בהוטן

בהוטן
འབྲུག་རྒྱལ་ཁབ་

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אין
המנון לאומי	ממלכת דרקון הרעם
ממשל
משטר	מונרכיה
ראש המדינה	מלך
שפה רשמית	דזונגקה
עיר בירה	טהימפהו 28°28′N 89°35′E (והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
שטח יבשתי	38,394 קמ"ר (137 בעולם)
אחוז שטח המים	זניח
אזור זמן	UTC +6
היסטוריה
הקמה
עצמאות מהממלכה המאוחדת	8 באוגוסט 1949
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בנובמבר 2024)	793,258 נפש (167 בעולם)
צפיפות	20.66 נפש לקמ"ר (200 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 20.91% גילאי 15 - 24 17.77% גילאי 25 - 54 47.74% גילאי 55 - 64 7.08% גילאי 65 ומעלה 6.49%
כלכלה
תמ"ג (2022)	2,898 מיליון $ (181 בעולם)
תמ"ג לנפש	3,654$ (149 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2021)	0.681 (125 בעולם)
מטבע	נגולטורם‏ (BTN)
שונות
סיומת אינטרנט	bt
קידומת בין־לאומית	975
(למפת בהוטן מוגדלת)   טהימפהו פונצ'ולינג פונקה סמדרו ג'ונגר טשיגנג ואנגדי פודרנג טונגסה שרפנג סין הודו בהוטן (למפת בהוטן רגילה)   טהימפהו פונצ'ולינג פונקה סמדרו ג'ונגר טשיגנג ואנגדי פודרנג טונגסה שרפנג סין הודו בהוטן

קן הנמר. מנזר בודהיסטי

שדה בעמק בבהוטן

ממלכת בְּהוּטָן/בְּהוֹטָן (לפי האקדמיה ללשון העברית והוועדה הציבורית לשמות מדינות הפועלת בחסות מכון התקנים: בּוּטָאן) (– רמות/קצה טיבט; כיום בדזונגקה: འབྲུག་ཡུལ, הגייה: [ʈuk̚˩.yː˩], דְרוּקְ-יוּל – ארץ הדרקון) היא מדינה ללא מוצא לים בהרי ההימלאיה המזרחיים. היא גובלת מצפון במחוז האוטונומי הטיבטי, ומדרום בהודו. המשטר במדינה הוא מונרכיה חוקתית. כלכלתה המסורתית התבססה בעיקר על חקלאות לצריכה עצמית. החקלאות תפסה רק כ-55% מהתמ"ג בממלכה, מאז שהפכה ליצרנית חשמל ואנרגיה הידרואלקטרית. בירת בהוטן והעיר הגדולה ביותר בה היא טהימפהו, והעיר פונטשולינג משמשת כמרכז הכלכלי של המדינה.

בהוטן היא אחת המדינות המבודדות ביותר בעולם. תיירות והשפעות זרות מנותבות על ידי הממשלה כך שלא יתערבו בהלך הדת הבודהיסטית הטיבטית בקרב תושבי המדינה. השפה הרשמית היא דזונגקה (פירוש השם: "שפת אנשי הדזונג").

בהוטן מתוארת רבות כשריד האחרון של התרבות הבודהיסטית המסורתית בהימאליה. חוקת בהוטן מאפשרת לכאורה חופש דת, אך זוכים לו רק בודהיסטים מזרם המהאיאנה והינדואיסטים. משנת 1990 תועדו מקרים רבים של הפרת זכויות האדם בבהוטן, בהם גירושם של כ-100,000 מבני הלוצשאמפה לנפאל לאחר שהפגינו בעד דמוקרטיה במדינה.

בהוטן היא המדינה היחידה בעולם שלה מאזן פחמן שלילי, כלומר היא אוגרת יותר פחמן דו-חמצני מאשר היא פולטת, ובכך תורמת למלחמה במשבר האקלים. היא עושה זאת על ידי הגבלת תיירות לשטחה, ייעור מוגבר והפקת חשמל ממי נהרות.

מקור השם

מקורו של השם "בהוטאן" איננו ברור. מספר היסטוריונים הציעו שייתכן שמדובר בהטיה של המילה בהוטה-אנט (Bhota-ant) משפת הסנסקריט, אשר פירושה "סוף טיבט" בשל היותה בדרום השטח הטיבטי. אפשרות נוספת היא הטיה נוספת מהסנסקריט, הפעם של המילים בהו-אוטטן (Bhu-uttan), שפירושן בעברית "רמות". המדינה השתמשה בשם "בהוטן" החל מסוף המאה ה-19.

