טופרכיה
טופרכיה (ביוונית: τοπαρχία, "מקום"), הוא מונח יווני למחוז. הוא החל כמונח למושל מחוז והושלך בהמשך על הטריטוריה עצמה בה הפעיל הטופארך (τοπάρχης, טופארכס) את סמכותו. בתקופה הביזנטית המונח התגלגל לשליטים עצמאיים או עצמאיים למחצה בפריפריה של העולם הביזנטי.
ממלכת תלמי
מקורו של המונח בתקופות ההלניסטיות, כאשר טופוס (τόπος, "מקום") הוקמה כיחידה מנהלית, במצרים התלמיית. המונח רווח גם בקרב הסלווקים והאטלידים, אך במידה פחותה בהשוואה למצרים[1]. הטופוסים התלמיים כללו מספר כפרים (komai ברבים Komē) תחת טופארכיה שהיוותה מחלקת משנה של הנומוס, אשר מנוהלת על ידי אסטרטג (strategos). במצרים התלמית, הטופרכיות היו בדרך כלל מצריות, והיו אחראיות על מינהל ועל גביית מיסים, ממש כמו הנומארכים ביחס לנומוסים, והקומארכיות ביחס ל-Komē. בתקופה ההלניסטית היו באזור ארץ ישראל הטופרכיות: Gaulanitis (הגולן), Galilaia (הגליל), Samaraia (השומרון), Judaia (יהודה), Peraia (פראה) וIdumaia (אדום). המונח נשאר בשימוש גם בזמן האימפריה הרומית, עבור מושל מחוז באזורים אלו.
הערות שוליים
27751894טופרכיה