פיציו לי

פיציו לי
Fitzhugh Lee

לידה	מחוז פיירפקס, וירג'יניה, ארצות הברית
פטירה	וושינגטון הבירה, ארצות הברית
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות הוליווד, ריצ'מונד, וירג'יניה, ארצות הברית
מושל וירג'יניה ה־40 1 בינואר 1886 – 1 בינואר 1890 (4 שנים) סגן מושל וירג'יניה ג'ון מאסי → ויליאם קמרון פיליפ מקיני ←

פיציו לי (באנגלית: Fitzhugh Lee;‏ ) היה איש צבא שלחם במלחמת האזרחים האמריקאית בשורות הפרשים של צבא הקונפדרציה, דיפלומט, מושל וירג'יניה ה-40 בשנים 1886–1890, וקצין בצבא ארצות הברית במלחמת ארצות הברית-ספרד. הוא היה בנו של סידני סמית' לי , נכדו של הנרי לי השלישי ואחיינו של רוברט אדוארד לי.

ראשית חייו

פיציו לי נולד באחוזת קלרמונט (Clermont) שבמחוז פיירפקס שבווירג'יניה. הוא היה נכדו של הנרי לי השלישי, אחיינם של רוברט אדוארד לי ושל סמואל קופר , ודודנם של ג'ורג' וושינגטון קרטיס לי , ו. ה. פ. לי ושל רוברט אדוארד לי הבן . אביו, סידני סמית' לי, , שירת תחת פיקודו של קומודור מת'יו פרי ביפן והגיע לדרגת קפטן. אמו, אנה מריה מייסון לי, הייתה נכדתו של ג'ורג' מייסון ואחותו של ג'יימס מ. מייסון .

לי עבר הכשרה באקדמיה הצבאית של ארצות הברית, שם סיים את לימודיו ב-1856 והוצב כלוטננט משנה ברגימנט הפרשים השני (בהמשך רגימנט הפרשים החמישי), שהיה תחת פיקודו של קולונל אלברט סידני ג'ונסטון, ושבו דודו של לי, רוברט אדוארד לי היה לוטננט קולונל. כקצין פרשים זוטר, הוא הצטיין בפעולות נגד הקומאנצ'ים בטקסס, ונפצע קשה בלחימה במאי 1859. שנה לאחר מכן הוא מונה כמדריך לטקטיקת פרשים באקדמיה הצבאית של ארצות הברית, אך התפטר מתפקידו לאחר שווירג'יניה הכריזה על פרישתה מהאיחוד ועל הצטרפותה לקונפדרציה עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית.

מלחמת האזרחים

שירות צבאי

מדינה
השתייכות	צבא ארצות הברית צבא הקונפדרציה
תקופת הפעילות	1856–1901 (כ־45 שנים)
דרגה	מייג'ור גנרל
פעולות ומבצעים
מלחמת האזרחים האמריקאית מלחמת ארצות הברית-ספרד

פיציו לי התגייס לצבא הקונפדרציה כלוטננט בכוחות הפרשים, ובתחילה שירת כקצין במטהו של בריגדיר גנרל ריצ'רד ס. איוול בקרב בול ראן הראשון. בספטמבר 1861 הוא קודם לדרגת לוטננט קולונל של רגימנט הפרשים הראשון של וירג'יניה תחת פיקודו של קולונל ויליאם א. ג'ונס . במרץ 1862 החליף לי את ג'ונס, לאחר שנערכו ברגימנט בחירות בהתאם לחוק גיוס החובה של הקונפדרציה . ב-24 ביולי 1862 הוא קודם לדרגת בריגדיר גנרל.

במהלך מערכת צפון וירג'יניה זכה לי לפרסום שלילי על הגעתו המאוחרת לריכוז הפרשים, וכך אפשר לפרשים של צבא האיחוד לפשוט על מטהו של ג'ב סטיוארט ולקחת את הכובע והשכמייה המנומרים המפורסמים שלו. על כל פנים, במהלך הפשיטה של הקונפדרציה על תחנת קטלט שאירעה לאחר מכן, הוא כבש את אוהל המפקדה ולקח את חליפת המדים של מייג'ור גנרל ג'ון פופ מצבא האיחוד. הוא העניק את המעיל של פופ לסטיוארט כפיצוי על פריטי הלבוש שנלקחו ממנו.

