קליפורד הולידיי

קליפורד הולידיי
	Clifford-holliday.jpg
	קליפורד הולידיי

אלברט קליפורד הולידיי (אנגלית: Albert Clifford Holliday‏, 21 בדצמבר 1897 – 26 בספטמבר 1960) היה אדריכל ומתכנן ערים בריטי שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. הולידיי הטביע באופן ניכר את חותמו על תכנון העיר ירושלים ובנייתה בתקופת המנדט, וכן עסק בתוכניות פיתוח בחיפה ובאזורים אחרים בארץ ישראל. לאחר שירותו בארץ ישראל עסק בתכנון עירוני גם בציילון, בגיברלטר ובאנגליה.

ביוגרפיה

הולידיי נולד בפאתי העיר לידס במחוז וסט יורקשר באנגליה. הוא למד בבית הספר לאמנות בלידס, ולאחר מכן המשיך ללימודי אדריכלות ותכנון ערים באוניברסיטת ליברפול תחת הנחייתו של פרופ' פטריק אברקרומבי (Patrick Abercrombie). הוא הצטיין בלימודיו, ועבד עם אברקרומבי בפרויקטים של תכנון עירוני ובעריכת כתב עת בנושא. על פי המלצה חמה של אברקרומבי למושל ירושלים רונלד סטורס הגיע הולידיי בספטמבר 1922 לארץ ישראל בשרות ממשל המנדט הבריטי, ומונה ליועץ אזרחי לפיתוח העיר ירושלים - תפקיד בו החליף את קודמו צ'ארלס רוברט אשבי. בו-זמנית החליף את אשבי גם בתפקיד מזכיר-כבוד של האגודה למען ירושלים, כחבר ועדת התכנון הארצית וכחבר בוועדת התכנון העירונית של ירושלים.

על הולידיי הוטל לייעץ בתכנון העיר, שהייתה עד לכיבוש הבריטי עיר שדה בשולי האימפריה העות'מאנית, כדי לשדרגה למעמד של עיר הממשל המרכזית של ארץ ישראל ומקום מושב שלטונות המנדט. בתפקידו הציבורי סייע לצידו המהנדס ומתכנן הערים יעקב שיפמן (בן-סירה), שבהמלצתו של הולידיי מונה בהמשך כמהנדס העיר תל אביב. בשנת 1927 פתח הולידיי, במקביל לתפקידו הציבורי, משרד לתכנון אדריכלי, ובו העסיק לצידו את האדריכל הארץ-ישראלי זולטן שמשון הרמט, לימים אדריכל מפורסם בזכות עצמו. בשני כובעיו, הציבורי והפרטי, היה הולידיי מעורב בשורה ארוכה של מפעלי בנייה ופיתוח בעיר, כולל תוכנית האב לפיתוח ירושלים (1926-1930), ארגון פעולות שיקום העיר לאחר רעידת האדמה הגדולה של 1927, שיקום חומות העיר העתיקה ושערי העיר, ותכנון של מספר מוסדות ממשל וציבור בולטים. משרת היועץ האזרחי לפיתוח ירושלים בוטלה ב-1929 ותחום אחריותה עבר למהנדס העיר, אז הגביר הולידיי את פעילותו בוועדת התכנון הארצית שם החליף את האדריכל אוסטן סיינט בארב הריסון.

תוכנית האב לפיתוח ירושלים של הולידיי, שעליה עבד ארבע שנים ופורסמה ב-1930, הייתה המשך ישיר לתוכניות הקודמות - תוכנית מקלין ותוכנית גדס-אשבי, ובאספקטים רבים חזרה על עקרונותיהם. אך לראשונה היה ניסיון לתכנן את ירושלים כישות עירונית המשתלבת בתכנון הכולל של יתר ארץ ישראל, עם כביש טבעתי המקיף אותה ומתקשר לצירי תחבורה המחברים אותה למרכזים אחרים בארץ. התוכנית הגדירה באופן ברור ייעודי קרקע למגורים, מסחר ותעשייה ולקחה בחשבון את הצרכים הגדלים של שתי האוכלוסיות - היהודית והערבית - באזורי העיר השונים. התוכנית נשארה בתוקף לאורך מרבית שנות המנדט והכתיבה את התפתחות העיר, עד שהוחלפה ב-1944 בתוכנית חדשה של הנרי קנדל - תוכנית קנדל.

