמיכה דו-מפלגתית בפוליטיקה של וירג'יניה. אף על פי שהמושל לשעבר בוב מקדונל משך את אחד מהמינויים שלו לקבינט בעקבות התנגדות הדמוקרטים, רק מועמד אחד לקבינט לפני וילר נפסל בהצבעה על ידי בית המחוקקים, דניאל ג. לבלנק, ראש פדרציית העבודה האמריקאית שמועמדותו הוצגה על ידי טים קיין לתפקיד מזכיר המדינה ונדחתה על ידי הרפובליקנים ב-2006.[76] וילר שימש כמזכיר משאבי הטבע בפועל עד אמצע מרץ 2022, כאשר יאנגקין מינה אותו כיועץ בכיר, תפקיד שלא מחייב אישור על ידי בית המחוקקים.[78] ביוני אותה שנה מינה יאנגקין את וילר לנהל את המשרד לניהול רגולטורי, תפקיד חדש שהוא יצר באמצעות צו מושל לצורך צמצום הדרישות הרגולטוריות של המדינה. כפי שהיה בתפקיד היועץ, יכול היה וילר לשמש בתפקיד זה ללא אישור בית המחוקקים.[79]

לקראת ההצבעה על מינויו של וילר לתפקיד מזכיר משאבי הטבע, נקמו הרפובליקנים בבית הנבחרים של וירג'יניה בדמוקרטים על כך שאלו התנגדו למינוי, כאשר חסמו את חידוש מינויו של שופט בוועדת התאגידים המדינית וכן הותירו שני מושבים לא מאוישים בבית המשפט העליון של וירג'יניה.[77][80] לאחר שההצבעה בסנאט על מינויו של וילר לא עברה, הרפובליקנים בבית הנבחרים, בתמיכתו של יאנגקין, תכננו לדחות את המינויים של כ-1,000 איש שמונו על ידי נורתם למועצות שונות במדינה. היה זה מנהג משכבר הימים בפוליטיקה של וירג'יניה שהמועמדים של המושל היוצא מאושרים בתמיכה של שתי המפלגות. רבים מהמועמדים כבר החלו לשמש בתפקידיהם במשך כמה חודשים. לאחר שהדמוקרטים הגיבו לצעד זה באיום לדחות את כל המינויים העתידיים של יאנגקין, נסוגו בהם הרפובליקנים מתוכניתם ודחו רק 11 מהמינויים של נורתם.[81][82] לדברי הנהגת הרפובליקנים בבית הנבחרים, מינויים אלו לא אושרו כדי לאפשר ליאנגקין להחזיק ביותר השפעה במועצות שקשורות לסדרי העדיפויות המרכזיים במדיניות שלו.[83] הדמוקרטים מצידם נקמו כאשר דחו ארבעה מתוך חמשת המועמדים של יאנגקין למועצת החנינות של וירג'יניה ואת אחד מהמועמדים שלו למועצת הבטיחות והבריאות.[84][85]

על פי הוושינגטון פוסט, העימות המשיך להסלים במהלך מושב בית המחוקקים של 2022 בין יאנגקין לבין המחוקקים הדמוקרטים כתוצאה מפרשת מינויו של וילר. יאנגקין המשיך והטיל וטו על הצעות חוקים במהלך מושב זה יותר מכל החלטות הווטו של קודמיו בשנה הראשונה לכהונתם.[86] כל הצעות החוק שעליהן הטיל יאנגקין וטו, הונחו על שולחן הבית על ידי מחוקקים דמוקרטים ואושרו על ידו בהצבעה חוצת מפלגות. בכמה מקרים, הוא הטיל וטו על הצעות חוק שהוגשו על ידי דמוקרטים וחתם על הצעות חוק זהות שהוגשו על ידי נציגים רפובליקנים. מקובל שמושלי וירג'יניה חותמים על הצעות חוק זהות שעברו בשני בתי האספה הכללית. בתגובה להחלטות הווטו של יאנגקין, כתב הוושינגטון פוסט, "בדרך כלל חותם המושל על שתי גרסאות החוק, ומאפשר לשני הנציגים שהניחו אותם על שולחן הבית לזכות בקרדיט על הגשתם. מחוקקים ותיקים אמרו שהם לא יכלו לחשוב על מקרה בו מושל חתם על הצעת חוק אחת והטיל וטו על הצעה זהה."[87] בהמשך כתב העיתון ש"החלטות הווטו נראו כנקמה" על דחיית המינויים של יאנגקין על ידי הדמוקרטים.[86]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלן יאנגקין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ynet והסוכנויות, מכה לדמוקרטים: המועמד הרפובליקני ניצח בבחירות בווירג'יניה, באתר ynet, 3 בנובמבר 2021
  2. ^ Millionaire investor joins Virginia governor contest, באתר AP‏, 27 בינואר 2021 (באנגלית)
