קרב פורט סעיד
 | ||||||||||||||||||
| סטי"ל מדגם אוסה מהסוג שהוטבע בקרב | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת יום הכיפורים | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 6 באוקטובר 1973 – 7 באוקטובר 1973 (לילה אחד) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מול חוף צפון סיני בין מוצב דפנה לפורט סעיד | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון ישראלי חלקי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב פורט סעיד הוא הקרב הימי הראשון בין חיל הים הישראלי לחיל הים המצרי במלחמת יום הכיפורים. הקרב נערך בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר בין ספינות טילים ישראליות לספינות טילים מצריות בקרבת נמל פורט סעיד. השתתפו בו גם ספינת מטולי רקטות מצריות ומטוסי פנטום וסקייהוק של חיל האוויר הישראלי. מטוס פנטום הטביע בקרב סטי"ל מצרי מדגם אוסה.
היערכות ישראלית לקרב
ביום פריצת המלחמה העריך המודיעין הישראלי שעלולה להתבצע נחיתה מצרית בחוף סיני. כוח ישראלי שמנה שש ספינות הטילים שחברו בהדרגה נערך באזור מצפון לחוף סיני כדי למנוע הנחתת כוחות מצריים בגזרה זו.
הכוח הישראלי כלל שתי ספינות (אח"י קשת מדגם סער 4 ואח"י אילת מדגם סער 2) בפיקוד מפל"ג סער 4 אלי רהב שנשלחו כבר בשעות הבוקר של 6 באוקטובר. בצהריים תוגבר הסיור בשתי ספינות טילים נוספות: אח"י סופה (סער 3) ואח"י חרב, בפיקוד מפל"ג 33 גדעון רז. בערב, לאחר התארגנות, יצאו מחיפה שני סטי"לים נוספים בפיקוד סא"ל יעקב ניצן מפל"ג 32: אח"י סער (סער 3)ואח"י משגב (סער 1, עדיין ללא מערכת טילי גבריאל).
תחילת מגע בין הכוחות
בשעה 20:30 נקלטו בספינות הישראליות מספר שידורי מכ"ם של סטי"לים מצריים מדגם אוסה מצפון לפורט סעיד. מפקד הכוח, אלי רהב, ביקש סיוע אווירי לתקיפתם. בקשתו הועברה לחיל האוויר אך לא ניתן היה להקצות לכך מטוסים באותה שעה.
בהוראת מפקדת חיל הים נשלחו זוג הספינות סופה וחרב בפיקוד גדעון רז למארב בקרבת תחנת החוף, לפי תוכנית שתורגלה על ידם בעבר. המטרה להימנע מגילוי על ידי מכ"ם הסטי"לים המצריים בזכות התמזגות עם החוף. מאחר שנודע שבספינות האוסה מותקן גלאי אותות מכ"ם ביצעו הסטי"לים הישראלים את המארב מבלי להפעיל את המכ"ם ובדממת אלחוט. לצורך גילוי ספינות האויב ותמונת המצב הסתמך המארב על מכ"ם תחנת החוף.
בשעה 22:45 שוב נקלטו אותות המכ"ם של הסטי"לים המצריים. מיקום הסטי"לים המצריים חושב בתנועה מזרחה ומפקד הכוח חזר וביקש סיוע אווירי. התמונה שהצטיירה במפקדה על שני כוחות מצריים - טרפדת מפורט סעיד להפגזת החוף וספינות אוסה מאלכסנדריה ללחימת טילים. על אף ההצלחות בקרב לטקיה לא רצה מפקד חיל הים הישראלי, בנימין תלם, להסתמך על מערכות ההגנה נגד טילים בלבד. לכן התערב בפיקוד הטקטי על הכוח והורה לאלי רהב עם אח"י קשת ואח"י אילת (סער 2) להתרחק מזרחה ולהיכנס לתקיפה רק כאשר יגיע סיוע אווירי. שלא במכוון התפצל הכוח הישראלי לשני כוחות נפרדים.
טרפדת מצרית דגם P-183, חמושה במטול רקטות BM-21 שהשתתפה בתקיפת בסיס דפנה.
הפתעה והפתעת נגד
בשעה 00:30 הופתעה תחנת החוף מירי של ספינה מצרית נושאת רקטות (סמטל"ר) ששיגרה מטחי רקטות 122 מ"מ לעבר מוצב המכ"ם של חיל הים בשם "דפנה", באזור ימת ברדוויל. הרקטות פגעו כמאתיים מטרים ממזרח למוצב ולא גרמו לו נזק. מכ"ם תחנת החוף לא הבחין בספינה המצרית עד לאחר הירי. באותו זמן מזרחה משם חבר מפל"ג 32, יעקב ניצן, עם הספינות סער ומשגב לאילת ולקשת שיחד נערכו להסתערות חזיתית על המצרים המתקרבים והמתינו להגעת המטוסים.
