רמת השרון (שכונה)

רמת השרון
	בית בסגנון האקלקטי ברחוב לבונטין
	בית בסגנון האקלקטי ברחוב לבונטין
מידע
עיר	תל אביב
	(למפת תל אביב רגילה) רמת השרון

רמת השרון היא שכונה שהוקמה בשנות ה-20 של המאה ה-20 בדרום תל אביב. היא כוללת את הרחובות מקווה ישראל, החשמל, לבונטין וברזילי, וגבולותיה הם הרחובות יהודה הלוי והרכבת מצפון, דרך מנחם בגין מדרום וממזרח, ורחוב אלנבי ממערב. רחובה הראשי של השכונה נקרא בשם: "רחוב החשמל" לכבוד תחנת הכוח הראשונה בארץ שהוקמה ברחוב זה.

היסטוריה

ב-1856 רכש הכומר אלפרד אייזקס מלסטר קרקע מעובדת בשטח של 36 דונמים. הוא ייצג קבוצה שהתארגנה באנגליה ושאפה להקים במקום "משק לדוגמה" ("Model Farm"), שיוכל להניב להם רווחים כלכליים מחקלאות, לצד פעילות מיסיונרית שתתקיים בו. כעבור חודשים ספורים הגיע למקום פול אייזק הרשון, יהודי מומר שפיתח את המקום, חפר בארות ובנה בית מגורים. ב-1869 מסר הרשון את הניהול לחברה ירושלמית, וזו מינתה את יעקב סקינגר, גרמני תושב יפו, לתפקיד מנהל המשק. בתוך מספר שנים נתגלעו חילוקי דעות בין החברה לבין הקבוצה האנגלית, והן הסתכסכו ביניהן. המשק החל לצבור הפסדים, וב-1900 נמכר למשפחת רוק, משפחה ערבית-נוצרית מיפו.

ב-1922 התארגנה קבוצה בשם "ועד קוני פרדס מודל פארם" בראשותו של יוסף רוקח, במטרה לרכוש את הקרקעות ולהקים בה שכונה עברית, בפאתי העיר תל אביב. הם רכשו את הקרקעות ממשפחת רוק, בתוספת שטחים נוספים, וקראו לשכונה שהקימו "רמת השרון", בשל מיקומה בדרך לשרונה. באותה שנה התארגנה קבוצה נוספת שהקימה את המושבה רמת השרון, מצפון לתל אביב, אך באותה העת נקראה מושבה זו בשם "עיר שלום", ורק ב-1932 נקראה אף היא "רמת השרון".

חלק מתושבי השכונה החדשה היו אמידים, והם הקימו בתים מפוארים בסגנונות המקובלים באותה העת – אקלקטי, בינלאומי, אר דקו ואר נובו. עם תושבי השכונה נמנה משה אוקסהורן, היבואן הגדול ביותר של מוצרי מכולת בתל אביב של שנות ה-30, שביתו המפואר, בתכנונו של יוסף ברלין, שוכן ברחוב החשמל 25. ב-1933 הקים אוקסהורן בית נוסף, בתכנונו של משה קרסיק, בבניין מס' 29. ד"ר אברהם אבושדיד, מראשוני הרופאים ילידי הארץ, התגורר ברחוב לבונטין 16. היזם והיבואן צבי סטרכילביץ התגורר אף הוא בשכונה, בבית בתכנונו של זכי שלוש, ברחוב לבונטין 5, ששימש גם מרכזיית טלפונים. סטרכילביץ הקים גם את הבית הסמוך, בו הוקם בית דואר, וקומתו התחתונה הושכרה לאחים קרסו, סוחרי מכוניות ילידי סלוניקי. בשכונה גר גם היבואן יצחק לדרברג, שבנה את בית לדרברג.

במקביל להקמת השכונה, נחנכה ביוני 1923 תחנת כוח שהוקמה ביוזמתו של פנחס רוטנברג, והיא שהעניקה לרחוב החשמל את שמו. המבנה משמש את חברת החשמל גם כיום, ובסמוך לו הוקם בשנות ה-80 בניין משרדים של החברה, בן 16 קומות, בתכנונו של אברהם יסקי. החברה מחזיקה כיום גם במספר מבנים נוספים בשכונה.

עם התפתחותה של תל אביב נטמעה שכונת רמת השרון בשכונות שמסביב לה, ואיבדה מייחודה. את דייריה האמידים של השכונה החליפו משרדים ותעשייה זעירה, רבים מבתיה הוזנחו, והריאה הירוקה שלה, גן החשמל, הפכה למוקד של פריצות וסמים. בראשית המאה ה-21 החל בשכונה תהליך של התחדשות עירונית. חלק מהבתים שופצו, וגן החשמל עבר אף הוא שינויים, במהלכם גם שונה שמו ל"גינת השרון", מה שהופך אותו למקום היחיד המשמר את שם השכונה. במתחם הסובב את גן החשמל נפתחו מספר חנויות מעצבים, וכן הוקמו בו כמה מועדונים.