  3. ^ Glenn Youngkin '85 Helps Create Nonprofit Aimed At Supporting Unemployed Workers, באתר אקדמיית נורפוק, 30 ביוני 2020 (באנגלית)
  4. ^ אדריאן מייפילד, Candidate Profile: Glenn Youngkin (Governor), באתר WAVY‏, 5 באפריל 2021 (באנגלית)
  5. ^ TWO HBS ALUMNI TO LEAD CARLYLE GROUP, באתר בית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, 27 באוקטובר 2017 (באנגלית)
  6. ^ "QinetiQ Group plc Notice of AGM, באתר Investegate‏, 27 ביוני 2006 (באנגלית)
  7. ^ הצהרה לעיתונות, Glenn Youngkin Named Head of the Global Industrial Team, באתר The Carlyle Group‏, 1 בספטמבר 2005 (באנגלית)
  8. ^ מרים גוטפריד, Carlyle’s Next Generation: A Deal Whiz and a Homegrown Quarterback, באתר וול סטריט ג'ורנל, 27 באוקטובר 2017 (באנגלית)
  9. ^ הני סנדר, Carlyle faces setback for listing plans, באתר פייננשל טיימס, 31 בדצמבר 2010 (באנגלית)
  10. ^ Comcast names Carlyle Group's Michael Cavanagh as CFO, באתר רויטרס, 11 במאי 2015 (באנגלית)
  11. ^ צ'אד בריי, Private equity Carlyle Group names Kewsong Lee, Glenn Youngkin as new leaders, באתר Australian Financial Review‏, 27 באוקטובר 2017 (באנגלית)
  12. ^ קיי ויגינס, Carlyle co-chief Glenn Youngkin to step down, באתר פייננשל טיימס, 21 ביולי 2020 (באנגלית)
  13. ^ לורה ווזלה, Political newcomer with ability to self-fund to enter race for Virginia governor, באתר וושינגטון פוסט, 11 בינואר 2021 (באנגלית)
  14. ^ טריפ גבריאל, Glenn Youngkin Wins G.O.P. Nomination for Virginia Governor, באתר הניו יורק טיימס, 10 במאי 2021 (באנגלית)
  15. ^ ג'וליה מנצ'סטר, Cruz backs Glenn Youngkin in Virginia GOP gubernatorial primary, באתר The Hill‏, 3 במאי 2021 (באנגלית)
  16. ^ קווין סקנלאן, Nikki Haley to campaign in Virginia with GOP gubernatorial nominee Glenn Youngkin, באתר ABC News‏, 8 ביולי 2021 (באנגלית)
  17. ^ פול שוורצמן, Glenn Youngkin, Virginia’s ‘political outsider,’ has given more than $1 million to GOP campaigns, באתר וושינגטון פוסט, 19 באוקטובר 2021 (באנגלית)
  18. ^ בן פביאור, Virginia GOP Chooses Political Newcomer Youngkin As Nominee For Governor, באתר NPR‏, 10 במאי 2021 (באנגלית)
  19. ^ קנדל קרסון וקווין סקנלאן, 'Trumpy, Trumpier and Trumpiest': Virginia GOP to vote on nominee for governor in post-Trump era, באתר ABC News‏, 7 במאי 2021 (באנגלית)
  20. ^ מת'יו ברקט, Virginia GOP nominee’s independence from Trump up for debate, באתר AP‏, 15 במאי 2021 (באנגלית)
  21. ^ Virginia GOP candidate Youngkin criticizes supporters for venerating flag from Jan. 6 riot, באתר NBC News‏, 14 באוקטובר 2021 (באנגלית)
  22. ^ אסטיד ו. הרנדון, Glenn Youngkin Talks About Virginia. His Base Talks About Donald Trump., באתר הניו יורק טיימס, 16 באוקטובר 2021 (באנגלית)
  23. ^ שרה מוצ'ה, Glenn Youngkin's play: Forever - and Never-Trumpers, באתר אקסיוס, 27 בספטמבר 2021 (באנגלית)
  24. ^ שרה רנקין, McAuliffe wins Democratic nomination for Virginia governor, באתר AP‏, 9 ביוני 2021 (באנגלית)
  25. ^ לורה ווזלה, Youngkin to skip marquee debate over moderator’s donation to Clinton Bush Haiti Fund, באתר וושינגטון פוסט, 12 ביולי 2021 (באנגלית)
  26. ^ זאק מונטלרו, McAuliffe, Youngkin unload in feisty final Virginia debate, באתר פוליטיקו, 28 בספטמבר 2021 (באנגלית)
