ג'יימס קמפר

ג'יימס קמפר
James L. Kemper

קמפר, 1876
לידה	מחוז מדיסון, וירג'יניה, ארצות הברית
פטירה	מחוז אורנג', וירג'יניה, ארצות הברית
שם מלא	ג'יימס לוסון קמפר
מדינה
מקום קבורה	אחוזת הקבר של משפחת קמפר, מחוז אורנג', וירג'יניה, ארצות הברית
מושל וירג'יניה ה־37 1 בינואר 1874 – 1 בינואר 1878 (4 שנים) סגני מושל וירג'יניה רוברט וית'רס הנרי וירץ תומאס → גילברט קרלטון ווקר פרדריק הולידיי ←
יושב ראש בית הנבחרים של וירג'יניה ה־27 2 בדצמבר 1861 – 7 בספטמבר 1863 (שנה ו־39 שבועות) → אוסקר מ. קרצ'פילד יו. ו. שפי ←
חבר בית הנבחרים של וירג'יניה מטעם מחוז מדיסון 5 בדצמבר 1853 – 7 בספטמבר 1863 (9 שנים ו־39 שבועות) → מוריס ד. ניומן ויליאם א. פריי ←

ג'יימס לוסון קמפר (באנגלית: James Lawson Kemper;‏ ) היה עורך דין, איש צבא ופוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של וירג'יניה בשנים 1853–1863, מתוכן בשנתיים האחרונות כיושב הראש שלו, וכמושל וירג'יניה ה-37 בשנים 1874–1878.

ראשית חייו

ג'יימס קמפר נולד באחוזת מאונטיין פרוספקט שבמחוז מדיסון, וירג'יניה, כבנם של ויליאם ומריה אליזבת (לבית אליסון) קמפר. משפחת אביו היגרה בראשית המאה ה-18 מהאזור שכיום הוא העיר זיגן שבגרמניה. סבא-רבא שלו היה בין הכורים שגויסו למושבה של המושל אלכסנדר ספוטווד ביישוב גרמנה (Germanna) שבמושבת וירג'יניה, ואביו שהיה סוחר, עבר למחוז מדיסון בשנות ה-90 של המאה ה-18 לאחר שאביו מת מנפילה מסוס ב-1783 והותיר את אלמנתו לטפל בחמש בנותיו ובנו. בזמן שג'יימס קמפר נולד, חיו סבתו מצד אביו וארבעת דודותיו באחוזה שוויליאם קמפר רכש ב-1800.

סבא-רבא שלו מצד אמו, קולונל ג'ון ג'ספר סטדלר, שירת במטה של ג'ורג' וושינגטון כמהנדס אזרחי ותכנן את הביצורים של מרילנד, וירג'יניה וקרוליינה הצפונית במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, וסבו, ג'ון סטדלר אליסון, שירת כקצין במלחמת 1812, אך נפטר כאשר בתו מריה הייתה צעירה מאוד. אף על פי שכמה מאבות משפחת אביו היו חברים בכנסייה הרפורמית הגרמנית, היה ויליאם קמפר מעורב בכנסייה הפרסביטריאנית המקומית. אימו של ג'יימס קמפר הייתה אדוקה גם היא, אך אירחה נפשי ריקודים שנמשכו מספר ימים. אחיו, פרדריק ט. קמפר , ייסד לימים את בית הספר הצבאי קמפר .

