AEG
.svg){kind=small}
.png.svg){kind=link}
(israel).svg)
AEG (קרי: אָה אֶה גֶה. בגרמנית: Allgemeine Elektricitäts-Gesellschaft, מילולית: חברת חשמל כללית) הוא תאגיד גרמני למוצרי חשמל. התאגיד נוסד ב-1883 על ידי התעשיין והיזם היהודי-גרמני אמיל רתנאו, אביו של שר החוץ הראשון של רפובליקת ויימאר, ולתר רתנאו. החברה והמותג זוכים ליוקרה עקב הקפדה על עיצוב, אמינות וחדשנות טכנולוגית, עם זאת מעיבה על תדמית החברה תקופת מלחמת העולם השנייה, בה העסיקה עובדי כפייה וסיפקה תשתיות למחנה ההשמדה אושוויץ.
היסטוריה
מן הייסוד ועד תחילת המשטר הנאצי
ב-1883 רכש רתנאו את הזיכיון לשימוש בפטנטים של תומאס אלווה אדיסון באירופה והקים את חברת Deutsche Edison-Gesellschaft für angewandte Elektricität (חברה אדיסון הגרמנית ליישומי חשמל). ב-1887 שינה את שם החברה ל-AEG. בתחילה ייצרה ושיווקה החברה מוצרי צריכה כנורות להט, גנרטורים ומנועים חשמליים אך בהמשך התפרשה לתחום הפקת והולכת חשמל בזרם חילופין ברחבי אירופה והקימה תחנות כוח.
ב-1907 שכרה החברה את המעצב והאדריכל פטר בֶּרֶנס (Behrens) כמעצב הבית האחראי על כל תחום העיצוב כולל עיצוב מוצר, לוגו, פרסום ואף אדריכלות בנייני החברה. ברנס שימש כמעצב הבית של AEG עד מותו ב-1940 והקנה למוצריה זהות מודרניסטית אחידה. בכך היה ברנס, שתוארו היה "יועץ אמנותי", למעצב התעשייתי הראשון בקנה מידה נרחב. בין עובדיו של ברנס ב-AEG נמנה גם האדריכל ולטר גרופיוס.
החברה הייתה פעילה בתכנון וביצוע רכבות חשמליות, כלי רכב חשמליים מנועיים וייצור רכיבים כממסרים, שנאים, כבלי הולכת חשמל וציוד לתחנות כוח כגון טורבינות. בנוסף פעלה בתחום מוצרי הצריכה כגון נורות, מייבשי שיער (פיתוח של AEG), תנורים חשמליים, מדיחי כלים, מקררים חשמליים (1929), רשמקולים (פיתוח של AEG, 1935) ועוד. ב-1910 החלה AEG לייצר מטוסים.
בשנת 1915 נפטר מייסד החברה, אמיל רתנאו.
שיתוף פעולה עם הנאצים
ב-20 בפברואר 1933 התקיימה פגישה סודית של תעשיינים עם אדולף היטלר והרמן גרינג במטרה לרתום אותם למימון קמפיין הבחירות של המפלגה. חברת AEG תרמה 60,000 רייכסמרק.
בעת מלחמת העולם השנייה העסיק מפעל AEG בריגה פועלות כפייה והפעיל מפעל במחנה עבודה מס' 36, מחנה-משנה של אושוויץ III בו הועסקו אסירים שהובלו למותם בצעדת המוות[1]. החברה ייצרה גם ציוד חשמלי עבור מחנה ההשמדה אושוויץ, בפרט לקרמטוריום[2].
ב-1941 רכשה AEG את חלקה של חברת Siemens & Halske בחברת טלפונקן.
אחרי המלחמה
בעוד מפעלי AEG שנמצאו במזרח גרמניה הולאמו על ידי השלטונות, נטלה חברה AEG במערב גרמניה חלק ב"נס הכלכלי". החברה בנתה עוד ועוד מפעלים שייצרו מוצרים שנדרשו לשם שיקום המדינה והעסיקו עובדים רבים. ב-1962 העסיקה החברה 127,000 עובדים ומכרה מוצרים בסך 3.1 מיליון דויטשמרק בשנה. ב-1966 חנכה החברה את המתחם התעשייתי הגדול ביותר באירופה, נשיא ארצות הברית, ג'ון פיצג'רלד קנדי, היה נוכח בפתיחה. החברה הפכה לחלוצה אירופית בייצור מוצרי צריכה כמכונות כביסה אוטומטיות, מייבשי כביסה ומקפיאים.
ב-1 בינואר 1967 התאחדה AEG בפרנקפורט עם טלפונקן ונוצרה חברת AEG-Telefunken.
ב-1970 העסיקה AEG-Telefunken במפעליה 178,000 עובדים והייתה לחברת מוצרי החשמל ה-12 בגדלה בעולם. אולם במקביל נקלעה החברה לקשיים עקב כשלונה להיכנס לתחום תחנות הכוח הגרעיניות ועקב כישלון פרויקט אוטומציה של שינוע מטענים בנמל התעופה הבינלאומי של פרנקפורט. החברה ויתרה על חטיבת מוצרי הבידור ועל חטיבת המחשבים (שייצרה מחשבים מרכזיים יחד עם ניקסדורף מחשבים), שנמכרה לסימנס.
ב-1985, כאשר החברה ניצבה על סף הליך פירוק, היא נרכשה על ידי דיימלר בנץ.
ב-1990 השתלבה חטיבת התחבורה של AEG עם וסטינגהאוס ליצירת AEG Westinghouse Transportation Systems GmbH.
ב-1994 נמכרה חטיבת האוטומציה לשניידר אלקטריק.
ב-1995 נמכרה חטיבת הרכבות AEG Schienenfahrzeuge GmbH לבומברדיה.
ב-1996 נמחקה החברה ממסחר בבורסה אולם היא פעילה ומייצרת את רוב מוצריה. למרות שחלק מקווי הייצור נמכרו לחברות אחרות, המותג AEG ממשיך ללוות את מוצרי החברה ברבות ממדינות העולם, כולל בישראל.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: AEG |
- על לוגו AEG העברי שלמור-אבנון-עמיחי
- אתר הבית
- ההיסטוריה של AEG בתמונות
- ההיסטוריה של AEG
- התפתחות לוגו החברה
- גלריה וירטואלית של פריטים שעיצב עבור AEG
- נחום סוקולוב, הרטנויים, באתר פרויקט בן-יהודה - על אמיל רתנאו וראשית AEG