המתקפה האווירית המצרית ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המתקפה האווירית המצרית ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים
מלחמה: מלחמת יום הכיפורים
תאריך הסכסוך 6 באוקטובר 1973
מקום חצי האי סיני
תוצאה הפתעה לצה"ל, פגיעה במספר מתקנים
הצדדים הלוחמים

מצריםמצרים מצרים

ישראלישראל ישראל

מנהיגים
אנואר סאדאת  גולדה מאיר 
מפקדים

עימאד-אוואל חוסני מוברכ

אלוף בני פלד

המתקפה האווירית המצרית ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים הייתה מתקפה רחבת היקף של מטוסי קרב מצריים על יעדים צבאיים בסיני. ההתקפה החלה ביום ה-6 באוקטובר 1973, יומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים סמוך לשעה 14:00 והייתה זו שפתחה את המלחמה בחזית הדרום. המתקפה הפתיעה את צה"ל שלא נערך מבעוד מועד לבלימתה וספג את תוצאותיה.

רקע

במלחמת ששת הימים כבשה ישראל ממצרים את חצי האי סיני. המצרים, שלא השלימו עם הנוכחות הישראלית בסיני, ניסו להשיב חבל ארץ זה לידם ויזמו את מלחמת ההתשה בשנת 1969, אך המלחמה גבתה מחיר כלכלי וצבאי כבד ממצרים. בסופו של דבר, ב-7 באוגוסט 1970, נענתה ישראל בחיוב להצעת ארצות הברית להפסקת אש, שנכנסה לתוקף למחרת.

לאחר מלחמת ההתשה המשיכה מצרים להכין את צבאה לעימות כולל עם ישראל, במטרה להחזיר לעצמה את סיני או לפחות חלק ממנה. צבא מצרים ביצע רכש נרחב של אמצעי לחימה, ותירגל מתארי תקיפה בהתאם לתוכניות שונות. התוכנית האחרונה שהתגבשה נקראה מבצע באדר, והיא זו שהוצאה אל הפועל ב-6 באוקטובר 1973 ופתחה למעשה את מלחמת יום הכיפורים.

על פי התוכנית, תותקף ישראל באותה העת מצפון על ידי סוריה ומדרום על ידי מצרים בכוחות קרקעיים עדיפים משמעותית מכוחות צה"ל שפרושים בסיני וסיוע נרחב ביותר של ארטילריה ומתקפה אווירית. המתקפה האווירית כללה את הפצצת בסיסי חיל האוויר, הפצצת מפקדות מרכזיות בסיני והנחתה מסיבית של כוחות קומנדו באמצעות מסוקי סער לעומק סיני, לשם פגיעה בכוחות מתארגנים ובמפקדות.

המתקפה

המידע על המתקפה מבוסס בעיקר על מקורות ישראליים. נמצא שחלק מהמידע שפורסם במקורות מצריים איננו מהימן. המתקפה תוכננה כך שהזמן מעל המטרות יהיה בשעה 13:55, סמוך לפני ההתקפה הקרקעית הנפתחה לכל אורכה של תעלת סואץ. מבנה המטוסים הראשון התגלה בשעה 13:55 במרחק של 13 ק"מ מהתעלה על ידי סוללת טילי הוק שהוצבה באבו סאמרה. המטוסים חדרו בגובה נמוך בנתיבים שבהם כיסוי המכ"ם הישראלי חלקי ונהנו מהפתעה מוחלטת (תכנון זה דומה למבצע מוקד שיזמה ישראל ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים). המטוסים התקיפו בו זמנית את היעדים הישראלים, כאשר לצד מטוסי התקיפה הוזנקו מטוסי ירוט שתפקידם להגן על מטוסי התקיפה עמוסי הפצצות מפני מטוסי ירוט ישראליים. במקביל למטוסי התקיפה והירוט המצריים שיגרו המצרים 7 מפציצי טופולב 16 שעל כנפי כל אחד מהם שני טילי שיוט מדגם קלט ששוגרו מגובה רב למטרות איכות צבאיות בסיני.

