חלק (יחידת מידה): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ מיון ויקיפדיה |
עדכון מוויקיפדיה גרסה 38281213, שמות הקודש תגית: עדכון מוויקיפדיה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חלק''' ( | '''חלק''' (לעתים מכונה '''רגע''') הוא [[יחידת זמן]] המשמשת לחישוב ה[[חודש]]ים, ה[[ארבע התקופות|תקופות]], וה[[שנה|שנים]] ב[[הלוח העברי|לוח העברי]]. כל חלק הוא <sup>1</sup>/<sub>1,080</sub> מ[[שעה]] ושווה ערך לשלוש [[שנייה|שניות]] ושליש. | ||
==מקורות== | ==מקורות== | ||
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מוזכרת המידה בחישובי [[מולד הלבנה]]: {{ציטוט|אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה [[יממה|יום]] ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים|מרכאות=כן|מקור={{בבלי|ראש השנה|כה|א}}}} שיעור זה הוא ארכו של [[מחזור סינודי|חודש]] [[ | חלוקת השעה ל-1080 מוזכרת לראשונה ב[[פיוט]] של רבי [[פינחס ברבי יעקב הכהן]] מכפרא.{{הערה|[[שולמית אליצור]], [https://books.google.co.il/books?id=mNWOAAAAMAAJ פיוטי רבי פינחס הכהן], עמוד 643. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001277380205171/NLI#$FL28086947 צילום כתב היד] באתר [[הספרייה הלאומית]].}} | ||
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מוזכרת המידה בחישובי [[מולד הלבנה]]: {{ציטוט|אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה [[יממה|יום]] ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים|מרכאות=כן|מקור={{בבלי|ראש השנה|כה|א}}}} שיעור זה הוא ארכו של [[מחזור סינודי|חודש]] [[הירח|לבנה]] [[ממוצע]] ומצוין בקיצור – '''כ"ט י"ב תשצ"ג'''. בערכים אלה משתמשים כל מחשבי הלוח העברי. ה[[אבן עזרא]] מכנה את החלקים "חלקי ישראל".{{הערה|אבן עזרא על {{תנך|שמות|יב|ב}}}} | |||
==הסיבה לחלוקת השעה ל-1,080== | ==הסיבה לחלוקת השעה ל-1,080== | ||
ה[[רמב"ם]] מסביר את הסיבה שהחכמים חילקו את השעה דווקא ל-1,080, מכיוון ש[[מספר]] זה [[חילוק|מתחלק]] במספרים רבים:{{ציטוט|מרכאות=כן|ולמה חלקו השעה למניין זה. לפי שמניין זה יש בו [[חצי]] ורביע ושמינית ושליש ושתות ותשע וחומש ועישור|מקור={{רמב"ם|קידוש החודש|ו|ב|ספר=זמנים}}}} הסברו של ה[[רמב"ם]] עדיין לא מיישב מדוע לא חילקו ל-360, מספר שגם הוא מתחלק לכל המספרים הללו. | |||
{{ש}}יש שהסבירו שחלוקה זו נוצרה במיוחד עבור חישוב מולד הירח הממוצע. ה[[אסטרונום]] [[קידינו]] {{אנ|Kidinnu}} ה[[כשדים|כשדי]] חישב את המולד הממוצע: 29, 31, 50, 8, 20 על [[בסיס (אריתמטיקה)|בסיס]] 60. [[חז"ל]] שלא היו רגילים בחלוקה לשישים תרגמו את החשבון ל"חלקים". אילו היה החשבון | {{ש}}יש שהסבירו שחלוקה זו נוצרה במיוחד עבור חישוב מולד הירח הממוצע. ה[[אסטרונום]] [[קידינו]] {{אנ|Kidinnu}} ה[[כשדים|כשדי]] חישב את המולד הממוצע: 29,31,50,8,20 על [[בסיס (אריתמטיקה)|בסיס]] 60. [[חז"ל]] שלא היו רגילים בחלוקה לשישים תרגמו את החשבון ל"חלקים". אילו היה החשבון כ"ט י"ב '''תשצ"ב'''{{הערה|כמו החשבון עליו מבוסס [[לוח השנה המוסלמי]].}} היו יכולים לחלק את השעה ל-15 חלקים בלבד ולציין את המולד הממוצע - עשרים ותשעה ימים ומחצה ושני שלישי שעה וחלק אחד,{{הערה|או עשרים ותשעה ימים ומחצה ו-11 חלקים.}} אך כדי לתרגם את חישובו של קידינו בצורה מדויקת הוצרכו לחלק ל-1,080 ולקבוע את החישוב: עשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ו-73 חלקים.{{הערה| על פי הרב [[אברהם בר חייא]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21292&st=&pgnum=53&hilite= ספר העיבור מאמר ב' שער ב'], ו[[ביאור הגר"א]] אורח חיים סוף הלכות ראש חודש}} | ||
