אימננטיות
אימננטיות היא מושג בתאולוגיה, בפילוסופיה ובמטאפיזיקה, המציין חשיבה וקיום לפי המהות הפנימית, הטבועה והכלולה בעולם, ועל פי חוקים ברורים וקבועים, חוקי העולם הפיזי. זאת בניגוד לאופן חשיבה חיצוני לקיום, שהוא גם גמיש ומופשט, שהוא טרנסצנדנטאלי.
אימננטיות והדת
התאולוגיה נדרשת רבות להתמודד עם הפרדוקס הכרוך באימננטיות. מצד אחד, הראיה הדתית היא לכאורה אימננטית, בהיותה מבוססת על אופן ראיה קבוע, אחיד, בעל חוקים ברורים ולא גמישים שאינם ניתנים להפרה. מצד שני, מושג אלקים הוא ללא ספק טרנסצנדנטלי ולא אימננטי: הא-ל הוא מעבר לעולם הטבעי והחומרי, מעבר לחלל ולזמן.
אחד הפילוסופים שהתמודדו עם הקושי הוא ברוך שפינוזה, הגורס כי הדת, מעצם היותה כזאת, היא אימננטית. תפיסתו, המכונה "פנתאיזם", גורסת כי אין אלוקות טרנסצנדנטית ואין א-ל פרסונלי מצווה, ומבחינתו האלוקות היא אימננטית, ובכך מהווה את כל הטבע על כל מרכיביו וגווניו.
דרך אחרת להתמודדות עם הבעיה היא דרכה של הקבלה, הדוגלת בהתגלות רב צורתית של הא-ל האחד האינסופי, מצד אחד כא-ל טרנסצנדנטאלי שמעל לכל ההוויה (הקב"ה) ומצד שני כא-ל אימננטי השוכן בעולם ומחיה אותו, (השכינה).
אימננטיות והמוסר
בתחום הפילוסופיה, הקושי בקבלת מושג האימננטיות נדון בעיקר בתורת המוסר. מצד אחד, הגדרת המושגים "טוב" ו"רע", בתורת המוסר, והצפייה כי על האדם לבחור בטוב, ולדבוק בחוקים שהוכח כי הם חוקים "צודקים", היא לכאורה חשיבה אימננטית.
מצד שני, אין משמעות ל"בחירה מוסרית" אם האדם אינו יכול לבחור באופן חופשי לא מוסרי, או לחלופין במערכת שנראית לו מוסרית ולאחרים כלא מוסרית. מכאן, שלצורך אימננטיות מוסרית מתוך בחירה, חובה עלינו לאפשר היעדר אימננטיות, מתן בחירה ולגיטימציה מוחלטת להפרת אותם חוקים, וביטול מושגי ה"טוב" וה"צדק" הקיימים לכאורה מעבר לחלל ולזמן.
בתורת החסידות
ערך מורחב – חסידות#אימננציה ודואליות
בחסידות נפוץ הביטוי ”מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ” (ישעיהו ו ג), וכן הקביעה בספר הזוהר כי "לית אתר פנוי מיניה" (ארמית: "אין מקום הריק ממנו [מהקב"ה]") המבטאים את הרעיון שלפיו הקב"ה ממלא את העולם כולו. מכאן נגזרת ההבנה הפדוקסלית שכל מה שקיים באופן מוחשי, גשמי, הוא למעשה קליפה חסרת משמעות ורק הרוח (ה"אין") היא-היא המציאות האמיתית. מאידך, כיוון שיש ניצוץ אלוקי בכל דבר גשמי, אזי שום דבר אינו בזוי ובכל דבר גשמי ניתן להעלות או את הכוח האלוקי הטמון בו או את החזות הגשמית הנגלית שלו ("הקליפה"). כך, גם פעילות גופנית, אכילה, ריקוד, מלאכה, כאשר הן נעשות מתוך הבנה עמוקה של האימננטיות, הן פעולות דתיות נעלות של תיקון והעצמת הרוח.[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אימננטיות |
- תורה חדשה. על פרדוקס האימננטיות בדת. מאת עמית משגב. אתר ישיבת הר-עציון, אלון שבות
- הרב יוסף כרמל, "האם הקב"ה קרוב מכל קרוב, או רחוק מכל רחוק", על אימננטיות לעומת טרנסצנדנטאליות ביהדות, אתר ישיבה - yeshiva.org.il
הערות שוליים
- ^ רחל אליאור, "יש ואין - דפוסי יסוד במחשבה החסידית", בתוך: משואות (תשנ"ד) 53-74