אף על פי שקמפר לא קיבל הכשרה צבאית כנער, ייסדו אביו ואחד השכנים, הנרי היל, בית ספר צבאי בשטחי האחוזה לחינוך הנערים המקומיים, כולל איי פי היל , שהיה לידידו במשך כל ימי חייו. בשנים 1830–1840 שהה קמפר בחורפים באקדמיית לוקסט דייל, שאימנה צוערים. בהמשך הוא למד בוושינגטון קולג' (כיום אוניברסיטת וושינגטון ולי), ולמד שיעורים בהנדסה אזרחית במכון הצבאי של וירג'יניה הסמוך. בטקס הסיום של וושינגטון קולג' ב-1842, נשא קמפר בן ה-19 את הנאום מטעם הבוגרים, שנושאו היה "הצורך במערכת בתי ספר ציבוריים בווירג'יניה". לאחר מכן שב קמפר לביתו, שם הוא הצטרף לאגודה להתנזרות מאלכוהול, ולמד משפטים בהדרכתו של ג'ורג' ו. סאמרס , לאחר שהוענק לו ביוני 1845 תואר מוסמך אוניברסיטה מוושינגטון קולג'. ב-1846 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין של וירג'יניה.

קריירה צבאית וראשית הקריירה הפוליטית

לאחר פרוץ מלחמת ארצות הברית-מקסיקו ב-1846, קרא הנשיא ג'יימס פולק לגיוסם של תשעה רגימנטים. קמפר וידידו בריקט ד. פריי יצאו ב-15 בדצמבר לוושינגטון די. סי. מתוך תקווה להבטיח לעצמם מינויים ברגימנט המתנדבים הראשון של וירג'יניה. לאחר נסיעה לריצ'מונד וחזרה לוושינגטון לקבלת מידע נוסף, קיבל קמפר הודעה על מינויו כקצין המנהל והקפטן של היחידה. במהלך המלחמה קיבל קמפר ציונים לשבח ונפגש עם רבים שהיו לימים בתפקידי פיקוד צבאי, אך יחידתו הגיעה מיד לאחר קרב בואנה ויסטה ועסקה בעיקר בפעולות הגנה היקפית במדינת קואווילה.

ב-3 באוגוסט 1848 השתחרר קמפר מהשירות בצבא ארצות הברית, ושם לעסוק בעריכת דין במחוז מדיסון ובמחוזות אורנג' וקלפפר השכנים. הוא ייצג רבים מוותיקי המלחמה בתביעות הקרקע שלהם, וכן עסק בעסקי מקרקעין וסייע בהקמת חברת בלו רידג' טרנפייק.

מתוך עניין בפוליטיקה, התמודד קמפר בפעם הראשונה ב-1850 על משרה ציבורית, פקיד ועידת החוקה של וירג'יניה, אך נוצח. כמי שראה את עצמו כתומך בעבדות, מתנגד לתנועה לביטול העבדות וכתומך בזכויות המדינות, הביס קמפר ב-1853 את מרקוס ניומן ונבחר לייצג את מחוז מדיסון בבית הנבחרים של וירג'יניה. באותה שנה נפטר אביו בגיל 76. כתומך חזק במוכנות הצבאית של המדינה, וכבעל ברית של הנרי וייז, התקדם קמפר להיות יושב ראש הוועדה לענייני צבא. ב-1858 הוא כבר היה בריגדיר גנרל במיליציה של וירג'יניה.

בסוף 1861 נבחר קמפר כיושב ראש בית הנבחרים, תפקיד בו הוא כיהן עד ספטמבר 1863. רוב תקופת כהונתו בתפקיד זה הקבילה לתקופת שירותו בצבא הקונפדרציה.

מלחמת האזרחים

שירות צבאי

מדינה
השתייכות	צבא ארצות הברית צבא הקונפדרציה
תקופת הפעילות	1846–1865 (כ־19 שנים)
דרגה	קפטן (צבא ארצות הברית) מייג'ור גנרל (צבא הקונפדרציה)
תפקידים בשירות
מפקד רגימנט הרגלים ה-7 של וירג'יניה מפקד הבריגדה של קמפר מפקד הדיוויזיה של קמפר מפקד כוחות העתודה של וירג'יניה
פעולות ומבצעים
מלחמת ארצות הברית-מקסיקו מלחמת האזרחים האמריקאית קרב בול ראן הראשון קרב שבעת האורנים קרב בול ראן השני קרב אנטיאטם קרב גטיסברג קרב קולד הרבור

עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית שירת קמפר כבריגדיר גנרל בצבא הזמני של וירג'יניה, ולאחר מכן כקולונל בצבא הקונפדרציה, והיה למפקד רגימנט הרגלים השביעי של וירג'יניה. בקרב בול ראן הראשון הוא הוביל את הרגימנט כחלק מהבריגדה של ג'ובל ארלי . בהמשך הוצב הרגימנט שלו תחת פיקוד הבריגדה של בריגדיר גנרל איי פי היל בדיוויזיה של מייג'ור גנרל ג'יימס לונגסטריט בארמיית צפון וירג'יניה . ב-26 במאי 1862 קודם היל לפקד על הדיוויזיה, וקמפר, כקולונל, קיבל את הפיקוד על הבריגדה. בקרב שבעת האורנים ניסתה הבריגדה של קמפר להקל על הכוחות המוכים של הגנרל דניאל הארווי היל , אך נסוגה מפני אש הארטילריה הכבדה של האויב ולא הצליחה להתמודד מול כוחות הרגלים של צבא האיחוד. על כל פנים, ב-3 ביוני קודם קמפר לדרגת בריגדיר גנרל. במהלך קרבות שבעת הימים הוחזקה הבריגדה של קמפר בעתודה בקרב גיינס מיל . בקרב גלנדייל , הייתה הבריגדה, שהייתה יחסית בלתי מנוסה, ראש החץ של ההתקפה של לונגסטריט על קווי צבא האיחוד. לפני כן, הפעילות המרכזית היחידה של הבריגדה הייתה בקרב ויליאמסבורג כמעט חודשים קודם לכן, כאשר הם היו תחת פיקודו של היל. במהלך הקרב שארך שבוע, סבלה הבריגדה של קמפר ממספר האבידות הנמוך ביותר מבין שש הבריגדות של לונגסטריט. לאחר קרבות שבעת הימים, ארגן רוברט אדוארד לי מחדש את הארמייה, וקמפר היה באופן זמני למפקד דיוויזיה, כשהוא פיקד על מחצית מהדיוויזיה לשעבר של לונגסטריט.

בקרב בול ראן השני , השתתפה הדיוויזיה בפיקודו של קמפר במתקפת ההפתעה של לונגסטריט נגד האגף השמאלי של צבא ארצות הברית, וכמעט והשמידה את ארמיית וירג'יניה של מייג'ור גנרל ג'ון פופ . לאחר הקרב, לקח הבריגדיר הגנרל הבכיר יותר, דייוויד ר. ג'ונס , את הפיקוד על הדיוויזיה, בעוד שקמפר שב לפקד על הבריגדה. בקרב אנטיאטם הוא הוצב מדרום לעיירה שרפסבורג שבמרילנד, כדי להגן מפני המתקפה של מייג'ור גנרל אמברוז ברנסייד בערבו של 17 בספטמבר 1862. הוא הוביל את נסיגת הבריגדה שלו לנוכח התקדמות כוחות האיחוד, וחשף את האגף השמאלי של כוחות הקונפדרציה. החזית ניצלה רק בזכות ההגעה הזריזה של הדיוויזיה של היל מהרפרס פרי.

מהלך נוסף של ארגון מחדש של הארמייה לאחר קרב אנטיטם הוביל להכפפת הבריגדה של קמפר תחת הדיוויזיה בפיקודו של בריגדיר גנרל ג'ורג' פיקט, שנעדר לצורך החלמה לאחר פציעתו בגיינס מיל. הדיוויזיה הוחזקה בעתודה במהלך קרב פרדריקסברג, ובאביב 1863 הייתה במשימה נפרדת באזור ריצ'מונד. כתוצאה מכך, לא השתתף קמפר בקרב צ'נסלורוויל .

