זרת (יחידת מידה)
זרת היא מידת אורך קדומה, ואף מוזכרת בתורה בפרשת ויקהל (שמות, ל"ט, ט') לשער בה את מידות החושן: "זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ" .
שמה של מידת הזרת בארמית הוא 'זרתא' וכן הוא בתרגום אונקלוס, וכך מכונה מידת הזרת לעיתים בתלמוד (עירובין כט ב).
שיעור המידה
שיעור הזרת הוא כחצי משיעור האמה, ומאחר ואמה שיעורה הוא 6 טפחים, נמצא שיעור הזרת 3 טפחים. אמנם יש שכתבו שזרת היא חצי מאמה בת חמישה טפחים, נמצא הזרת טפחיים ומחצה.[1].
שיטה יחידת הובאה על ידי בעלי התוספות בשם רבי אלעזר הקליר שסובר שהזרת היא שליש האמה, שהוא 2 טפחים. ויש שאף דעת התלמוד ירושלמי כן.[2].
אופן המדידה
באופן מדידת שיעור הזרת ישנן שתי אפשרויות. יש שכתבו שהוא המרחק בין האגודל לזרת במתיחת היד והפרדת האצבעות. ויש שכתבו שמאחר והאמה היא הארוכה באצבעות, ממילא נקבעה הזרת שהיא הקצרה באצבעות לשער בה חצי ממידת האמה. בספר שיטה מקובצת הביא פירוש מחודש שזרת הוא האצבע הסמוכה לאצבע הקטנה (שנקראת קמיצה),
שימוש הלכתי
- נדה הטובלת לטהרתה, צריכה לטבול במקווה מים שעומקם יגיע לפחות לגובה זרת מעל טבורה.
- אין מערבין עירובי חצרות בבצלים שלא גדלו זרת, מאחר שהם קשים לאכילה, מחמת הארס שבתוכם.
הערות שוליים
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • רוחב סיט כפול • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | 
|
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • רביעית • מלוא לוגמיו • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרעפיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק (יחידת זמן) • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך מיל • שעה זמנית • מעת לעת | |