מתקפת הקומנדו המצרי בסיני

מתקפות הקומנדו המצרי בסיני
	מיל מי-8
	מיל מי-8
	מלחמה: מלחמת יום הכיפורים
תאריכים	6 באוקטובר 1973 – 16 באוקטובר 1973 (11 ימים)
מקום	מערב סיני
תוצאה	ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים
ישראל	מצרים
מנהיגים
גולדה מאיר	אנואר סאדאת
מפקדים
	לא ידוע
כוחות
כוחות צה"ל בסיני	1,700 חיילי קומנדו; עשרות מסוקי מי-8; סירות.
אבדות
67 הרוגים; 56 פצועים; 10-15 טנקים; 5-10 זחל"מים; נגמ"שים; משאית; מכלית דלק	כ-740 הרוגים; 331 שבויים; 26 מסוקים

מתקפות הקומנדו המצרי בסיני הן סדרה של הנחתות של כ- 1,700 חיילי קומנדו שמהווים כ- 5 גדודים בעורף קו הלחימה במערב חצי האי סיני במהלך המחצית הראשונה של מלחמת יום הכיפורים. ההנחתות בעורף הקו בוצעו בעיקרי אמצעות מסוקי סער מדגם מיל מי-8 וגם בסירות ליעדים קרובים לחוף הים התיכון. מטרת ההנחתות הייתה מארבי חסימה לכוחות המילואים של צה"ל בתנועתם לחזית, תקיפת יעדים אסטרטגיים עורפיים והיאחזות בחופו המזרחי של מפרץ סואץ. ההנחתה הגדולה ביותר בוצעה בערב היום הראשון למלחמה שבה השתתפו 46 מסוקים ומספר סירות והלכו והתמעטו בחלוף ימי הלחימה. ההנחתה האחרונה התבצעה ב- 16 באוקטובר 1973. בסך הכל בוצעו 72 גיחות של מסוקים ובנוסף סירות שבהם הוטסו כ-1,700 חיילים מצוידים בנשק אישי ונשק אנטי טנקי רב. הכוח המצרי שהונחת הצליח להסב אבדות לצה"ל. רוב הכוח המצרי שהונחת הושמד או נשבה על ידי צה"ל לאחר שעות או ימים אחדים.

רקע

ב-6 באוקטובר, יום הכיפורים, סמוך לשעה 14:00, פתחו מצריים וסוריה במלחמה מתואמת בשתי חזיתות כנגד ישראל.

המלחמה בחזית המצרית נפתחה במתקפה נרחבת של מעל 200 מטוסי הפצצה מצריים על מטרות איכות צבאיות בסיני ובהרעשה ארטילרית כבדה מכ-2,000 קני תותחים לכל אורכה של תעלת סואץ ובפריסת גשרים רבים על פניה לשם צליחת כוח יבשתי גדול. כוח זה מנה שתי ארמיות, שבהן חמש דיוויזיות חי"ר ושריון (שמנו כ-1,700 טנקים).^[1] ההתקפה הפתיעה את צה"ל, שלא היה ערוך לבלימתה.

בשעות הערב, לקראת השקיעה, בעוד המתקפה הקרקעית המצרית מתקדמת במלוא היקפה בהתאם לתכנון המצרי המוקדם, הפעיל צבא מצרים את תוכניתו להנחתת כוחות קומנדו מובחרים במסוקי סער מדגם מיל-מי 8 ובסירות במערב סיני במטרה לבודד את שדה הקרב ולשבש את זרימת התגבורות של צה"ל לעבר החזית, ולסייע לכוחות המצרים הצולחים.

ההנחתות

סבב ההנחתה הראשון בוצע בשעה 17:30, כשלוש וחצי שעות מפתיחת המלחמה, לקראת החשיכה, חצו 46 מסוקי סער מסוג מיל מי-8 את תעלת סואץ בגובה נמוך אל יעדים נבחרים במערב סיני והובילו שלושה גדודי קומנדו. בשעה 21:00 הונחת גדוד נוסף. סבבי הנחתה קטנים יותר בוצעו בימים הלחימה הבאים כאשר האחרון שבהם בוצע ביום 16 באוקטובר 1973.

