שיטה מלבינה
 שיטה מלבינה
| |
|---|---|
שיטה מלבינה
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קיטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| תת־משפחה: | מימוסיים |
| סוג: | שיטה |
| מין: | שיטה מלבינה |
| שם מדעי | |
 Acacia albida
| |
| תחום תפוצה | |
| |
שיטה מלבינה (שם מדעי: Faidherbia albida, לעיתים Acacia albida; שם עממי באנגלית Ana tree ובערבית הראז) היא עץ נשיר מתת-משפחת המימוסיים, משפחת הקטניות.
מוצא העץ ומקום גידולו העיקרי בסוואנות של מזרח אפריקה ומזרחה עד למזרח התיכון ולהודו הוא צומח במקומות בהם יורדים 600–900 מילימטר גשמי קיץ ולצידי נחלים. שמו של המין נגזר מהגוון הלבן של הגזע.
תיאור
לשיטה המלבינה נוף גדול, העלים מנוצים, הפרחים מופיעים בשיבולים וצבעם כצבע החול. הפרי הוא בצורת תרמיל מפותל. העלים מורכבים באורך 6 סנטימטר ולהם 7 - 20 עלעלים. בבסיס העלה זוג קוצים ישרים באורך 2 סנטימטר. על ציר העלה ישנן בלוטות המפרישות צוף. בישראל משיר העץ עלים בגלל קור החורף. בישראל, כמו בארצות המוצא במזרח אפריקה, העץ מלבלב באביב ופורח בסוף הקיץ ובסתיו, בחודשים אוגוסט עד נובמבר. התפרחת דמוית שיבולת בצבע צהוב בהיר. עלי הכותרת לבנים והאבקנים צהובים.
השיטה המלבינה היא עץ הנכלל ברשימת הצמחים המוגנים בישראל.[1] בישראל השיטה המלבינה מרוכזת בשבעה מקומות שונים ומבודדים זה מזה במקומות בהם יש לעץ מים זמינים בנוסף למי הגשם. ישראל היא גבול התפוצה הצפוני של עץ השיטה המלבינה. חורשת עצי השיטה המלבינה הצפונית ביותר על פני כדור הארץ נמצאת בשמורת טבע תל שימרון בגבולו הצפוני של עמק יזרעאל, למרגלות היישוב תמרת. היא שריד לצומח טרופי ששלט כאן בתקופה בה שרר בישראל אקלים חם ולח. העץ זקוק למי תהום גבוהים לצורך גידולו. באפריקה שהיא יבשת המוצא של השיטה המלבינה, היא נפוצה לאורך גדות נחלים ובמשטחי הצפה של נהרות.
בנוסף לשמורת תל שמרון נמצאים ריכוזים של השיטה המלבינה גם בנחל תבור, בעמק האלה, ליד מושב ישרש, בשטחים החקלאיים בין מושב דור למושב עין איילה ובשמורת "מבוא אשדוד".
עץ שיטה מלבינה יחיד בתל אביב נמצא במרכז סוזן דלל.[2]
רבייה
_albida_in_Tel_Aviv.JPG)
הרבייה של השיטה המלבינה בישראל היא רבייה וגגטטיבית, בניגוד לרביית זרע הנפוצה באפריקה. העץ עמיד לכריתה, שרפה ועיבוד חקלאי והוא מתחדש מהיחורים לאחר הפגיעה. מקור של כל קבוצת עצי שיטה מלבינה בישראל הוא מזרע אחד וכל קבוצת עצים היא בעצם עץ אחד בעל שלוחות.
במקורות
את השיטה המלבינה יש המזהים עם עֲצֵי שִׁטִּים[3] ששימשו לבניית המשכן, עצתה היא חזקה והגזע גבוה ועבה יותר מרוב מיני השיטה הנפוצים במדבר סיני וסביבותיו, מה שמתאים לקרשי המשכן הגבוהים[4].
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 10 - "צמחים בעלי פרחים א'", הוצאת משרד הביטחון, תל אביב. עמ' 144.
- הבריטניקה החדשה לנוער, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד וכתר הוצאה לאור. כרך 16 עמוד 52.
- נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, הוצאת כנה - ירושלים. מסת"ב 965-264-051-4
קישורים חיצוניים
- שיטה מלבינה, באתר ITIS (באנגלית)
- שיטה מלבינה, באתר NCBI (באנגלית)
- שיטה מלבינה, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- שיטה מלבינה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- שיטה מלבינה, באתר צמח השדה
- שיטה מלבינה, באתר צמחיית ישראל ברשת
- שיטה מלבינה, באתר Tropicos (באנגלית)
- שיטה מלבינה, באתר GBIF (באנגלית)
- שיטה מלבינה, באתר The Plant List (באנגלית)
- שיטה מלבינה, באתר IPNI (באנגלית)
- שיטה מלבינה, במאגר הצמחים האלקטרוני של הגן הבוטני שערך פרופ' עזרא דנין
- שמורת טבע שיטה מלבינה(הקישור אינו פעיל), רשות הטבע והגנים
- שיטה מלבינה - אגדות ומידע מפורט מתוך האתר טיולי - טיולים מסלולי טיול
- איגור ארמיאץ' שטיינפרס, אפריקה בשפלת החוף, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 14 בינואר 2019
הערות שוליים
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
- ^ יעקב שקולניק, 101 עצים מופלאים בישראל, עם עובד, 2008, עמ' 140
- ^ שמות כו טו
- ^ עצי שיטים עומדים - לבירור זהותם של העצים באתר צמח השדה
| מיני שיטה בארץ ישראל | |
|---|---|
|