כמו כן ייתכן שהחלקים המוזכרים אינם חלקי שעה שחולקה ל-1,080, אלא חלקי שליש שעה שחולקה ל-360 - מספר שהיה חשוב ב[[ספרות בבליות|שיטת הספירה הבבלית]] ועל פיו חולק ה[[מעגל]] ל-360 [[מעלה (זווית)|מעלות]]. | כמו כן ייתכן שהחלקים המוזכרים אינם חלקי שעה שחולקה ל-1,080, אלא חלקי שליש שעה שחולקה ל-360 - מספר שהיה חשוב ב[[ספרות בבליות|שיטת הספירה הבבלית]] ועל פיו חולק ה[[מעגל]] ל-360 [[מעלה (זווית)|מעלות]]. | ||
לפי [[אוטו נויגבאואר]] {{אנ|Otto Neugebauer}}, יחידת האורך ה[[בבל]]ית הקטנה שֶׁה (=[[זרע (בוטניקה)|גרעין]] [[שעורה תרבותית|שעורה]]) קיבלה בתקופה [[הממלכה הסלאוקית|הסלאוקית]] ו[[האימפריה הפרתית|הפרתית]] משמעות של 1/1080 באטרונומיה הבבלית וממנה עברה ליהודים.{{הערה|[https://www.jstor.org/stable/987107 From Assyriology to Renaissance Art], בתוךProceedings of the American Philosophical Society, כרך 133, חוברת 3 (ספטמבר 1989), עמוד 391.}} מקרה דומה הוא המילה [[פונדיון]] שבמקורה היא מטבע ובתקופת ה[[גאונים]] שימשה במשמעות של 1/12.{{הערה|[[תשובות הגאונים]], מאת [[אברהם אליהו הרכבי]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21195&pgnum=229 סימן שפ"ו].}} | |||
==בהגות היהודית== | ==בהגות היהודית== | ||
על פי מסורות מסוימות [[יששכר]] עלה ל[[רקיע]] ומשם למד את החלוקה ל-1,080.{{הערה|הרב [[אברהם זכות]] | על פי מסורות מסוימות [[יששכר]] המקראי עלה ל[[רקיע]] ומשם למד את החלוקה ל-1,080.{{הערה|הרב [[אברהם זכות]] בספר יוחסין [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24723&pgnum=74 עמוד 74] בשם "[[ברייתא]] של שמואל"}} בכך הסבירו את ה[[פסוק]]{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|יב|לג}}}} "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל".{{הערה|ערבי נחל פרשת בראשית.}} המילה "עתים" עולה ב[[גימטריה]] 1,080 אם מחשבים את האות [[ם]] כ-600.{{הערה|[[s:עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א יד]]}} | ||
בספרות ה[[קבלה]]{{הערה|פירוש [[בחיי בן אשר|רבנו בחיי]] על {{תנ"ך|ויקרא|יט|ד}}.}} מוסבר כי המקור ל-1,080 נובע מהאפשרות ליצור מהשם | |||
בספרות ה[[קבלה]]{{הערה|פירוש [[בחיי בן אשר|רבנו בחיי]] על {{תנ"ך|ויקרא|יט|ד}}.}} מוסבר כי המקור ל-1,080 נובע מהאפשרות ליצור מהשם י-ה-ו-ה 1,080 צירופים.{{הערה|ב[[של"ה]] בשער האותיות אות ה', ובליקוטי ה[[גר"א]] על [[ספר יצירה]] מובאות מספר שיטות איך מחשבים את 1,080 הצירופים.}} על פי הקבלה בכל "חלק" העולם נוצר מחדש ושולט בעולם צירוף אחר של שם יקו"ק.{{הערה|[[נפש החיים]] [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?103587&pageid=P0008R שער א' פרק ב' בהגהה].}} כל חלק מקביל גם ל[[נשימה]] אחת שה[[אדם]] נושם, (18 נשימות בדקה) וכך מתבטאת יצירתו מחדש בכל רגע.{{הערה|שם=ראשית חכמה|[[ראשית חכמה]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34973&pgnum=47 שער היראה פרק י'].}} המספר 1,080 הוא בגימטריה 5 פעמים [[ספירה (קבלה)#גבורה|גבורה]] או פעם אחת [[ספירה (קבלה)#תפארת|תפארת]] עם {{מונחון|הכולל|יחס לכללות המילה או המספר עצמם כערך הנוסף על חשבון הגימטריה}}.{{הערה|[[שער הכוונות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14189&pgnum=221 דרושי ראש השנה דרוש ו'].}} | |||
