מזוט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מזוט הוא דלק נוזלי ותוצר של זיקוק נפט.

מזוט הוא כל דלק נוזלי המשמש לבעירה בתנור, כבשן וכדומה לשם הפקת חום או המשמש במנוע להפקת חשמל.

המונח מזוט אינו כולל שמנים שנקודת הבזק שלהם היא 40°C, או שמנים המשמשים לפתיליה. המזוט יכול להיות תוצר של נפט גולמי, משקע של פעולות זיקוק, או תערובת שלהם. לכן סולר הוא סוג של מזוט.

נוהגים לחלק את המזוט לשישה סוגים, לפי טמפרטורת הרתיחה, הרכב וייעוד. מזוט מספר 1 ומס' 2 מיוחסים כמזוט מזוקק, ואילו מזוט מס' 4, מס' 5, מס' 6 מיוחסים כמזוט משקע. מזוט מספר 1 הוא קרוסין. מזוט מספר 2 הוא סולר. לעיתים מכונה "בונקר C" מזוט מס' 6.[1]

מזוט במשמעותו המקובלת הוא הדלק המסחרי הכבד ביותר שניתן להפיק מנפט גולמי והוא כבד יותר מבנזין ומקרוסין. טמפרטורת הרתיחה של מזוט נעה בין 370 ל-600°C. המזוט מורכב משרשראות פחמימנים ארוכות (של בין 20 ל-70 אטומי פחמן). מזוט זה משמש להנעת ספינות ולהפקת חשמל.

המזוט נחשב לדלק מזהם ביותר. בהשוואה לסולר, ייצור חשמל ממזוט מוביל לפליטה תחמוצות גופרית בשיעור של פי 6 מסולר, ותחמוצות חנקן בשיעור של פי 2.[2]

מסיבות היסטוריות של עידוד התעשייה,[2] הבלו על המזוט נמוך במיוחד, ומגיע לשיעור של 1.4 אג' לליטר[3] (להשוואה, הבלו על הסולר הוא 2.71 שקלים לליטר).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים