תחנת הכוח דוראד
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 2002–הווה (כ־22 שנים) |
| קואורדינטות | 31°38′6″N 34°31′48″E / 31.63500°N 34.53000°Eמיקום המטה |
| בעלות |
קצא"א (37.5%) זורלו (25%) אדלקום (אדלטק) (18.75%) דורי תשתיות אנרגיה (18.75%) |
| ענפי תעשייה | חשמל |
| הכנסות | 1,484,176,000 ש"ח (2014) |
| רווח | 79,651,000 ש"ח (2014) |
| אנשי מפתח | יו"ר - שוקי אורן, מנכ"ל - אלי אסולין |
| http://www.dorad.co.il | |
דוראד היא תחנת כוח פרטית לייצור חשמל ליד אשקלון (מתחם קצא"א), הפועלת בטכנולוגיית מחזור משולב. התחנה היא בעלת הספק מקסימלי של 860 מגה-ואט, והיא מופעלת בגז טבעי (ובסולר בשימוש משני). התחנה, הסמוכה לתחנת הכוח רוטנברג, סונכרנה לרשת הארצית במאי 2014.
היסטוריה
התחנה הוקמה על ידי "דוראד אנרגיה בע"מ", חברה שהוקמה בשנת 2000 על ידי חברת "אדלטק" שבבעלות איש העסקים יוסף אדלסבורג ו"קבוצת א. דורי" שבעלות הקבלן אורי דורי (שם החברה הוא שילוב שמות המשפחה דורי-אדלסבורג). מטרת החברה הייתה להקים תחנת כוח המפיקה חשמל מגז, בעקבות גילוי מאגרי הגז בים התיכון מול ישראל. תכנון התחנה החל בשנת 2002. בינואר 2003, אישר שר התשתיות אפי איתם את רישיון ייצור החשמל של החברה[1]. אחר כך החלו מגעים בין דוראד למשרד הביטחון על אספקת חשמל במחיר נמוך יותר מחברת החשמל לבסיסי צה"ל. ביוני 2004 נחתם הסכם בפטור ממכרז, שלפיו תספק דוראד 250 מגהוואט לשנה, תמורת 280 מיליון שקל, החל משנת 2008[2]. מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, שימש קודם לכן כמנכ"ל "קבוצת א. דורי". הקשר ביניהם עורר חשש לניגוד עניינים, והסוגיה הועברה לעיונה של היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד צביה גרוס. גרוס בדקה ואישרה את העסקה, אך כדי להימנע ממראית עין, המליצה שירון לא יחתום על ההסכם הכתוב. במקומו חתם עליו המשנה למנכ"ל וראש המחלקה לביטחון (מלמ"ב) במשרד, יחיאל חורב[3].
לצורך הקמת התחנה התקשרה דוראד עם חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא”א) הממשלתית, להקמת התחנה בשטח שבחזקת החברה בחוף אשקלון, בתמורה ל-30% ממניות החברה[4]. במקביל, חתמה במאי 2004 על הסכם עם שותפות ים תטיס, שהחזיקה במאגרי מרי ונועה, לאספקת 10 מיליארד מ"ק גז טבעי לתחנה ל-15 שנה, תמורת כ-900 מיליון דולר לתחנת הכוח. קבוצת דלק ששלטה ב"שותפות ים תטיס" רכשה גם אופציה לרכישת עד 30% מהתחנה[5]. "קבוצת דלק" ביקשה להשקיע בפרויקט באמצעות השותפות המוגבלת אבנר חיפושי נפט, אך לבסוף לא ביצעה את ההשקעה[6]. מניות נוספת בדוראד (20% מהון החברה) נמכרו לתאגיד BARBANT PARK BV ההולנדי[7].
ב-25 במאי 2004, חתמה דוראד על הסכם עקרונות עם חברת "זורלו החזקות" הטורקית להקמה ותחזוקה של התחנה בעלות של כמיליארד דולר. טקס החתימה נערך באנקרה, בהשתתפות שר האנרגיה והתשתיות, יוסף פריצקי, ובמעמד עמיתו הטורקי, אורי דורי, ויו"ר קבוצת דלק, גבי לסט. חברת "זורלו" היא חברת טקסטיל שפעילה גם בשוק האנרגיה, ובבעלותה גם מגוון רחב של עסקים נוספים[8]. בינואר 2005, "זורלו" נכנסה גם כשותפה בבעלות על תחנת הכוח, במקום החברה ההולנדית שפרשה מהפרויקט[9]. החברה גם ביקשה להכניס את איש העסקים יוסי מימן כשותף לפרויקט, רשות החשמל התנגדה לצרפו, מאחר שהחזיק בבעלות על חברת EMG, שהייתה בעלת זיכיון מממשלת מצרים לייצוא גז לישראל[10].