ב[[ספר רזיאל המלאך]] מוסבר הפסוק {{ציטוטון|צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי|{{תנ"ך|דברים|לב|יח}}}} באמצעות גימטריה של מספר החלקים במשך [[היריון]] רגיל (3/4 [[שנה יוליאנית (אסטרונומיה)|שנה יוליאנית]] = 7,100,460 חלקים - 710 [=תש"י] [[ריבוא]] ועוד פחות מחצי שעה).{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35004&pgnum=36 דף ט"ז עמוד ד'] במהדורת [[אוראדיה|גרוסוורדיין]] [[ה'תש"ד]]}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 18: | שורה 25: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* מרדכי ארן, '''חקרי רמזים במספר תתר" | * מרדכי ארן, '''חקרי רמזים במספר תתר"ף''', [[מקבציאל (קובץ תורני)|מקבציאל]] ל"ד, עמודים 465 - 456 | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 31: | שורה 38: | ||
[[קטגוריה:הלוח העברי]] | [[קטגוריה:הלוח העברי]] | ||
{{וח}} | {{וח}} | ||
{{מיון ויקיפדיה|דף=חלק (יחידת מידה)|גרסה= | {{מיון ויקיפדיה|דף=חלק (יחידת מידה)|גרסה=38281213|פריט=Q771081}} | ||
גרסה אחרונה מ־14:57, 3 באפריל 2024
חלק (לעתים מכונה רגע) הוא יחידת זמן המשמשת לחישוב החודשים, התקופות, והשנים בלוח העברי. כל חלק הוא 1/1,080 משעה ושווה ערך לשלוש שניות ושליש.
מקורות
חלוקת השעה ל-1080 מוזכרת לראשונה בפיוט של רבי פינחס ברבי יעקב הכהן מכפרא.[1]
בתלמוד הבבלי מוזכרת המידה בחישובי מולד הלבנה:
אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים
שיעור זה הוא ארכו של חודש לבנה ממוצע ומצוין בקיצור – כ"ט י"ב תשצ"ג. בערכים אלה משתמשים כל מחשבי הלוח העברי. האבן עזרא מכנה את החלקים "חלקי ישראל".[2]
הסיבה לחלוקת השעה ל-1,080
הרמב"ם מסביר את הסיבה שהחכמים חילקו את השעה דווקא ל-1,080, מכיוון שמספר זה מתחלק במספרים רבים:
ולמה חלקו השעה למניין זה. לפי שמניין זה יש בו חצי ורביע ושמינית ושליש ושתות ותשע וחומש ועישור
הסברו של הרמב"ם עדיין לא מיישב מדוע לא חילקו ל-360, מספר שגם הוא מתחלק לכל המספרים הללו.
יש שהסבירו שחלוקה זו נוצרה במיוחד עבור חישוב מולד הירח הממוצע. האסטרונום קידינו (אנ') הכשדי חישב את המולד הממוצע: 29,31,50,8,20 על בסיס 60. חז"ל שלא היו רגילים בחלוקה לשישים תרגמו את החשבון ל"חלקים". אילו היה החשבון כ"ט י"ב תשצ"ב[3] היו יכולים לחלק את השעה ל-15 חלקים בלבד ולציין את המולד הממוצע - עשרים ותשעה ימים ומחצה ושני שלישי שעה וחלק אחד,[4] אך כדי לתרגם את חישובו של קידינו בצורה מדויקת הוצרכו לחלק ל-1,080 ולקבוע את החישוב: עשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ו-73 חלקים.[5]
כמו כן ייתכן שהחלקים המוזכרים אינם חלקי שעה שחולקה ל-1,080, אלא חלקי שליש שעה שחולקה ל-360 - מספר שהיה חשוב בשיטת הספירה הבבלית ועל פיו חולק המעגל ל-360 מעלות.
