אנטואן לאחד
 | |
| לידה | 22 באוגוסט 1927 |
|---|---|
| פטירה | 10 בספטמבר 2015 (בגיל 88) |
| דרגה | גנרל, מייג'ור גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
אנטואן לאחד (בערבית: أنطوان لحد, תעתיק מדויק: אנטואן לחד; 1927 – 10 בספטמבר 2015) היה גנרל לבנוני, מפקד צבא דרום לבנון (צד"ל) משנת 1984 ועד פירוקו לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000.
ביוגרפיה
לאחד נולד בכפר קטרה (ער') שברכס הרי השוף, למשפחה מרונית. ב-1948, לאחר שסיים את בית הספר התיכון, התגייס לצבא לבנון. ב-1952 סיים את הכשרתו כקצין באקדמיה הצבאית הלבנונית. ב-1957 למד באקדמיה העליונה ללימודים צבאיים בצרפת. בתחילת דרכו בצבא הוצב בדרום לבנון, התקדם בסולם הדרגות, ומונה לסגן מפקד האזור. ב-1975, עם תחילתה של מלחמת האזרחים בלבנון, מונה למפקד כוחות צבא לבנון בגזרה המזרחית – אזור בקעת הלבנון. כעבור מספר שנים מונה למפקד המודיעין הצבאי הלבנוני (המכונה "האגף השני")[1]. הוא התקדם בסולם הדרגות, בין השאר בשל היותו מקורב לנשיא הלבנוני כמיל שמעון. בשנת 1958 היה לאחד בין קציני המודיעין הלבנוני שפיקחו על קבלת משלוחי נשק חשאיים מישראל עבור משטרו של נשיא לבנון דאז כמיל שמעון[דרוש מקור].
בין השנים 1972–1973 למד לאחד במכללה לפיקוד ומטה של צבא צרפת. בשהותו שם התוודע לשותפו לספסל הלימודים מנחם עינן. מבין הקצינים הערבים במכללה באותה תקופה, היה לאחד הקצין הערבי היחיד שיצר קשר כלשהו עם התלמיד מישראל[דרוש מקור].
מינוי למפקד צד"ל
במאי 1983, לאחר שהפסיד בהתמודדות על תפקיד רמטכ"ל צבא לבנון, פרש מהצבא. לאחר מותו של רס"ן סעד חדאד, שנפטר ממחלת הסרטן בינואר 1984, פנו אליו ראשי מערכת הביטחון הישראלית והציעו לו להתמנות למפקד צבא לבנון החופשית במקומו. בטרם הסכים לקבל על עצמו את התפקיד התייעץ לאחד עם שני האנשים הקרובים אליו ביותר: אביו, ופטרונו הפוליטי כמיל שמעון. שני האישים הללו, בהסתייגות מסוימת, המליצו לו לקבל על עצמו את המשימה. לאחד גם קיבל, לפי דרישתו, הצהרה משר הביטחון דאז משה ארנס שלישראל אין עניין לא באדמת לבנון ולא במקורות המים שלה. הוא נכנס לתפקיד ב-4 באפריל 1984[2]. בעת כניסתו לתפקיד עוד החזיק בעסקים משותפים על רמטכ"ל צבא לבנון איברהים טאנוס, שהיה ידידו מאחר שהתגייסו ביחד לצבא ב-1948[3]. שמו של "צבא לבנון החופשית" שונה באותה עת ל"צבא דרום לבנון" (צד"ל), מתוך מחשבה שכוח זה ישתלב בסופו של דבר עם צבא לבנון, לאחר שיקבל שליטה מלאה על האזור וייושום הסדר מדיני כולל בתוך לבנון, ובין לבנון לישראל. כמפקד צבא דרום לבנון פעל להפיכתו ממיליציה נוצרית לארגון צבאי שמתיימר לייצג את כלל תושבי דרום לבנון, תחת הסכמה שבשתיקה של ממשלת לבנון לפעילות צד"ל. אם כי באופן פומבי, הודיע נשיא לבנון אמין ג'ומאייל, כי אינו מכיר בצד"ל והפסיק את תשלום משכורותיהם של חיילי צד"ל, שהצטרפו לארגון מתוך שורות צבא לבנון[4].