בספטמבר 2005, שנה אחרי שקיבלה את המניות, מכרה חברת קצא”א 10% מהפרויקט לאיש העסקים ליאון רקנאטי, תמורת השקעה של 45 מיליון דולר[11]. אך שנתיים אחר כך הוא פרש מהפרויקט[12]. בסוף שנת 2006 נקבע מבנה הבעלות הסופי של השותפים בפרויקט, לקראת חתימה על הסבם המימון שלו. "דורי אנרגיה" החזיקה 18.75%, חברת "אדלקום" (חברת בת חברת "אדלטק") החזיקה 18.75%, חברת קצא”א 37.5% וחברת "זורלו" 25%. השותפים נדרשו להעמיד הון עצמי 140 מיליון דולר, כאשר שאר המימון גיוס מקונסורציום של בנקים וחברות ביטוח[13]. באוגוסט 2006, הכריזה קבוצת דוראד על תחילת העבודות להקמת התחנה, אך עקב קשיים בחתימה על הסכם המימון, עבודות ההקמה התעכבו כשלוש שנים[14].
ביולי 2010, בעקבות אירועי המשט לעזה והמתיחות בין ישראל לבין טורקיה, החלה דוראד במגעים לצירוף חברת קבלן חדשה להקמת הפרויקט, במקום או לצד זורלו הטורקית. בעיקר עקב חששם של הגורמים המממנים את הפרויקט. במקום זורלו נבחר תאגיד האנרגיה הבריטי וודגרופ (Wood Group) לביצוע עבודות הקבלנות של הפרויקט תמורת 870 מיליון דולר. זורלו המשיכה להחזיק 25% מהבעלות[15].
בסוף 2010 הגיעה החברה לסגירה פיננסית, וחתמה על הסכם מימון ל-80% מעלות ההקמה, עם בנק הפועלים וכלל ביטוח[16]. עבודות ההקמה החלו בשנת 2011[17], והרצתה החלה בקיץ 2013 כאשר חוברה לרשת הארצית ביכולת הפעלה חלקית, לצורך גיבוי בתרחישי ביקוש קיצוניים.
בנובמבר 2010, רכשה חברת אלומיי קפיטל 40% מחברת "דורי אנרגיה" בתמורה לכ-50 מיליון שקל. דורי אנרגיה מחזיקה בכ-18.75% מהפרויקט, כך שחלקה של אלומיי קפיטל בפרויקט כולו היה באותה עת 7.5%[18]. באפריל 2015, רכשה 9% נוספים מחברת "דורי אנרגיה" וחלקה היחסי בתחנת הכוח דוראד גדל ל-9%[19].
ביקורת וחשד למרמה
במרץ 2007, פרסם העיתון גלובס תחקיר על דוראד, בו חשף שאורי אדלסבורג מבעלי דוראד, הואשם בעבר בהונאה בכספי הסיוע הביטחוני ברכישת מסוקי יורוקופטר AS-565 פנתר עבור צה"ל[20]. בתגובה מסר אורי אדלסבורג כי תיק החקירה בעניינו בארץ נסגר[21]. למרות זאת ועדת המכרזים של משרד הביטחון אישרה פטור ממכרז לצורך רכישת חשמל מדוראד[22].
בדצמבר 2007, עתרה חברת או.פי.סי אנרגיה לבג"ץ נגד ממשלת ישראל, חברת קצא"א וחברת דוראד אנרגיה. בבקשה להורות על ביטול הקצאת השטח במתחם קצא"א לתחנת הכוח דוראד משום שבוצעה ללא מכרז, וכן לבטל את ההסכם של משרד הביטחון לרכישת חשמל מדוראד, משום שגם הוא נחתם ללא מכרז. וגם התעשייה האווירית לישראל חתמה על הסכם ללא מכרז[23]. ביולי 2008 דחה בג"ץ את העתירה[24].