בתגובה לירי הורה גדעון רז להפעיל מכ"ם ולהסתער על הכלים המצריים שהתגלו. "סופה" ו"חרב" החלו במרדף אחרי ספינת הרקטות. הספינה המצרית הופתעה בעצמה ונמלטה לכיוון פורט סעיד. האוסות המצריות מהכוח הצפוני פנו דרום מערבה לכוון "סופה" ו"חרב" אך לא הבחינו בינן לבין החוף ומטרות הדמה שפוזרו. הכוחות צמצמו טווחים ביניהם במהירות. הסטי"לים הישראלים "סופה" ו"חרב" שיגרו בזה אחר זה את טילי גבריאל שהיו ברשותם אך עקב תקלות טכניות בשתי הספינות החטיאו הטילים שנורו ונפלו בים, מבלי לגרום נזק לכלי השיט המצריים.
סיוע אווירי
לסיוע האוויר הוקצה זוג מטוסי פנטום. מטוס אחד שב על עקבותיו עקב תקלה ואילו המטוס השני שהוטס על ידי מפקד טייסת 119, אליעזר פריגת, המשיך לאזור הקרב והגיע מעל הכוח בשעה 00:45. הטייס נשלח ללא הכוונה של מערך הבקרה שכן יב"א 528 הופצצה קודם לכן ויצאה מכלל פעולה. הטייס והנווט זיהו את אזור הקרב לפי מעופי הטילים. בשלב זה הכוח המצרי שהותקף מכיוון בלתי צפוי לא הצליח להגדיר לעצמו מטרות לירי טילים, פנה מערבה והחל בניתוק מגע.
פריגת עבר לערוץ התקשורת הימי וניסה לברר את מצב הקרב עם מפקדי הסטי"לים הישראלים. לאח"י סופה - ספינת המפל"ג היו קשיי קליטה ומפקד אח"י חרב סרן שמואל פרס הקים קשר וכיוון את הטייס לפי נוהלי אוויר ים שנלמדו בשייטת ספינות הטילים. באותה עת היה המטוס ממש מעל הכוח המצרי. לאחר זיהוי הכוח המצרי לפי השובל הלבן הטיל הפנטום נורים ונכנס להפצצה על הסטי"לים המצריים. הפצצה החטיאה אך האוסות המצריות שניסו לחמוק מההפצצה ולהימלט לא הצליחו להיערך לירי הטילים לעבר הספינות הישראליות.
לעזרת מטוס הפנטום הזניק חיל האוויר שלישית מטוסי סקייהוק שהטילו פצצות לעבר כלי השיט המצרים אך לא פגעו. בשעה 01:05, לאחר שיצאו מטוסי הסקייהוק מהקרב, נכנס שוב מטוס הפנטום להנרה והפצצה על האוסה האחרונה. בהפצצה השלישית לא ראה יותר מטרה וחזר. התברר כי פגע בה פגיעה ישירה והטביעה.
ניתוק מגע
כל אותה העת המשיך גדעון רז עם ספינותיו לרדוף אחרי האוסות המצריות שנותרו תוך ירי בתותח אוטו מלרה 76 מ"מ שמדי פעם נתקע. לספינות הישראליות לא נותרו עוד טילים ומפקד הכוח קיווה לסיוע אוויר נוסף. קיום הקרב דווח לרמטכ"ל, דוד אלעזר ולראש הממשלה גולדה מאיר שהשתוממה על הימצאות ספינות חיל הים מערבית לפורט סעיד והמרדף הופסק בהוראתה. רז קיבל פקודה ישירה ממפקד חיל הים לנתק מגע.
על אף הסיכון שבהתרחקות מספינות אויב חמושות בטילים ומפעילות מכ"ם, החליט מפקד החיל שלא לבקש סיוע אווירי לחיפוי. ההתרחקות נעשתה בצורה מאובטחת עד ליציאה מטווח טילי הסטיקס המצריים. שתי הספינות המצריות שלא נפגעו לא ניצלו את ההזדמנות לירי שנוצרה להן.
בשעה 02:00 החל הכוח הישראלי בתנועה חזרה. לאחר חזרת הכוח לבסיס חיפה, אותרו ותוקנו התקלות הטכניות במערכות הנשק שהביאו להסטת טילי הגבריאל ממטרתם. אך התקלות בתותח אוטו מלרה 76 מ"מ מהסדרה הראשונה חזרו על עצמן גם בקרבות אחרים במלחמה.