שמה המקומי של המדינה, דרוק יול (מבוטא דרו יו) - משמעו "ארץ הדרקון"; בנוסף היא נקראת "דרוק טשאנדאן"- "ארץ דרקון הרעם", כי הרעם אמור להיות קול שאגת הדרקון.

למדינה היו שמות אחרים במהלך ההיסטוריה, כגון: לו מון (Lho Mon) - ארץ החושך הדרומית, לו צנדנג'ונג (Lho Tsendenjong) - ארצו הדרומית של הברוש הצנדני, וכן לומן קאז'י (Lhomen Khazhi) - ארץ ארבע הגיחות הדרומית.

הדגל

הדגל מחולק באלכסון לשני חלקים נפרדים: כתום וצהוב. הצבע הצהוב מסמל את המסורת האזרחית ואת סמכותו של המלך (משום שלבושו של המלך הוא בדרך כלל צהוב) והכתום מייצג את הבודהיזם. באמצע נמצא דרקון שחור ולבן גדול.

הדרקון הוא דרקון "דרוק", דרקון רעם מהמתולוגיה הבהוטאנית. הדרקון לבן כדי לסמן את טוהר המחשבה והמעשה. הדרקון נמצא בין שני הצבעים כדי לסמל את החשיבות השווה של מסורת אזרחית ונזירית במדינה. הדרקון נושא ארבעה תכשיטים בטפריו כדי לסמן את עושרה וביטחונה של המדינה.

היסטוריה

כלים, כלי נשק ומבני אבן מספקים הוכחה שבהוטן הייתה מיושבת כבר בסביבות המאה ה-20 לפנה"ס. מספר תאוריות משערות שמדינת לומון (Lhomon "החשיכה הדרומית") או מוניול (Monyul הארץ החשוכה) הייתה קיימת בין המאה ה-5 לפנה"ס למאה ה-6 לספירה. השמות לומון צנדנג'ונג ולומון קאז'י תועדו בכתבים טיבטים והודים עתיקים.

האירוע המתועד הקדום ביותר בבהוטן היה מעברו של הגורו הבודהיסטי פאדמאסאמבהאווה (אשר נקרא גם גורו רינפוצ'ה) במאה ה-8. ההיסטוריה הקדומה של בהוטן איננה ברורה, זאת עקב הריסת רוב התיעוד בשריפה בפונאקה, בירתה העתיקה של הממלכה, בשנת 1827. עד למאה ה-10 ההתפתחות הפוליטית של בהוטן הושפעה בעיקר מההיסטוריה הדתית שלה. מספר תת-כתות של בודהיזם צצו וקיבלו את חסותם של האצילים המונגוליים והטיבטים המקומיים. לאחר דעיכת האימפריה המונגולית במאה ה-14, התחרו כתות אלו זו בזו על עליונות פוליטית ודתית. לבסוף זכתה כת הדרופקה בשלטון הפוליטי והדתי במהלך המאה ה-16.

עד לתחילת המאה ה-17 הורכבה בהוטן ממספר יחידות פיאודליות יריבות. היא אוחדה לבסוף על ידי המנהיג הצבאי והלאמה הטיבטי שאבדראנג נגאוואנג נאמג'ייאל, אשר נחשב למייסד הממלכה. כדי להגן על הממלכה מפלישות טיבטיות, בנה נאמג'ייאל מספר דזונגים (מבצרים) בלתי חדירים מסביב למדינה והפיץ מנגנון חוקים שעזר להשליט את מרות השלטון הריכוזי על האצילים המקומיים. בהוטן הדרדרה לאנרכיה לאחר מותו של נאמג'ייאל בשנת 1652. הטיבטים תקפו את בהוטן בשנת 1710, תוך כדי ניצול התוהו ובוהו בממלכה. הם תקפו שוב בעזרת המונגולים בשנת 1730. שתי ההתקפות סוכלו ושביתת נשק נחתמה בשנת 1759.