גורם משמעותי שסייע למצרים בתקיפה היה המצב שבו היה שרוי חיל האוויר הישראלי בעת ההתקפה. החל בבוקר אותו היום הוכנו מטוסי חיל האוויר לתקיפת שדות התעופה בסוריה, אך בשעה 11:30 לערך הודיע הרמטכ"ל דוד אלעזר כי הממשלה אינה מאשרת את התקיפה, ולכן בזמן התקיפה המצרית היה חלק גדול ממטוסי חיל האוויר בשלבי פרוק מטען הפצצות ולא יכול היה להגיב למתקפה.
סך הכל השתתפו במתקפה 222 מטוסי קרב מצריים. להלן רשימה חלקית של יעדי התקיפה:

היעד מבנה המטוסים התוקף תיאור התקיפה והתוצאה
שדה התעופה אופיר 28 מטוסים בהפצצה של המטוסים המצריים נפגע המסלול הראשי מפגיעת שלוש פצצות והשביתו אותו. סמוך לפני ההפצצה המריאו מהשדה שני מטוסי F-4 פנטום שהבחינו בהפצצה ופתחו בבקרב אוויר עם המטוסים המצריים. בקרב האוויר הופלו 7 מטוסי מיג מצריים. לאחר קרב האוויר שני מטוסי הפנטום הישאלים נחתו נחיתת חירום כשהם קצרים בדלק על המסלול המשני. בשעות הערב שופץ המסלול והושמש מחדש.
שדה התעופה רפידים ארבע רביעיות של מטוסי סוחוי 7 ההתקפה הונחתה על השדה בהפתעה מוחלטת לכוח הישראלי. תותחי נ"מ מסוג L-70 ירו לעבר מבני המטוסים, אך לא הצליחו לפגוע בהם. כעשר מהפצצות פגעו במסלול הראשי והשביתו אותו. מגדל הפיקוח נפגע ולא היה שמיש. המסלול המשני נפגע באופן קל מאוד.
שדה התעופה ביר תמדה ארבע רביעיות של מטוסי תקיפה הבסיס שימש כבסיס גיבוי לחרום בלבד ולא היה מאויש בעת התקיפה. התקיפה המצרית התנהלה ללא הפרעה והמסלולים ספגו הפצצה כבדה שהשביתה אותם. המסלולים שופצו והושמשו שוב רק לאחר ארבעה ימים, ב-10 באוקטובר.
סוללת טילי הוק באופיר שלוש רביעיות של מטוסי מיג 17 מטוסי המיג פגעו פגיעה חמורה בסוללת טילי ההוק והשביתו אותה לזמן רב. הושמד מכ"ם הסוללה ובונקר המבצעים. חלק מהמטוסים התוקפים הופלו על ידי זוג מטוסי פנטום שהוזנקו מרפידים.
בסיס השליטה והמודיעין אום חשיבה שתי רביעיות מיג 21 אום חשיבה היה בסיס פיקוד ומודיעין חשוב ובו מערכות שליטה והתרעה. המטוסים לא פגעו בבסיס, ושניים מהם הופלו באש נ"מ.
מחנה גדוד שריון 195 שתי רביעיות סוחוי 7 המתקפה המצרית על היעד הייתה הקטלנית ביותר מבין היעדים. הופצץ מבנה המפקדת הגדוד. נהרגו בהפצצה 9 חיילים ונפצעו נוספים. 30 הטנקים שהיו בבסיס לא נפגעו. המקרה הישראלית הפנתה אל המבנה התוקף את רבעיית מטוסי הנשר הישראליים שהיו בסיור ולאחר שהפילו ארבע מטוסי סוחוי 7 מעל כביש הג'ידי. במרדף אחר המטוסים הופל מטוס סוחי 7 מצרי אחד.
יעד לא ידוע רביעיית סוחוי 7 הרביעייה חצתה את תעלת סואץ באזור האגם המר לכיוון מזרח בנתיב קרוב לכביש הג'ידי ואותרה במכ"ם יחידת בקרה 511. הבקרה הפנתה אל המבנה המצרי רבעיית מטוסי נשר ישראליים שהיו במשימת סיור וטסו בסמוך לאום חשיבה. מטוסי הנשר הישראליים החלו לרדוף אחר הרביעייה המצרית לכיוון מזרח מבלי שהללו הבחינו בהם והפילו אותם בזה אחר זה. מטוס הסוחוי הראשון הופל במרחק של כ- 33 ק"מ מזרחית לתעלת סואץ והאחרון שהיה המוביל כ- 16 ק"מ מצפון לצומת הג'ידי המזרחי. לפחות טייס אחד נצפה נוטש את מטוסו לפני ההתרסקות, אולם הוא לא נתפס כשבוי. ייתכן ונהרג. על כן יעד התקיפה לא נודע. בין הטייסים המצריים שנהרגו היה מפקד טייסת 53 המצרית רב-סרן זכריה מוחמד אחמד וכן סרן מוחמד עאטף אנואר סאדת אחיו של נשיא מצרים.
