ג'וזף ג'ונסון (מושל וירג'יניה)
 | |||||||
| לידה | מחוז אורנג', מדינת ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ברידג'פורט, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ג'וזף אליס ג'ונסון | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | ברידג'פורט, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ג'וזף אליס ג'ונסון (באנגלית: Joseph Ellis Johnson; ) היה חוואי, איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של וירג'יניה בשתי תקופות כהונה בלתי רצופות בשנים 1815–1822 ובתקופת כהונה שלישית בשנים 1847–1848, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בארבע בלתי רצופות תקופות כהונה בשנים 1823–1847, וכמושל וירג'יניה ה-32 בשנים 1852–1856, הראשון מבין מושלי המדינה שנבחר בבחירות כלליות והיחידי שהגיע מחלקה המערבי של המדינה ומאזור הרי האפלצ'ים. במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית הוא אהד את הקונפדרציה, אך בשנותיו האחרונות שב לאזור שהיה לווירג'יניה המערבית.[1]
ראשית חייו
ג'וזף ג'ונסון נולד במחוז אורנג' שבמדינת ניו יורק. ב-1791, כשהיה בן שש, עבר עם אימו האלמנה, אביגיל רייט ג'ונסון ועם ארבעת אחיו ואחיותיו לבלווידר שבניו ג'רזי, ולאחר מכן לוויניצ'סטר שבקצה הצפוני של וירג'יניה, ככל הנראה לאחר שעברו בסאפוק שבדרום-מזרח המדינה. ב-1801 עברה המשפחה מערבה יותר אל מעבר להרי האפלצ'ים, אל ברידג'פורט, באזור שהיה למחוז הריסון, ועוד בתקופת חייו של ג'ונסון, חלק מווירג'יניה המערבית.
עד מהרה החל ג'ונסון בן ה-16 לעבוד אצל אפרים סמית', חוואי מקומי שסבל מבעיות בריאותיות, וניהל את אדמותיו. שלוש שנים לאחר מכן, במאי 1804 הוא נשא לאישה את אחת מבנותיו של מעסיקו, שרה סמית'. לכל הפחות חמישה מילדיהם נפטרו לפני גיל 11, אך בנם, ד"ר בנג'מין פרנקלין ג'ונסון, ובתם קתרין סלינה מינור, הגיעו לבגרות, נישאו ועברו לאוהיו ולמרילנד, בהתאמה.[1]
עד 1807, בנוסף לעיסוקו בחקלאות, כבר בנה ג'ונסון מנסרה שנבנתה בערך ב-1803 על גדות נהר סימפסון, שאותה הוא רכש מחמותו האלמנה ומילדיה.[1] ב-1811 הזמין ממשל מחוז הריסון את בנייתו של גשר במרחק של כמה מאות מטרים במעלה הנהר, שהיה הגשר הראשון שנבנה במחוז מחוץ לקלארקסברג. שלא כמו רבים מאנשי וירג'יניה שחיו מעבר לאפלצ'ים, היו בבעלותו של ג'ונסון עבדים.
ג'ונסון החל להיות פעיל בפוליטיקה המקומית כחבר המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית שהייתה מזוהה עם הנשיא תומאס ג'פרסון. ב-1811 הוא נבחר כשוטר המקומי (Constable), והקים את אחת מבין שתיים או שלוש הפלוגות של "הרובאים של הריסון" שלחמו במלחמת 1812. ב-1814 הובילו ג'ונסון, שכבר החזיק בדרגת קפטן, וקפטן ג'ון מקוורטר את רובאיהם לנורפוק, שם הוא ואנשיו סייעו לשמור על הסדר עד תום המלחמה ב-1815, בעוד שאנשיו של מקוורטר פנו מערבה בפיקודו של הגנרל והנשיא לעתיד ויליאם הנרי הריסון כדי להילחם באוהיו. אנשיו של ג'ונסון הוצבו בתחילה במסגרת הרגימנט השישי של המיליציה של וירג'יניה, ולאחר מכן במסגרת הרגימנט הרביעי.[2]
מחוקק בווירג'יניה
לאחר שובו של ג'ונסון למחוז הריסון, הוא נבחר כנציג המחוז בבית הנבחרים של וירג'יניה במקומו של ג'ון פרונטי, שהחזיק בתפקיד במשך 22 שנה.[2] אחד מצעדיו הראשונים של ג'ונסון כמחוקק הייתה הגשת הצעת חוק להקמתה של העיירה ברידג'פורט על 15 אקרים מאדמתו. חוק זה עבר בינואר 1816, וג'ונסון היה לאחד משבעת חברי המועצה הראשונים של העיירה. ג'ונסון כיהן בבית הנבחרים עד 1816, ולאחר מכן בשנים 1818–1822. בברידג'פורט הוא בנה את ביתו, בית המושל ג'וזף ג'ונסון (אנ').
