מפת סיריוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת סיריוס של כל גזרת התעלה

מפת סיריוס היא מפת קוד לביטחון שוטף של אזור סיני אשר שימשה את צה"ל בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים, ובמהלך המלחמה.

המפה (למעשה סדרת מפות) הייתה מפה טופוגרפית של סיני ושל שני עברי תעלת סואץ, בקנה מידה 1:50,000, שעליה סומנו מכשולים לרק"ם, שמות קוד של צירים, מעוזים, תעוזים, ואזורים שולטים שעשויים להיתפס על ידי כוחות ישראל ומצריים במקרה מלחמה. המפה המקבילה ששימשה בחזית הצפון נקראה מפת רענן. מפת הקוד שימשה את צה"ל בעת שיגרה, ואלמלא ההפתעה במלחמת יום הכיפורים היה צריך להחליף את המפות בתחילת המלחמה.[1]

מפת סיריוס נתפסה בידי המודיעין המצרי עוד בטרם המלחמה, וגרסאות מודפסות שלה, מתורגמות לערבית, חולקו למפקדים ולקציני טיווח ארטילרי בצבא מצרים. הכרת המפה על ידי המצרים תרמה ליכולתם לטווח כוחות ישראלים שדיווחו על מקומם על המפה בקשר. יש הסבורים[2] כי מארב טילי הסאגר בו נהרג האלוף אלברט מנדלר, מפקד אוגדת סיני וצוות הנגמ"ש שלו, התאפשר מאיכון שכזה, אך אין לכך הוכחות חד-משמעיות. במהלך המלחמה נתפסו בידי צה"ל המפות המתורגמות, ותפיסתן הביאה לשינויים בנוהלי הקשר.

בעקבות המלחמה הורד סיווג המפה מ"סודי" ל"בלתי מסווג" וקטעים ממנה הופיעו בספרים על מלחמת יום כיפור כמו גם באתרי הנצחה (כגון אתר חטיבה 600 בלטרון). השמות בהם השתמשה המפה נצרבו בזיכרון הציבורי והם משמשים עד היום לתיאור מהלכי המלחמה. צירים כגון "לכסיקון", "טרטור" ו"עכביש", מעוזים כגון "בודפשט", "מצמד", ו"פורקן" ומתחמים כגון "אורחה", "טלוויזיה", ו"חמוטל" זכורים היום בעיקר בשמותיהם במפת סיריוס.

ביאור המפה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עדות אברהם אלזון (אלמ במיל'- רמח ביטחון שדה), ישיבה צז מתאריך 19.02.1974 בוועדת אגרנט, עמ' 18
  2. ^ נתן ניר, דני שלום, עליזה וולך, נתק׳ה: הקצין הפצוע שחזר לשדה הקרב, הוצאת ידיעות אחרונות, 2010, עמ' 160


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37996624מפת סיריוס