ג'ון בטל

ג'ון בטל
John S. Battle

לידה	ניו ברן, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
פטירה	שארלוטסוויל, וירג'יניה, ארצות הברית
שם מלא	ג'ון סטיוארט בטל
מדינה
מקום קבורה	פארק הזכרון מונטיצ'לו, שארלוטסוויל, וירג'יניה, ארצות הברית
מושל וירג'יניה ה־56 18 בינואר 1950 – 20 בינואר 1954 (4 שנים) סגני מושל וירג'יניה לואיס פרסטון קולינס השני אלי אדוארד סטייקס סטיבנס → ויליאם טאק תומאס סטנלי ←
חבר הסנאט של וירג'יניה 10 בינואר 1934 – 11 בינואר 1950 (16 שנים) → נתניאל ב. ארלי אדוארד א. מקיו הבן ←
חבר בית הנבחרים של וירג'יניה מטעם מחוזות אלבמארל, גרין ושארלוטסוויל 8 בינואר 1930 – 10 בינואר 1934 (4 שנים) → אלברט ס. בולינג אדוארד א. מקיו הבן ←

ג'ון סטיוארט בטל (באנגלית: John Stewart Battle;‏ ) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של וירג'יניה בשנים 1930–1934, לאחר מכן ועד 1950 כחבר הסנאט של וירג'יניה, ולאחר מכן ועד 1954 כמושל וירג'יניה ה-56.

ראשית חייו

ג'ון בטל נולד בעיר ניו ברן שבמחוז קרייבן שבקרוליינה הצפונית, כבנם של הכומר הנרי בטל ושל מרגרט סטיוארט בטל. סבו מצד אביו, עורך הדין מאלבמה והגנרל בצבא הקונפדרציה קאלן א. בטל , עבר לקרוליינה הצפונית כאשר נכדו היה נער והיה לעורך עיתון ולראש עיריית ניו ברן. הוא גם הרצה על תקופת שירותו במלחמה ועל "המטרה האבודה" במקומות שונים בקרוליינה הצפונית ובווירג'יניה. לאחר מות רעייתו, עבר גנרל בטל עם משפחת בנו מספר פעמים. הכומר הנרי בטל עבר עם משפחתו מספר פעמים במהלך ילדותו, כולל לפיטרסבורג, וירג'יניה. לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון, נסע ג'ון בטל לאשוויל שבקרוליינה הצפונית, שם הוא סיים לימודי תעודה במארס היל קולג'. לאחר מכן הוא קיבל תואר בוגר אוניברסיטה מאוניברסיטת וייק פורסט, ותואר במשפטים מאוניברסיטת וירג'יניה.

קריירה פוליטית

ב-1929 נבחר בטל לבית הנבחרים של וירג'יניה, תפקיד אליו הוא נבחר לתקופות כהונה נוספות פעמיים, וכיהן בו בשנים 1930–1934. כחבר במנגנון המפלגתי של הסנאטור הארי פ. בירד במפלגה הדמוקרטית בווירג'יניה, נבחר בטל לסנאט של וירג'יניה וכיהן בו מתום כהונתו בבית הנבחרים ועד 1950, כאשר התמודד על תפקיד המושל.

בסיועו של הבוס של אזור החוף של וירג'יניה, סידני קלאם, הביס בטל בבחירות המקדימות של הדמוקרטים למשרת מושל וירג'יניה את מנהיג סיעת מתנגדיו של בירד, פרנסיס פיקנס מילר, כאשר הציג אותו כליברלי וכמי שנשלט על ידי ארגוני העובדים, וכמעט התעלם מיריביו האחרים בבחירות, הוראס אדוארדס ורמי ארנולד. יריבו הרפובליקני, הנרי וייז, אף דחק בתומכיו להצביע עבור בטל בבחירות המקדימות של הדמוקרטים כדי להדוף את "פלישת הזרים". בבחירות המקדימות זכה בטל ב-43 אחוזים מקולות הבוחרים, מול 35 האחוזים שקיבל מילר, 15 האחוזים של אדוארדס ו-7 האחוזים של ארנולד. בבחירות הכלליות זכה בטל ב-70.43 אחוזים מהקולות והביס את הרפובליקני וולטר ג'ונסון ואת הסוציאל-דמוקרט קלארק ט. רוב.

