איל בן ראובן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אייל בן ראובן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איל בן ראובן
בן ראובן, 2007
בן ראובן, 2007
לידה י"ט באייר ה'תשי"ד (גיל: 69)
קיבוץ נצר סרני, ישראל
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19722007 (כ־35 שנים)
דרגה אלוףאלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייהמלחמת לבנון השנייה
תפקידים אזרחיים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב
סיעה המחנה הציוני
חבר הכנסת
31 במרץ 201530 באפריל 2019
(4 שנים ו־4 שבועות)
כנסות ה־20
מפקד עוצבת הפלדה, תא"ל איל בן ראובן מנגן בפסנתר במהלך ריאיון לעיתון במחנה, דצמבר 1997

איל בן ראובן (נולד ב-22 במאי 1954) הוא איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם התנועה בסיעת המחנה הציוני וכיושב ראש ועדת האתיקה. אלוף במילואים בצה"ל, שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס, וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות.

ביוגרפיה

איל בן ראובן נולד וגדל בקיבוץ נצר סרני, בן יחיד ליוצאי הפלמ"ח. עם גיוסו לצה"ל בשנת 1972 שובץ בחיל השריון[1]. בשריון עבר הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בעיצומו של הקורס פרצה מלחמת יום הכיפורים, ובן ראובן לחם בגדוד 198 של חטיבה 460 בקרבות בחצי האי סיני. בסמוך למעוז "מפרקת" נתקע טנק הצנטוריון אותו נהג, אך הצוות נותר בו והמשיך להילחם בכוחות המצרים החוצים את התעלה. הטנק נפגע פגיעה ישירה, מפקד הטנק והתותחן נהרגו ואילו בן ראובן והטען-קשר הפצוע הצליחו לחלץ עצמם מהטנק הבוער. בסיום המלחמה עוטרו ההרוגים בעיטור המופת. בן ראובן המשיך בלחימה במסגרת גדוד 71 בחטיבה 7, בפריצה למובלעת הסורית, עד לסיומה של המלחמה.

ב-1975 סיים קורס קציני שריון ושובץ לחטיבה 188 בה מילא את כל תפקידי הפיקוד עד למינויו למפקד החטיבה. במלחמת לבנון הראשונה פיקד על גדוד 71 של החטיבה, לחם עמו תחילה בגזרה המרכזית, ונתקל בכוחות הצבא הסורי, לאחר מכן המשיך הגדוד לגזרת החוף, השתתף בכיבוש צידון ובקרב על הכפר סיל. לאחר סיום פרק הלחימה הראשון, המשיך הגדוד בלחימה בגזרה המזרחית הן במרחב ביירות, והן בגזרת הבקע המזרחית שם לקח חלק ביום קרב "טרף", וחזר להמשך הלחימה לכיבוש שדה התעופה בביירות.

לאחר שמילא תפקיד סמח"ט 188 מונה למפקד קורס קציני שריון, ובהמשך למפקד חטיבת שריון במילואים 679. בסיום תפקידו, בן ראובן יצא ללימודי צבא במכללת המלחמה של צבא ארצות הברית. ב-1989 מונה למפקד חטיבה 401 וב-1991 מונה למפקד חטיבה 188. תקופתו בחטיבה התמקדה בהסבה מטנקי שוט-צנטוריון ישנים לטנקי מרכבה סימן 3 מתקדמים. ב-1993 התמנה למפקד אוגדה במילואים 366 בפיקוד צפון, ובמקביל שימש כמפקד קורס מפקדי פלוגות, גדודים וחטיבות של צה"ל. ב-1995 מונה למפקד עוצבת הפלדה 162, אוגדה סדירה בפיקוד מרכז. ב-1997 עבר לתפקיד ראש חטיבת התכנון במפקדת חילות השדה, בתקופתו היה שותף להובלת שינויים במבנה צה"ל ובהקמת זרוע היבשה. לאחר הקמתה הפך לראש מטה הזרוע, תפקיד בו שימש עד שנת 2000.

לאחר שקודם לדרגת אלוף, כיהן כמפקד גיס 479 האחראי לגזרת לבנון. בשנים 2004–2006 כיהן כמפקד המכללות הצבאיות[2]. לאחר מכן יצא לחופשת פרישה מצה"ל. עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה היה בחופשת שחרור ושהה בסין. הוא הצטרף למערכה ארבעה ימים לאחר תחילתה ומונה למפקד הכוחות הקרקעיים ולסגנו של אלוף פיקוד צפון אודי אדם[3]. על תפקודם של הרמטכ"ל דן חלוץ והדרג המדיני במלחמה מתח בן ראובן ביקורת, הוא ציין שחלוץ לא האמין בכוח הקרקעי והיה עליו להתפטר מתפקידו כרמטכ"ל על רקע זה, והאשים את הדרג המדיני שלדבריו מנע ביצוע של מהלך קרקעי דרמטי שעשוי היה לשנות את פני המערכה[4]. בפברואר 2007 השתחרר מצה"ל. בשירות המילואים שירת כסגן מפקד פיקוד הצפון, עד לכניסתו לכנסת ה-20 ולהיותו חבר בוועדת חוץ וביטחון.

לאחר שחרורו מצה"ל

לאחר שחרורו ייסד בן ראובן חברה בתחום הייעוץ הביטחוני ופיתוחים טכנולוגיים. באוקטובר 2007 מונה למנכ"ל עמותת "לחופש נולד", שפעלה עד 2012 להשבת חיילי צה"ל השבויים והנעדרים. במקביל הצטרף להנהלה ולסגל האקדמי של המכון למנהיגות העתיד בשדרות. בשנת 2014 מונה לראש חטיבת היבשה בתעשייה האווירית[5].

