שדה הנפט חלץ
 | |
| 22 בספטמבר 1955 - נפט פורץ בחלץ. צילם: דוד רובינגר | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| אזור | הנגב הצפוני |
| מיקום | ליד חלץ |
| יבשתי/ימי | יבשתי |
| שטח | 229.6 אלף דונם |
| תאריך הגילוי | 22 בספטמבר 1955 |
| תפוקת נפט נוכחית | 120 חביות ליום |
| שנת תפוקת הנפט הנוכחית | 2013 |
| תפוקת נפט מצטברת | 17.2 מיליון חביות נפט |
| שנת תפוקת הנפט המצטברת | 2013 |
שדה הנפט חֶלֶץ (נקרא עם גילויו חוליקאת) הוא שדה נפט מסחרי במדינת ישראל ויחד עם שדה הנפט מגד, הם שני שדות הנפט המסחריים היחידים בישראל. השדה נמצא סמוך למושב חלץ, בנגב הצפוני מצפון לעיירה שדרות. מן השדה, שהיקפו 229.6 אלף דונם, הופקו בכל שנות קיומו 17.2 מיליון חביות נפט בשווי של 450 מיליון דולר, מתוך פוטנציאל של כ-19 מיליון חביות[1], אחוז זעיר מסך הצריכה השוטפת במדינה. אולם ראשוניותו הקנתה לו תהילה במדינת ישראל הצעירה ובקרב יהדות התפוצות בשנות החמישים.
היסטוריה
שדה הנפט באדמות הכפר חוליקאת (כיום חלץ) התגלה בשכבות מתקופה היורה במסגרת סקר גאולוגי שערכה ממשלת המנדט בשנת 1933. חברת הנפט העיראקית (Iraq Petroleum Company), קיבלה את הזיכיון והחלה לקדוח במקום. בשל קשיים טכניים, פרוץ המרד הערבי הגדול ופרוץ מלחמת העולם השנייה, נעצרו העבודות שוב ושוב ולא חודשו לאחר 1947[2]. הכפר חוליקאת נכבש במלחמת השחרור ובשנת 1950 הוקם במקום מושב חלץ.
בשנת 1952 נחקק בישראל חוק הנפט, לפיו הועברו כל הזיכיונות הבריטיים לידי המדינה באמצעות חברת חיפושי הנפט הממשלתית חנ"ל (חיפושי נפט לישראל) וחברת ההפקה הממשלתית "לפידות". עם זאת קבע דוד בן-גוריון את העיקרון שמימון לחיפושי נפט יגיע ממקורות בחו"ל ולא ממקורות מימון ממשלתיים.
חברת "לפידות" החלה לקדוח בשדות חוליקאת ב-1955 ובבוקר יום שישי, 23 בספטמבר, ימים ספורים לפני יום כיפור אותה שנה, פרץ נפט מן הקידוח, מעומק של 1,515 מטרים. הגילוי עורר סערת רגשות במדינה הצעירה. דבר הגילוי התפרסם בכותרות ראשיות בעיתונות, נכתב שיר שהפך ללהיט ("נפט זורם בחוליקאת" מאת שלמה וייספיש וחיים שלמוני) ובקבוקונים עם נפט "תוצרת ישראל" נמכרו בארץ ובריכוזים יהודיים בחו"ל. פועלי הנפט העבריים כיכבו בכרזות וביומני החדשות. התחושה הייתה שישראל עומדת להפוך עד מהרה למעצמת נפט כשכנותיה. ערכן של איגרות המלווה של ממשלת ישראל עלה ופנחס ספיר, שהיה אז שר המסחר והתעשייה, מונה על ידי בן-גוריון למצוא מימון לחיפושי וקידוחי נפט נוספים.
במהלך השנים נקדחו בשדה חלץ כ-80 קידוחים (בשמות סדרות הבארות "חלץ", "ברור", "כוכב" שהתגלו ב-1957 מדרום ליישוב כוכב ו"שרית". רק 55 מהם נמצאו כדאיים, בהיקף של כ-100 חביות ביום.
נכון לשנת 2013, בכל קידוחי חלץ מפיקים כ-120 חביות ביום, לעומת 350 לאחר גילוי הנפט[3].
חשש לזיהום סביבתי באתר קידוחי הנפט בשדה חלץ
בחודש יוני 2015 התפרסמה ידיעה המעלה חשש על כך שפעילות הפקת הנפט גורמת לזיהום סביבתי חמור[4]. המידע התגלה בעקבות סיור של ניצן מתן במסגרת עבודתו בעמותה לאיכות הסביבה "צלול".
ראו גם
לקריאה נוספת
- בצלאל לביא, הזהב השחור בארץ ישראל, הוצאת כרמל, 1999
- ישראל רוזנסון, נפט זורם בחוליקאת: על זיכרון מטושטש לאירוע שנועד להיות נס, בתוך עת-מול 220, דצמבר 2011 עמ' 22–25
קישורים חיצוניים
- גלריית תמונות מקידוח "חלץ 1" באתר אוניברסיטת הארוורד
- מילות השיר "נפט זורם בחוליקאת", באתר שירונט
- עמוד השער של "דבר" מיום א' 25 בספטמבר 1955
- איפה הם הרוקפלרים שלנו?, באתר הארץ, 2 ביוני 2004
- "נפט בחלץ" באתר "נוסטלגיה אונליין"
- קצת מזל ו...אנרגיה מתוך "אאוריקה" כתב עת למדע וטכנולוגיה גיליון 18, מרץ 2004
- אריאל אטיאס, יש נפט בישראל? Bizportal במסע בזמן, מחברת הנפט הטורקית ועד היום 25 בדצמבר 2009
נפט פורץ בחלץ, יומני כרמל 1955- רוני לפר הולנברג, אתר מורשת תעשייתית והפיכתו לאתר תיירות : סיפורו של מתחם חלץ של חברת לפידות - חברת מחפשי נפט לישראל בע"מ, אתרים - המגזין, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 6 (דצמבר 2016), עמ' 25–30.
הערות שוליים
- ^ ליאור ברון, משקיעים אוסטרליים קיבלו את הרישיון להפקת נפט משדה חלץ שמדרום לאשקלון, באתר גלובס, 25.9.2007
- ^ החלו קידוחי נפט ליד עזה, המשקיף, 28 בספטמבר 1947
- ^ ראו: אבי עמית, "רק חול וחול (במסגרת המהדורה מרכזית)", ערוץ 10, 26 בספטמבר 2013.
- ^ חשש לזיהום באתר קידוחי הנפט שדה חלץ