לאחד החליט שטקס מינויו לתפקיד יערך בעיירה בינת ג'בייל, שרוב תושביה שיעיים, ולא במפקדת צד"ל במרג' עיון, שרוב תושביה נוצרים, מתוך רצון להדגיש שצד"ל יפעל בשיתוף של כל העדות. הטקס נוהל על ידי כרוז שיעי ובין השאר נאם בו גם אימאם שיעי[5][6]. ב-9 באפריל 1984, ערך פגישה ראשונה עם עיתונאים ישראלים והכריז שמטרתו היא להגדיל את סדר כוחות של צד"ל מ-2,000 חיילים ל-6,000, כוח שיאפשר שליטה אפקטיבית בשטח ואת יציאתו של צה"ל מלבנון[7]. מדינת ישראל מצידה סיפקה לצד"ל נשק כבד, טנקים, נגמש"ים ותותחים. וסייע בהקמת בסיס אימונים באל-חיאם בו נערכו טירונויות וקורסי קצינים. המאמץ העיקרי הופנה לגיוס שיעים, העדה הגדולה ביותר בדרום לבנון[8].
פריסת צד"ל
בעת הקמת צד"ל, צה"ל עוד היה פרוס עד קו נהר אוואלי ושלט בשליש משטחה של לבנון, כולל שלוש הערים הגדולות באזור צור צידון ונבטיה. כחלק מהנסיגה מלבנון לקו רצועת הביטחון הועברו אזורים אלו לשליטת לאחד וצד"ל[9]. ב-6 במאי 1984 קיבל את השליטה על צידון מידי צה"ל[10] וב-10 ביולי 1984 קיבל את השליטה בנבטיה[11].
ב־19 בספטמבר 1984, חייל צד"ל שיעי מכפר סוחמור דיווח למפקדיו שחוליית טרור שחיפשו אחריה מתחבאת בכפרו. על קומנדקר של צד"ל שנשלח לכפר נורה והתפוצץ טיל אר פי ג'י. ארבעה חיילים, שלושה מהם דרוזים, נשרפו למוות תוך שניות. חמשת האחרים יצאו בכוויות קשות. ככל הנראה האירוע היה מלכודת מתוכננת לחיילי צד"ל[12]. בבוקר 20 בספטמבר 1984 אישר צה"ל ללאחד, להטיל מיד סגר על הכפר ולחפש חשודים. קציני צה"ל, שחששו מנקמת דם, אסרו על לאחד לשתף דרוזים מרשאיא, אבל התירו לו להפעיל יחידה דרוזית מחאצביא. כאשר רוכזו גברי סוחמור לחקירה במרכז הכפר, פרצו לכפר שבעה דרוזים חמושים, קצתם במדי צד"ל, וירו בעצורים. 13 נהרגו ו-25 נפצעו לפני שהגנרל לאחד וקציני צה"ל, שנכחו במקום, הצליחו לעצור את מרחץ הדמים האירוע זכה לכינוי "טבח סוחמור"[13]. בעקבות הטבח מפקד יחידת הקישור ללבנון, שלמה אליה, מינה ועדת בדיקה[14]. הוחלט להדק את הפיקוח על צד"ל, לבצע סיורים בשעות הלילה רק בשיתוף צה"ל ולהגדיל את מספר הקצינים החונכים שצה"ל מינה לכל פלוגה[15].
ב-3 בנובמבר 1984, בוצע ניסיון התנקשות ראשון בלאחד, על ידי ארגון אמל, שהניח מטען צד על הכביש המוביל למפקדת צד"ל במרג' עיון. המטען התגלה ונוטרל[16].
בסוף 1984 נערכו "שיחות נקורה" עם ממשלת לבנון, שהיו דיונים על ההיערכות מחדש של צה"ל בדרום לבנון, בתיווך האו"ם במפקדת יוניפי"ל[17]. תחילה הסתייג לאחד מהשיחות[18], אך לאחר שממשלת לבנון הביעה נכונות לדון בפרישה משותפת של צד"ל וצבא לבנון, תמך בהצעה אם צד"ל יחומש כראוי[19]. "שיחות נקורה" נכשלו וצה"ל נסוג אחר כך לאזור הביטחון ללא הסכם עם ממשלת לבנון על ההיערכות החדשה[20].
הקמת רצועת הביטחון
למרות המאמצים להקים כוח בו שותפים כל העדות בדרום לבנון, רבים מהשיעים שגויסו לצד"ל ערקו אחר כך[21], וגם מספרם של החיילים הדרוזים לא גדל למרות המאמצים[22]. צד"ל לא התפתח לכוח משמעותי וגם ההנהגה הנוצרית בבירות ניתקה את הקשרים עם לאחד. עם נסיגת צה"ל לקו רצועת הביטחון, נסוג גם צד"ל לקו זה. למעט מובלעת ג'זין אליה נמלטו אליו כ-35,000 פליטים נוצרים ב-1984, שנסו מחשש לחיסולם מצד הדרוזים בעת קרבות הרי השוף שמצפון. באזור התארגן כוח נוצרי ששמר עליהם ועל הכפרים הנוצריים באזור שמנו אז כ-15,000 תושבים. כוח זה הפך ב-1985 לגדוד בצבא דרום לבנון תחת פיקודו של גנרל אנטואן לאחד ופלוגה נוצרית של צבא לבנון אשר פעלו בשיתוף פעולה.
