תומאס סטנלי

תומאס סטנלי
Thomas Stanley

לידה	ספנסר, וירג'יניה, ארצות הברית
פטירה	מרטינסוויל, וירג'יניה ,ארצות הברית
שם מלא	תומאס בנסון סטנלי
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות רוזלון, מרטינסוויל, וירג'יניה ,ארצות הברית
מושל וירג'יניה ה־57 20 בינואר 1954 – 11 בינואר 1958 (4 שנים) סגן מושל וירג'יניה אלי אדוארד סטייקס סטיבנס → ג'ון בטל ג'. לינדזי אלמונד ←
יושב ראש אגודת המושלים הלאומית 24 ביוני 1956 – 23 ביוני 1957 (52 שבועות) → ארתור לנגלי ויליאם סטרטון ←
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה החמישי לקונגרס של וירג'יניה 5 בנובמבר 1946 – 3 בפברואר 1953 (6 שנים ו־13 שבועות) → תומאס ג. ברץ' ויליאם טאק ←
יושב ראש בית הנבחרים של וירג'יניה ה־47 14 בינואר 1942 – 5 בנובמבר 1946 (4 שנים ו־42 שבועות) → אשטון דובאל ג' אלווין מסנבורג ←
חבר בית הנבחרים של וירג'יניה מטעם מחוזות הנרי ומרטינסוויל 13 בינואר 1932 – 5 בנובמבר 1946 (14 שנים) → מחוז הבחירה נוצר וילי ר. ברודוס ←
חבר בית הנבחרים של וירג'יניה מטעם מחוז הנרי 8 בינואר 1930 – 13 בינואר 1932 (שנתיים) → סאלי ק. בוקר מחוז הבחירה בוטל ←

תומאס בנסון סטנלי (באנגלית: Thomas Bahnson Stanley;‏ ) היה יצרן רהיטים, מגדל בקר מגזע הולשטיין ופוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של וירג'יניה בשנים 1930–1946, מתוכם בארבע השנים האחרונות כיושב ראש הבית, לאחר מכן ועד 1953 כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית, ולבסוף, בשנים 1954–1958, כמושל וירג'יניה ה-57.

ראשית חייו

תומאס סטנלי נולד בחווה ליד העיירה ספנסר שבמחוז הנרי שבווירג'יניה, כצעיר מבין שבעת ילדיהם של קורקט סטנלי ושל סוזאנה מטילדה ווקר. ב-1912 סיים סטנלי את לימודיו בקולג' לעסקים איסטמן שבפוקיפסי, מדינת ניו יורק. ב-1918 הוא נשא לאישה את אן פוקהונטס באסט, בתם של ג'ון דייוויד באסט, מייסד חברת הרהיטים באסט (Bassett Furniture), ושל ננסי פוקהונטס הנדלי.

סטנלי עבד כמנהל במפעל של חותנו עד 1924. הוא עזב אז את החברה וייסד את חברת רהיטי סטנלי (Stanley Furniture),שהייתה ליצרנית רהיטים מובילה בווירג'יניה, ושכנה במקום בו שוכנת העיירה סטנליטאון, שהיא חלק מהעיר מרטינסוויל. בניו, תומאס בנסון סטנלי הבן וג'ון דייוויד סטנלי, הצטרפו אליו בניהול החברה.

ראשית הקריירה הפוליטית

עם תחילת השפל הגדול, נבחר סטנלי כנציג מחוז הנרי לבית הנבחרים של וירג'יניה. הוא נבחר לתקופות כהונה נוספות וכיהן בבית בשנים 1930–1946. בארבע השנים האחרונות לכהונתו הוא כיהן גם כיושב ראש הבית. לאחר תום מלחמת העולם השנייה נבחר סטנלי לבית הנבחרים של ארצות הברית, שם הוא ייצג את מחוז הבחירה החמישי לקונגרס של וירג'יניה, וכיהן מנובמבר 1946 ועד פברואר 1953, כאשר הוא התפטר כדי להתמודד על משרת המושל. עמיתו למנגנון הפוליטי במפלגה הדמוקרטית של הסנטאור הארי פ. בירד והמושל שלעבר, ויליאם טאק, ירש אותו בבית הנבחרים.

