איפה (יחידת מידה)
איפה היא יחידת מידה מקראית לנפח שהייתה בשימוש בתקופת המשנה והתלמוד. מידת האיפה שימשה למדידת מאכלים יבשים.
מקור המידה
מידה זו נזכרה בתורה בפרשת הונאה במידות ומשקולות: ”לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה.”[1]
בנביא הוזכרה מידת האיפה גם בשם "בת": ”כִּי עֲשֶׂרֶת צִמְדֵּי כֶרֶם יַעֲשׂוּ בַּת אֶחָת, וְזֶרַע חֹמֶר יַעֲשֶׂה אֵיפָה.”[2] מידת שניהם שווה מלבד שהבת שימשה למדידת לח, ואילו מידת האיפה שימשה למדידת יבש.
שיעורה
שיעור האיפה הוא שלוש סאין, וכך אמרו בתלמוד:
אמר רב חסדא: דאמר קרא: "הָאֵיפָה וְהַבַּת תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה"[3], מה בת – שלש סאין, אף איפה – שלש סאין
על מנת לזכור את היחס בין מידות הנפח, נפוצה המנמוניקה "כאס־קלב יגודו" ופירושה הוא: כור, איפה, סאה, קב, לוג, ביצה. ערך הגימטריה של האותיות "יגודו" הן ההכפלות הנדרשות למעבר בין היחידות: כור מכיל י (10) איפות, איפה מכילה ג (3) סאים, סאה מכילה ו (6) קבים, קב מכיל ד (4) לוגים, לוג מכיל ו (6) ביצים.
שיעורה במידות זמנינו
שיעור האיפה במידות זמנינו תלוי במחלוקות היסודיות בין אחרונים בשיעור ה"ביצה":
בספרי ההלכה נחלקו האחרונים בשיעור ה"כביצה", כאשר סיבת המחלוקת היא האם נתקטנו ה"ביצים" מכמות שהיו בזמן התלמוד (נשתנו הטבעים) או לא. מחלוקת זו משפיעה אף על שיעור האיפה, מאחר ששיעור איפה אחת הוא שלוש סאין, ושיעור הסאה הוא 144 ביצים[4]. על מנת לדעת מהי כמות מידת האיפה יש להכפיל את שיעור הביצה ב־432. נמצא שמידת שיעור הסאה בשיעורי זמנינו תלוי בדעת אותם אחרונים מהו שיעור הביצה:
לדעת הרב חיים נאה שנפח שיעור ביצה הוא 57.6 סמ"ק לפיכך לדעתו שיעור האיפה (שהוא 432 ביצים) הוא כ־25 ליטרים (24,883 סמ"ק)[5].
ולדעת החזון איש ששיעור הביצה הוא 99.53 סמ"ק נמצא ששיעור האיפה הוא כ-43 ליטרים (42,997 סמ"ק).
מטבע לשון
כיום נהוג להשתמש במטבע הלשון "איפה ואיפה" ככינוי לאפליה.
מקור הביטוי הוא מהפסוק בתורה ”לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה.”[1], שעוסק באיסור הונאת משקולות, ופירושו של הפסוק הוא, שלא יהיה לאדם שתי משקולות של "איפה", "איפה" אחת במשקל מרובה מכפי שהיא אמורה להיות כאשר בא לקנות (ונמצא שמרוויח שמקבל יותר), ו"איפה" נוספת במשקל מועט כאשר מוכר לאחרים (ומרוויח שמוכר פחות מהנצרך).
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ספר דברים, פרק כ"ה, פסוק י"ד
- ^ ספר ישעיהו, פרק ה', פסוק י'
- ^ ספר יחזקאל, פרק מ"ה, פסוק י"א
- ^ שיעור סאה אחת הוא שישה קבים, והקב שיעורו 24 ביצים.
- ^ שיעורי תורה, עמוד קנ"ד, הרב אברהם חיים נאה, תש"ז
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • רוחב סיט כפול • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | 
|
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • רביעית • מלוא לוגמיו • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרעפיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק (יחידת זמן) • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך מיל • שעה זמנית • מעת לעת | |