בן ראובן היה פעיל במפלגת מרצ[6][7]. ב-2010 הביע תמיכה בהחזרת רמת הגולן במסגרת הסכם עם סוריה בנימוק שאין מדובר באזור בעל חשיבות אסטרטגית[4]. תומך ביציאה מרוב שטחי יהודה ושומרון גם אם לא ניתן להגיע להסכם[6].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים שוריין על ידי ציפי לבני במקום ה-24 ברשימת המחנה הציוני[8], כנציג מפלגת התנועה, ונבחר כחבר הכנסת העשרים. שימש כחבר בוועדת החוץ והביטחון, בוועדה לענייני ביקורת המדינה, ובוועדת האתיקה של הכנסת. לאחר מינויו של יו"ר ועדת האתיקה יצחק וקנין לשר לשירותי דת, מונה בן ראובן ליו"ר הוועדה במקומו.

במהלך כהונתו, חבר בן ראובן ליו"ר ועדת העבודה והרווחה אלי אלאלוף מסיעת כולנו ולעבד אל-חכים חאג' יחיא מתע"ל, והשלושה היוו ל'צוות משימה פרלמנטרי' בלתי פורמלי לטיפול בסוגיית התאונות המרובות בענף הבניין שעלו לשיח הציבורי. יחדיו יזמו השלושה שורה של מהלכי חקיקה - בהם חוק הקובע כי אתרי בניה בהם אירעו תאונות קשות או קטלניות יסגרו מיידית למשך יומיים[9], חוק המחייב מינוי עוזרי בטיחות באתרי בניה גדולים[10], חוק האוסר להעסיק מנופאים שלא בהעסקה ישירה או באמצעות חברות ייעודיות ועוד[11]. השלושה יזמו גם שורה של דיונים בנושא בכנסת ואף יצאו לסיורי פתע משותפים באתרי בניה ברחבי ישראל. לאחר הודעת מפלגת התנועה כי לא תתמודד לכנסת ה-21, הודיע בן ראובן כי בכוונתו להוסיף ולעסוק בתחום זה גם לאחר שיסיים כהונתו[12], ואכן ב-1 במאי 2019, יום לאחר סיום תפקידו בכנסת, מונה לראש המחלקה לבטיחות בהתאחדות הקבלנים[13].

בן ראובן הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, ותואר שני בלימודי ביטחון ואסטרטגיה באוניברסיטת תל אביב. בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובית הספר למלחמה של צבא ארצות הברית בקרלייל שבפנסילבניה.

אב לשישה - שניים מהם מאשתו הראשונה, ממנה נפרד באמצע שנות ה-90, וארבעה נוספים מבת זוגו הנוכחית, יעל, בת מושב יודפת, ששירתה כראש הלשכה שלו כשהיה מפקד אוגדה[1]. מתגורר ביודפת[14].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איל בן ראובן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 עמיר רפפורט, "להגיע למסיבה של הילד בגן. בפקודה", עיתון מעריב, 7 באפריל 2006
  2. ^ האלוף איל בן-ראובן מונה למפקד המכללות, באתר של "רשת 13", 15 באפריל 2004 (במקור, מאתר "nana10").
  3. ^ עמוס הראל‏, מתיחות בין הרמטכ"ל לאלוף אייל בן ראובן, באתר וואלה!‏, 31 בדצמבר 2006
  4. ^ 4.0 4.1 רמי שני‏, "על חלוץ היה להתפטר לפני המלחמה בלבנון", באתר וואלה!‏, 13 בפברואר 2010
  5. ^ עמיר רפפורט, אייל בן ראובן מונה לראש מטה היבשה בתע"א, "ישראל דיפנס", 1 באפריל 2014
  6. ^ 6.0 6.1 דני קיפר, האלוף במילואים אייל בן ראובן מצטרף למר"צ, אתר עיתונות, 10 ביוני 2013
  7. ^ ועידת מרצ דנה בנושא המדיני, אתר מפלגת מרצ
  8. ^ מורן אזולאי, האלוף במיל' בן-ראובן ישובץ ברשימת המחנה הציוני, באתר ynet, 27 בינואר 2015
  9. ^ ניצן צבי כהן, ‏הכנסת אישרה: אתר בנייה שבו נהרג או נפצע עובד ייסגר ליומיים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 באוגוסט 2016
  10. ^ ניצן צבי כהן, ‏אושר סופית: חובה למנות עוזר בטיחות באתרי בנייה גדולים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בנובמבר 2018
  11. ^ ניצן צבי כהן, ‏אושר סופית: מנופאים יועסקו רק ישירות או דרך חברה מורשה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 31 בדצמבר 2018
  12. ^ ניצן צבי כהן, ‏ח"כ בן ראובן: "להכריז מצב חירום מיידי בנושא הבטיחות בעבודה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 במרץ 2019
  13. ^ הלית ינאי-לויזון, ‏מהכנסת להתאחדות בוני הארץ: ח"כ איל בן ראובן יכהן כיו"ר מטה הבטיחות בארגון, באתר גלובס, 30 באפריל 2019
  14. ^ עמרי נחמיאס‏, האלוף במיל' אייל בן ראובן ישוריין במחנה הציוני, באתר וואלה!‏, 27 בינואר 2015
איל בן ראובן - תבניות ניווט
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0