מפקדת חיל האוויר הישראלי קיבלה התראה על חדירת המסוקים. בתגובה הוזנקו מטוסי F-4 פנטום ליירט אותם. בשל טיסתם הנמוכה של המסוקים המצריים קשה היה ליחידת הבקרה האווירית הישראלית לאתר אותם ולעקוב אחריהם במכ"מי הגילוי האווירי. גם לטייסי הפנטום שהוזנקו לחפשם היה קשה לאתר את המסוקים בשל החשיכה שהחלה לרדת ובשל טיסתם הנמוכה. חלק ממבני המסוקים המצריים, בעיקר אלה שטסו בגזרה הצפונית, לא אותר, המשיך בדרכו מזרחה ליעדים והנחית את כוחות הקומנדו ללא התנגדות והמסוקים שבו למצרים. חלק אחר אותר על ידי המטוסים הישראלים. מטוסי הקרב הישראלים, שלא היו מתורגלים בתקיפת מסוקים בהיותם בטיסה, ניסו להפילם בתמרוני יירוט שונים ותוך ביצוע ניסיונות להטלת סוגי חימוש שונה.

הטייסים שיגרו טילי אוויר אוויר אך גילו שהם אינם אפקטיביים כנגד המסוקים. לאחר מכן טייסי הפנטום ביצעו יעפי צליפה בתותחי המטוסים. ירי התותחים פוצץ את המסוקים באוויר והפילם בזה אחר זה. מספר מסוקים נוספים הופלו באמצעות תמרון שבו חלף מטוס הפנטום הכבד בגובה נמוך מעל רוטור המסוקים תוך הפעלת מבערים. כך נוצרו מערבולות אוויר, שהביאו לסחרור המסוק ולהתרסקותו על הקרקע. לאחר שאותרו מבנים נוספים של מסוקים, התבקשו לסייע גם מטוסי נשר, שצלפו גם הם במבנים שאותרו.

ביעפים אלה הפילו מטוסי הפנטום והנשר כ-20 מסוקים. שישה מסוקים נוספים הופלו על ידי כוחות הקרקע (שניים מהם הופלו על ידי טנקים). 14 מתוך 26 המסוקים שהופלו נשאו בתוכם חיילי קומנדו.

חלק ממבני המסוקים נצפו טסים מעל סיני על ידי סוללות טילי הוק ישראליות, שביקשו אישור להפילם, אך בשל בעיות קשר שנבעו מהמתקפה האווירית המצרית המוקדמת, לא נענתה קריאתם והוחמצה ההזדמנות להפיל חלק מהם על ידי כוחות הנ"מ הישראליים.

הקרבות הקרקעיים לאחר ההנחתות

לאחר נחיתת כוחות הקומנדו המצריים, הותקפו חלקם על ידי כוחות קרקעיים ישראלים, שנשלחו לאזורי הנחיתה המשוערים. הם ניהלו עמם קרבות, שבהם הושמדו חלק מהכוחות המצריים המונחתים. חלק מהכוחות המצריים הציבו מארבים שפגעו בכוחות צה"ל. התקיפה הקטלנית ביותר לכוחות צה"ל הייתה תקיפה של כוחות המילואים הישראלים שנעו על ציר אל עריש-קנטרה, שבה נהרגו 32 חיילי צה"ל ונפצעו כעשרים. רוב כוחות הקומנדו המצרים שהונחתו בסיני זנחו את משימתם וחיפשו דרכם חזרה מערבה אל ריכוזי הכוחות המצריים בקו החזית. בסך הכול נהרגו 750 חילי קומנדו מצריים ועוד 331 נשבו.

בימי המלחמה הבאים ניסה צבא מצרים להזרים לכוחות הקומנדו שהונחתו בסיני אספקה של מזון ותחמושת בסירות דרך מפרץ סואץ, אולם הכוחות והאספקה טובעו על ידי חיל הים. תוכנית מצרית להנחתת גדוד קומנדו שישי לתפיסת מעברי מרוחקים יותר בוטלה על ידי המצרים.