חבר הקונגרס
בעידודו של השופט ג'ון ג. ג'קסון (אנ'), התמודד ג'ונסון בבחירות מול הנואם וחבר בית הנבחרים של ארצות הברית פיליפ דודרידג' (אנ') וניצח אותו בבחירות. הוא כיהן בתחילה בקונגרס בשנים 1823–1827, כשבשנתיים האחרונות מתוכן הוא היה יושב ראש הוועדה להוצאות על בנייני ציבור. בבחירות של 1826 הוא נוצח על ידי דודרידג' ובארבע השנים הבאות לא כיהן בבית הנבחרים, אך כאשר נפטר דודרידג', מילא ג'ונסון את מקומו לזמן קצר בראשית 1833. בבחירות של 1832 הוא לא התמודד. במהלך תקופה זו סלל ותחזק הקונגרס את הדרך הלאומית מערבה מקמברלנד, מרילנד. ג'ונסון היה חבר בוועדה לענייני דרך זו. אחת משאלות המפתח שנדונו בוועדה זו הייתה מיקום המעבר של הדרך את נהר אוהיו. אף על פי שהעיר וילינג נבחרה כנקודת החציה, החזיקו אחרים בדעה שהמעבר צריך להיות בעיר פרקרסבורג, בעקבות מה שבעתיד יהיה כביש האגרה הצפון-מערבי (כיום כביש 50) דרך רומני וקלארקסבורג אל פרקרסבורג. חלק מהפשרה שאפשרה את הנתיב דרך וילינג הייתה סלילתו של הכביש בין וילינג לבין רומני.
ב-1834 התמודד ג'ונסון שוב לבית הנבחרים מטעם סיעת הג'קסונים, נבחר וכיהן שנתיים, ולאחר מכן נבחר למשך ארבע השנים הבאות מטעם המפלגה הדמוקרטית. הוא כיהן הפעם בבית הנבחרים בשנים 1835–1841. בשנים אלו הוא היה יושב ראש ועדת הוצאות בית הנבחרים. ב-1840 הוא לא התמודד על כהונה נוספת, אך היה נציג לוועידה הארצית של הדמוקרטים ב-1844. באותה שנה הוא נבחר לתקופת כהונה רביעית בבית הנבחרים וכיהן בשנים 1845–1847, אז היה יושב ראש ועדת התביעות. ב-1846 הוא החליט שוב שלא להתמודד על תקופת כהונה נוספת. בשנים 1847–1848 הוא שב לכהן בבית הנבחרים של וירג'יניה, ובמקביל המשיך לעסוק בחקלאות ולנהל את עסקיו. בוועידת החוקה של וירג'יניה של 1850 (אנ') הוא היה אחד מארבעת הנציגים של המחוזות שממערב לאפלצ'ים. כמבוגר ביותר מבין צירי הוועידה, הוא היה יושב ראש וועדת זכויות ההצבעה, שם הוא נאבק לטובת האינטרסים של האזור שלו, במיוחד בנוגע לזכות בחירה כללית לגברים לבנים, והתנגד לתשלום מס הגולגולת כתנאי לקבלת זכות הצבעה.[1]
מושל וירג'יניה
ב-1851, זמן קצר לפני שחוקת וירג'יניה החדשה קבעה שהמושל ייבחר בבחירות כלליות, בחרה האספה הכללית של וירג'יניה בג'ונסון כמושל וירג'יניה. הוא כיהן מתוקף בחירה זו תקופה קצרה, ובספטמבר אותה שנה הוא היה למועמד המפלגה הדמוקרטית לבחירות הכלליות הראשונות בהם נבחר המושל על ידי כלל הציבור ולא על ידי בית המחוקקים. בדצמבר נערכו הבחירות, וג'ונסון ניצח בהן את מועמד המפלגה הוויגית, גם הוא ממערב המדינה, ג'ורג' ו. סאמרס (אנ'), בין השאר בשל העובדה שסאמרס תמך באגודה האמריקנית להתיישבות, וכך נחשב למי שטיפל ביד קלה מדי בסוגיית העבדות.
