מיל (הלכה)
מִיל הוא יחידת מידה תלמודית, המשמשת למדידת מרחק. לפי המקובל בפוסקים, המיל שווה ל-2000 אמות (כקילומטר אחד).
בחז"ל
המיל מוזכר פעמים רבות בתלמוד ובספרות חז"ל, הן כמדד למרחקים בין נקודות,[1] והן כמדד לזמנים המוגדרים על פי שיעור הילוך מיל.[2]
בין המרחקים המצוינים בחז"ל:
- בין מודיעים לירושלים – מרחק 15 מילין.[3]
- בין כזיב לסולמא דצור – מרחק שלושה מילין.[4]
- בין ציפורי לטבריה – מרחק 18 מילין.[5]
- בין לוד לאונו – מרחק שלושה מילין.[6]
בהלכה
כאמור, חז"ל שיערו מספר דינים על פי שיעור 'מיל':
- בהלכות נטילת ידיים נקבע כי מי שאין לו מים לנטילה, עליו ללכת עד מיל כדי למצוא מים, או עד ארבעה מילין במקרה שהוא הולך ממילא לאותו הכיוון.[7] דין דומה נאמר לגבי תפילה במניין.[8]
- בהלכות פורים, יישוב שרחוק מעיר מוקפת חומה פחות ממיל אחד נחשב "סמוך" לעיר ודינו בתנאים מסוימים כעיר מוקפת חומה.[9]
- בהלכות פסח, בצק ששהה ללא לישה שיעור כדי הילוך מיל, הופך לחמץ.[10]
- בהלכות מליחה נקבע שהבשר צריך לשהות במלח כדי הילוך מיל.[11]
שיעור המיל
שיעור המיל באמות לא מוזכר במפורש בתלמוד, אך במדרש נאמר שמיל הוא 2,000 אמות,[12] שהן בין 912 ל-1152 מטרים, וכך היא הדעה המקובלת בראשונים ובפוסקים. מפיוט שכתב רבי אלעזר הקליר נראה שסבר שמיל הוא 1425 אמות בלבד.[13]
חוקרים בעת החדשה טענו כי לא מסתבר שחז"ל חידשו מידה של 2,000 אמות בשם "מיל", בעוד שבזמנם היה נפוץ השימוש במיל הרומי, ששיעורו כ-2,800 אמות. לדעתם המיל המוזכר בחז"ל הוא המיל הרומי. גם המרחקים בין היישובים המוזכרים בחז"ל, מתאימים יותר לשיעור המיל הרומי.[14] יש שכתבו שגם אם בציון מרחקים השתמשו חז"ל במיל הרומי, בעניינים הלכתיים הכוונה היא למיל של 2,000 אמות.[15]
טבלת המרה
| שיטה | באמות | במטרים |
|---|---|---|
| רבי חיים נאה | 2,000 | 960 |
| החזון אי"ש | 2,000 | 1,152 |
| שיטת "דרהם קטן" | 2,000 | 912 |
| מיל רומי | כ-2,500 – 3,000 | כ-1,479 |
ראו גם
לקריאה נוספת
- יואל שילה, מדת מיל, האוצר מב' ה'תש"פ, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- שיעור מיל לדעת הקליר, חילופי מכתבים בין הרב יצחק אדלר לרב יונה מרצבך, ירושתנו א' ה'תשס"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
קישורים חיצוניים
- מידות שילוח השעיר שיעור אודיו מהרב עידוא אלבה
- Joseph Jean Ajdler, Talmudic Metrology
הערות שוליים
- ^ למשל תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ג עמוד ב' "אמר עולא מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין הויא"
- ^ למשל תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ג עמוד ב' "מעלות השחר עד הנץ החמה חמשת מילין"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ג עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ד עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק ג' הלכה ב' לפי גרסת בעל העיטור הלכות חליצה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ד', הלכה ב'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן צ', סעיף ט"ז
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ח, סעיף ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות חמץ ומצה, פרק ה', הלכה י"ג
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ס"ט, סעיף ו'
- ^ במדבר רבה ב' ט'
- ^ רש"י על תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ס"ז עמוד א'
- ^ יואל אליצור מקום בפרשה עמוד 72
- ^ עידוא אלבה, ירחון האוצר כרך כ"א ה'תשע"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • רוחב סיט כפול • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | 
|
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • רביעית • מלוא לוגמיו • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרעפיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק (יחידת זמן) • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך מיל • שעה זמנית • מעת לעת | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