בספטמבר 2008, הוציא בית המשפט המחוזי בתל אביב צו האוסר על חברת מקורות להמשיך בהליך המכרז לצורך רכישת חשמל מיצרן חשמל פרטי. זאת לבקשת חברת "דליה אנרגיות" שהקיצה את תחנת הכוח דליה, בטענה שהמכרז תפור לטובת דוראד[25]. דוראד זכתה לבסוף במרכז של מקורות, אך ב-2016 חשף העיתון כלכליסט כי דוראז זכתה אף על פי שקיבלה הצעה זולה ב־10% מהמתחרה או.פי.סי אנרגיה[26].
באוקטובר 2013, פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת חריף על הפרויקט. מהדו"ח עולו חששות לאי סדרים מנהלתיים, ניגודי עניינים, תפירת חוזים, התחמקות מעריכת מכרזים והפרת נוהלי צינון[27]. הדו"ח מתח ביקורת חריפה במיוחד על מינהל מקרקעי ישראל, שמסר את הקרקע, שטח של כ-74 דונם, לידי היזמים ללא תמורה[28]. בעקבות דו"ח מבקר המדינה והטענה כי המדינה מצויה בניגוד עניינים בשל החזקותיה בתחנה (באמצעות חברת קצא"א הממשלתית), הורה משרד האוצר לחברת קצא"א למכור את החזקתה בתחנה[29]. נכון לשנת 2020, המכירה לא בוצעה[30].
בינואר 2016, הגישה חברת דורי אנרגיה תביעה נגד שתי השותפות בפרויקט החברות אדלקום וזורלו, בטענה כי קשרו קשר עם הקבלן שהקים את התחנה, חברת וודגרופ, לניפוח סכום חוזה ההקמה של התחנה. תוך שאדלקום וזורלו מקבלות את ההפרש בסכום של כ-140 מיליון דולר ומשלשלות לכיסן, מאחורי גבן של שתי השותפות הנוספות בתחנת הכוח, דורי אנרגיה וחברת קצא"א[31]. התביעה עברה לבוררות בפני השופטת בדימוס הילה גרסטל, אך אדלקום וזורלו ביקשו לפסול אותה, מאחר שהתייעצה עם עורך דין, שמשרדו מייצג את אדלקום בנוגע לחקירת "תיק 1270" בה הייתה חשודה[32]. בקשת הפסילה הגיעה לדיון בבית המשפט העליון, שקיבלה אותה והשופט בדימוס יצחק ענבר מונה במקומה במרץ 2019[33].
יחידות ייצור
תחנת הכוח דוראד בנויה באופן שונה ממרבית תחנות הכוח בישראל, וכוללת שתי קבוצות של שש טורבינות גז סילוניות (כ-50 מגה-ואט כל אחת) LM6000 pc sprint מתוצרת ג'נרל אלקטריק, המזינות בנוסף שתי יחידות קיטוריות, המאפשרות יכולת ייצור מרבית של 860 מגה-ואט (במרבית תחנות הכוח ישנן יחידות ייצור גדולות בהספק של כמה מאות מגה-ואט). תצורה זו מאפשרת גמישות תפעולית רבה יותר בהשוואה ליחידות הייצור הרגילות (ניתן להתאים את יכולת הייצור לביקוש המשתנה), ועמידות גבוהה יותר בפני תקלות (תקלה ביחידת ייצור גורעת רק חלק קטן מיכולת הייצור הכללית), אך מנגד, נצילות התחנה נמוכה יותר בעת הפעלת יכולת הייצור המלאה (47%–50%), בהשוואה להפעלת יכולת מרבית בתחנת כוח בעלת יחידות ייצור גדולות (49%–58%)[34].
מודל כלכלי
מודל ההפעלה של דוראד הוא אספקת חשמל לצרכנים גדולים במחיר נמוך ממחיר החשמל של חברת החשמל (כ־7% הנחה). דוראד עושה שימוש במערכת ההולכה והחלוקה של חברת החשמל, ומשלמת לה על שימוש במרכיב זה בתוספת תשלום על גיבוי מצד חברת החשמל במקרה של תקלה בתחנת הכוח.
הלקוחות העיקריים של דוראד הם משרד הביטחון, מקורות, שטראוס, אלביט, אוסם, תעשייה אווירית, בנק הפועלים, אמות השקעות, מלונות ישרוטל, מלונות פתאל, מד 1, חברת ג'י ישראל מרכזים מסחריים ועוד[35].
כאחת מ־3 תחנות הכוח הפרטיות הראשונות בישראל, נהנית דוראד מהגנות כלכליות שונות (הגנת ינוקא) על ידי מדינת ישראל.