ב-7 בנובמבר 1988 נפצע קשה בניסיון התנקשות בחייו, לאחר שנורה מטווח קצר על ידי צעירה לבנונית בשם סוהא בשארה, בלשכתו שבמארג'-עיון, כנראה בשליחות ארגון קומוניסטי לבנוני[23]. לאחד פונה לבית החולים רמב"ם בחיפה במצב קשה[24][25], ב-2 בינואר 1989 עזב את בית החולים רמב"ם, אחרי מספר שבועות התאושש וחזר לתפקידו[26].
בסוף שנות השמונים ניסה לאחד לתווך, בלא הצלחה, בין ממלא מקומו של נשיא לבנון, גנרל מישל עאון, ובין מפקד הכוחות הלבנוניים דאז, סמיר ג'עג'ע.
בעקבות הקמת תנועת המחאה ארבע אמהות בשנת 1997, שפעלה להביא ליציאת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון. בריאיון לעיתון הצרפתי "לה-פיגארו" הזהיר שנסיגה ישראלית חד צדדית מדרום לבנון, תגרום לכך שמחצית מחייליו יעברו להילחם לצד החזבאללה ויתר החיילים יקימו מיליציה שתילחם כנגד ישראל[27].
במאי 1999, הודיעה על פינוי מובלעת ג'זין, לאחר שרוב הנוצרים עזבו את המובלעת, לאחר שנים של התקפות מצד החזבאללה, ומספר החיילים בגדוד צד"ל שבמקום ירד ביותר ממחצית[28].
לאחר נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון
לאחר נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון בלבנון בשנת 2000, הצטרף, בניגוד לרצונו, לאשתו ולילדיו שהתגוררו בפריז. משם עברו לתל אביב, בה פתח בר-מסעדה בסגנון לבנוני[29]. בנוסף לפעילותו במסעדה, היה לאחד פעיל בהקמת מזקקת ערק אלנמרוד בגליל העליון[30]. בראיונות עמו הביע את תקוותו לחזור לארץ מולדתו ואמר כי מדינת ישראל "הונתה ובגדה בו, אולם אינו מתחרט על ששיתף עמה פעולה"[31].
בשנת 2004 פרסם לאחד אוטוביוגרפיה בשם "בעין הסערה" בהוצאת ידיעות אחרונות. בספרו הוא מתאר את תולדות חייו במשולב עם ניתוח מצבה המורכב של לבנון כמדינה המורכבת ממיעוטים ועדות שונות.
לאחד נפטר בפריז, היה נשוי ואב לשניים. הובא לקבורה בכפר הולדתו קטרה[32].
גלריה
-
פגישת שר הביטחון יצחק רבין עם מפקד צבא דרום לבנון (צד"ל) הגנרל אנטואן לאחד (משמאל), במפקדת צד"ל בדרום לבנון, מרץ 1986 -
ביקור שר הביטחון ורה"מ בפיקוד הצפון. לוחצים ידיים מימין: אנטואן לאחד, משמאל: יצחק רבין. מאחוריהם: אורי לוברני, יולי 1992 -
אנטואן לאחד (משמאל, חובש כומתה), 1993 -
הרמת כוסית ביחידת הקישור ללבנון עם מפקד צד"ל הגנרל אנטואן לאחד. נוכחים: לאחד, גבי אשכנזי ובני גנץ -
פגישה בין הרמטכ"ל רא"ל שאול מופז למפקד צד"ל הגנרל אנטואן לאחד לאחר נסיגת כוחות צה"ל מלבנון, מאי 2000
לקריאה נוספת
- אנטואן לאחד, אוטוביוגרפיה: בעין הסערה: חמישים שנה בשירות מולדתי לבנון. עורכת: אסטל גולן, תל אביב, הוצאת ידיעות אחרונות תשס"ד, 2004
קישורים חיצוניים
- ראיון מ-26 בנובמבר 2006, באתר ynet (באנגלית)
- ביוגרפיה ותמונות
- ג'קי חורי, מפקד צד"ל לשעבר, הגנרל אנטואן לחד, מת בגיל 88, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2015
הערות שוליים
- ^ בנעליים של חדאד, מעריב, 21 בספטמבר 1984
- ^ מנחם רהט, קולונל לחאד ימונה מחר למפקד צד"ל, מעריב, 3 באפריל 1984
- ^ מפקד צד"ל ורמטכ"ל צבא לבנון 'שותפים לעסקים', מעריב, 10 באפריל 1984
