משורה (יחידת מידה)
מְּשׂוּרָה היא מידה מקראית קדומה, ומוזכרת פעם אחת בתורה, בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ל"ה "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה". בתלמוד נאמר: "ומה משורה הקפידה עליו תורה, קל וחומר להין וחצי הין... ללוג וחצי לוג".[1] מידת המשורה מזוכרת פעמים בנביא יחזקאל (ד', ט"ז) "וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן-אָדָם הִנְנִי שֹׁבֵר מַטֵּה-לֶחֶם בִּירוּשָׁלִַם וְאָכְלוּ-לֶחֶם בְּמִשְׁקָל וּבִדְאָגָה וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה וּבְשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ". וכן (ד', י"א) "וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה שִׁשִּׁית הַהִין מֵעֵת עַד עֵת תִּשְׁתֶּה".
כפי הנראה מהפסוקים[2], שימשה מידה זו למדידת נוזל, וכך כתבו רש"י החזקוני והרשב"ם בפירושם לתורה.
שיעור המשורה
בשיעור המשורה ישנם כמה שיטות. במסכת בבא בתרא פט ב מבואר שמשורה היא אחד חלקי 36 הלוג. במקום אחר בתלמוד (בבא מציעא סא ב) מידת המשורה היא אחד חלקי 33 הלוג, אך במסורת הש"ס הגיה שם כפי הנוסח שבבבא בתרא - אחד חלקי 36 הלוג.
דעת הרמב"ם היא ששיעור המשורה הוא אחד חלקי 33 הלוג, כגרסת מסכת בבא מציעא.[3]
דעה שלישית, קרובה לדעת הרמב"ם, הובאה בספר שיטה מקובצת בשם ספר די העובדים לרבי אברהם בן הרמב"ם, שהמשורה היא רובע שמינית הלוג, כלומר אחד חלקי 32 הלוג.
הרב שמואל שטראשון (הרש"ש) בפירושו על התלמוד, הביא דעה נוספת בשם הרד"ק שהמשורה היא אחד חלקי 30 הלוג.
שיעור המשורה במידות זמנינו
כפי שנתבאר לעיל שיעור המשורה נגזר משיעור הלוג. ובשיעור הלוג נחלקו הפוסקים האחרונים כמה הוא שיעורו, דעת הרב חיים נאה ששיעור הלוג הוא 345.6 מ"ל/סמ"ק, ואילו דעת החזון איש ששיעור הלוג הוא 597.2 מ"ל/סמ"ק.
אם ננקוט כפי שמבואר בתלמוד שמשורה היא אחד חלקי 36 הלוג, נמצא ששיעור המשורה הוא לדעת הרב חיים נאה 9.6 מ"ל/סמ"ק, ולדעת החזון איש שיעורו הוא 16.58 מ"ל/סמ"ק.
המשורה בימינו
כיום רגילים להשתמש במילה זו להוראה על כמות מועטת בדומה ל'קורטוב'. ואכן כבר בזמן חז"ל נהגו להשתמש בלשון זו להוראה על כמות מועטת, כפי שמופיע במשנה באבות (פרק ו משנה ד) "כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה – פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל, וּמַיִם בַּמְּשׁוּרָה תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה".
ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: משורה |
| ערך מילוני בוויקימילון: במשורה |
לקריאה נוספת
- פירוש הרש"ר הירש (בראשית פרק יז פסוק טו).
הערות שוליים
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • רוחב סיט כפול • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | 
|
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • רביעית • מלוא לוגמיו • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרעפיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק (יחידת זמן) • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך מיל • שעה זמנית • מעת לעת | |