מבנים ואתרים בולטים בשכונה

תחנת הכוח הראשונה של תל אביב, רחוב החשמל 16		תחנת הכוח הראשונה של תל אביב וגם של ארץ ישראל נחנכה ב-29 במרץ 1923, במבנה שתכנן יוסף ברלין בסגנון אר-דקו. מקימהּ, פנחס רוטנברג, שאף בתחילה להקים תחנת כוח הידרואלקטרית בנחל הירקון, אך בעלי הקרקעות הערבים סירבו למכור לו אותן. בסופו של דבר הוקמה תחנת הכוח שהופעלה במנוע דיזל, והיה ביכולתה לספק 300 קילוואט. כיום משמש בניין תחנת הכוח את הנהלת חברת החשמל. בסמוך לו הוקם ב-1980 מגדל בגובה של 60 מטר ובו 16 קומות. המגדל בתכנונו של אברהם יסקי, משמש אף הוא את הנהלת החברה.
גן החשמל, בין הרחובות לבונטין, ברזילי והחשמל		הראה הירוקה של השכונה, בתקופה בה הידרדרה השכונה הפך למוקד של פריצות. בראשית המאה ה-21 עבר גן החשמל מתיחת פנים, ותוכנן מחדש בידי האדריכל אריה קוץ. העצים הוותיקים נעקרו לטובת מראה מואר יותר, המקשה על פעילות מפוקפקת כבעבר, ואת המדשאות החליפו רחבות מרוצפות. כן הוקם בו מגרש כדורסל קטן ומתחם לבעלי כלבים. מתחת לגן הוקם חניון תת-קרקעי.
מגדל המים, רחוב החשמל		מגדל המים הוקם בתכנונו של המהנדס ארפד גוט. מיקומו לא היה מקרי, בסמוך לו שרידי באר ששימשה את אנשי המשק לדוגמה במאה ה-19. בבסיסו של מגדל המים פעלה חנות מכולת. בשנות ה-90 שופץ המגדל.
רחוב לבונטין 16		הבית ברחוב לבונטין 16 הוא בית בסגנון אקלקטי תוכנן על ידי אברהם גולדמן עבור אברהם אבושדיד, מראשוני הרופאים ילידי הארץ, שהתגורר בו עם משפחתו. אחותו של אבושדיד, לאה, נישאה לאיתמר בן-אב"י, והזוג התגורר בבית לזמן קצר. הבית נרכש על ידי ד"ר אסתר גוברקובסקי-שולריכטר ונמכר מידי נכדיה לחברת הבנייה של דוד שטרן. בדומה למבנים אחרים בשכונה, גם מצבו של בית זה הידרדר עם השנים. ב-1995 שופץ בתכנונו של האדריכל דוד כהנא, חזותו שונתה ונוספו לו מספר קומות מזכוכית. כיום משמש הבניין את חברת הביטוח אסיקורציוני ג'נרלי.
בית הדר, דרך בגין פינת רחוב הרכבת		בפאתי השכונה הוקם בין 1936 ל-1938 בית הדר, בית בסגנון הבינלאומי שהיה בית המשרדים הראשון בעיר, בתכנונו של קרל רובין. לאורך השנים שימש הבניין את שלטונות המנדט הבריטי ואת המטה הארצי של משטרת ישראל.
מרכזת הטלפונים, מקווה ישראל 7		בשנת 1937 נבנה בשכונה על ידי מחלקת הדואר והטלגרף של ממשלת המנדט הבריטי, בניין מרכזת הטלפונים האוטומטית הראשונה של העיר תל אביב שפעלה בטכנולוגיה שפיתח אלמון סטראוג'ר. את הבניין תכנן האדריכל בנימין צ'ייקין. הבניין נחנך בשנת 1938. מיום 6 בינואר 1939 חוברו למרכזת זו כל הטלפונים בתל אביב. לפני מועד זה, חלק מהטלפונים בתל אביב היו מחוברים למרכזת הטלפונים ביפו. הבניין שימש עד לשנת 2013 כמתקן תקשורת של חברת בזק והייתה מצויה בו מרכזת טלפונים ספרתית מדגם DMS-100. כיום פועל בבניין סניף דואר של חברת דואר ישראל ומוקד המידע וההזמנות 171 של החברה שבעבר סיפק שירותי תברוקה בלבד. בשטח של מרכזת הטלפונים שהתפנה, ממוקמת משנת 2016 אכסניה בשם "אברהם הוסטל". הבניין ממוקם בפינת הרחובות מקווה ישראל 7, לבונטין 21, והרכבת 8-10.