- ^ שמואל שגב, הבנה מחודשת עם הנוצרים, מעריב, 22 באפריל 1984
- ^ יוסף ולטר, לחאד - תקוות גדולות - סיכויים קטנים, מעריב, 6 באפריל 1984
- ^ מנחם רהט, לחאד מבטיח להחזיר הדרום לעם הלבנוני, מעריב, 5 באפריל 1984
- ^ מנחם רהט, כשיהיו בצד"ל 6000 חייל יוכל צה' ל לצאת מלבנון, מעריב, 10 באפריל 1984
- ^ מנחם רהט, "בשר טרי" של צד"ל, מעריב, 11 בספטמבר 1984
- ^ שמואל שגב, הכלכלה תקבע את הפינוי מלבנון, מעריב, 24 באוגוסט 1984
- ^ מנחם רהט, צה"ל מסר את צידון למימשל הלבנוני, מעריב, 16 במאי 1984
- ^ נבטיה: צבא דרום לבנון במקום צה"ל, מעריב, 11 ביולי 1984
- ^ יוסף ולטר, עין תחת עין נוסח דרום לבנון, מעריב, 21 בספטמבר 1984
המשך - ^ מנחם רהט, שפי גבאי, פצועי סוחמור: "צה"ל הציל אותנו, ללא התערבותו היינו נשחטים", מעריב, 23 בספטמבר 1984
- ^ יוסף ולטר, "אם יעזוב צה"ל יקרה בלבנון מה שהיה בשוף", מעריב, 21 בספטמבר 1984
- ^ מנחם רהט, יוסף ולטר, הודק הפיקוח של צה"ל על צד"ל בעקבות סוחמור, מעריב, 25 בספטמבר 1984
- ^ מנחם רהט ויוסף ולטר, המטען שנועד להרוג את מפקד צד"ל תוכנן להפעלה ב"איתורית", מעריב, 5 באוקטובר 1984
- ^ יוסף ולטר, היום נפתחות 'שיחות נקורה' במטרה לאפשר את "החזרת צה"ל הביתה", מעריב, 8 בנובמבר 1984
- ^ עודד גרנות, לאחד: איני מאמין בשיחות נאקורה, מעריב, 9 בנובמבר 1984
- ^ מאיר הראובני, יוסף ולטר, שפי גבאי, התרככו עמדות לבנון בנקורה: הצדדים מוכנים להסדר מהיר, מעריב, 20 בנובמבר 1984
- ^ יוסף חריף, מה שנותר: נסיגה חד צדדית, מעריב, 23 בנובמבר 1984
- ^ השיעים בורחים מצד"ל, מעריב, 5 ביולי 1985
שמואל שגב, החוטפים דורשים פירוק צד"ל, מעריב, 21 ביוני 1985 - ^ נחום ברנע, לבנון מתחילת שלום הגליל, כותרת ראשית, 12 ביוני 1985
- ^ יהודה גורן, ראובן בן צבי, ידידת המשפחה ניסתה להנקש בחיי מפקד צד"ל, מעריב, 8 בנובמבר 1988
- ^ ראובן בן צבי, גנרל לאחד בהכרה ומחובר למכונת הנשמה, מעריב, 9 בנובמבר 1988
- ^ ראובן בן-צבי, במצבו של גנרל לאחד הפצוע חל שיפור ניכור, מעריב, 12 בדצמבר 1988
- ^ יגאל קוצר, גנרל אנטואן לחד, מפקד צד״ל עזב אתמול כבוקר את ביח״ח רמב״ם, חדשות, 3 בינואר 1989
- ^ לאחד: אם ישראל תיסוג מלבנון - צד"ל ילחם נגדה, באתר גלובס, 14 באוקטובר 1997
- ^ מופז: פינוי מובלעת ג'זין - החלטה אישית של לאחד, באתר גלובס, 30 במאי 1999
לאחד: צד"ל יפנה תוך שבועיים את ג'זין, באתר גלובס, 1 ביוני 1999 - ^ ים יהושע, הגנרל אנטואן לאחד פתח בר בתל אביב, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2003
האחים מנצור, ביבלוס: המסעדה הלבנונית שמשנה את חוקי המשחק, באתר וואלה!, 01 במאי 2007 - ^ ארי ליבסקר, "ערק בהוקרה מהעם הלבנוני", באתר כלכליסט, 25 באוגוסט 2010
- ^ מאת דניאל סובלמן, הגנרל לאחד: "ישראל בגדה בי, אך אינני מצטער", באתר הארץ, 17 במאי 2001
לאחד: ישראל בגדה ורימתה אותי; אשוב ללבנון לאחר נסיגת סוריה, באתר גלובס, 17 במאי 2001 - ^ מחאה בלבנון נגד קבורת מפקד צד"ל לשעבר: "מרגל ובוגד", באתר וואלה!, 14 בספטמבר 2015
37462614אנטואן לאחד