לי תפקד היטב במערכת מרילנד ב-1862, חיפה על נסיגת הרגלים של הקונפדרציה מההר הדרומי , עיכב את התקדמות צבא האיחוד לשרפסבורג, מרילנד לפני קרב אנטיאטם, וחיפה על החצייה של הארמייה שלו את נהר פוטומק בחזרה לווירג'יניה. הפרשים של סטיוארט ערכו את רכיבתם השנייה סביב לצבא האיחוד במהלך הפשיטה על שמברסבורג לפני ששבו בזמן כדי להגן על תנועתו של רוברט אדוארד לי לכוון קרב פרדריקסברג, שם הפרשים הגנו על האגף הימני הקיצוני של קווי הקונדפרציה. לי פיקד על פעולות הפרשים בקרב קליס פורד במרץ 1863 במיומנות ובהצלחה, שם 400 אנשיו שבו 150 איש על סוסיהם ואיבדו 14 איש בלבד. בקרב צ'נסלורוויל במאי אותה שנה, גילו הסיירים של לי שהאגף הימני של צבא האיחוד היה תלוי ועומד, מצב שאפשר את ההתקפה האגפית המוצלחת של מייג'ור גנרל תומאס ג'ונתן ג'קסון, מהלך שהובל על ידי הפרשים של לי.

לאחר קרב צ'נסלורוויל לקה לי בשיגרון דלקתי שהגביל את יכולותיו, והוא נעדר מהשירות במשך חודש, ועקב כך החמיץ פעולות פרשים משמעותיות בקרב ברנדי סטיישן . הוא החלים בזמן כדי להוביל בריגדה ברכיבה השלישית של ג'ב סטיוארט סביב לצבא האיחוד בימים הראשונים של מערכת גטיסברג , כשתרומתו המשמעותית ביותר הייתה בקרב קרלייל . במהלך קרב גטיסברג, לחמה הבריגדה שלו ללא הצלחה בקרבות היום השלישי. בדיווח שהוציא סטיוארט לא זכה אף קצין לשבח למעט לי, שעליו הוא אמר שהוא היה "אחד ממפקדי הפרשים הטובים ביותר ביבשת, והוא ראוי מאוד לקידום". במהלך הנסיגה מגטיסברג, החזיקה הבריגדה של לי את המעברים בשפרדסטאון כדי למנוע מצבא האיחוד לעבור את נהר הפוטומק. ב-3 באוגוסט 1863 קודם לי לדרגת מייג'ור גנרל, והוא המשיך לשרת תחת פיקודו של סטיוארט, על אף שסטיוארט לא קיבל קידום בעקבות התנהלותו המפוקפקת במערכת גטיסברג. בעת שדודו תמרן את ארמיית צפון וירג'יניה בחזרה אל מרכז וירג'יניה, ביצעה הדיוויזיה של לי מארב מוצלח על כוח פרשים של צבא האיחוד בקרב באקלנד מילס באותו סתיו.

במערכת אוברלנד שהתנהלה באביב הבא, הועסק לי ברציפות כמפקד כוחות הפרשים של הדיוויזיה תחת פיקודו של סטיוארט. לאחר קרב הישימון , הייתה דיוויזיית הפרשים של לי בעלת חלק מרכזי בעיכוב צבא האיחוד במרוץ שלו לקרב בית המשפט של ספוטסילבניה . במהלכו של קרב זה, התנתק סטיוארט מהארמייה כדי לסכל את הפשיטה של מפקד הפרשים של צבא האיחוד, פיליפ שרידן, על ריצ'מונד. הוא לקח יחד עמו את הדיוויזיה של לי. משימה זו הסתיימה בסופו של דבר במותו של סטיואט בקרב ילו טברן , ולאי-הצלחתו של לי לפרוץ את קו ההגנה של כוחות השחורים של צבא ארצות הברית בפורט פוקהונטס שבמחוז צ'ארלס סיטי ובפורט פאּוהאטאן שבמחוז הנסיך ג'ורג'. לאחר מותו של סטיוארט, שירת לי תחת פיקודו של מייג'ור גנרל וייד המפטון שהיה ידידו של לי במשך רוב ימי המלחמה וקודם כמחליפו של סטיוארט בשל היותו בכיר יותר ובשל ניסיונו המשמעותי. כמה משקיפים בני התקופה ציפו שאחיינו של רוברט אדוארד לי יקבל במקומו את הפיקוד.

