ויליאם פלמינג

ויליאם פלמינג
William Fleming

אין תמונה חופשית
לידה	ג'דברה, סקוטלנד, ממלכת בריטניה הגדולה
פטירה	בדפורד, וירג'יניה, ארצות הברית
מדינה
מקום קבורה	הולינס, וירג'יניה, ארצות הברית
מושל וירג'יניה ה־3 4 ביוני 1781 – 12 ביוני 1781 (9 ימים) → תומאס ג'פרסון תומאס נלסון הבן ←
חבר הסנאט של וירגיניה מטעם מחוזות בוטטורט, וושינגטון, מונטגומרי וקנטקי 1777–1779 (כשנתיים) → ויליאם כריסטיאן ויליאם כריסטיאן ←

ויליאם פלמינג (באנגלית: William Fleming;‏ ) היה רופא, איש צבא ופוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה, שכיהן כחבר הסנאט של מדינתו בשנים 1777–1779, וכמושל וירג'יניה השלישי במשך כשבוע ביוני 1781 במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית.

ראשית חייו

ויליאם פלמינג נולד בעיירה ג'דברה (Jedburgh) שבסקוטלנד, ממלכת בריטניה הגדולה, כבנם של לאונרד ודורותיאה סאטרתוייט פלמינג שחיו באזור אגם וינדמייר והותירו רישומים על ארבעה ילדים. פלמינג למד בדמפרייס אצל מורה פרטי, ולאחר מכן היה שוליה אצל כירורג במשך שלוש שנים בדמפרייס ובקורקוברי. לאחר מכן הוא עבד עם רוקח בקנדול, שם הוא שרד מגפת חצבת, ועל פי המדווח הוא נמנע מלהשתתף במרד של צ'ארלס אדוארד סטיוארט ובתבוסה בקרב קלודן. ב-1746 החל פלמינג לימודים פורמליים ברפואה באוניברסיטת אדינבורו. לאחר מכן הוא התגייס לצי המלכותי הבריטי, וככל הנראה שירת בו כעוזר מנתח. הוא נשבה בידי הספרדים, ולאחר שחרורו, התפטר מהצי והיגר למושבת וירג'יניה.

במהלך חופשה בסטאוטון שבווירג'יניה ב-1761, הכיר פלמינג את אן כריסטיאן, בתו של קולונל ישראל כריסטיאן, בעל אדמות ונציג המחוז בבית השועים של המושבה, ושל רעייתו, אליזבת סטרייק. השניים נישאו ב-1763, וזמן קצר לאחר מכן אימצו יתום בן שלוש בשם ג'ורג' הלוויק.

מלחמת הצרפתים והאינדיאנים

במהלך מלחמת הצרפתים והאינדיאנים הוצב פלמינג כאנסיין בוויליאמסבורג. בתחילה הוא היה מנתח בפלוגה של קפטן מקנזי, לאחר מכן גויס לפלוגה של קפטן בל, ולבסוף הצטרף לפלוגה של קפטן הוג כמנתח. הפלוגה של קפטן הוג הוצבה להגן על פורט דינווידי שליד וורם ספרינגס, כחלק מהרגימנט של וירג'יניה בפיקודו של ג'ורג' וושינגטון, וצוותה להפעיל גששים מנוסים בסטאונטון לפני שהמשיכה לכוון הרי האפלצ'ים. פלמינג שירת כמנתח תחת מייג'ור אנדרו לואיס, והתנסה בהתקפות רבות של שבטי השוואני, וכן בבעיות אספקת ביגוד ומזון במהלך מה שנודע כ"משלחת סנדי קריק" (Sandy Creek Expedition), כאשר הם הגיעו למקור הנביעה של נהר קלינץ' והיובלים שיוצרים את נהר ביג סנדי. באביב הבא קודם פלמינג לדרגת לוטננט משנה, אף על פי שקפטן הוג הורד בדרגה לאחר תלונות עליו בפורט וו. בסתיו מונה פלמינג למטה של לואיס בפורט דיקנסון שעל נהר קאופסטור, ליד מיקומה הנוכחי של מילבורו, אך בקשתו לעבור לצבא הסדיר נדחתה. ב-1758 הוא התלווה למיג'ור לואיס ולכוחות של וירג'יניה צפונה במה שנודע כמשלחת פורבס, על שמו של גנרל ג'ון פורבס, שקיבץ כוחות קולוניאליים רבים ברייסטאון, פנסילבניה, מצפון לפורט קמברלנד, ותקף את הצרפתים בפורט דוקיין. פלמינג המשיך והשתתף במלחמת האנגלים והצ'רוקים בשנים 1759–1761.

עיסוק ברפואה ובמקרקעין

שלט לזכרו של פלמינג בסאונטון.

עם תום המלחמה ב-1763 התיישב פלמינג בסטאונטון, וירג'יניה, שם עסק ברפואה. אף על פי שאמונתו הדתית נטתה יותר לפרסביטריאניזם מאשר לכנסייה האנגליקנית, הוא נבחר ב-1764 לתפקיד ציבורי, זאת בזכות מעמדו החברתי שעלה לאחר נישואיו ובזכות מעורבותו החברתית. במאי 1765 עלה מעמדו החברתי עוד יותר, והוא נבחר למשרה הפוליטית הראשונה שלו כשופט שלום. באותה עת הוא גם הגדיל את רכושו כאשר רכש חלקת אדמה של 560 אקרים מוויליאם בוורלי.