במחצית השנייה של 2016, כשנתיים לאחר שהחלה לפעול, הרווחים הגבוהים שהציגה התחנה אפשרו לבעלי המניות בה להחזיר את רוב ההלוואות שהעמידו להקמתה[36].
בשנת 2018, ביקשה לראשונה לספק חשמל לצרכנים ביתיים, תחילה כפיילוט ל-15 אלף בתים באזור הדרום, במחיר נמוך ב-5% ממחיר חברת החשמל[37].
ספקי הגז
שותפות ים תטיס
כאמור בשנת 2004 חתמה דוראד על הסכם אספקה עם שותפות ים תטיס, שהחזיקה במאגרי מרי ונועה. אך העיכובים בהשלמת הפרויקט הפכו את ההסכם ללא רלוונטי. הגז במאגרי מרי ונועה התכלה בשנת 2012, ואליו התחנה החלה לפעול רק בשנת 2014. למעשה עבר בשנת 2006, שותפות ים תטיס חתמה על הסכמים למכירת רוב הגז שבחזקתה ללקוחות אחרים, בעיקר לחברת החשמל[38].
הסכם עם EMG לאספקת גז מצרי
בשנת 2005 החל משא ומתן עם חברת EMG, לאספקת גז טבעי ממצרים לתחנה. במהלך השיחות שנערכו בקהיר הודיעו נציגי דוראד לאנשי החברה המצרית כי אם לא יקבלו מחיר אטרקטיווי, בדומה לזה שקיבלה חברת החשמל מ-EMG, חברת קצא"א לא תאפשר לצינור הגז בין ישראל למצרים לעבור בשטחה. פעולה שלא תאפשר לבנות את הצינור ותעכב משמעותית את אספקת הגז לישראל, כולל לחברת החשמל[39]. בדצמבר 2007 חתמה דוראד על עסקה עם חברת EMG, לאספקת גז טבעי לתחנה ל-15 שנה, בהיקף כ־2 מיליארד דולר[40]. לאחר שהשלמת התחנה התעכבה ההסכם נפתח מחדש ו-EMG דרשה מחיר יקר יותר[41]. בדצמבר 2009, נחתם הסכם חדש, בהיקף של כ־12.5 BCM (מיליארד מ"ק). החוזה אמור היה לאפשר לתחנה לפעול במשך 17 שנה החל מ-2013 ולספק כ־800 מגה־ואט חשמל, שהם כ־6.5% מכושר הייצור של חברת החשמל[42]. אולם צינור הגז ממצרים לישראל חובל ב-2011 מספר פעמים והזרמת הגז נעצרה. באפריל 2012, הודיעה דוראד ל-EMG על ביטול חוזה הגז[43].
הסכם עם תמר
באוקטובר 2012 חתמה דוראד על עסקה עם שותפות תמר לאספקת גז טבעי לתחנה בהיקף של כ־11.2 BCM (מיליארד מ"ק). החוזה, בהיקף של כ-4 מיליארד דולר, היה למשך 16 שנים החל מ-2013[44].
הסכם עם אנרג'יאן
באוגוסט 2017 חתמה דוראד על עסקה עם כריש ותנין שבבעלות חברת אנרג'יאן לאספקת גז טבעי לתחנה בהיקף של כ־5.5 BCM (מיליארד מ"ק). החוזה לתקופה של 14 שנים ובהיקף של כ־0.7 מיליארד דולר, יאפשר לדוראד להוזיל את עלויות הגז בהתאם למתווה הגז שאושר בממשלה, המאפשר לחתום על הסכם עם ספק גז נוסף ולהפחית את כמויות הגז בחוזה עם תמר[45].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של תחנת הכוח דוראד- חברת דוראד, דף הבית
- דו"ח כספי של קבוצת א. דורי לשנת 2018, במסגרתו מופיעים נתונים כספיים של דוראד, כאחת מחברות הבת.