תוצאות הקרב
לכוחות הישראלים לא היו נפגעים בקרב ולא נגרם נזק. 11 טילי גבריאל ששוגרו משתי ספינות לא פגעו במטרתם עקב תקלות מערכת. הערכת המודיעין על כוונת המצרים לבצע נחיתה בצפון סיני לא התממשה. הפגזת מוצב החוף ברקטות לא הייתה מדויקת ולא גרמה לנזקים.
ספינת טילים מצרית 525 מדגם אוסה, בפיקודו של נקיב (סרן) מחמוד חאפז,[1] הוטבעה על ידי מטוס פנטום. יומיים לאחר הקרב נלקחו בשבי על ידי צה"ל בחוף "רומני" מספר אנשי צוות שניצלו מהספינה שטובעה והגיעו לחוף ברפסודה. אחד מהם היה קצין שהפעיל ציוד מודיעין אלקטרוני. נראה ששאר אנשי הצוות של האוסה המצרית, כ-20 במספר, נהרגו. אף על פי שהכוח הישראלי פינה את המקום עוד באותו הלילה, לא היו סימנים לפעולות חיפוש ניצולים מצד המצרים.
בקרב לא הושגה הכרעה, בעיקר עקב תקלות טכניות ופיצול הכוח, שהעמידו את ספינות הסער הישראליות בנחיתות.
מפקדים בקרב
| מפקדי יחידות וכלי שיט | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| תפקיד | דרגה ושם | תמונה | |||
| מפקד חיל הים | אלוף בנימין תלם | ניהל את הקרב ברמה אופרטיבית |  | ||
| מפקד שייטת ספינות הטילים | אל"ם מיכאל ברקאי | עודד את המשתתפים ”הטילים המצריים לא פוגעים” | .jpg) | ||
| מפקד פלגת ספינות טילים 32 | סא"ל יעקב ניצן | הצטרף עם אח"י סער ואח"י משגב בפתיחת הקרב | |||
| מפקד פלגת ספינות טילים 33 | סא"ל גדעון רז | עם אח"י סופה ואח"י חרב, ארב למצרים ירה טילים ורדף | |||
| מפקד פלגת סער 4 | סא"ל אלי רהב | ראשון בשטח עם אח"י קשת ואח"י אילת (סער 2) | .jpg) | ||
| מפקד טייסת 119 | סא"ל אליעזר פריגת חיל האוויר | ניהל את המטוסים והטביע סטי"ל אוסה מצרי | |||
| מפקד בסיס דפנה | רס"ן עמי שראל | נתן הכוונה לספינות הטילים |  | ||
| מפקד אח"י קשת | סרן דוד הרפזי | קיבל פיקוד במהלך הפלגה לקרב |  | ||
| מפקד אח"י אילת (סער 2) | רס"ן אילן שדה |  | |||
| מפקד אח"י סופה (סער 3) | רס"ן יצחק שמיר | קיבל פיקוד במהלך הפלגה לקרב | |||
| מפקד אח"י חרב (סער 3) | סרן שמואל פרס | כיוון את המטוסים וירה טילים | |||
| מפקד אח"י סער | רס"ן דוד עזר | ||||
| מפקד אח"י משגב | סרן פנחס מילוא | ||||
לקריאה נוספת
- אמוץ שורק, תלם בים - סיפורו של אלוף ביני תלם, אחוה הוצאה לאור, 2009.
- בין גלים, ביטאון חיילי חיל הים, גיליון מס' 6, 7.10.1973.
קישורים חיצוניים
- אברהם רבינוביץ, "ספינות שרבורג", ע'199, הוצאת אפי מלצר בע"מ,2001
- קרב פורט סעיד - באתר עמותת חיל הים
- אסף ולדן, עטלף מברזל - ריאיון עם תא"ל מיל אליעזר פריגת טייס ה-F-4 פאנטום בקרב פורט סעיד, באתר חיל האוויר הישראלי, 153, אוקטובר 2003
- אלי רהב, קרב פורט סעיד במלחמת יום הכיפורים, מערכות 449, 2013
- פסח מלובני, ריקוט דפנה במלחמת יום הכיפורים תרגום מאתר ההיסטוריונים המצרים 73.
- אלי רהב, קרב פורט סעיד במלחמת יום הכיפורים, באתר משמר המורשת הימית, פברואר 2021.
הערות שוליים
- ^ פסח מלובני, ריקוט דפנה במלחמת יום הכיפורים באתר משמר המורשת הימית
.jpg){kind=link}