ב-1768 פרש פלמינג מהעיסוק ברפואה במחוז אוגוסטה, ועבר דרומה עם מתיישבים אחרים כדי לבנות את "בל מאונט" או "בלמונט" על הקרקע שחמו העניק להם בעמק רונקו. מענקים אלו, ניסיונו הרפואי, והשקעותיו הנוספות בקרקעות, באופן עצמאי ובאמצעות החברה הלויאלית של וירג'יניה, הפכו את פלמינג בסופו של דבר לאדם אמיד. ב-1769 הוא רכש את העבד הראשון שלו, ובשנה שלאחר מכן הוקם מחוז בוטטורט כפיצול ממחוז אוגוסטה. פלמינג היה לשופט השלום של המחוז החדש, ובהמשך שופט בבית המשפט המחוזי.

שירות צבאי

במלחמת הלורד דנמור ב-1774 פיקד פלמינג, אז בדרגת קולונל על המיליציה של מחוז בוטטורט יחד עם כוחות נוספים תחת פיקודו של של אנדרו לואיס בקרב פוינט פלזנט. הוא המשיך לפקד על אנשיו גם לאחר שנורה פעמיים. בפעם השלישית הוא נפצע באופן רציני ונאלץ לסגת. קליע רובה המוסקט שפגע בחזהו לא הוצא מעולם והמשיך לגרום לו לכאבים. האספה הכללית של וירג'יניה העניקה לו פיצויים בסכום של 500 לירה שטרלינג. הוא מעולם לא החלים מפציעתו, כך שנמנע ממנו לשרת במלחמת העצמאות של ארצות הברית.

קריירה פוליטית

כמי שראה את עצמו כפטריוט, נותר פלמינג פעיל בפוליטיקה במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, והיה חבר הסנאט של וירג'יניה. הוא החליף את גיסו ויליאם כריסטיאן, ובתמורה, החליף אותו כריסטיאן ב-1779, כך שפלמינג יכול היה לשוב לעיסוקיו הפרטיים. הוא המשיך במעורבותו הפוליטית כחבר במועצת המושל.

בינואר 1781 פלשו הבריטים לווירג'יניה, ופיזרו את המחוקקים הנותרים של המדינה מריצ'מונד. הם גם אילצו את המושל תומאס ג'פרסון להימלט אל האזור ההררי של המדינה. כאשר התכנס בית המחוקקים מחדש בסאונטון, הסתיימה תקופת כהונתו של ג'פרסון, כך שפלמינג, החבר הבכיר ביותר במועצת וירג'יניה, כיהן באופן בלתי רשמי כמושל וירג'יניה. הוא כיהן בתפקיד מ-4 ביוני ועד 12 ביוני, כאשר בית המחוקקים בחר בתומאס נלסון הבן כמושל הבא. במהלך תקופה קצרה זו, הורה פלמינג למיליציה של וירג'יניה להיאבק נגד הפלישה הבריטית בראשותם של בנדיקט ארנולד, בנסטר טרלטון ואחרים. בדיעבד אישר בית המחוקקים את החלטותיו של פלמינג. מסיבה זו, מופיע פלמינג באופן רשמי ברשימת מושלי וירג'יניה כמושל המדינה השלישי.

במהלך המלחמה ואחריה, עמד פלמינג בראש ועדות שנשלחו לקנטקי כדי ליישב סכסוכי קרקעות וכדי לבצע פעולות רשמיות נוספות, כולל ביקורת על החשבונות של פקידי ממשל שונים באזור המערבי החדש של המדינה כאשר המלחמה הסתיימה. ב-1780 ביטלה האספה הכללית באופן רשמי את מחוז קנטקי, והקימה במקומו את מחוז פאייט ואת מחוז לינקולן (כיום בתחומי קנטקי). ב-1784 נכח פלמינג באחת הוועידות שהתכנסו בדנוויל, וירג'יניה, ושסללו את הדרך להפרדתה של קנטקי מווירג'יניה. בתפקידו הציבורי האחרון הוא שימש כאשר היה אחד משני הנציגים לוועידה שהתקיימה בריצ'מונד, ושאשררה מטעם וירג'יניה את חוקת ארצות הברית. אף על פי שהיו לו הסתייגויות מהחוקה, הוא הצביע בעד אשרורה, זאת על פי הוראות קהל בוחריו. הוא גם שירת בחבר הנאמנים של וושינגטון קולג' (כיום אוניברסיטת וושינגטון ולי), ונודע כמי שהחזיק בבעלותו את אחת הספריות הטובות ביותר בחלקה המערבי של וירג'יניה.

חיים אישיים

ב-1792 כבר התדרדרה ראייתו של פלמינג, ולא עלה בידו לבקר את נכדיו בקנטקי. עם זאת עלה בידו לבקר בספטמבר אותה שנה בניו לונדון שבווירג'יניה, וכן להסדיר את נישואיה של בתו אלייזה לקארי אלן ב-1794.

ויליאם פלמינג נפטר בביתו שבבדפורד ב-5 באוגוסט 1795. הוא נטמן בחלקת הקבורה של המשפחה במקום ששנים מאוחר יותר היה היישוב הולינס. אלמנתו נטמנה לצידו ב-1810, ועל שמה נקרא סניף של בנות המהפכה האמריקאית . בתם היחידה שהגיעה לבגרות הייתה אני, או ננסי פלמינג בקסטר, שנישאה לימים לכומר ג'ורג' א. בקסטר, נשיא וושינגטון קולג' ובהמשך נשיא המפדן-סידני קולג'. בנם, סידני סמית' בקסטר היה התובע הכללי של וירג'יניה. בנם של ויליאם ואן פלמינג נקרא לאונרד ישראל פלמינג, על שם שני סביו, נשא לאישה את ננסי מרשל וחי בקנטקי.

קישורים חיצוניים

• ויליאם פלמינג באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• ויליאם פלמינג באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• ויליאם פלמינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39856185ויליאם פלמינג