תל שמרון
שִׁמְרוֹן[1] הייתה אחת הערים החשובות בצפון ארץ ישראל בעת העתיקה. היא נזכרת בתנ"ך בשם זה בנחלת שבט זבולון, ובתעודות מחוץ למקרא בשם שמע'ון.
בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד נקראה בשם סימוניה, ובשל כך, זוהתה בתל הקרוי בערבית "תל סַמוּנִיֶה", המתנשא כ- 60 מ' מעל סביבתו.
צלעו הצפון מזרחית של התל תלולה, והוא משתפל במתינות לכיוון דרום מערב. התל שוכן מצפון-מזרח למושב נהלל, בגבול עמק יזרעאל והגליל התחתון, ליד כביש הכניסה לתמרת.
היסטוריה
.jpg){kind=spacer}
.jpg){kind=spacer}
העיר שמרון הייתה אחת מכמה ערים כנעניות מבוצרות שחלשו על עמק יזרעאל, ואשר המשותף לכולן היה הימצאותן בשולי העמק בסמוך לדרכים מרכזיות שהובילו אליו. יש המשערים כי בתקופת הברונזה הקדומה הייתה הגדולה בערי עמק יזרעאל.
בכתבי המארות ובמכתבי אל-עמארנה[2] נזכרת העיר בשם שמע'ון או שמעונה (שַמעֻנַ). שם העיר מופיע במכתב א"ע 225, שבו פונה שַמוּהַדוּ מושל שמעונה לפרעה וכותב: ”למלך אדוני אמור. דבר שמוהדו מושל שמעונה. לרגלי המלך שבע פעמים ושבע פעמים נפלתי. לכל פקודות מלכי אני מציית ולכל פקודות הנציב אשר מינה עלי מלכי אני שומע (מציית).”[3]
על פי המכתב בתקופת הברונזה המאוחרת העיר הייתה כמו ערים אחרות בכנען, כפופה לשלטון המצרי. במכתב א"ע 224 פונה שוב שמוהדו למלך מצרים בקשר לדוחן מקולקל, ושואל האם הביאו אבותיו דוחן. במכתב זה מוזכר כּוּסוַּנה (כֻּסֻנַ) מושל נוסף של שמעונה. שמוהדו קורא לו אבינו.
בתנ"ך נזכרת "שמרון" ברשימת הערים הכנעניות שהכה יהושע בן נון: ”מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן מְראוֹן אֶחָד מֶלֶךְ אַכְשָׁף אֶחָד”[4], וכן ברשימת הערים בנחלת שבט זבולון: ”וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן”[5].
בתקופה ההלניסטית הוקם יישוב למרגלות התל, ושמו שונה לשמעוניא או סימוניה.
בתקופת המרד הגדול, יוסף בן מתתיהו מזכיר את העיר "סימוניה" כיישוב בגבול הגליל התחתון, אשר בו התבצרו לוחמים יהודים בהיערכותם לקרב בינם לבין הצבא הרומי[6].
בתלמוד נזכרת העיר, בהקשרים שונים, כעיר יהודית: ”רבי זעירא בעא קומי רבי יסא כי נן אמרין הדא בקעת סימוניא אין זורעין לתוכה אלא מין אחד בלבד”[7], וכן מובא מעשה על מינויו של לוי בר סיסי לדיין וחזן בעיר: ”בני סימונייא אתון לגבי ר' אמרין ליה בעא תתן לן חד בר נש דריש דיין וחזן ספר מתניין ועבד לן כל צורכינן ויהב לון לוי בר סיסי”[8].
בתלמוד הירושלמי זיהו חז"ל את העיירה בת תקופתם "סימונייה" עם העיר המקראית "שִׁמְרוֹן": ”וקטת – קטינית, ונהלל – מהלול, ושמרון – סימונייה, ויראלה – חורייה, בית לחם - בית לחם צרייה”[9].
ב-1867 הגיעה למקום קבוצה של טמפלרים גרמנים, אולם הם נאלצו לעזוב לאחר תקופת זמן קצרה, מחמת המלריה.
האזור ליד התל שימש מקום ההתיישבות הראשון של מתיישבי נהלל. הם גרו במקום בשנה הראשונה (החל מספטמבר 1921), בתקופה בה ייבשו את הביצות במקום התיישבות הקבע של המושב.
החל מ-1936 שימש המקום כתחנת הכשרה של תנועת המושבים.[דרוש מקור] ב-1936 התיישבו במקום בני הדור השני של נהלל וקיימו קומונה, שהתקיימה עד 1939[10].
