וסטמורלנד דייוויס
 | |||||||
| וסטמורלנד דייוויס | |||||||
| לידה | סירה באוקיינוס האטלנטי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | בולטימור, מרילנד, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | פארק מורבן, ליסבורג, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
וסטמורלנד דייוויס (באנגלית: Westmoreland Davis; ) היה עורך דין אמריקאי, פוליטיקאי והמושל ה-48 של וירג'יניה, הוא כיהן בתפקיד זה מ-1 בפברואר 1918 עד 1 בפברואר 1922.
ביוגרפיה
דייוויס נולד למשפחה עשירה ומוכרת ב־21 באוגוסט 1859. הוא נולד על סירה באוקיינוס האטלנטי. במהלך מלחמת האזרחים אביו נפטר, ומשפחת דייוויס איבדה חלק ניכר מעושרה, וסבלו מבעיות כלכליות קשות.
אמו של דייוויס, אנני, עשתה כמיטב יכולתה לפרנס את בנה. בגיל 14 דייוויס זכה במלגה למכון הצבאי בווירג'יניה. הוא היה הצוער הצעיר ביותר שהשתתף אי פעם. הוא סיים את לימודיו בשנת 1877. לאחר שלימד במשך שנתיים, עבד דייוויס כפקיד בחברת הרכבת. בשנת 1883 הוא למד שנה אחת לתואר שני באוניברסיטת וירג'יניה. בשנה שלאחר מכן נרשם לבית הספר למשפטים של קולומביה במדינת ניו-יורק.[1]
הוא סיים את לימודיו בקולומביה בשנת 1886. לאחר סיום הלימודים הצטרף למשרד עורכי דין יוקרתי בעיר ניו יורק. הקריירה המשפטית שלו בניו יורק הפכה אותו לעשיר לפני שחזר לווירג'יניה.[2]
בשנת 1903 רכש דייוויס את "מורבן פארק", אחוזה היסטורית של 1,000 דונם ופארק סוסים בליסבורג, וירג'יניה. דייוויס ואשתו מרגרט היו פרשים נלהבים. דייוויס ייסד את מועדון הצייד ה- Loudoun Hunt, והפך ליושב ראש מועדון של כלבי השועל, Foxhounds.
באחוזה, החל לעסוק בחקלאות, למרות חוסר הניסיון שלו בתחום. דייוויס דגל ברפורמה בענף החקלאות. הוא דגל במיוחד בשימוש במדע לשיפור הפרודוקטיביות והתברואה.
בשנת 1912 קנה דייוויס את כתב העת Southern Planter, אשר באותה תקופה אחד המגזינים הפופולריים ביותר בדרום. הוא השתמש במגזין כדי לסייע לרפורמות שעליהן הוא נאבק בענף החקלאות.
בשנת 1917 דייוויס נבחר כנציג הדמוקרטים להיות המושל ה -48 של וירג'יניה. הוא נבחר ברוב של 71.47% מהקולות, והביס את הרפובליקני תומאס ג'יי מונסי ואת הסוציאליסט פרנק סמית. דייוויס נבחר כמועמד "רטוב", זה קרה בתקופת היובש והיה נגד האיסור על מכירת המשקאות האלכוהוליים. כמושל, דייוויס המשיך לתמוך בשינויים בענף החקלאות.
הוא לחץ על קבלת כספי סיוע לחקלאים, כמו גם על כסף למחקר מדעי שיסייע לתעשיית החקלאות. הוא הגדיל את המימון למכללות ואוניברסיטאות בווירג'יניה. בסך הכל דייוויס גרם לרפורמה והביא למודרניזציה של מדינת ווירג'יניה.
דייוויס נפטר ב -2 בספטמבר 1942 בבית חולים בבולטימור לאחר שלקה בשבץ ונקבר בפארק מורבן שבליסבורג. את מסמכי עבודותיו ומבצעיו מימי היותו מושל וירג'יניה ניתן למצוא בספרייה של וירג'יניה.[3]
דייוויס היה אח בלשכת ענף הזית מס' 114 (Olive Branch Lodge)בליסבורג, של הבונים החופשים בוירג'יניה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ National Governors Association, web.archive.org, 2011-06-28
- ^ Davis, Westmoreland (1859–1942) – Encyclopedia Virginia (באנגלית אמריקאית)
- ^ A Guide to the Executive Papers of Governor Westmoreland Davis, 1911-1922 (bulk 1918-1922) Davis, Westmoreland, Records of Virginia Governor 21567a, ead.lib.virginia.edu
32365966וסטמורלנד דייוויס