ישיבת גושן
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | בעיקר חיילי הסדר |
| תקופת הפעילות | ה'תשל"ד (1973) – ה'תשל"ד (1974) |
| מייסדים | הרב אריה בינה, הרב מרדכי הלפרין, הרב יהושע בן מאיר |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב מרדכי הלפרין |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
ישיבת גושן הייתה ישיבה לחיילים שהתקיימה חודשים בודדים בראשית שנת ה'תשל"ד (1973 - 1974) בגדה המערבית של תעלת סואץ עד להסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים.
תולדות הישיבה
במסגרת מלחמת יום הכיפורים צלחו חיילי צה"ל את תעלת סואץ בכ' בתשרי ה'תשל"ד (16 באוקטובר 1973). לשטח שנכבש על ידם קראו החיילים 'אפריקה' או ארץ גושן. צה"ל פינה את 'ארץ גושן' בעקבות הסכם הפרדת הכוחות, שנחתם בכ"ד בטבת ה'תשל"ד (18 בינואר 1974). פינוי השטח הושלם בג' באדר (25 בפברואר) באותה שנה.
בתקופה בה שהו חיילי צה"ל ב'ארץ גושן' יזם הרב אריה בינה את הקמת 'ישיבת גושן'[1], והיא הוקמה בפועל על ידי הרבנים הצבאיים הרב מרדכי הלפרין והרב יהושע בן מאיר. מיקום הישיבה היה במתחם שדה התעופה פאיד בבית חד קומתי ארוך וצר ששימש קודם לכן כמועדון לקצינים המצריים. חיילים רבים ניצלו את זמנם הפנוי ולמדו בה חלקם באופן קבוע תוך כוננות מתמדת להקפצה וחלקם לעיתים מזדמנות. כמו כן עסקו בישיבה בליבון הלכות ופתרון להתמודדויות הלכתיות בחזית המלחמה[2]. בישיבה הייתה קיימת ספרייה שהתרחבה למאות ספרים בזכות פעילותו של תלמיד הישיבה טוראי יעקב ריבלין[3] וחלק מספריה נשתמרו עד היום. לישיבה הגיעו רבנים שונים למסור שיעורים ביניהם ניתן למנות את הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה גורן, הרב יהודה עמיטל, הרב אהרן ליכטנשטיין, הרב אביגדור נבנצל, והרב יעקב כץ. המקום שימש אף כמרכז רוחני וחיילים רבים הגיעו אליו בשבתות על מנת לאכול ולחוש אווירה שבתית.
הרב בן מאיר מספר אודות הגרעין הראשוני של תלמידי הישיבה:
בסיני הועמד לרשותי כח גדול מיק"פ[4] דרום ומפלוגה ט', עקב הבעייתיות המיוחד שהייתה בגזרה זו. חיילי ההסדר האלו הועברו לידי רב צבאי של כח שכן – הגאון הרב מרדכי הלפרין שליט"א, והיו הבסיס הראשוני של תלמידי 'ישיבת גושן' בפאיד. מאוחר יותר, לאחר שישיבת גושן התבססה, חיילי ההסדר הללו הוחזרו לנח"ל על פי בקשתם, כאשר המחזור שלהם (שהיה אז מחזור חי"ר) עבר הסבה לשריון.
— הרב יהושע בן מאיר, מציאות והלכה - ולשון חכמים מרפא[5].
הישיבה המשיכה להתקיים זמן קצר כל עוד ששטח זה היה בשליטת ישראל[6].
לאחר סגירת הישיבה זכה הרב הלפרין לפרס על שם הרבנית חנה זקס[7] בסך 2,000 ל"י על פעילות רוחנית בקרב חיילי צה"ל. בין נימוקי הענקת הפרס נכתב: ”יש לציין חלקו ביסוד ובניהול הישיבה ההיסטורית בפאיד ארץ גושן”[8].
הישיבה נקראה על שם 'ישיבת גושן' העתיקה שהקים יהודה עבור אביו יעקב ומשפחתו ברדתם למצרים[9], אם כי החוקר יואל אליצור[10] שלל כל קשר גאוגרפי בין הישיבה המודרנית לישיבה העתיקה.
קישורים חיצוניים
- חגי הוברמן, החברים מישיבת פוניבז' שהקימו את 'ישיבת גושן' מעבר לתעלת סואץ, באתר כיכר השבת, 21 בדצמבר 2023
- משה ניסנבוים, סיפורה הנשכח של "ישיבת גושן" במצרים, באתר ישראל היום, 17 באפריל 2018
תמונות;
- הרב בינה ויעקב ריבלין עם ראש ישיבת גושן.
- הרב בינה מעל גשר הצליחה בדרך לישיבת גושן.
- מעל גשר הצליחה בדרך לישיבת גושן.
- הב. מ. וו. של ריבלין ליד ישיבת גושן.
מסמכים;
- הלכות חנוכה לבני ישיבתנו המגוייסים מקבץ הלכות מאת הרב יעקב כץ שנכתב ביחד עם הגרש"ז אוירבך, מתוך צילום מסמך שהשתמר בספריית 'ישיבת גושן'.
הערות שוליים
- ^ הישיבה מוזכרת במאמר זה וגם בכתבה בעלון "מצב הרוח", 18 בדצמבר 2015.
- ^ חגי הוברמן, החברים מישיבת פוניבז' שהקימו את 'ישיבת גושן' מעבר לתעלת סואץ ט' בטבת ה'תשפ"ד (21 בדצמבר 2023) באתר כיכר השבת.
- ^ שהיה בין הפעילים לייסוד הישיבה (טוראי יעקב-משה ריבלין בן גאולה ויצחק באתר יזכור).
- ^ יחידות קבורה פיקודיות, כיום יחידת המלב"ח.
- ^ נספח לסימן יא – מכתבו של הגרי"מ בן-מאיר מתוך ספרו של הרב מרדכי הלפרין רפואה, מציאות והלכה – וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא, תשע"ב שעל ידי מכון שלזינגר, סימן י"א פינוי חללי מלחמה בשבת.
- ^ עם סגירתה נפתחה 'ישיבת הגולן' ברמת הגולן (ירחון לעניני חינוך ספרות ומחשבה, בית יעקב - 168-169 לוח המאורעות בחיי היהדות, עמוד 36).
- ^ בתו של רבי צבי פסח פרנק, פרס שייסד בעלה רבי מנחם בן ציון זקס לזכרה.
- ^ חולקו פרסים לבני ישיבות מצטיינים ולפעילים בהרבצת תורה עיתון שערים, גליון 7264 עמוד 3, ד' בסיוון ה'תשל"ה (14 במאי 1975).
- ^ על פי דברי מדרש אגדה המובא ברש"י ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק כ"ח ד"ה לפניו.
- ^ שאף ביקר בישיבה בימי קיומה במסגרת שירותו הצבאי.