מטרה כלשהי בדיר אל עבד זוג סוחוי 7 המטוסים המצריים חלפו מעל דיר אל עבד אך לא נצפו מטילים פצצות. ייתכן ומטרתם לא אותרה. בדרכם חזרה מערבה ירו במקלעים על ג'יפ צה"לי אך החטיאו. זוג מטוסי פנטום ישראלים שהיו במשימת סיור זיהה את המטוסים המצריים בדרכם חזרה ורדף אחיהם אל תוך שטח מצרים. במהלך המרדף הופל מטוס סוחוי 7 אחד על ידי מטוס פנטום מעל שטח מצרים.
סוללת טילי הוק באבו סמארה 7-8 מטוסי מיג 17 שמישות הסוללה בעת התקיפה הייתה חלקית. חלק מרכיבי הסוללה היו באחסנה וחלק בתחזוקה. במועד המתקפה היו שתי פלגות ירי בלבד. מכ"ם הגילוי של הסוללה איתר את המבנה שנועד לתקוף אותה עצמה, במרחק של 13 ק"מ מערבית לתעלה בשעה 13:55 כשהוא טס בנתיב ישר לכיוונה. לאחר שהמטוסים המצריים חצו את התעלה נורו לעברם שני טילי הוק שהפילו בשעה 13:57 מטוס אחד או שניים במרחק מספר קילומטרים ממזרח לתעלה. שישה מטוסים הגיעו אל הסוללה בשעה 13:59 והטילו עליה פצצות. לאחר שהפצצות הוטלו סבו המטוסים והמטירו אש תותחים על מתחם הסוללה. במתקפה נותק כבל הטלפון אל הסוללה וכן נפגעו מספר מבני מנהלה. לא נגרם נזק למתקני הסוללה ולא נפגעו חיילים. שלוש עמדות הנ"מ הקני שהיו מוצבות בשטח הסוללה לא ירו במטוסים בשל ההפתעה.
מחנה גדוד שריון 184 בטסה רביעייה של מטוסי הוקר הנטר עיראקיים ?
שתי סוללות תותחים 175 מ"מ מבנה מטוסים הפצצות החטיאו את הסוללה ולא נגרם לה נזק.
סוללת טילי הוק במעבר הגידי רביעייה של מטוסי הוקר הנטר עיראקיים הסוללה לא נפגעה בהתקפה. המטוסים העיראקיים תקפו ככל הנראה את סוללת הדמה שהייתה ממוקמת כ- 4 ק"מ מערבית לסוללה האמיתית. רקטה אחת ששיגרו המטוסים העיראקיים פגעה בזחל"ם נ"מ 20 מ"מ שהייתה ממוקמת בשולי המחנה. שני חיילים שאיישו אותו נהרגו ושניים אחרים נפצעו. מספר דקות לאחר המתקפה בשעה 14:07 איתרה הסוללה זוגות מטוסים שטסה מעל האגמים המרים בהפרש של דקות אחזות זה מזה. הסוללה ירתה ירתה לכוונם 6 טילי הוק. על פי חוויי המכ"ם הטילים פגעו בשלושה מטוסים מצריים. הפגיעה במטוסים המצריים לא נצפתה בעין ולא ברור כמה מטוסים הופלו בפועל ומאיזה דגם היו. סביר שהיו אלה מטוסי מיג 21 שנועדו להגן על מטוסי התקיפה המצריים בשובם למצרים.
יחידת הבקרה המערבית 511 שתי רביעיות סוחוי 7 ושני מפציצי טופולב 16 מפציצי הטופולב שיגרו ארבעה טילי שיוט מדגם קלט. הבסיס לא נפגע מההפצצה ומטילי הקלט, שהחטיאו כולם את המטרות. כעבור יומיים שוגרו שוב טילי קלט לעבר הבסיס. הטילים השמידו את מכ"ם הגילוי האווירי המתקדם. במתקפה זו נהרגו שני חיילים, טכנאים שהיו בקרון המכ"ם.
יחידת הבקרה הדרומית 528 מפציץ טופולב 16 הטופולב שיגר שני טילי שיוט מדגם קלט רוכב מכ"ם. טיל אחד התפוצץ באוויר ולא גרם לנזק. טיל שני פגע במכ"ם והשמיד אותו. מההתפוצצות החזקה נהרגו חמישה חיילי היב"א. כן נפגעו אנטנות תקשורת שמשבשות את הקשר בין בסיסים.
מטרה כלשהי במרכז הארץ מפציץ טופולב 16 מפציץ הטופולב יצא מבסיסו בעומק מצרים וטס מעל הים התיכון. במהלך טיסתו בגובה רב של 28,000 רגל צפונית לימת ברדאוויל המפציץ שיגר שני טילי שיוט KSR-2 קלט וחזר בגובה נמוך לבסיסו במצרים. טיל אחד שוגר למרכז הארץ. הטיל הופל על ידי מטוס מיראז' 3 ישראלי שהוזנק לעברו מול חופי דרום תל אביב. לא ידועה המטרה שתוכננה לטיל. ייתכן והוא נועד לפגוע במכ"ם שהותקן בשדה התעופה בן-גוריון.
מעוז בודפשט מבנה מטוסי סוחוי 7 ההפצצה נועדה לרכך את היעד לקראת כיבושו על ידי כוחות חי"ר. בהפצצה הוטלו גם פצצות נפלם שגרמו למותו של חייל צה"ל אחד לפחות ולפגיעה של מספר חיילים נוספים.