במהלך המאה ה-18 שלטה בהוטן בממלכת קוץ'-ביהאר, אשר שכנה מדרום לה, החל בשנת 1722. בשנת 1774 ביקשה קוץ'-ביהאר עזרה מהודו, שהייתה אז תחת שלטון חברת הודו המזרחית הבריטית והיא עזרה לקוץ' ביהאר להניס את הכובשים הבהוטניים ולבסוף אף לתקוף את בהוטן עצמה בשנת 1774. הסכם שלום נחתם כאשר בהוטן הסכימה לחזור לגבולותיה הקודמים. למרות זאת, השלום היה מתוח והתקלויות-גבול עם הבריטים המשיכו במהלך מאה השנים הבאות. התקלויות אלו הובילו לבסוף למלחמת דואר על השליטה בעמקי הדואר באזור בנגל. לאחר תבוסתה של בהוטן במלחמה נחתם הסכם סינצ'ולה בינה לבין הודו הבריטית. כחלק מהפיצויים הושכרו הדוארים לממלכה המאוחדת בתמורה ל-50,000 רופיות. הסכם זה סימן את סוף העוינות בין הודו הבריטית לבהוטן.

לקראת סוף המאה ה-18 מאבקי כוח בין העמקים היריבים פארו וטרונגסה הובילו למלחמת אזרחים בממלכה. בסוף המלחמה עלה לשלטון מושל טרונגסה, אוג'ין וונגצ'וק (Ugyen Wangchuck). מבסיס כוחו במרכז בהוטן וונגצ'וק הביס את יריביו הפוליטיים ואיחד את בהוטן על אף מספר התקוממויות אזרחים שעלו נגדו.

בשנת 1907 הוכרז אוג'ין וונגצ'וק כראש בית המלוכה במדינה. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי אספת נזירים בודהיסטים בכירים, חברי ממשלה וראשי משפחות חשובות. הממשלה הבריטית הכירה במהרה במונרכיה החדשה ובשנת 1910 בהוטן קיבלה את ריבונות הכתר הבריטי בתמורה לחופש פוליטי בענייני הפנים. לאחר שהודו קיבלה את עצמאותה מהממלכה המאוחדת ב-15 באוגוסט 1947, ניתנה האפשרות לממלכות כמו בהוטן להצטרף להודו. בהוטן בחרה להישאר עצמאית. ב-8 באוגוסט 1949 הכירה הודו בעצמאותה של בהוטן. לאחר מכן חתמה בהוטן על הסכם עם הודו, אשר בעקבותיו החליפה המדינה החדשה את בריטניה כנותנת החסות לממלכה.

לאחר כיבוש טיבט על ידי הצבא הסיני בשנת 1951 סגרה בהוטן את גבולה הצפוני והחלה לחזק את קשריה עם הודו. כדי להוריד את הסיכון שנשקף מסין, החלה בהוטן בתוכנית פיתוח שנתמכה בעיקר על ידי הודו. בשנת 1953 ייסד המלך ג'יגמי דורגי וונגצ'וק (Jigme Dorji Wangchuck) את הרשות המחוקקת בממלכה - אספה כללית בת 130 חברים. מטרת הקמת הרשות המחוקקת הייתה לקדם בהדרגה רעיונות דמוקרטיים במדינה ולנסות להרחיקה מהשפעתה של סין הקומוניסטית. מאמצים נוספים מצד דורגי כללו הקמת ועדת מייעצת מלכותית בשנת 1965 וקבינט מדיני בשנת 1968. בהוטן התקבלה כחברה באו"ם ב-1971. ביולי 1972 ירש גיימי סיינגי וונגצ'וק (Jigme Singye Wangchuck) את אביו דורגי לאחר מותו ועלה לכס המלכות בגיל 16.

צווים שהוכרזו בשנות ה-80 על ידי הממשלה, כללו חוקים שמטרתם לשמר את זהותה התרבותית של בהוטן כ"אומה אחת - עם אחד". לדוגמה, כל אזרח בבהוטן מחויב בלבוש בסגנון התרבות הבהוטנית. חוק זה כלל גם את המהגרים מנפאל שגרו באותה התקופה במדינה.

מדיניות זו ספגה ביקורת עזה מפעילים למען זכויות האדם וכן מקהילת המהגרים בממלכה, שטענו כי החוקים האלו נוצרו כדי לרודפם. מזווית הראייה של הבהוטנים היה זה ניסיון לשמר את התרבות הבודהיסטית של הרי ההימלאיה. עבור המהגרים הנפאלים בבהוטן, הצווים נראו כניסיון הבהוטנים לשמר את השלטון על ידי אכיפת התרבות הבהוטנית עליהם, זאת על חשבון זכויות האדם, פלורליזם ועקרונות דמוקרטיים.