סיכום יעדי ההנחתות ותוצאותיהן

להלן רשימה חלקית של יעדי התקיפה:

תאריך ההנחתה	מיקום	אופן ההנחתה והכוח	תיאור התקיפה והתוצאה
6 באוקטובר 1973	ציר רומני בלוזה	פלוגה על גבי 8-5^[^{דרוש מקור]} מסוקים	ערך מורחב – מארב הקומנדו המצרי ברומני המסוקים חדרו בגובה נמוך והנחיתו פלוגה של חיילי קומנדו (עד 120 חיילים), במטרה לשבש את הגעת כוחות המילואים לחזית. המסוקים לא אותרו על ידי צה"ל וההנחתה הושלמה בהצלחה. חילי הקומנדו המצרי ביצעו מארב שהיה הקטלני ביותר מבין פעולות הקומנדו עד שהושמדו בקרב קרקעי. בסך הכל נהרגו 32 חיילי צה"ל והושמדו מספר טנקים וכלי רכב.
6 באוקטובר 1973	הציר למעוז בודפשט	שתי פלוגות על גבי סירות	שתי פלוגות קומנדו מצריות הקימו מארב על שרטון לצד הדרך המובילה למוצב. מספר שעות לאחר ההנחתה ביום 7 באוקטובר בשעה 03:00 נתקלה חוליית טנקים ישראלים במארב. טנק ישאלי אחד נפג והחולייה נסוגה. בלילה שבין 7 לבין 8 באוקטובר נתקל כוח ישראלי שנע בציר במארב ונסוג. במהלך יום 8 באוקטובר נפגעו שני טנקים ישראלים ונגמ"ש נוספים מהמארב. ביום 9 באוקטובר נשלחה פלוגת חי"ר ישראלית לחסל את המארב אך נסוגה לאחר שספגה נפגעים בחילופי אש. בלילה שבין 9 - 10 באוקטובר נסוג כוח המארב המצרי. בסך הכל גרם המארב לצה"ל 6 הרוגים, 4 פצועים ונפגעו 3 טנקים. לא ידוע מספר הנפגעים לכוח המצרי.
	אזור שדה התעופה אופיר	12 מסוקים	המסוקים ובהם כוחות קומנדו חדרו בגובה נמוך ונתקלו במטוסי פנטום שהפילו שמונה מהם על החיילים שבהם. ארבעה מסוקים בלבד הצליחו להנחית את חיילי הקומנדו וחזרו לבסיסם במצרים. חיילי הקומנדו המצריים הושמדו לאחר נחיתתם.
6 באוקטובר 1973	נחל סודר	לפחות 18 מסוקים	8 ממסוקים הופלו על ידי מטוסי חיל האוויר, מסוק נוסף הופל באמצעות טיל הוק. יתרת כוחות קומנדו המצריים שנותרו הונחתו בשני אתרים במטרה להציב מארבי חסימה. הכוחות המצריים התקשו בהתמצאות ורק לאחר 4 ימים בשטח מיקמו את המארב. בהיתקלות עם כוח צה"ל ביום 11 באוקטובר נגרמו לצה"ל 8 הרוגים, 7 פצועים, נפגע טנק אחד, זחל"מ אחד וג'יפ אחד.
	אבו רודס	9 מסוקים	המסוקים לא התגלו והצליחו לחדור לסיני ללא הפרעה. כמחצית המסוקים לא הצליחו לאתר את אזור הנחיתה המתוכנן והנחיתו את כוחות הקומנדו באזורים אחרים.
	מכלי דלק בבלטים	3 מסוקים	המסוקים לא התגלו והצליחו לחדור ליעדם ללא הפרעה.
14 באוקטובר 1973	דרומית למחנה טסה	פלוגה של כ- 100 חיילים) על גבי מסוקים	מטרת הכוח המצרי הייתה הצבת מארב. המסוקים המצריים זוהו על ידי כוחות צה"ל קרקעיים. כוחות צה"ל תקפו את הכוח שהונחת וניהלו מרדף אחריו. כל חיילי הקומנדו המצרי נהרגו. לצה"ל 2 הרוגים, 4 פצועים, 1 נגמ"ש נפגע.
15 באוקטובר 1973	הציר למעוז בודפשט	פלוגה (כ- 100 - 120 חיילים) על גבי דוברות	זהו המארב השני שהוצב על הציר לאחר שהמארב הראשון פעל במשך 4 ימים ונסוג ב-10 באוקטובר. כוחות צה"ל התקיפו את המארב פעמיים. הקרבות היו קשים בקרב השני הושמד רוב הכוח המצרי וחלקו נכנע ונשבה. בסך הכל גרם המארב לצה"ל 18 הרוגים, 35 פצועים, 5 זחל"מים נפגעו (אחד מהם בפיקוד משה לוי) ונפגעו מספר טנקים. למצרים 60 הרוגים ו- 20 שבויים.