המטוסים והמסוקים שהשתתפו בגל התקיפה לא היו יכולים להשתתף בגל תקיפה נוסף מאחר שבשעה 17:25 ירדה החשיכה ולא ניתן היה להספיק לחמש, לתדלק ולהזניקם שוב למשימות נוספות אלא רק למחרת היום.

תגובת חיל האוויר הישראלי

מטוס מיג-17 מצרי

החל מהשעה 13:50 החלו לזרום למפקדת חיל האוויר ידיעות בדבר המתקפה המשולבת של חיל האוויר המצרי והסורי. הדווח הראשון היה על המראות מטוסי קרב רבים משדה התעופה דמייר בסוריה. חמש דקות לאחר מכן, בשעה 13:55 התקבלו ידיעות על הזנקות נוספות מסוריה ומצרים לכוון ישראל. בשלב זה הורה מפקד חיל האוויר בני פלד להזניק מטוסים להגנת שמי המדינה. לאחר דקות אחדות החלו לזרום ידיעות על הפצצות בבסיסי חיל האוויר בסיני. מאחר שהתקיפה המצרית הקיפה כמעט את כל מרכזי השליטה והבקרה של חיל האוויר בסיני היו שיבושי תקשורת ובערפל הקרב הוזנקו מטוסי ירוט ישראלים בבהילות מבלי שנמסרו להם מטרות. הפגיעה הישירה של טיל שיוט מדגם קלט ביב"א 528 השביתה את פעולתה וכך לא היה לחיל האוויר כיסוי מכ"ם בחלקים מסיני. חלק מהמטוסים הישראלים המריאו מבלי שצוותי הקרקע יספיקו להסיר מהם את החימוש שהוכן למבצע תגר והם נאלצו להטילו מעל לים ללא תכלית. בהיעדר הכוונה אפקטיבית רוב רובם של מטוסי הירוט לא הצליחו ליצור מגע עם המטוסים התוקפים שפעולת חלק מהם נמשכה ללא התנגדות ישראלית.