המתיחות האתנית בין הנפאלים והבהוטנים התעצמה עוד יותר בשנות ה-80 המאוחרות, לאחר שהממשלה החלה ביישום חוק האזרחות משנת 1985. חוק זה קבע שרק מהגרים נפאלים שלהם מסמכים רשמיים המעידים שחיו בבהוטן לפני שנת 1958 יוכלו להיחשב כאזרחים. חוק זה הוביל ליצירת ארגוני מחאה רבים שמחו כי נעשה עוול לתושבים הנפאלים. המחאות הפכו אלימות בשנת 1991 ובעקבותיהן מתו כ-300 אנשים ורבים נעצרו. לאחר מחאות מממשלת נפאל שוחררו רוב האסירים על ידי ממשלת בהוטן. אף על פי כן, לא הושג פתרון למצוקת הנפאלים בבהוטן ולפחות 100,000 מהם עדיין נמצאים במחנות נציבות האו"ם לפליטים בסיקים שבצפון הודו ובנפאל, לאחר שגורשו מהממלכה.

בשנת 1998 החל המלך סיינגי ברפורמות פוליטיות גדולות לקראת שינוי המשטר למונרכיה חוקתית. הוא העביר את רוב סמכויותיו לראש הממשלה ותמך בחוק המאפשר הדחת המלך על ידי רוב של שני שלישים מהאספה הכללית. בתחילת 2005 הוכרזה חוקה חדשה בממלכה, שאושרה ביולי 2008. בדצמבר 2006 התפטר המלך גיימי סיינגי וונגצוק לטובת בנו, ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק (Jigme Khesar Namgyel Wangchuck). קבוצת נפאלים, פליטים מבהוטן, ביקרו את המהלכים האלה כניסיון להסב את תשומת הלב מבעיית הפליטים במדינה.

גאוגרפיה

מעבר ההרים דוצ'ולה

בהוטן היא מדינה ללא מוצא לים. בצפון בהוטן ישנה רצועה של פסגות הרים קרחוניות, בעלות אקלים קר ביותר בנקודות הגבוהות ביותר. רוב הפסגות בצפון הן בגובה של 7,000 מטרים ויותר. לפי מדידות סיניות מודרניות, הנקודה הגבוהה ביותר היא גאנגק'אר פואנסום (Gangkhar Puensum), בגובה 7,570 מטרים. פסגה זו נחשבת לגבוהה ביותר בעולם אשר פסגתה לא נכבשה עד היום.

ה"הרים השחורים" במרכז בהוטן יוצרים אגן-נהר בין שתי מערכות נהרות גדולות: המו צ'הו (Mo Chhu) והדרנגמה צ'הו (Drangme Chhu). הפסגות בהרים השחורים נעות בגובהן בין 1,500 מטרים ל-2,700 בערך. נהרות שוצפים כרו ערוצים באזורים הנמוכים ברכס זה.

הנהרות הגדולים במדינה הם טורסה (Torsa), ראיידק (Raidak), סאנקוש (Sankosh) ודראנגמה-צ'הו (בהודו נקרא מאנאס Manas). הם תומכים ביערות במחוז המרכזי בבהוטן, אשר מרכיבים את עיקר תעשיית היערות בממלכה. רוב האוכלוסייה מרוכזת באזור הרמות המרכזיות.

בדרום הממלכה נמצאים גבעות שיוואליק (Shiwalik), המכוסות ביערות עצים נשירים, עמקי נהרות עשירים באדמת סחף והרים המתנשאים לגובה של כ-1,500 מטרים. הגבעות למרגלות ההר משתפלות למישור הדואר הסובטרופי. רוב הדואר נמצא בהודו, אך 10 - 15 ק"מ ממנו משתרעים לתוך ממלכת בהוטן.

הדוארים הבהוטנים מתחלקים לשניים: הצפוניים והדרומיים. הצפוניים, אשר גובלים למרגלות הגבעות ההימלאיות, הם שטח טרשי ובעלי אדמה יבשה ונקבובית. הצמחייה באזור זה היא צפופה וישנם בעלי חיים רבים. הדוארים הדרומיים הם בעלי אדמה פורייה יחסית, ערבת סוואנה ענפה, צמחיית ג'ונגל מעורבת ומעיינות.

נהרות שמוצאם בשלג הנמס בהרים עוברים בדוארים ונשפכים לנהר ברהמפוטרה בהודו.