מושל וירג'יניה

ב-1953 בחר המנגנון של בירד בסטנלי להיות מועמד הדמוקרטים למשרת מושל וירג'יניה, והוא ניצח בבחירות המקדימות. בבחירות הכלליות הוא ניצח בקלות את מועמד המפלגה הרפובליקנית תאודור רוזוולט דלטון ואת המועמד העצמאי האוורד קארויל. סטנלי כיהן כמושל בשנים 1954–1958. כמושל, הוא שיפר את ניהול בתי החולים של המדינה והגדיל את המימון של בית החולים לחולי נפש ושל בתי הספר הציבוריים.

בעת כהונתו, היה מעורב סטנלי בעימות. המאבק במושב בית המחוקקים של 1954 על התקציב בין ותיקי המנגנון של בירד ובין "הטורקים הצעירים", רובם חיילים משוחררים, על העודף התקציבי והמימון החסר של החינוך, במיוחד ככל שנגע הדבר לבית הספר של האפרו-אמריקאים, השפיע על היחסים הפנימיים בתוך המפלגה הדמוקרטית במשך דור שלם. סטנלי תמך בהפרדה הגזעית, ובאותה שנה פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית על אי-חוקיותה בפסק דין בראון נגד מועצת החינוך, שכלל מקרה של מתן פיצויים במחוז הנסיך אדוארד. לאחר פסק דין זה, מינה סטנלי ועדה שברובה כללה פוליטיקאים מדרום וירג'יניה, שבאופן היסטורי זכה לייצוג יתר באספה הכללית של המדינה והיה תלוי מבחינה פוליטית במגוון שיטות לשלילת זכות הבחירה מהשחורים, כדי לחקור את הדרכים לשימור ההפרדה הגזעית באמצעות כלים חקיקתיים, בעוד שהמוציא לאור של העיתון The Richmond News Leader, ג'יימס ג'. קילפטריק, טען ליישום מדיניות דרסטית יותר, שעברה במושב מיוחד של בית המחוקקים ב-1956 ונודעה כתוכנית סטנלי (Stanley Plan). רוב החלקים של התוכנית הוכרזו תוך שלוש שנים כבלתי חוקיים על ידי בתי המשפט של וירג'יניה ובתי המשפט הפדרליים, זמן רב לאחר תום כהונתו של סטנלי כמושל. למעשה, אף על פי שסטנלי גמר אומר לסגור בתי ספר כדי למנוע את ביטול ההפרדה הגזעית בהם, היבט זה של תוכניתו נבחן לראשונה תחת המושל הבא, ג'. לינדזי אלמונד לאחר שבית משפט פדרלי הורה על ביטול ההפרדה הגזעית בבתי הספר של שארלוטסוויל ב-1958.

שנותיו האחרונות

לאחר תום כהונתו כמושל, חידש סטנלי את עיסוקו בתעשיית הרהיטים, וכן היה לסגן הנשיא והמנהל של הבנק הלאומי הראשון, ויושב הראש של הוועדה להכנסות והוצאות של המדינה ושל הממשל המקומי. עם זאת, בשנות ה-60 קרס המנגנון של בירד, לאחר שבית המשפט העליון של ארצות הברית קבע את העיקרון של קול אחד לכל אחד, כולל בפסק הדין דייוויס נגד מאן (Davis v. Mann).

תומאס סטנלי נפטר בעיר מרטינסוויל ב-10 ביולי 1970. הוא נטמן בבית הקברות רוזלון שבעיר. ביתו שבסטנליטאון, סטונלי , הוכנס ב-1982 אל המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1665-1666

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תומאס סטנלי בוויקישיתוף

• תומאס סטנלי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• תומאס סטנלי באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• תומאס סטנלי באנציקלופדיה של וירג'יניה (באנגלית)
• תומאס סטנלי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• תומאס סטנלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תומאס סטנלי39955585Q880078