  27. ^ וורן פיסק, Youngkin shifts position on the legitimacy of Biden's election, באתר PolitiFact‏, 19 במאי 2021 (באנגלית)
  28. ^ זאק מונטלרו, Youngkin continues call for ‘audit’ of election machines in Virginia, באתר פוליטיקו, 5 באוקטובר 2021 (באנגלית)
  29. ^ שרה רנקין, Trump’s false election claims in focus in Va. governor race, באתר AP‏, 8 באוקטובר 2021 (באנגלית)
  30. ^ ג'ואן גריב, Virginia’s Republican candidate for governor treads a slippery political path, באתר הגרדיאן, 5 בספטמבר 2021 (באנגלית)
  31. ^ ג'וליה מנצ'סטר, Pence headlines fundraiser for Youngkin in Virginia governor's race, באתר The Hill‏, 19 באוגוסט 2021 (באנגלית)
  32. ^ קווין סקנלאן, Youngkin calls pledge to flag 'carried' at Jan. 6 rally 'weird and wrong', באתר ABC News‏, 15 באוקטובר 2021 (באנגלית)
  33. ^ לורה ווזלה, Biden to campaign with McAuliffe in home stretch of Virginia governor’s race, באתר וושינגטון פוסט, 21 באוקטובר 2021 (באנגלית)
  34. ^ אלכס סיץ-ולד, In Virginia, Republicans see education, curriculum fears as a path to victory, באתר NBC News‏, 17 באוקטובר 2021 (באנגלית)
  35. ^ סוכנויות הידיעות‏, מכה לביידן: המועמד הרפובליקני ניצח בבחירות למושל וירג'יניה, באתר וואלה!‏, 3 בנובמבר 2021
  36. ^ יואב קרני, ‏הלילה שבו האדימה וירג'יניה הכחולה, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2021
  37. ^ אתר למנויים בלבד אלחנן שפייזר, ‏מכה לדמוקרטים בארה"ב: רפובליקני זכה בבחירות למושל וירג'יניה, בעיתון מקור ראשון, 3 בנובמבר 2021
  38. ^ ניו יורק טיימס, המועמד הרפובליקאי גלן יאנגקין ניצח בבחירות למושל וירג'יניה, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2021
  39. ^ 39.0 39.1 39.2 39.3 39.4 39.5 Schneider, Gregory S. (January 15, 2022). "Glenn Youngkin, first Republican to win statewide in Virginia since 2009, takes office". The Washington Post. Archived from the original on January 17, 2022.
  40. ^ "Strap in, Virginia — the 2021 governor's race is suddenly at full speed". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on February 16, 2022.
  41. ^ "Black and Latino voters often pick Democrats. But Republicans of color just won 2 big 'firsts' in Virginia". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on November 3, 2021.
  42. ^ "Virginia governor declares state of emergency ahead of winter storm". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on January 18, 2022.
  43. ^ "On his first full day in office, Youngkin leads state through icy winter storm". 8News. January 17, 2022. Archived from the original on January 17, 2022
  44. ^ Martz, Michael (January 14, 2022). "On Inauguration Eve, Youngkin proclaims spirit of Virginia 'alive and well'". Richmond Times-Dispatch. Archived from the original on January 25, 2022.
  45. ^ "Out with the tuxedo, in with the 'Glenn vest': Youngkin to host casual party in place of inaugural ball". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on December 7, 2021.
  46. ^ "Republican Glenn Youngkin sworn in as Virginia 74th governor". AP News. January 15, 2022. Archived from the original on April 22, 2022.