יותר משני שלישים מבהוטן מכוסים ביערות. האקלים משתנה לפי הגובה מסובטרופי בדרום לאקלים ממוזג ברמות ועד לאקלים קוטבי עם שלג בכל ימות השנה בצפון. בעמקי בהוטן ניתן לזהות חמש עונות שונות: קיץ, מונסון, סתיו, חורף ואביב. גשמי המונסון חזקים יותר במערב בהוטן בעוד שהדרום מאופיין בקיצים חמים ולחים. מרכז ומזרח בהוטן נהנים מאקלים נוח וממוזג עם קיצים חמים וחורפים קרירים.

לבהוטן יש שלושה אזורים שנוים במחלוקת עם סין: רמת דוקלם, עמק יקרולינג ועמק פסמונג.

פוליטיקה

בניין משרד החוץ

במהלך השנים שבה ועלתה השאלה האם בהוטן היא מדינה ריבונית. בתקופת השלטון הבריטי בהודו, הוכרה בהוטן כאוטונומיה. הבריטים עזרו לביסוס המלוכה במדינה ואפשרו לה לנהל את ענייניה הפנימיים. יחסי החוץ וענייני הביטחון נותרו בשליטת הבריטים. בשנת 1949, לאחר עצמאות הודו, חתמו בהוטן והודו על הסכם אשר המשיך את מערכת היחסים הזו, כאשר הודו תופסת את מקומה של בריטניה. לפי ההסכם, הודו הסכימה לא להתערב בענייניה הפנימיים של בהוטן בעוד זו הסכימה "להישמע ולהתחשב בעצותיה של הודו בכל הקשור ליחסי החוץ". כמו כן, ההסכם ביסס את הסחר החופשי ושיתוף הפעולה בין המדינות. בהוטן מוגדרת כיום כמדינה ריבונית והיא חברה באו"ם מאז 1971.

העומד בראש מדינת בהוטן הוא ה"דרוק גיאלפו" (Druk Gyalpo) - מלך הדרקון. האוחז בתואר כעת הוא ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק. אף על פי שתוארו ניתן בירושה, ניתן להדיחו על ידי רוב של שני שלישים בפרלמנט, האספה הכללית (אשר שמה הוא ט'שוגדו - Tshogdu). החברים באספה הכללית מונים 154 ונבחרים כנציגי עיירות (105 נציגים), נציגים דתיים (12 נציגים) ונציגים שנבחרו על ידי המלך (37). כל החברים מכהנים במשך שלוש שנים. הבחירות בבהוטן מתבצעות לא באופן אישי אלא לפי תאי משפחה - כל משפחה היא בעלת קול אחד ולא כל אזרח.

בשנת 1998 הועברו רוב תחומי האחריות של המלך למועצת השרים, הקבינט המדיני, אשר נקרא לאנג'י שונגצוג (Lhengye Shungtsog). חברי מועצת השרים נבחרים על ידי האספה הכללית מבין חבריה לכהונות בנות חמש שנים. תפקיד ראש הממשלה עובר בסבב בין חמשת החברים במועצת השרים שקיבלו את מספר הקולות הרב ביותר. ב-2005 פורסמה טיוטה לחוקה שתאפשר, בין השאר, את קיומן של מספר מפלגות בממלכה והפחתת סמכויותיו של המלך. החוקה אושרה ביולי 2008.

המלך מתפקד כבית הדין העליון לערעורים. מלבדו, בית המשפט העליון המלכותי הוא הסמכות השופטת הגבוהה ביותר בממלכה. רוב החוקים הבהוטנים מבוססים על מערכת המשפט ההודית והבריטית. מינוי השופטים נעשה על ידי המלך ומשך הכהונה של השופטים הוא כראות עיניו.

בדצמבר 2006 ויתר המלך על כתרו לטובת בנו ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק, שהצהיר כי יקדם רפורמות בארצו. ב-24 במרץ 2008 נערכו לראשונה בחירות כלליות לבית הנבחרים, בהשתתפותן של שתי מפלגות, והמדינה אימצה חוקה ביולי 2008.

בבחירות זכתה "מפלגת השלום והשגשוג של בהוטן" ב-45 מבין 47 המושבים שעמדו לבחירה, ומנהיגהּ ג'יגמה טהינליי מונה באפריל לראש ממשלה.