בין הבניינים אשר תכנן הולידיי בירושלים - בניין החברה התנ"כית (1925-1927), כנסיית סנט אנדרוז (1927-1930), בית החולים למחלות עיניים סנט ג'ון (כיום מלון הר ציון ובית אות המוצר הירושלמי, 1922-1930), מרכז מסחרי שמאע בשכונת ממילא (1928, נשרף וננטש בהתקפה ב-1948) וכן בניין עיריית ירושלים ההיסטורי (1930-1934) וגן דניאל הסמוך לו. בנייניו עשו שימוש באבן ירושלמית וניכרה בהם השראת הסגנון הבינלאומי בשילוב מוטיבים מקומיים ואלמנטים של אר דקו שרווחו באותם ימים.

הולידיי תכנן מבנים וערך תוכניות בניין עיר גם בערים נוספות בארץ ישראל, וכן פעל בעבר הירדן ובלבנון. בשנים 1929–1931 תכנן, יחד עם האדריכל היהודי יליד גרמניה ריכרד קאופמן, את פיתוח שטח הקרקע המיובשת בסמוך לנמל חיפה ולאחר מכן הנחה את הקווים האדריכליים להמשך הפיתוח. בנוסף היה שותף בשנות ה-30 לתכנונו של המרכז המסחרי החדש בחיפה, וכן עסק, בשנים 1933–1935, בהכנת תוכנית אזורית לפיתוח מפרץ חיפה יחד עם עמיתו ומורו לשעבר מאוניברסיטת ליברפול, סר פטריק אברקרומבי. הוא פתח משרד בחיפה ב-1934 ובו העסיק אדריכל נוסף בוגר אוניברסיטת ליברפול, פירס האברד. יחד עם אד רוזנהק תכנן עבור חברת החשמל את מבנה תחנת הכוח חיפה (חיפה א'), שנפתחה ב-1935 ושתכנונה הסופי הכתיב את תכנון תחנת הכח רדינג בתל אביב. בנק ברקליס, שהולידיי כבר תכנן עבורו משרדים מרשימים בירושלים (בחזית הדרומית של בניין עיריית ירושלים), מינה אותו לתכנן גם את מבני סניפיו בתל אביב ובחיפה. הולידיי גם הכין תוכניות פיתוח עירוני והרחבה לערים לוד, רמלה, טבריה, יפו ונתניה.

לאחר סיום תקופת שרותו בארץ ישראל ב-1935 שב הולידיי עם משפחתו לאנגליה. הוא התמודד על קבלת תפקידו של מורו לשעבר, פטריק אברקרומבי, כראש המחלקה לתכנון עירוני באוניברסיטת ליברפול, אך חרף המלצתו החמה של אברקרומבי לא זכה במינוי^[1]. הוא פתח משרד לתכנון עירוני בלונדון והתגורר בריצ'מונד שעל התמזה, בפאתי לונדון. ב-1939 יצא עם משפחתו לציילון, שם קיבל מינוי להכין תוכנית-עיר לבירה הקולוניאלית קולומבו. שהות המשפחה שם, שמלכתחילה נועדה לחצי שנה, התארכה עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה, והולידיי לקח על עצמו פרויקטים נוספים באי - הידוע ביותר הוא עבודתו המשותפת עם פטריק אברקרומבי על תכנון קמפוס אוניברסיטת ציילון בסמוך לעיר ההיסטורית קאנדי. ב-1941 עברה המשפחה לקייפטאון, דרום אפריקה, ולאחר שנה חזרה לציילון.

ב-1944 עבר הולידיי עם משפחתו למושבה הבריטית גיברלטר, שם קיבל פרויקט תכנון, ורק ב-1947 שב לאנגליה. הוא מונה לאדריכל הראשי של העיר סטיבנג', תפקיד אותו מילא בין 1947 ל-1952. לאחר מכן מונה כפרופסור וראש המחלקה לתכנון עירוני באוניברסיטת מנצ'סטר. הוא נפטר במנצ'סטר ב-1960, בגיל 63.

משפחתו

רעייתו של קליפורד הולידיי, יוניס, חייתה עמו בארץ ישראל במשך תקופת שירותו, ובמהלך תקופה זו נולדו להם ארבעה בנים. את רשמיה מחוויית חייהם של בני הזוג בירושלים ובארץ ישראל תיעדה יוניס הולידיי בסדרת מכתבים, ששיגרה לאימה באנגליה בין השנים 1922–1935. אסופת מכתבים זו, המספקת תיעוד נדיר של החיים בירושלים המנדטורית מנקודת ראות בריטית-רומנטית, יצאה לאור בשנת 1997 כספר בשם "מכתבים מירושלים" (Letters from Jerusalem - during the Palestine Mandate) בעריכת בנם, ג'ון הולידיי.