אפריקה (מלחמת יום הכיפורים)
אפריקה או ארץ גושן היה השם שנתנו חיילי צה"ל לשטח שכבשה ישראל ממערב לתעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. מקור השם הראשון הוא בעובדה ששטח זה נמצא למעשה ביבשת אפריקה, בעוד שיתר גזרות הלחימה בחזית סיני נמצאו ביבשת אסיה.
תיאור השטח
השטח שנכבש על ידי צה"ל השתרע על פני 1,600 קילומטרים מרובעים.[1] גבולותיו היו:
- בצפון – המבואות הדרומיים של העיר אסמאעיליה;
- בדרום – העיר סואץ וחוף מפרץ סואץ;
- בדרום-מערב – ג'בל עתקה (ראו להלן);
- במזרח - תעלת סואץ והאגמים המרים;
- במערב – קו מתעקל, שהשתרע במרחק של 17 עד 30 קילומטרים מן התעלה.
לאורך גדתם המערבית של התעלה ושל האגמים המרים השתרעו סוללות עפר, שהוקמו שם על ידי הצבא המצרי לאחר מלחמת ששת הימים. בתוך שטח "אפריקה", מצפון לדרום, התמשכה תעלת מים מתוקים שהובילה מים לחקלאות מן הדלתה של הנילוס. היא השתרעה במרחק של כקילומטר ממערב לתעלה ולחופי האגמים המרים.
בשטח "אפריקה" נמצאו שני תוואי קרקע בולטים עיקריים:
- לאורך חוף האגם המר הגדול וכ-4 קילומטרים ממערב לו השתרע רכס ג'ניפה – רכס גבעות שגובהו כ-300 מטר מעל פני הים ואורכו כ-20 קילומטרים.
- מדרום-מערב לעיר סואץ התנשא ג'בל עתקה – הר שגובהו 871 מטר מעל פני הים (הוא נכבש על ידי כוחות של צה"ל שהוטסו במסוקים).
שטח "אפריקה" היה מדברי, למעט הרצועה הצרה שבין תעלת סואץ לבין תעלת המים המתוקים ("החיץ החקלאי"), שהכילה כולה שטחים חקלאיים מעובדים והייתה בה צמחייה רבה.
בשטח "אפריקה" נמצאו מחנות צבא ומוצבים מצריים רבים, עשרות בסיסי שיגור של טילי קרקע-אוויר וחמישה שדות תעופה, מרביתם קטנים (הגדול מביניהם היה שדה התעופה פאיד שלחוף האגם המר הגדול). בדרום השטח נמצא נמל עדביה שלחוף מפרץ סואץ.
פעילות צה"ל ב"אפריקה"
חיילי צה"ל הראשונים נחתו בגדה המערבית של התעלה ב-16 באוקטובר 1973. לאחר התקדמות מבצע הצליחה פעלה אוגדה 143 (בפיקודו של אריאל שרון) בגזרה הצפונית של "אפריקה", מדרום לאיסמעיליה. אוגדה 162 (בפיקודו של אברהם אדן) ואוגדה 252 (בפיקודו של קלמן מגן) פעלו בגזרות המרכזיות והדרומיות של שטח זה. שטחה של "אפריקה" נכבש עד ה-24 באוקטובר. בפעילות צבאית זו היו לצה"ל מאות רבות של נפגעים.
שיחות הפרדת הכוחות בין ישראל לבין מצרים, שהתנהלו בחדשים אוקטובר 1973 עד ינואר 1974, נערכו בדרום-מערב שטח "אפריקה" - במקום בו חצה קו החזית את הכביש מן העיר סואץ לקהיר, בקילומטר ה-101 של כביש זה. במהלך חודשי השיחות ניצבו חיילי צה"ל באפריקה בעמדותיהם, ביצרו את מערכיהם ועמדו מדי פעם בקרבות נוספים עם המצרים.
צה"ל פינה את "אפריקה" בעקבות הסכם הפרדת הכוחות, שנחתם ב-18 בינואר 1974. פינוי השטח הושלם ב-25 בפברואר באותה שנה.
לקריאה נוספת
- איתן הבר, זאב שיף, לקסיקון מלחמת יום הכיפורים, אור יהודה: זמורה-ביתן, דביר, 2003.
- חיים הרצוג, מלחמת יום הדין, ירושלים: עידנים, 1975.
- אלישיב שמשי, בכוחם להכריע: על מפקדי אוגדות בשדה הקרב, תל אביב: משרד הביטחון, 2007.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ הרצוג, עמ' 222.
28651781אפריקה (מלחמת יום הכיפורים)