  47. ^ Paviour, Ben; Pope, Michael (January 15, 2022). "Republican Glenn Youngkin is sworn in as the governor of Virginia". NPR. Archived from the original on November 10, 2022.
  48. ^ 48.0 48.1 48.2 Cain, Andrew (January 15, 2022). "Youngkin signs executive orders to bar 'critical race theory,' COVID-19 mandates". Richmond Times-Dispatch. Archived from the original on May 31, 2022.
  49. ^ "Youngkin begins term as Virginia governor with executive actions on critical race theory, masks in schools". www.cbsnews.com. January 18, 2022. Archived from the original on January 24, 2022.
  50. ^ Natanson, Hannah (January 16, 2022). "Youngkin takes office with immediate focus on education, thrilling some and terrifying others". The Washington Post. Archived from the original on January 17, 2022.
  51. ^ Hunter, Kenya; Leonor, Mel (January 22, 2022). "In Youngkin's promise of education reform on race, critics fear a whitewash". Richmond Times-Dispatch. Archived from the original on January 23, 2022.
  52. ^ "Gov. Youngkin signs 11 executive actions on first day of administration". NBC12. January 15, 2022. Archived from the original on May 31, 2022.
  53. ^ 53.0 53.1 Schneider, Gregory S.; Vozzella, Laura (January 22, 2022). "Va. Gov. Youngkin's assertive first week in office leaves Republicans jubilant, Democrats fuming". The Washington Post. Archived from the original on January 24, 2022.
  54. ^ "Youngkin pledged more parental control of education, but changes may prove difficult". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on November 13, 2021.
  55. ^ "Historian resigns from Executive Mansion position highlighting stories of enslaved". VPM.org. February 4, 2022. Archived from the original on February 7, 2022.
  56. ^ "Virginian governor Youngkin faces lawsuits over mask-optional mandates". PBS NewsHour. January 24, 2022. Archived from the original on January 25, 2022.
  57. ^ 57.0 57.1 "Seven school boards sue to stop Gov. Youngkin's mask-optional order on the day it takes effect". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on January 25, 2022.
  58. ^ 58.0 58.1 "ACLU challenges Youngkin order mandating choice on school masks". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on February 9, 2022.
  59. ^ Petri, Alexandra E. (February 4, 2022). "A judge lets seven Virginia school districts keep their mask policies in place". The New York Times. Archived from the original on February 6, 2022.
  60. ^ "Va. Supreme Court dismisses lawsuit against Youngkin's mask-optional order on technical grounds". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on February 7, 2022.
  61. ^ "Youngkin signs law requiring Virginia public schools to make masks optional by March 1". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on February 17, 2022.
  62. ^ "Judge rules that a dozen Virginia students can ask for mask mandates but no more". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on April 5, 2022.
  63. ^ "Va. students with disabilities win legal right to request masking in class". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on December 23, 2022.
  64. ^ "Youngkin names investment banker as Virginia finance secretary". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on January 28, 2023.
  65. ^ 65.0 65.1 "Gov.-elect Youngkin names school data consultant as Virginia education secretary". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on January 24, 2022.
  66. ^ "Youngkin makes education secretary his first cabinet pick". AP News. December 20, 2021. Archived from the original on January 31, 2022.
  67. ^ "Republicans running for Virginia governor appear at Liberty University forum". The Washington Post, April 20, 2021.
  68. ^ 68.0 68.1 68.2 68.3 "Youngkin chooses former Heritage Foundation official as Virginia's diversity officer". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on January 21, 2022.
  69. ^ 69.0 69.1 "Virginia's legislative session will test GOP's ability to roll back Democrats' gains". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on January 13, 2022.
  70. ^ 70.0 70.1 70.2 Vozzella, Laura (January 3, 2022). "Youngkin picks Richmond insider Richard Cullen, businessman Jeff Goettman for key Cabinet posts". The Washington Post. Archived from the original on January 3, 2022.
  71. ^ "Northam welcomes Gov.-elect Youngkin to Virginia Executive Mansion as transition planning gets underway". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on January 23, 2022.
  72. ^ "Youngkin names secretary of transportation and secretary of commonweatlh". The Washington Post, January 7, 2022.
  73. ^ "Northam names first diversity chief for Virginia state government". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on July 9, 2020.
  74. ^ "After hard-charging start, Youngkin faces tricky work of relationship-building". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on January 29, 2022.