- ליאור גוטמן, דוראד חתמה רשמית על חוזה לרכישת גז טבעי מאנרג'יאן היוונית, באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2017
הערות שוליים
- ^ גל ניסים, לקראת הקמת תחנת הכוח הפרטית: דורון גרופר מונה למנכ"ל דוראד אנרגיה, באתר גלובס, 26 בספטמבר 2006
- ^ הארץ, משרד הביטחון קיבל פטור ממכרז לרכישת חשמל מחברת דוראד, באתר TheMarker, 27 ביולי 2004
- ^ אמנון ברזילי, מש' הביטחון חתם עם דוראד על אספקת חשמל - ולא התעמק במי עומד מאחוריה, באתר גלובס, 15 במרץ 2007
- ^ עמירם כהן, "הפכנו את קצא"א מחברה מודממת למותג של אנרגיה ותשתית", באתר הארץ, 15 באוקטובר 2005
סטלה קורין-ליבר, תיק קצא"א סודי ביותר, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2005 - ^ דוד חיון, ים תטיס תמכור גז ב-900 מ' ד' לשותפות דוראד לתחנת הכוח שתוקם באשקלון, באתר גלובס, 23 במאי 2004
- ^ דוד חיון, שותפות אבנר תרחיב את פעילותה לתחום תחנות הכוח לייצור חשמל; אסיפה כללית תתכנס בחודש הבא, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2004
- ^ רועי מלצר, דוראד לא מפסיקה לייצר חדשות: תאגיד הולנדי ירכוש 26% מהון החברה, באתר גלובס, 27 במאי 2004
- ^ אילן מוסנאים, דוראד חתמה על הסכם עקרונות עם זורלו הטורקית להקמה ותחזוקה של תחנת כוח פרטית; היקף העסקה - כמילארד דולר, באתר TheMarker, 26 במאי 2004
- ^ דוד חיון, חברת הענק הטורקית זורלו תיכנס כשותפה בתחנת הכוח של דוראד - במקום חברה הולנדית שפרשה מהשותפות, באתר גלובס, 12 בינואר 2005
- ^ שרון קדמי, רשות החשמל מתנגדת להצטרפות יוסי מימן לקבוצת דוראד, באתר TheMarker, 1 בפברואר 2006
- ^ הארץ, ליאון רקנאטי ישקיע 45 מיליון דולר בתחנת ייצור החשמל הפרטית דוראד, באתר TheMarker, 11 בספטמבר 2005
- ^ אבי בר-אלי, רקנאטי מצמצם השקעות: העביר אחזקותיו בדוראד - הערכות: פרש על רקע המצוקה בגמול, באתר TheMarker, 23 בינואר 2009
- ^ הארץ, דוראד לא צירפה שותף; תשקיע 140 מיליון דולר הון עצמי בהקמת תחנת כוח, באתר TheMarker, 22 באוקטובר 2006
- ^ הארץ, הקמת תחנת הכוח הפרטית של קבוצת דוראד צפויה להתחיל תוך חודשים ספורים, באתר TheMarker, 31 באוגוסט 2006
- ^ אבי בר-אלי, מיכאל רוכוורגר, וודגרופ תקים לדוראד את תחנת הכוח הפרטית תמורת 870 מיליון דולר, באתר TheMarker, 29 ביולי 2010
- ^ אבי בר-אלי, היעד של דוראד: סגירה פיננסית עד 20 בספטמבר, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2010
- ^ עמירם ברקת, החלו העבודות על תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל, באתר גלובס, 20 באפריל 2011
- ^ יעל פטר, אלומיי קפיטל רכשה 40% מחברת דורי אנרגיה בתמורה לכ-50 מיליון שקל, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2010
- ^ שלמה נחמה מאמין בדוראד: אלומיי השקיעה בדורי אנרגיה 28 מיליון ש', באתר גלובס, 26 באפריל 2015
- ^ אמנון ברזילי, קצר חשמלי, באתר גלובס, 14 במרץ 2007
- ^ אמנון ברזילי, תגובות, באתר גלובס, 14 במרץ 2007
- ^ עמירם כהן, משרד הביטחון קיבל פטור ממכרז לרכישת חשמל מחברת דוראד, באתר הארץ, 27 ביולי 2004
סטלה קורין-ליבר, משרד הביטחון חתם הסכם עם חברת דוראד לאספקת חשמל פרטי ללא מכרז, באתר גלובס, 25 ביולי 2004 - ^ אבי בר-אלי, בג"ץ הוציא צו מניעה להקמת תחנת הכוח של דוראד; משפחת עופר עתרה נגד הקצאת הקרקע בפטור ממכרז, באתר הארץ, 13 במאי 2008
- ^ ליאור ברון, בג"ץ דחה את עתירת האחים עופר נגד הקמת תחנת הכוח של דוראד באשקלון, באתר גלובס, 13 ביולי 2008