לפי אוטו נויגבאואר (אנ'), יחידת האורך הבבלית הקטנה שֶׁה (=גרעין שעורה) קיבלה בתקופה הסלאוקית והפרתית משמעות של 1/1080 באטרונומיה הבבלית וממנה עברה ליהודים.[6] מקרה דומה הוא המילה פונדיון שבמקורה היא מטבע ובתקופת הגאונים שימשה במשמעות של 1/12.[7]
בהגות היהודית
על פי מסורות מסוימות יששכר המקראי עלה לרקיע ומשם למד את החלוקה ל-1,080.[8] בכך הסבירו את הפסוק[9] "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל".[10] המילה "עתים" עולה בגימטריה 1,080 אם מחשבים את האות ם כ-600.[11]
בספרות הקבלה[12] מוסבר כי המקור ל-1,080 נובע מהאפשרות ליצור מהשם י-ה-ו-ה 1,080 צירופים.[13] על פי הקבלה בכל "חלק" העולם נוצר מחדש ושולט בעולם צירוף אחר של שם יקו"ק.[14] כל חלק מקביל גם לנשימה אחת שהאדם נושם, (18 נשימות בדקה) וכך מתבטאת יצירתו מחדש בכל רגע.[15] המספר 1,080 הוא בגימטריה 5 פעמים גבורה או פעם אחת תפארת עם הכולל.[16]
בספר רזיאל המלאך מוסבר הפסוק ”צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי” (ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק י"ח) באמצעות גימטריה של מספר החלקים במשך היריון רגיל (3/4 שנה יוליאנית = 7,100,460 חלקים - 710 [=תש"י] ריבוא ועוד פחות מחצי שעה).[17]
ראו גם
לקריאה נוספת
- מרדכי ארן, חקרי רמזים במספר תתר"ף, מקבציאל ל"ד, עמודים 465 - 456
קישורים חיצוניים
- אביגדור אמיתי, זמן המולד הממוצע ומקורותיו במשך הדורות באתר פורטל הדף היומי.
הערות שוליים
- ↑ שולמית אליצור, פיוטי רבי פינחס הכהן, עמוד 643. צילום כתב היד באתר הספרייה הלאומית.
- ↑ אבן עזרא על ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב'
- ↑ כמו החשבון עליו מבוסס לוח השנה המוסלמי.
- ↑ או עשרים ותשעה ימים ומחצה ו-11 חלקים.
- ↑ על פי הרב אברהם בר חייא, ספר העיבור מאמר ב' שער ב', וביאור הגר"א אורח חיים סוף הלכות ראש חודש
- ↑ From Assyriology to Renaissance Art, בתוךProceedings of the American Philosophical Society, כרך 133, חוברת 3 (ספטמבר 1989), עמוד 391.
- ↑ תשובות הגאונים, מאת אברהם אליהו הרכבי, סימן שפ"ו.
- ↑ הרב אברהם זכות בספר יוחסין עמוד 74 בשם "ברייתא של שמואל"
- ↑ ספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק ל"ג
- ↑ ערבי נחל פרשת בראשית.
- ↑ s:עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א יד
- ↑ פירוש רבנו בחיי על ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ד'.
- ↑ בשל"ה בשער האותיות אות ה', ובליקוטי הגר"א על ספר יצירה מובאות מספר שיטות איך מחשבים את 1,080 הצירופים.
- ↑ נפש החיים שער א' פרק ב' בהגהה.
- ↑ ראשית חכמה, שער היראה פרק י'.
- ↑ שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ו'.
- ↑ דף ט"ז עמוד ד' במהדורת גרוסוורדיין ה'תש"ד
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • רוחב סיט כפול • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | 
|
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • רביעית • מלוא לוגמיו • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרעפיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק (יחידת זמן) • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך מיל • שעה זמנית • מעת לעת | |
חלק (יחידת מידה)38281213Q771081