בקרב גטיסברג, הגיע קמפר עם הדיוויזיה של פיקט מאוחר ביום הקרב השני, 2 ביולי 1863. הבריגדה שלו הייתה אחת מכוחות התקיפה המרכזיים במסגרת הסתערות פיקט, שהתקדמה לכוון האגף הימני של קו פיקט. לאחר שחצתה את דרך אמיטסבורג, הותקפה הבריגדה באש אגפית על ידי הבריגדה השנייה של ורמונט, שהסיטה אותה שמאל ושיבשה את לכידות המתקפה. על אף הסכנה שנקלע אליה, דחק קמפר באנשיו, וקרא, "שם התותחים, בחורים, לכו עליהם!".

תעוזתו זו של קמפר הפכה אותו למטרה גלויה, והוא נפצע מקליע בבטנו ובירכו לפני שנשבה על ידי חיילים צבא האיחוד. זמן קצר לאחר מכן הוא ניצל על ידי סמל לי בלנטון מרגימנט הרגלים הראשון של וירג'יניה, והושב לקווי כוחות הקונפדרציה שעל רכס הסמינר . הגנרל לי ראה את קמפר נישא על גבי אלונקה והתעניין בנוגע לחומרת פציעתו, וקמפר השיב שהוא חושש לחייו. הוא ביקש ממנו "לעשות צדק מלא לדיוויזיה הזאת על עבודתה באותו יום". במהלך נסיגת צבא הקונפדרציה מגטיסברג, נשבה קמפר שוב על ידי צבא האיחוד. הוא הוחלף, תמורת צ'ארלס ק. גרהאם , ב-19 בספטמבר. עד לתום המלחמה, היה מצב בריאותו של קמפר חמור מידי כדי שישתתף בקרבות, ותחת זאת הוא פיקד על כוחות עתודה בווירג'יניה. ב-19 בספטמבר 1864 הוא קודם לדרגת מייג'ור גנרל.

לאחר המלחמה

במאי 1865 קיבל קמפר חנינה. מאחר שביתו הקודם נהרס בפשיטה של כוח בפיקודו של ג'ורג' ארמסטרונג קסטר, רכשה חמותו בית עבור המשפחה במחוז מדיסון. לאחר מכן חידש קמפר את עיסוקו בעריכת דין. עם זאת, הקליע שפצע אותו בגטיסברג היה ממוקם בסמוך לעורק מרכזי, ולא ניתן היה להסירו מבלי לסכן את חייו, כך שהוא סבל מכאב במפשעה עד יומו האחרון. על כל פנים, הוא ניסה למשוך הון ממדינות הצפון כדי לשקם את הכלכלה המקומית ההרוסה. יחד עם חברו לספסל הלימודים וקצין הקונפדרציה ג'ון ד. אימבודן הוא החזיק משרד עורכי דין, שעיסוקו כלל פעילות בתחום פשיטות רגל.

החל מ-1867 סייע קמפר בהקמת המפלגה השמרנית של וירג'יניה, בתחילה כדי להתנגד לחוקת המדינה החדשה שהתקבלה על ידי הוועידה בראשותו של ג'ון אנדרווד , שהיה בעל ברית של סיעת הרפובליקנים הרדיקליים והתנגד בין השאר לאפשר לאנשי הקונפדרציה לשעבר לקבל זכות בחירה. ב-1869 חבר קמפר לגנרל נוסף לשעבר של הקונפדרציה ויזם הרכבות ויליאם מהוני כדי להוביל לבחירתו של גילברט קרלטון ווקר לבית הנבחרים של וירג'יניה.

לאחר שבספטמבר 1870 נפטרה רעייתו של קמפר, בלה, כתוצאה מסיבוך לידה כשנולד ילדם השביעי, הרחיב קמפר את פעילותו הפוליטית. בשל אבלו על האובדן, הוא לא ישן יותר בבית המשפחה ולן במשרדו. הוא התמודד על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית, אך נוצח על ידי חבר בית הנבחרים המכהן ג'ון ט. האריס