מחוזות

מחוזות בהוטן

בהוטן מחולקת לארבעה אזורים מנהליים, הנקראים דזונגדי (dzongdey). כל דזונגדי מחולק למחוזות, הנקראים דזונגק'אג (dznogkhag). ישנם 20 דזונגק'אג בבהוטן וחלקם אף מחולקים שוב לתת מחוזות הנקראים דאנגק'אג (dungkhag). צורת השלטון המקומית הבסיסית ביותר היא מספר כפרים קטנים וקרובים זה לזה, המהווים גיווג (gewog), ובראשם עומד גופ (gup), אשר נבחר על ידי תושבי הכפרים.

ערים ומקדשים

• סמדרופ ג'ונקר Samdrup Jonkar - עיירת גבול (גובה 200 מ') העיר העתיקה ביותר בבהוטן ושער הכניסה למזרח המדינה.
• מחוז טרשיגנג Trashigang - (גובה 1100 מ') היוותה מרכז מסחר חשוב עם טיבט.
• סטופה Chorten Kora - נבנתה במאה ה-18 לגרש רוח רעה שהייתה במקום. כאן נערך פסטיבל שנתי בחודש מרץ.
• פסטיבל הטשצ'ו הוא אירוע דתי שנחגג ביום העשירי לחודש בלוח הירח המקביל ליום הולדתו של גורו רימפוצ'ה (גורו פדמסמבהאווה). עם זאת החודש המדויק של הטשצ'ו משתנה ממקום למקום ומקדש למקדש.

צבא

ערך מורחב – הצבא המלכותי של בהוטן

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת בהוטן

כלכלת בהוטן היא מהקטנות והלא-מפותחות ביותר בעולם, אולם השנייה בעולם בצמיחה הכלכלית עם 22.4% צמיחה (2012), בעיקר בשל בניית הסכר ההידרואלקטרי. היא מבוססת על חקלאות, תעשיות יער ומכירת חשמל הידראולי להודו. החקלאות מהווה את עיקר המחייה לכ-55% מהאוכלוסייה, בעיקר דרך רעיית צאן וגידולים חקלאיים שנועדו לקיום מעבדיהם בלבד. החקלאות מניבה בעיקר אורז, תירס, גידולי שורש, פירות הדר, דגן, מוצרי חלב וביצים. פיסול צלמים דתיים הוא עיסוק שכיח ומכירת פסלים מוזהבים של הבודהה ושאר דמויות דת בודהיסטים לתיירים מביאה גם היא הכנסה.

עקב השטח ההררי והטרשי הקמת תשתיות בסיסיות, כגון כבישים ומסילות רכבת, היא קשה ויקרה. זאת, בנוסף להיות בהוטן מדינה ללא מוצא לים, הקשה על הממלכה הקטנה לסחור היטב במוצריה על ידי ייבוא וייצוא. כעת אין רכבות במדינה, אם כי חברת הרכבות ההודית מתכננת לסלול מסילה לדרום המדינה. מבחינה היסטורית, בהוטן הייתה צומת לדרכי מסחר בין הרמה הטיבטית לתת היבשת ההודית, אבל עקב תנאי השטח הקשים, דרכי ההובלה היו סבלים וחיות משא בלבד - והמסחר הדלדל. לבוהטן יש נמל תעופה בינלאומי אחד, נמל התעופה פארו, הממוקם בעיר פארו.

המגזר התעשייתי הוא מינימלי. רוב מיזמי הפיתוח, כגון בניית כבישים, תלויים למעשה, בקבלנים הודים. עיקר התוצרת התעשייתית היא בטון, מוצרי עץ, פירות מעובדים, משקאות אלכוהוליים וסידן קרבידי (המשמש לייצור גז אצטילן).

המטבע הבהוטני, הנגולטורם, צמוד למטבע הרופי ההודי, אשר גם מקובל כהילך חוקי בממלכה. מס ההכנסה חל על הכנסות שנתיות מעל 100,000 נגולטורם, אך מעט מאוד מגיעים לרמה זו. התוצר השנתי בממלכה הוא כ-5 מיליארד דולר. ההכנסה השנתית לנפש היא כ-6,800 דולר (2012).

בהוטן מייצאת בעיקר חשמל, הל, גבס, עץ, עבודות מלאכת יד, בטון, פירות, אבנים יקרות ותבלינים. המדינה מייבאת כמעט באותו היקף שהיא מייצאת (בשנת 2006 350 מיליון דולר יצוא ו-320 מיליון יבוא). בין המוצרים המיובאים ניתן למצוא דלק, חומרי סיכה, דגן, מכונות, כלי רכב, בדים ואורז. השותפה העיקרית ליבוא ולייצוא בבהוטן היא הודו.