לי הצטרף בסופו של דבר לג'ובל ארלי במערכה שלו נגד מייג'ור גנרל פיליפ שרידן בעמק שננודואה, ובקרב וינצ'סטר השלישי נורו שלושה סוסים שהוא רכב עליהם, והוא עצמו נפצע קשה. כאשר נשלח המפטון לסייע לגנרל ג'וזף א' ג'ונסטון בקרוליינה הצפונית, הפיקוד על כל כוחות הפרשים בארמייה של רוברט אדוארד לי הועבר ב-29 במרץ 1865 לידיו של פיציו לי, אך עד מהרה הגיעה הכניעה בקרב אפומטוקס. לי עצמו פיקד על התקיפה האחרונה של הקונפדרציה ב-9 באפריל בפארמוויל.

לאחר המלחמה

לאחר תום המלחמה הקדיש לי את עצמו לחוואות במחוז סטפורד, ובלט במאמציו לפיוסם של אנשי הדרום על סוגיית המלחמה, שבה הוא ראה כהסדר הסופי של השאלות שהיו על הפרק עם פריצתה. הוא הואשם בבגידה, אך האישומים הוסרו בפברואר 1869, והוא קיבל חנינה.

ב-1875 נכח לי בטקס לציון מאה שנה לקרב גבעת בנקר בבוסטון ונשא בו נאום. ב-1885 הוא היה חבר מועצת המבקרים של האקדמיה הצבאית של ארצות הברית. בשנים 1886–1890 הוא כיהן כמושל וירג'יניה לאחר שבבחירות של 1885 הביס את מועמד המפלגה הרפובליקנית, ג'ון סרג'נט וייז כאשר זכה ב-52.77 אחוזים מקולות הבוחרים.

לי פיקד על מצעדי טקסי ההשבעה של הנשיא גרובר קליבלנד ב-1885 וב-1893. ב-1895 מינה קליבלנד את לי כגובה של שירות הכנסות הפנים במחוז המערבי של וירג'יניה.

קונסול כללי בקובה

באפריל 1896 מונה לי על ידי הנשיא קליבלנד כקונסול הכללי של ארצות הברית בהוואנה, כשלתפקידים הקונסולריים הרגילים נוספו לו משימות בעלות מאפיינים דיפלומטיים וצבאיים. בתפקיד זה, שבו הוא המשיך לכהן גם במהלך תקופת נשיאותו של ויליאם מקינלי עד 1898, הוא הראשון שנקרא לטפל בקושי שהסלים בעקבות הטבעתה של אוניית המלחמה "מיין" (USS Maine). כשפרצה מלחמת ארצות הברית-ספרד, הוא התגייס מחדש לצבא ארצות הברית.

במלחמה זו היה לי אחד מארבעת הקצינים הבכירים לשעבר מצבא הקונפדרציה שקיבלו דרגת מייג'ור גנרל בצבא המתנדבים של ארצות הברית. האחרים היו מתיו בטלר , ג'וזף וילר ותומאס ל. רוסר . לי פיקד על הגיס השביעי של הצבא , אך לא השתתף בקרבות של ממש בקובה. ב-1899 הוא היה המושל הצבאי של הוואנה ושל פינאר דל ריו, ולאחר מכן פיקד על מחלקת מיזורי, וב-1901 פרש מצבא ארצות הברית בדרגת בריגדיר גנרל.

לי היה יושב ראש הוועדה לתערוכת ג'יימסטאון , שהתקיימה לאחר מותו ב-1907.

לי כתב על דודו רוברט אדוארד לי בסדרת "מפקדים גדולים" ובביוגרפיה אודותיו מתקופת המלחמה "גנרל לי", שיצאו לאור ב-1894, ואת הספר "מאבקה של קובה נגד ספרד" שיצא לאור ב-1899.

מותו

פיציו לי נפטר בוושינגטון די. סי. ב-28 באפריל 1905. הוא נטמן בבית הקברות הוליווד שבריצ'מונד.

ב-1898 הוצב אנדרטה לזכרו לי בפארק מונרו שבריצ'מונד. ב-2020 הוסרה האנדרטה על ידי עיריית ריצ'מונד על רקע היותו איש הקונפדרציה.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1651
• Longacre, Edward G. Lee's Cavalrymen: A History of the Mounted Forces of the Army of Northern Virginia. Mechanicsburg, Pennsylvania: Stackpole Books, 2002.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיציו לי בוויקישיתוף

• פיציו לי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• פיציו לי באנציקלופדיה של וירג'יניה (באנגלית)
• פיציו לי באנציקלופדיה בריטניקה (1911) (באנגלית)
• מסמכי פיציו לי בספריית וירג'יניה (באנגלית)
• פיציו לי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• פיציו לי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39952046פיציו לי