יעל וילנר

יעל וילנר

מדינה
שופטת בית המשפט העליון 30 באוקטובר 2017 – מכהנת (6 שנים ו־25 שבועות) תחת נשיא בית המשפט העליון חיות
שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה ינואר 2006 – אוגוסט 2017 (כ־11 שנים)
שופטת בית משפט השלום בחיפה יוני 1998 – ינואר 2006 (כ־7 שנים ו־30 שבועות)
תפקידים בולטים עוזרת פרלמנטרית לחבר הכנסת חיים קופמן

יעל וילנר (נולדה ב-22 בספטמבר 1959) היא שופטת בבית המשפט העליון. קודם לכן כיהנה כשופטת בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי בחיפה.

ראשית חייה

נולדה לרות חנה ולנחום אריאלי. למדה לימודים תיכוניים באולפנת חורב בירושלים, וסיימה את לימודיה ב-1977. בתקופה זו השתתפה בניסיון ההתנחלות הראשון של גוש אמונים בסבסטיה, שבשומרון. שירתה שנה אחת בשירות לאומי בקריית שמונה.

בשנים 1978–1982 למדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ותוך כדי הלימודים, בשנים 1980–1981, שימשה עוזרת פרלמנטרית לחבר הכנסת חיים קופמן מ"הליכוד". התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון משה בייסקי ולאחר מכן אצל דורית ביניש בפרקליטות המדינה. בשנת 1983 הוסמכה כעורכת דין, ובשנים 1983–1998 עבדה כעו"ד.

קריירה

ביוני 1998 מונתה וילנר לשופטת בבית משפט השלום בחיפה. באוקטובר 2004 מונתה לרשמת ושופטת בפועל בבית המשפט המחוזי בחיפה ובינואר 2006 מונתה לשופטת בבית משפט זה.

בדצמבר 2011 הייתה מועמדת לכהונה בבית המשפט העליון, אך לא נבחרה. בפברואר 2017 נבחרה לשופטת בבית המשפט העליון, וב-30 באוקטובר 2017 החלה לכהן בתפקיד זה.

פסיקותיה

וילנר נחשבת לשופטת שאיננה נוטה באופן מובהק לשמרנות או לאקטיביזם.

ענישה

בהתייחס לענישה כתבה השופטת וילנר: "ההרתעה מהווה שיקול בעל משקל נכבד בענישה, אך היא אינה חזות הכול. בבסיס הענישה עומדות תכליות נוספות, אשר איני סבורה כי הן נופלות בחשיבותן מהתכלית ההרתעתית. אחת מתכליות אלה, היא התכלית השיקומית, [...] בשיטתנו המשפטית, נדמה שמעמדה של התכלית השיקומית בענישה גבוה מזה של התכלית ההרתעתית, וכי שיקומו של הנאשם מהווה שיקול משמעותי בגזירת עונשו [...] חשיבותו של ההליך השיקומי, המסייע לנאשם לצאת ממעגל העבריינות ולהשתלב באורח חיים יציב וקונסטרוקטיבי, אינה נעוצה אך בטובתו של הנאשם, וההתחשבות בשיקולי שיקום אינה בבחינת הפעלת 'מידת הרחמים' או התנהלות של לפנים משורת הדין. אדרבה, יש בשיקולים אלה כדי לקדם את האינטרס של כלל הציבור, ואף להגן על קורבנות פוטנציאליים – לא פחות, ולעיתים אף יותר, משיקולי ההרתעה. הדברים האמורים נכונים ביתר שאת עת עסקינן בעבירות בעניינים שבצניעות, שכן ממחקרים שנערכו בתחום עולה כי שיעור הישנות העבירות בקרב עבריינים כאלה אשר לא עברו הליך שיקומי – גבוה, וכי לאורך זמן אף גוברות תדירות העבירות וחומרתן".

נזיקין

בכל הנוגע לתביעות בנזיקין על רשלנות הרשויות בביצוע תפקידי רישוי ופיקוח כתבה: "יש להישמר מפני הרחבה יתרה של האחריות המוטלת על רשויות המדינה בגין נזקים הנובעים מהפעלת סמכויות שלטוניות הנתונות בידיהן, כדוגמת רישוי ופיקוח. זאת, נוכח העובדה שככלל, אחריות המדינה בכל הנוגע לנזקים מעין אלה – היא אך עקיפה, ובוודאי שאינה עולה, ככלל, על האחריות והאשם הטמונים במעשי המעוולים הישירים וה'קרובים' יותר לנזק הנתבע. ונסיבות המקרה דנן יעידו. הרחבה יתרה [...] עלולה להפוך את המדינה 'למעין <מבטח על> של כל הפעילות במשק בכל תחומי החיים שלגביה יש למדינה סמכויות פיקוח, רישוי והסדרה' [...] בכך, עשויים אנו להסתכן ב'הצפתן' של רשויות המדינה בתביעות נזיקין רבות ונרחבות, כמו גם בהחצנת עלויותיהם של המעוולים הישירים על 'כיסה העמוק' של המדינה – הניזון מכספי הציבור כולו".