בתגובה לביקורת בעיתונות על קצב גדילת הכלכלה בבהוטן, ענה המלך כי האושר של אזרחיו חשוב יותר מהתמ"ג. הכרזה זו זוכה להד, בין השאר במחקרו של זוכה פרס נובל דניאל כהנמן, בקשר בין כלכלה משגשגת לאושר התושבים. ההכרזה מסמלת את המחויבות של הממלכה לקיום כלכלה לפי הערכים הבודהיסטים המקובלים בתרבותה.

דמוגרפיה

אזרח בהוטני

גודל אוכלוסיית בהוטן שוער בעבר בספר העובדות העולמי של ה-CIA כמונה מספר מיליונים, אך לאחרונה השלטון הבהוטני פרסם תוצאות מפקד אזרחים רשמי המונה כ-750,000 תושבים. פעילים נפאלים טוענים שהנקיבה במספר מצומצם זה היא ניסיון למזער את מספר המהגרים הנפאלים במדינה. גרסה אחרת מסבירה את ההבדלים כהכרה בהגזמה באוכלוסייה בשנות ה-70, לאחר שהממשל חשב כי מדינה בת פחות ממיליון תושבים לא תתקבל לאו"ם.

צפיפות האוכלוסייה, כ-45 לקמ"ר, מסתירה את העובדה שרוב שטחה של בהוטן איננו ניתן ליישוב במצבה הכלכלי הנוכחי. האוכלוסייה מתרכזת בעיירות, במישורים הדרומיים ובעמקים - שם ניתן לגדל גידולים חקלאיים. יותר ממחצית התושבים חיים ברמות המרכזיות בבהוטן; כ-40% נוספים מתגוררים בדרום ו-10% הנותרים פזורים בהרים הצפוניים ובאדמות המזרח. טהימפהו, עיר הבירה, היא ביתם של כ-114,000 תושבים (נכון ל-2017).

כמחצית מהאוכלוסייה הם ילידי בהוטן הנקראים נאגלופ והם קרוביהם של השבטים הטיבטיים. הקבוצות האתניות הבולטות הן לוצשאמפה שהיגרו מנפאל והשהרצופ (מאסאם – מחוז צפוני מזרחי של הודו).

השפה הרשמית היא דזונגקה, שמקורה בטיבט. הכתב, אשר נקרא בפי הבהוטנים צ'הוקי (Chhokey - שפת דהארמה), זהה לכתב הטיבטי. גם אנגלית מוכרת כשפה רשמית. בכפרים ההררים והמרוחקים מדוברים ניבים רבים שאת חלקם דוברים אנשים ספורים בלבד.

דת

ראו גם – זכויות האדם בבהוטן

הדת הרשמית של בהוטן ודתם של כ-75% מהתושבים היא בודהיזם טיבטי ממסורת הוג'ריאנה. בהוטן היא המדינה היחידה בעולם שבה וג'ריאנה היא דת רשמית. כחמישית מהבהוטנים מאמינים בדתות הינדואיסטיות וכמו כן ישנו מיעוט זעיר של מוסלמים. הבודהיזם תופס מקום מרכזי בחיי הציבור של הבהוטנים: מבנים המשמשים מוסדות שלטון מחולקים לאגף ממשלתי ולאגף בודהיסטי דתי, פסטיבלים רשמיים מתקיימים במקדשים בודהיסטים, למנהיג הרוחני של הבודהיזם במדינה מעמד בכיר והוא משתתף באירועים רשמיים ביחד עם המלך וראש הממשלה. כ-3% מהתושבים הם נזירים בודהיסטים.

חינוך

בבהוטן יש חינוך חינם אבל אין חינוך חובה. חינוך חינם נהוג עד כיתה י"א. עבור תלמידים שעוברים את הבחינות בסוף כיתה י"א, החינוך הוא חינם גם בכיתה י"ב. החל מכיתה ד' הלימודים הם בשפה האנגלית. במדינה יש שתי אוניברסיטאות ובנוסף להן מספר מכללות. כמו כן קיים בית-ספר גבוה בו נלמדת האמנות המקומית הייחודית של ציור על קירות בתים. בגלל מזג האוויר הקשה בחורף לא מתקיימים לימודים במשך 3 חודשים. באזורים כפריים הולכים תלמידים מרחקים גדולים במשך זמן ארוך על מנת להגיע לבית-הספר. לפתרון הבעיה החלה הקמת בתי-ספר קהילתיים ביישובים אלה. בבתי-ספר קהילתיים מספר קטן של מורים ומספר קטן של תלמידים.