בנוסף למטוסי הירוט הוזנקו גם עשרות מטוסי סקייהוק שהם מטוסי תקיפת קרקע אך מאחר שלא ניתנו לחלק מהם משימות לתקיפה שהו הסקייהוקים באוויר ללא משימות וביצעו "מעגלי המתנה" ולבסוף חזרו לנחיתה. שיבושי הקשר וערפל הקרב פגעו במבצעיות סוללות טילי ההוק הישראליות, שלחלקן הייתה נעילת מכ"ם על מסוקי הסער המצריים ועל מטרות אחרות, ובשל כך בקשת מפעילי ההוק לאישור פתיחה באש לא נענתה.

בשעה 14:40 הגיעו ידיעות ראשונות על מטסי מסוקי סער שמנחיתים כוחות חי"ר בעומק סיני. מטוסי ירוט הוזנקו לחפש אותם ולירט אותם. לאחר מכן נוספו ידיעות על סגירת שדה התעופה רפידים עקב הפצצה וידיעות נוספות שיצרו אווירת חרום.

על אף ערפל הקרב וההפתעה הצליח חיל האוויר לשבש חלקים של המתקפה המצרית ולהפיל מספר מטוסים ומסוקים בקרבות אוויר ובאש נ"מ. אך בשל ערפל הקרב עוצמתו של חיל האוויר לא באה לידי ביטוי ביום הראשון למלחמה.

סיכום תוצאות המתקפה

האנטנות של עורק הזירוי הטרופוספרי בשארם א-שייח' לאחר שנפגעו מירי תותחי מטוסים מצריים בפתיחת המלחמה 6 באוקטובר 1973.[1]
  • המתקפה הפתיעה את ישראל ברמת תעוזתה. בפרט הופתעה ישראל מהיוזמה ההתקפית הנרחבת להנחתה של חיילי קומנדו בעורף סיני באמצעות מסוקי סער.
  • הפגיעה ביחידות הבקרה האווירית הביאה לקושי בבקרה בלחימה בחזית המצרית שכן חלק מהמכ"מים הושמדו.
  • כתוצאה מההתקפה ביב"א הדרומית והעשן שעלה מהבסיס סבר צה"ל כי הבסיס נכבש על ידי חיילי כוחות קומנדו מצריים והזניק כוחות שריון ואוויר "שיכבשו אותו" וכוחות צה"ל נקלעו לתקרית "אש כוחותינו" שבמהלכה נהרגו שני חיילי צה"ל.
  • הנזקים למסלולים בשדות התעופה הפעילים תוקנו עוד ביום התקיפה.
  • עוצמת המתקפה הייתה גדולה ופוטנציאל ההרס שלה גבוה אך בשל העובדה שרוב הפצצות החטיאו את מטרתן ספגה ישראל פגיעה קטנה יחסית.
  • המתקפה נחשבת במצרים כהצלחה מזהירה. לימים אמר נשיא מצרים אנואר סאדאת ששכל במתקפה את אחיו הטייס עאטף: "המהלומה האווירית הוכתרה בהצלחה גמורה ומדהימה...ישראל איבדה כליל את שיווי המשקל"[2]

הנצחה

באוקטובר 2014 לציון 41 שנים למלחמה, שודר בטלוויזיה המצרית סרט תעודה בשם "אבאביל - האמת על המתקפה האווירית המצרית". בסרט רואיינו 17 מפקדי חטיבות אוויריות שהעידו על זכרונותיהם מהמתקפה.

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ פורסם לראשונה באתר של מאיר בן ארי.
  2. ^ אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, השמים אינם הגבול, בהוצאת ספרית־מעריב 1990, עמ' 466


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0