  75. ^ "Senate Democrats put Wheeler's bid for Youngkin's Cabinet in limbo". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on February 8, 2022.
  76. ^ 76.0 76.1 "Youngkin nominates Trump EPA chief Andrew Wheeler for secretary of natural resources". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on January 5, 2022.
  77. ^ 77.0 77.1 "Va. Senate panel snubs Trump EPA chief for Youngkin's Cabinet". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on February 2, 2022.
  78. ^ "Youngkin chooses Trump's EPA chief to serve as senior adviser". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on March 17, 2022.
  79. ^ "Youngkin appoints Trump EPA chief to new post after failed Cabinet bid". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on September 29, 2022.
  80. ^ "Virginia House Republicans try hardball to save Youngkin Cabinet pick". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on January 28, 2022.
  81. ^ "Virginia Republicans threaten payback for Democrats' snub of Trump EPA chief". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on February 11, 2022.
  82. ^ "Left-leaning Va. advocacy groups ask Youngkin to keep Northam's Board of Education nominees". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on March 14, 2022.
  83. ^ "Va. Gov. Youngkin lost on his Cabinet pick, but could gain influence on vital state boards". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on February 23, 2022.
  84. ^ "Virginia Senate nixes Youngkin parole board picks as payback for GOP's ouster of Democratic appointees". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on March 16, 2022.
  85. ^ "Virginia Senate blocks most Youngkin parole board appointees". AP News. March 10, 2022. Archived from the original on March 28, 2022.
  86. ^ 86.0 86.1 "Youngkin vetoes bipartisan bills while stoking political rancor". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on May 20, 2022.
  87. ^ "Lawmakers return to Richmond to take up vetoes and Democrats' drama". The Washington Post. ISSN 0190-8286. Archived from the original on April 26, 2022.


מושלי וירג'יניה ארצות הבריתארצות הברית
פטריק הנרי • תומאס ג'פרסון • ויליאם פלמינג • תומאס נלסון הבן • דייוויד ג'יימסון • בנג'מין הריסון החמישי • פטריק הנרי • אדמונד רנדולף • בוורלי רנדולף • הנרי לי השלישי • רוברט ברוק • ג'יימס ווד • ג'יימס מונרו • ג'ון פייג' • ויליאם קאבל • ג'ון טיילר האב • ג'ורג' ויליאם סמית' • ג'יימס מונרו • ג'ורג' ויליאם סמית' • פייטון רנדולף • ג'יימס ברבור • וילסון קרי ניקולס • ג'יימס פטון פרסטון • תומאס מאן רנדולף הבן • ג'יימס פלזנטס • ג'ון טיילר • ויליאם ברנץ' ג'יילס • ג'ון פלויד • ליטלטון וולר טאזוול • וינדהאם רוברטסון • דייוויד קמפבל • תומאס גילמר • ג'ון פטון • ג'ון רתרפורד • ג'ון מנפורד גרגורי • ג'יימס מקדואל • ויליאם סמית' • ג'ון פלויד • ג'וזף ג'ונסון • הנרי וייז • ג'ון לצ'ר • ויליאם סמית' • פרנסיס הריסון פיירפונט • הנרי ולס • גילברט קרלטון ווקר • ג'יימס קמפר • פרדריק הולידיי • ויליאם קמרון • פיציו לי • פיליפ מקיני • צ'ארלס טריפלט אופרול • ג'יימס הוג' טיילר • אנדרו ג'קסון מונטגיו • קלוד סוואנסון • ויליאם הודג'ס מאן • הנרי קרטר סטיוארט • וסטמורלנד דייוויס • אלברט לי טרינקל • הארי פ. בירד • ג'ון גרלנד פולארד • ג'ורג' פירי • ג'יימס יוברט פרייס • קולגייט דרדן • ויליאם טאק • ג'ון בטל • תומאס סטנלי • ג'. לינדזי אלמונד • אלברטיס הריסון • מילס גודווין • לינווד הולטון • מילס גודווין • ג'ון דלטון • צ'אק רוב • ג'רלד בלילס • דאגלס ויילדר • ג'ורג' אלן • ג'ים גילמור • מארק וורנר • טים קיין • בוב מקדונל • טרי מקאוליף • ראלף נורתם • גלן יאנגקין
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

גלן יאנגקין40291583Q100963892

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גלן_יאנגקין&oldid=2883425"