כמי שהיה מושל וירג'יניה היחידי שהגיע מחלקה המערבי, החל ג'ונסון את כהונתו על פי החוקה החדשה ב-1 בינואר 1852. הוא כיהן במשך ארבע שנים, כאשר היה מנוע עקב הגבלת כהונה להיבחר לתקופת כהונה נוספת, שבסיומן הוא שב לביתו שבברידג'פורט. במהלך תקופת כהונתו כמושל נפטרה רעייתו ונקברה בברידג'פורט. כמושל, העניק ג'ונסון חנינה (מכירה אל מחוץ לגבולות המדינה) לשלושה עבדים שהורשעו במעשי רצח באזור ריצ'מונד שזכו לפרסום רב. אחת מהן, שפחה בשם פיליס, הורשעה ברצח ילד בוכה שהיה תחת השגחתה באמצעות מתן מורפין. ג'ורדן האטשר הרג משגיח לבן במפעל טבק בריצ'מונד שהלקה אותו. שפחה צעירה בשם לוסי ניסתה להסתיר הריון ובלעה לאודנום וקמפור בעת שילדה בשטח ציבורי, ומאוחר יותר נמצאה גוויית התינוק.
מלחמת האזרחים
בבחירות לנשיאות של 1860 היה ג'ונסון חבר בחבר האלקטורים, ובאופן אישי הוא התנגד לפרישת מדינות הדרום. עם זאת, במהלך משבר הפרישה של וירג'יניה ב-1861, הוא הצטרף לאלו שקראו לפרישת מדינות הדרום, והיה לאלקטור שהצביע בעד בחירתו של ג'פרסון דייוויס כנשיא הקונפדרציה.[1] ב-22 באפריל אותה שנה קיימו תומכי האיחוד אספה רבת משתתפים בקלארקסבורג, בה שמעו את נאומו של ג'ון ס. קרלייל (אנ'), וב-3 במאי התכנסה אספה נוספת בה נאם פרנסיס הריסון פיירפונט. עם זאת, ג'ונסון התנגד לכך, וישב בראש אספה אחרת שהתקיימה ב-26 באפריל שבה נכחו אנשי "זכויות הדרום".
כאשר נכבשה ברידג'פורט על ידי צבא האיחוד, העביר ג'ונסון את משק ביתו מזרחה אל מעבר להרי האפלצ'ים אל העיר סטאונטון, שם הוא נשאר עד סוף המלחמה. בתקופה זו נוצרה באזור זה מדינת וירג'יניה המערבית, בין השאר עקב מאמציהם של קרלייל ושל פיירפונט.
מותו
ב-1866 שב ג'ונסון לברידג'פורט. הוא הצטרף לכנסייה הבפטיסטית סימפסון קריק המקומית, שבה נטמנה 13 שנים קודם לכן רעייתו.
ג'וזף ג'ונסון נפטר בביתו בברידג'פורט ב-27 בפברואר 1877. הוא נטמן בבית הקברות של כנסיית אולד בריק לצד רעייתו וילדיו. ב-1887 יצר בית המחוקקים של וירג'יניה המערבית את ברידג'פורט כעיר באופן רשמי. ב-1941 אוחד בית הקברות עם בית הקברות השכן של הבונים החופשיים והפך לבית הקברות של ברידג'פורט. כמה אתרים בעיר מנציחים את שמו של ג'ונסון, כולל שדרה, בית ספר יסודי, וביתו (אנ'), שב-1987 הוסף אל המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.[3]
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1643-1644
קישורים חיצוניים
- ג'וזף ג'ונסון באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ג'וזף ג'ונסון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- מסמכי ג'וזף ג'ונסון בספריית וירג'יניה (באנגלית)
- ג'וזף ג'ונסון באנציקלופדיה של וירג'ינה המערבית] (באנגלית)
- ג'וזף ג'ונסון באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ג'וזף ג'ונסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
39913446ג'וזף ג'ונסון (מושל וירג'יניה)