בעת כהונתו של בטל כמושל, אישרה האספה הכללית של וירג'יניה מימון של 45 מיליון דולר לבניית בתי ספר, שבקושי עמדו בקצב הגידול של האוכלוסייה. ההוצאה לתלמיד ושכר המורים נותרו מתחת לממוצע הלאומי, ווירג'יניה דורגה במקום האחרון ברמה הלאומית באחוז הלומדים בבתי הספר התיכוניים, ובמקום הלפני האחרון באחוז הלומדים בקולג'ים. וירג'יניה גם דורגה במקום ה-40 בתקצוב הטיפול לחולי הנפש.

בטל היה נציג לוועידות הארציות של הדמוקרטים ב-1948, 1952, 1956, 1960 ו-1968. כאשר ספגה משלחת וירג'יניה איום בגירוש בוועידה של 1952 בשל איומה לחתום על שבועת נאמנות למועמד לנשיאות שייבחר (לבירד היו לעיתים קרובות חילוקי דעות עם הנשיא הארי טרומן), נשא בטל נאום בוועידה שמנע את הגירוש, וסייע למנוע פילוג דומה לזה שחוותה המפלגה ארבע שנים קודם לכן. ב-1956 היה בטל למועמד "דיקסיקרט" למועמדות לנשיאות, ובסופו של דבר הפסיד בהצבעה למושל אילינוי לשעבר עדלי סטיבנסון.

לאחר תום כהונתו כמושל ב-1954 פרש בטל באופן חלקי לשארלוטסוויל, אם כי הוא המשיך לעסוק בעריכת דין, כולל בייצוג בתי הספר הציבוריים של מחוז אלבמארל, שהתמודדו עם התביעות לביטול ההפרדה הגזעית.

שאיפותיו הפוליטיות של בטל נמשכו, זאת על אף הזרקור הלאומי שהוטל על וירג'יניה והכרזות ההתנגדות של הסנאטור בירד לאחר פסיקות בית המשפט העליון של ארצות הברית ב-1954 וב-1955 בפסק דין בראון נגד מועצת החינוך. בטל התכוון להתמודד על מושב בסנאט של ארצות הברית ב-1958 במקרה שבירד יחליט שלא להתמודד על תקופת כהונה נוספת. למושל לשעבר, ואז חבר בית הנבחרים של ארצות הברית, ויליאם טאק, היו שאיפות דומות, ובירד החליט להתמודד שוב כדי למנוע מאבק פוליטי שעלול היה להסתיים בהתכתשות בין בטל לבין טאק בבחירות המקדימות.

ב-1959 מינה הנשיא דווייט אייזנהאואר את בטל כחבר בנציבות זכויות האזרח של ארצות הברית , בציינו את העבר המתון שלו ביחסים הבין-גזעיים.

חיים אישיים

שני בניו של בטל היו עורכי דין והמשיכו את מעורבותו הפוליטית של אביהם. ויליאם ק. בטל היה שגריר ארצות הברית באוסטרליה ונשיא התאחדות הגולף של ארצות הברית, וב-1969 היה מועמד לתפקיד מושל וירג'יניה. ג'ון ס. בטל הבן היה אחד ממייסדי מרכז תומאס ג'פרסון לחופש הביטוי, ושירת במשך שמונה שנים כחבר מועצת המבקרים של אוניברסיטת וירג'יניה.

ג'ון בטל נפטר בשארלוטסוויל ב-9 באפריל 1972, בגיל 81. הוא נטמן בפארק הזיכרון מונטיצ'לו שבעיר.

בית הספר התיכון ג'ון ס. בטל במחוז וושינגטון שבווירג'יניה נבנה ב-1959 וקרוי על שמו. אולם בטל בבית הספר לחרשים ועיוורים של וירג'יניה קרוי גם הוא על שמו של בטל.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1665

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון בטל בוויקישיתוף

• ג'ון בטל באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• ג'ון בטל באנציקלופדיה של וירג'יניה (באנגלית)
• ג'ון בטל באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• ג'ון בטל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ג'ון בטל39955499Q684712