בשנת 1948 הוקם על הגבעה הסמוכה לתל, קיבוץ תימורים, שהפך ב-1953 למושב שיתופי, ושנה לאחר מכן עבר דרומה לאזור קסטינה בגלל מחסור בקרקעות.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוקמה על המדרון של התל (באזור העיר התיכונה) מעברה לקליטת עולים שיועדו להקים את מגדל העמק ורמת ישי[10].
בקרבת התל נמצאה כתובת "שבת" שלדעת החוקרים ציינה את תחום השבת של היישוב הקדום או של היישוב העתיק מהלול הסמוך[11].
תל שמרון כיום
כיום תל שמרון אינו מיושב. בסמוך לו שוכן היישוב הקהילתי תמרת. על התל עצמו הוקם מגדל נקודת תצפית הצופה אל העמק. המגדל פורק ונשאר רק בסיס הבטון שלו. למרגלות התל נמצא בית הקברות של מושב נהלל, בו קבורים אישים ידועים ובהם משה דיין, אסי דיין, משה פלד, אילן ואסף רמון ומייסדי המושב. לרגלי התל נמצאת שמורת טבע תל שמרון שהיא המקום הצפוני ביותר בו גדלים עצי שיטה מלבינה.
חפירות ארכאולוגיות
בחודשים נובמבר-דצמבר 2004, נערכה בשולי התל חפירת הצלה לקראת הנחת עמודי חשמל לאורך הכביש המוביל מצומת נהלל לכיוון בית זרזיר. בחפירה נפתחו ארבעה ריבועים. בחפירות התגלו שרידי מבנים, תעלות וקרמיקה מתקופות שונות, ההלניסטית הרומית והפרסית.[12] חפירת הצלה נוספת התקיימה בינואר 2008. החפירה נעשתה בשוליים הדרומיים-מערביים של התל. בחפירה נחפרו חמש שכבות, ונמצאו שרידי קירות ומפלסי חיים. אחד הממצאים היה מטבע שחוק מאוד שנמצא בשכבה 1.צידו האחד של המטבע כלל ראש ובצד השני נטבע כנראה עיט. השערת החופרים היא שמקורו של המטבע במטבעת אשקלון המתוארכת לימי בית תלמי[13]
ב-2016 החלה משלחת בראשות צוות אמריקאי ישראלי בראשותם של פרופ' דניאל מאסטר מוויטון קולג' בארצות הברית וד"ר מריו מרטין מאוניברסיטת תל אביב בביצוע סקרים מקדימים לקראת חפירות ארכאולוגיות באתר המתוכננות לטווח של כ-10 שנים.[14]. החפירות החלו ביוני 2017.
.jpg){kind=spacer}
.jpg){kind=spacer}
.jpg){kind=spacer}
קישורים חיצוניים
 |
- תל שמרון, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- אתר משלחת החפירות הארכאולוגיות בתל שמרון
- מידע על אתר 14884 תל שמרון, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
- ^ את המהדורה עדכן זאב ענר, כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2005 ׁ(מהדורה 20 מחודשת)
- ^ Aharoni, Yohanan (1979). The land of the Bible: a historical geography. Westminster John Knox Press. pp. 144–147. ISBN 9780664242664. נבדק ב-18 באוקטובר 2010.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ למלך אדוני: מכתבי אל-עמראנה, כמד, תענך, ומכתבים נוספים מהמאה הארבע-עשרה לפסה"נ (ספריית האנציקלופדיה המקראית, כ), תרגמה: ציפורה כוכבי-רייני, מוסד ביאליק, ירושלים; והוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ה, עמ' 281
- ^ ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק כ'
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ט"ו
- ^ חיי יוסף, כד, 152.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ב', הלכה ח'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק י"ב, הלכה ו'; בראשית רבה, פא, ב.
- ^ תלמוד ירושלמי, מגילה, פ"א ע"א.
- ^ 10.0 10.1 אבנר רבן, תל שמרון, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- ^ כתובת "שבת" בתמרת באתר המכון לארכאולוגיה גלילית
- ^ נורית פייג, תל שמרון, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 119, 13 בדצמבר 2007
- ^ נורית פייג, תל שמרון, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 121, 2 ביוני 2009
- ^ אחרי 5,000 שנה תל שמרון נחשף ומתעורר לחיים, באתר המועצה האזורית עמק יזרעאל
31190003תל שמרון