יום שמחת כהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גאטס נאמ'ן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום שמחת כהןיהדות ג'רבה ויהדות מרוקו) או יום שמחת כהניםיהדות לוב) הוא יום חג יהודי-עממי המקובל במסורת יהדות צפון אפריקה בי"א בתשרי.

מקור המנהג

החג מבוסס על פרשנות לדברי חז"ל על מנהג הכהן הגדול בתום עבודת יום הכיפורים: ”ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש” (משנה, מסכת יומא, פרק ז', משנה ד'); פרשנות זו מקבלת את התיאור "יום טוב" כפשוטו - יום שלם שנוהגים בו כעין חג.

לזכר חג זה, נהגו הכהנים במדינות צפון אפריקה שלא לעשות מלאכה ביום שלמחרת יום הכיפורים, והיו עורכים בו משתאות וחגיגות ומארחים ידידים רבים בהתאם ליכולתו הכלכלית של כל אחד.

בקרב בני משפחת כהן-סקלי בעיר הכהנים דבדו וגם מחוצה לה, נקרא היום גם בכינוי "יום לגופראן"[1]. בג'רבה, אף היא עיר כהנים, נהגו להכין מערב יום הכיפורים תבשיל חצילים בשם "בראנייה"[2].

הנוסע היהודי בן המאה ה-19, יעקב ספיר, דיווח כי בני ישראל בהודו חגגו ביום זה חג בשם "שילה סאן" - יום שמחת כהן, ושבמשפחות מסוימות בבומביי נהגו ביום זה לערוך ביקורי נימוסין הדדיים[3]. על מנהג דומה בקהילת יהודי קוצ'ין שבהודו העיד אליהו בירנבוים[4].

גאטס נאמען

יהדות אירופה, נהגו חזני ראש השנה ויום הכיפורים לקיים אסרו חג ליום הכיפורים ולעשות בו יום משתה ושמחה. מנהג זה מוזכר בספר המנהגים של קהילת וורמס שכתב שמש הקהילה ר' יוזפא שמש. הוא מציין שהייתה השתתפות של קופת הקהילה במימון המשתאות[5].

טעם השם

היום כונה "גאטס נאמען" משום שביום זה חוזרים לומר בתפילת שמונה עשרה 'הא-ל הקדוש' לאחר שאמרו בכל עשרת ימי תשובה 'המלך הקדוש'. יום זה מכונה גם אין גאט'ס נאמען (בשם ה'), צו גאט'ס נאמען (לשם ה') וכדומה[6]. כמו כן יש נוהגים להשכים ביום זה לבית הכנסת[7] ואומרים - נשכים ונלך לשם ה'. בספרי חסידות מובאים טעמים נוספים לשם היום:

  • בספר אמרי פנחס (קאריץ) כתב שבמוצאי יום הכיפורים כל ישראל צדיקים, ועתידים הצדיקים לקרוא בשמו של הקדוש ברוך הוא[8], וזהו לשם הקל.
  • מובא בשם המהרי"ד מבעלזא שהטעם הוא על פי דברי התלמוד ירושלמי[9], שהכהן גדול היה מזכיר עשר פעמים את שם השם המפורש ביום הכפורים[10], מי שהיה קרוב לכהן היה נופל על פניו ומי שהיה רחוק היה אומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ”אלו ואלו לא היו זזים משם עד שהוא מתעלם מהן, "זה שמי לעולם" זה שמי לעלם, וכיון שכולם שמעו את שם השם המפורש ושכחו אותו לכן במוצאי יום הכיפורים היו שואלים זה את זה האם מישהו זוכר את שם הקדוש, וזהו צי גאטס נאמין, שכולם שאלו לשמו של השם.
  • בספר 'ליקוטי עצות' (ברסלב)[11] כתב ”מה שקורין מחרת יום כפור שם ה', כי אז אחר יום כפורים הוא עקר הגדלת שמו יתברך, על ידי שביום הכפורים נתרצה השם יתברך לישראל, וסולח להם עוונותיהם, ועל ידי זה ממילא הם נצולִים מכל הענשים ומכל הגזרות, שעל ידי זה עִקר הגדלת שמו יתברך”.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אליהו מרציאנו, דבדו עיר הכהנים, פרק 10.
  2. ^ בועז חדד, ספר ג'רבה יהודית, ירושלים תשל"ז, עמ' 107.
  3. ^ ראו על כך: נ. בר-גיורא, מנהגי חג אצל „בני ישראל” בהודו, מחניים, כג, ערב ראש השנה תשט"ו. עמ' 41–42.
  4. ^ הודו, קוצ'ין (3), באתר דעת.
  5. ^ מנהגים דק"ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש ז"ל, חלק ראשון, ירושלים: מכון ירושלים, תשמ"ח. עמ' 302, "מנהג איסור חג", אות קס"א.
  6. ^ טעמי המנהגים ומקורי הדינים, עמ' שנ"ב; וילקוט מנהגי אשכנז עמ' 33; מצוטטים אצל אברהם שלום שאקי, היכל עבודת השם: סדרי עבודת הקודש של ישראל לשבטיו, בני ברק תשמ"ו, עמ' רלז.
  7. ^ שלא יראה שנכנעים לפני ה' רק כשצריכים לו, (משנה ברורה סי' תרכ"ד ס"ק י"ד). והשל"ה ביאר שהטעם כדי שלא יקטרג השטן (אליה רבה)
  8. ^ ב"ב עה:
  9. ^ יומא פרק ג' ה"ז
  10. ^ שש פעמים בפר ושלוש בשעיר ואחת בגורלות
  11. ^ מועדי ה' - יום כיפור
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0