ביוני 2018 קבעה בדעת הרוב, לצד דוד מינץ, שהפטור של חברת ביטוח מתשלום למבוטח שניסה לרמות את החברה חל גם כלפי צד ג' תם לב.

מפסיקותיה בבית המשפט המחוזי

• בינואר 2006 פסקה כי "כאשר הקטינים נמצאים במשמורת משותפת של שני הוריהם, והאב נושא באופן ישיר בחלק מהוצאות ילדיו הקטינים, על האב לשלם לקטינים במקרה כזה, מזונות מופחתים", אך ציינה: "איני רואה דופי בכך כי הנטל הכלכלי הכולל המוטל על האב בהסדרי משמורת משותפת, יהיה גבוה יותר לעומת דמי המזונות המוטלים עליו בהסדר משמורת בלעדית אצל האם, וזאת כאשר משקללים את דמי המזונות עם ההוצאות בהן האב נושא באופן ישיר". וילנר חזרה על דבריה אלו בפסקי דין שנתנה גם לאחר עשור.
• בנובמבר 2007 פסקה פיצויים בסך 937,000 ש"ח לתלמיד כיתה ה', שלאחר שהוצא מהכיתה שיחק ונפגע בעינו ונותר עם 50% לקות ראייה.
• במרץ 2009 קבעה תקדים כאשר תיקנה טעות בחוק על ידי הוספת מילה, במקום דרך פרשנות. בעניין פטור מארנונה למעונות יום הוסיפה את המילה "מעון".
• ביוני 2009 הורתה לצוות רפואי בבית החולים לטפל ביולדת ובעובר שברחמה בכל דרך הנראית לרופאים, לרבות ניתוח. הוראה זו ניתנה בעת הלידה, למרות התנגדותה של היולדת, וזאת משום שנשקפה סכנה ליולדת ולעובר.
• ביולי 2011 החליטה שלא לקבל את עדותו של מנוח באמצעות נשמתו שהתגלגלה, על פי הנטען בבקשה, לילד בן שבע שאת תצהירו ביקשו יורשי המנוח להגיש. נימוקי השופטת: "דיני הראיות במדינת ישראל מצויים בסְפֵירָה המשפטית שאינה זהה ואינה חופפת לסְפֵירָה האמונית/דתית. משכך, אין באפשרותי להיעתר לבקשה, שכן התצהיר שהגשתו מבוקשת, אינו עונה על הדרישות על פי פקודת הראיות והדין הנוהג."
• במאי 2012 דחתה עתירות נגד התוכניות שייעדו את היישוב חריש לאוכלוסייה החרדית בלבד.
• באוגוסט 2015 דחתה תובענה ייצוגית נגד רשת "ארומה" בגין אי-אכיפת החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון בסניפיה, בנימוק שלרשת אין אחריות לאכיפת החוק, אלא רק הזכיינים אחראים לכך.

מפסיקותיה בבית המשפט העליון

• בינואר 2019 הייתה שותפה לדעת הרוב שפושט רגל זכאי לצו הפטר גם על חוב הנובע מערבות למזונות.

חיים אישיים

וילנר היא אחת מששת ילדיהם של רות ונחום אריאלי, נכדתו של הרב יצחק אריאלי ואחייניתו של הרב מרדכי אילן. נשואה ליוסף וילנר ואם לארבעה. מתגוררת בשכונת נווה שאנן בחיפה.

לקריאה נוספת

• הערך "יעל וילנר" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 151–152, 2018, חיפה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעל וילנר בוויקישיתוף

• יעל וילנר, באתר הרשות השופטת
• חן מענית, ‏12 מועמדים לעליון מתוך "רשימת ה-28" - מהציבור הדתי-לאומי, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2016
• גיל רונן, "דגל אדום בוהק" מעל מינוי וילנר, באתר ערוץ 7, 24 בפברואר 2017

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32794094יעל וילנר