מושל וירג'יניה

בבחירות למשרת מושל וירג'יניה של 1873, לאחר שחוקי תקופת השיקום הסתיימו וזכות ההצבעה של אנשי צבא הקונפדרציה הושבה להם, הביס קמפר בקלות את חבר תנועת שאינם יודעים דבר לשעבר ואיש הקונפדרציה שעבר לשורות הרפובליקנים, רוברט ויליאם יוז , שקיבל 43.84 אחוזים בלבד מקולות הבוחרים. תומכיו של קמפר כללו את הגנרלים לשעבר בצבא הקונפדרציה, ג'ובל ארלי ופיציו לי, וכן את מהוני וג'ון ס. מוסבי . מנגד, יוז זכה בתמיכתו של המושל לשעבר ואיש צבא הקונפדרציה הנרי וייז.

קמפר כיהן כמושל מינואר 1874 ועד ינואר 1878. הוא חי בצניעות, ונעזר בבנו מיד, ששימש כמזכירו. הוא ערך שינויים היכן שהתאפשר בתקציב המדינה, ובשלהי תקופת כהונתו, קידם מיסוי על אלכוהול. מחלוקת פוליטית מרכזית נסובה סביב השאלה אם לשלם את חובות המלחמה של וירג'יניה. קמפר חבר לסיעה שתמכה בתשלום, ו"מפלגת המתאמים מחדש" (Readjuster Party), בהנהגתו של מהוני, התנגדה לכך. קמפר גם אכף את סעיפי זכויות האזרח בחוקת המדינה החדשה, זאת על אף שהתנגד לה מלכתחילה. בפברואר 1874 הוא הטיל וטו על חוק שהעביר בית המחוקקים שניסה להעביר את השליטה בפיטרסבורג מידי נבחרי הציבור (כולל אפרו-אמריקאים) לידי חברי ועדה שמונתה על שופט. החלטת הווטו שלו נעקפה על ידי הסנאט של וירג'יניה, אף על פי שתומכי החוק משכו אותו במחאה. גנרל ארלי חלק בתוקף על החלטתו של קמפר ב-1875 לאפשר ליחידת מיליציה של אפרו-אמריקאים להשתתף בטקס חנוכת פסל של הגנרל תומאס ג'ונתן ג'קסון. קמפר ניסה גם לקדם רפורמה במערכת הכליאה ולבנות בתי ספר ציבוריים על אף חוסרים בתקציב. בקבלת הפנים המרכזית האחרונה שקיים באוקטובר 1877, הוא אירח את הנשיא רתרפורד הייז, שנכח בפתיחת יריד מדינתי בריצ'מונד.

מותו

עם תום תקופת כהונתו כמושל, עקב הגבלת כהונה, שב קמפר, יחד עם ששת ילדיו לעיסוקו בחקלאות ובעריכת דין. הוא מכר את הבית במחוז מדיסון ורכש בית, שנודע בשם וולנט הילס, שהשקיף על נהר רפידן ועל הרי בלו רידג', ושכן ליד בית המשפט של מחוז אורנג'. סיבוכים שנבעו מהקליע שנותר בגופו החמירו, ובסופו של דבר שותק הצד הימני של גופו.

ג'יימס קמפר נפטר באחוזתו ב-7 באפריל 1895. הוא נטמן בחלקת הקבר המשפחתית.

במקום בו שכן ביתו לשעבר הוקם שלט ציון היסטורי. בשל תמיכתו של קמפר בחינוך לאפרו-אמריקאים, כמה בתי ספר של ילדי מגזר זה שהוקמו במהלך תקופת כהונתו כמושל, נקראו על שמו, כולל בית הספר קמפר מספר 4 במחוז ארלינגטון. על שמו נקרא גם רחוב בלינצ'בורג.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1648-1649

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'יימס קמפר בוויקישיתוף

• ג'יימס קמפר באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• ג'יימס קמפר באנציקלופדיה של וירג'יניה (באנגלית)
• מסמכי ג'יימס קמפר בספריית וירג'יניה (באנגלית)
• ג'יימס קמפר באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• ג'יימס קמפר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39913492ג'יימס קמפר