גת חפר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גַּת חֵפֶר או גַּת הַחֵפֶר היא עיר, המוזכרת בתנ"ך.

על פי ספר יהושע היא נמסרה לנחלת שבט זבולון:[1]

”וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם עַד שָׂרִיד: וּמִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה גִּתָּה חֵפֶר עִתָּה קָצִין וְיָצָא רִמּוֹן הַמְּתֹאָר הַנֵּעָה:”

העיר מוזכרת בספר מלכים, כאתר הולדתו של הנביא יונה בן אמיתי שעליו מסופר בספר יונה; אשר הושבה לתחום השליטה הישראלי על ידי מלך ישראל, ירבעם בן יואש:[2]

”בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַאֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה: ... הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר:”

הירונימוס, אשר פעל באירופה ובארץ ישראל במפנה המאות ה-4-ה-5, זיהה את גת חפר בסמוך לציפורי, בספרו "מקומות האתרים העבריים ושמותיהם" (Liber De Situ Et Nominibus Locorum Hebraicorum); וזיהוי זה אומץ אצל חלק מהחוקרים במאה ה-20. זיהוי נוסף שהתקבל, הוצע בתל א-זרְעְ (או חִרבת א-זֻרַאעַ) ליד משהד; באתר נערכו חפירות ארכאולוגיות ונמצאו חרסים מהתקופה הישראלית.[3]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים י'-י"ג.
  2. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוקים כ"ג-כ"ה.
  3. ^ ראו: אברהם נגב, הערך: גַּת חֵפֶר, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 208.