תרבות

רובה של פסקה זו אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

עובדים בשירות הציבורי חייבים בלבוש מסורתי בשעות העבודה

החוק הבהוטני (נכון לאפריל 2012) מחייב דפוסי התנהגות מסוימים השומרים על מאפיינים ייחודיים של התרבות המקומית.

• לבוש

אזרחי בהוטן חייבים ללבוש בגדים מסורתיים בזמן עבודתם. הבגד שלובשים הגברים נקרא גו והבגד שלובשות הנשים נקרא קירה. לבוש של גבר כולל שמלה, חפתים לבנים וגרביים ארוכים בדרך כלל שחורים. הלבוש של אישה הוא שמלה. במקרים רבים יש בקירה מספר שכבות בד בחלק הקדמי.

• זוגיות

כמו במדינת מגהלאיה השכנה ובדומה לבני שבט המוסואו בסין, החברה הבהוטנית היא מטריליניאלית, כלומר רכוש ושם המשפחה עוברים מאם לבת, בעוד הרוב המוחלט של הגברים כמעט חסרי רכוש. בבהוטן מקובלת פוליאמוריה, אך עדיין הזוגיות נפוצה ממנה. מוסד הנישואין חדש במדינה ולא ניתנת לו חשיבות יתרה, ולכן רוב הקשרים הזוגיים אינם ממוסדים.  

• עישון

בהוטן היא המדינה הראשונה בעולם הכמעט נקייה מעישון. החל מ-2005 אסור לגדל, לייבא, לקנות, למכור, לפרסם או לעשן סיגריות או סיגרים במקומות ציבוריים בבהוטן. גם מבחינה היסטורית, עוד ב-1916 אמר המלך כי טבק הוא דבר נורא ואיום שלא צריך להיות קיים במדינה. דוגמה לשמרנות בעניין העישון במדינה התבטאה בכך שבמרץ 2011 נגזרו כ-3 שנות מאסר על נזיר שנתפס עם טבק, מקרים דומים פורסמו באופן תדיר בתקשורת.

עם זאת בעקבות התפרצות מגפת הקורונה בעולם הוחלט לבטל את האיסור על מכירת טבק במדינה.

יחסי חוץ

בהוטן מקיימת יחסים דיפלומטיים עם 54 מדינות בלבד ועם האיחוד האירופי, שאינן כוללות את המדינות הגדולות כמו ארצות הברית, מקסיקו, רוסיה וסין.

יחסים עם ישראל

ערך מורחב – יחסי בהוטן–ישראל

החל מחודש דצמבר 2020, בהוטן מקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם מדינת ישראל. עוד קודם לכן, היו קיימים בין המדינות יחסים בתחום החקלאות, וסטודנטים מבהוטן לומדים נושא זה בישראל.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של בהוטן
• דינה היימן - חיזור נוסח בהוטאן באתר גו-טרוול
• נטע אחיטוב, ממלכת האושר, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2011
• אתר מחלקת המדינה של ארצות הברית - זכויות אדם בבהוטן (באנגלית)
• דמוגרפיית בהוטן
• מידע כלכלי על בהוטן (באנגלית)
• מחלקת התיירות של בהוטן (באנגלית)
• סיפור בוליה המיוחדים והמוזרים של בהוטן באתר קולקט
• בהוטן במפות של גוגל (באנגלית)
• בהוטן, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• פרץ גלעדי, ‏בהוטן - קווים לדמותה של ממלכה, באתר GoTravel
• איתמר אייכנר, הביקור הישראלי בממלכה הסודית, באתר "ידיעות אחרונות", 20 נובמבר 2017
• איל שפירא‏, מבודדת, מרתקת, מהפנטת: מי את, ממלכת בהוטן?, באתר וואלה!‏, 14 בדצמבר 2020
• נמרוד שיינמן, כולם מסתכלים על התמ"ג כדי למדוד שגשוג. בבהוטן מודדים אושר, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2022
• בהוטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• בהוטן, דף שער בספרייה הלאומית

מראה בבהוטן

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36258415בהוטן