אבי בר-אלי, בג"ץ דחה את העתירה נגד הקמת תחנת הכוח באשקלון, באתר הארץ, 14 ביולי 2008 - ^ יצחק דנון וליאור ברון, דליה אנרגיה דורשת לעצור את מכרז החשמל פרטי של מקורות: טוענת שנתפר לטובת דוראד, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2008
- ^ ליאור גוטמן, מקורות העדיפה לרכוש חשמל מדוראד במקום לחסוך מיליונים, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2016
- ^
אבי בר-אלי, הכוח של דוראד: משרד הביטחון ומקורות תפרו חוזים, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2013
- ^ עמירם ברקת, המבקר: יזמי דוראד קיבלו פטורים, הנחות והטבות מופלגות, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2013
- ^ עמירם ברקת, הדי כהן, האוצר דורש מקצא"א למכור את חלקה בתחנת דוראד, באתר גלובס, 3 במרץ 2015
- ^ אבי וקסמן, הצעד שלא נכנס לתוכנית החירום של האוצר: מכירת דוראד ממשיכה להידחות, באתר TheMarker, 20 ביוני 2019
- ^ גור מגידו, כצמן ונחמה: האחים אדלסבורג "עקצו" אותנו ב-500 מיליון שקל, באתר גלובס, 13 בינואר 2016
- ^ חן מענית, אדלקום וזורלו מערערות לעליון על אי פסילתה של גרסטל מלשמש בוררת בסכסוך על תחנת הכוח דוראד, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2018
- ^ אלה לוי-וינריב, המחליף של גרסטל בבוררות דוראד: השופט בדימוס יצחק ענבר, באתר גלובס, 5 במרץ 2019
- ^ עמירם ברקת, כמה באמת יעילה תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל?, באתר גלובס, 13 באפריל 2014
- ^ עמירם ברקת, דוראד תמכור לשטראוס חשמל ביותר מחצי מיליארד שקל, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2012
- ^ אביב לוי, הרווחים זורמים ובעלי המניות בתחנת הכוח דוראד יחזירו לעצמם הלוואות בהיקף של עד כ-350 מיליון שקל, באתר גלובס, 2 ביוני 2016
- ^ סוניה גורודיסקי, לראשונה: דוראד מבקשת לחבר 15 אלף בתים לחשמל פרטי, באתר גלובס, 7 במרץ 2018
- ^ שרון קדמי, "קצא"א מעולם לא היתה מכשלה בסוגיית הגז המצרי", באתר הארץ, 11 בפברואר 2006
- ^ הארץ, מחלוקת במו"מ בין דוראד ל-EMG עשויה לעכב אספקת גז טבעי למשק, באתר TheMarker, 25 בדצמבר 2005
שרון קדמי, מסתמן פתרון למחלוקת בין דוראד וקצא"א ל-EMG בנוגע לאספקת גז טבעי ממצרים, באתר TheMarker, 17 בינואר 2006 - ^ הארץ, דוראד חתמה עם EMG על הסכם סופי לרכישת גז טבעי ב-2 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 13 בדצמבר 2007
- ^ אבי בר-אלי, EMG מייקרת לדוראד את הגז - תמורת דחיית האספקה, באתר TheMarker, 26 באפריל 2009
- ^ ליאור ברון, EMG לא מפגרת מאחורי ים תטיס: תספק גז טבעי לדוראד, באתר גלובס, 27 ביולי 2009
- ^ איתי טרילניק, דוראד הודיעה ל-EMG על ביטול חוזה הגז, באתר TheMarker, 7 באוגוסט 2012
- ^ איתי טרילניק, תמר תמכור גז לתחנת הכוח דוראד בכ-4 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 14 באוקטובר 2012
- ^ עמירם ברקת, דוראד תרכוש גז מכריש ותנין תמורת יותר מ-500 מיליון דולר, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2017
| אנרגיה בישראל | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תחנות כוח |
| ||||||||||||||||||
| שדות גז ונפט | חלץ • לווייתן • מגד • מרי • נועה • צוק תמרור • ראש זוהר • תמר • תנין • כריש | ||||||||||||||||||
| חברות וארגונים | תשתיות נפט ואנרגיה • חברת החשמל לישראל • נתיבי הגז הטבעי לישראל • נתיבי נפט • חברת קו צינור אירופה אסיה • ערבה פאוור קומפני | ||||||||||||||||||
| אנרגיה גרעינית בישראל • גז טבעי בישראל • משק החשמל בישראל • כלכלת ישראל – אנרגיה | |||||||||||||||||||
