סאה (מידת נפח)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתוב בשפה תלמודית, רצוף קיצורים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

סאה היא מידת נפח מקראית, אשר הייתה בשימוש נרחב בזמן חז"ל, ומוזכרת פעמים רבות במשנה ובתלמוד בעניינים שונים. עקב השימוש במידה זו, היה מצוי כלי למדידת הסאה ונקרא 'סאה'.[1] על פי מידה זו נקבעה מידת בית סאה, שהיא מידת שטח, והוא שיעור מקום שיש בו בכדי לזרוע סאה תבואה, שהם אלפיים וחמש מאות אמות מרובעות.

מקור מידת הסאה

מידת הסאה אף הוזכרה בתורה, בזמן ביקור המלאכים אצל אברהם אבינו ציווה אברהם לשרה "מהרי שלוש סאין קמח סולת לושי ועשי עוגות". בזמן חז"ל רווח השימוש במידה זו, ושיערו ע"פ במקומות רבים במשנה ובתלמוד.

שיעור מידת סאה בימינו

בספרי ההלכה נחלקו האחרונים בשיעור הביצה, האם נתקטנו הביצים מימות חז"ל או לא, מחלוקת זו משפיעה על שיעור הסאה, מאחר ששיעור סאה אחת הוא שישה קבים, והקב שיעורו 24 ביצים, ממילא שיעור סאה הוא 144 ביצים, נמצא ששיעור הסאה תלוי בשיעור הביצה.

לדעת הרב חיים נאה נפח שיעור ביצה הוא 57.6 סמ"ק ולפיכך לדעתו שיעור סאה הוא 8.3 ליטר (8,294.4 סמ"ק), ולדעת החזון איש ששיעור הביצה הוא 99.53 יוצא ששיעור סאה הוא 14.3 ליטר (14,332.3 סמ"ק).

שיעורי חז"ל לפי מידת סאה

  • מקווה - שיעור המקווה הוא 40 סאה מי גשמים, בפחות משיעור זה המקווה פסול.
  • תרומת השקל - נעשתה בקופות של שלוש שלוש סאים.
  • הקטרת הקטורת - נעשית בכל יום בכף המחזיקה שיעור סאה.

מטבע לשון


שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור לוויקימילון

פרמטרים ריקים [ גדש את הסאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מאחר שמידה זו הייתה נפוצה מאד בזמן חז"ל, נעשה השימוש בה למטבע לשון לדוגמה "הגדיש את הסאה" וכן "סאה בסאה" שהוא דין ידוע בהלכות ריבית, וכן אמרו "ארבעים סאה קצוצי תפילין נמצאו בראשי הרוגי ביתר".[2] וכן אמרו "הרי שגזל סאה של חטין" וכו',[3] וכיוצא בזה פעמים רבות.

הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי שבת נט א.
  2. תלמוד בבלי גיטין נז ב
  3. תלמוד בבלי בבא קמא צד א