שליח ציבור
שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לה', ומתפלל תפילות המיוחדות לו[1]. התפקיד ניתן רק כאשר יש מניין מתפללים.
תפקיד שליח ציבור
ערך מורחב – חזרת הש"ץ
בתקופות מוקדמות יותר של חז"ל ניתן היה לכתוב רק את התורה שבכתב כלומר את התנ"ך ואילו שאר דברי חכמים, פלפולים, הלכות, ברכות ותפילות שתיקנו חז"ל אסור היה להעלות על הכתב. על כן לשליח הציבור היה תפקיד חשוב ביותר בתפילה. שליח הציבור היה מתפלל בקול רם וברור את התפילה כולה, עבור היהודים שלא ידעו להתפלל או לא ידעו את התפילה בעל פה, וכך היו יכולים לחזור על דבריו או לשמוע אותו ולענות אמן וכך היו יוצאים ידי חובתם.
מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות ספרדיות ובקהילות נוספות. בשונה מפעם כעת מצויים סידורים לרוב בכל בית כנסת ועל כן תפקידו של שליח הציבור נעשה פחות חשוב ומעט שונה ממה שהיה. בקהילות אשכנזיות מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את הקדיש, ברכות וחזרת הש"ץ ואילו שאר התפילה נאמרת בשקט. בקהילות ספרדיות לעומת זאת המנהג השתמר יותר וכל התפילה נאמרת בקול על ידי שליח הציבור. עם הזמן נוספו תפקידים נוספים כגון הנעמת התפילה במנגינות כל עדה לפי מנהגיה.
מקום עמידת שליח ציבור
בדברי חז"ל נקרא שליח ציבור גם "עובר לפני התיבה", או "יורד לפני התיבה". התיבה היא ארון הקודש[2], ויש מפרשים שולחן הקריאה בתורה הנקרא בימה[3].
המקום המיועד לשליח ציבור בבית הכנסת שונה בעדות השונות. בקהילות האשכנזיות מקובל לקבוע את מקום החזן סמוך לארון הקודש, ממולו או מימין לו. (מנהג ויז'ניץ משמאל) . והמבנה שעליו מניח החזן את סידורו נקרא "עמוד". בקהילות הספרדיות עומד החזן בבימה שבמרכז בית הכנסת. יש שהקצו לו מקום נמוך, כדי לקיים את הפסוק "”מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'” (תהלים ק"ל, א)", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב.
לבושו
על החזן לגשת לפני התיבה בלבוש מלא, ולא כאשר זרועותיו או שוקיו חשופים (פוחח), משום שהדבר נחשב כזלזול בכבוד הציבור[4]. רצוי שאף ילבש בגדים ארוכים[5]. על שליח צבור להיות מעוטף בטלית בתפילה וכן באמירת שלש עשרה מידות של סליחות[6].
מעלות שליח ציבור
שליח ציבור צריך שיהיה ראוי לתפקידו, כדי שתעלה תפילתו לרצון בעד הציבור, ובמיוחד בימים נוראים ובימי תענית ציבור שעומד לבקש רחמים על הכלל. שליח ציבור שאינו הגון מעורר את מדת הדין[7]. המעלות הנדרשות משליח ציבור הן:
- זקן - לשליח ציבור קבוע (או לימי תענית) יש להעדיף אדם מבוגר[8]. עם זאת, נער צעיר (שהגיע למצוות) המבין את משמעות מילות התפילה, עדיף מזקן עם הארץ שקולו נעים[9]. באקראי יכול להתפלל גם צעיר מגיל גיל מצוה[10].
- רגיל- בקי ומורגל בתפילה וכן בקריאת פסוקים[11], כדי שתהיה התפלה עם פסוקיה שגורה בפיו, וגם מפני שרק הרגיל בלימוד תורה תפילתו נשמעת[12].
- פרקו נאה - שהוא נקי מעבירות אף בצעירותו. העובר עבירה חמורה במזיד כגון שהרג נפש, אף שחזר בתשובה פסול להיות שליח ציבור[13] אך העובר בשוגג וחזר בתשובה כשר[14]. מי שיצא עליו שם רע בילדותו אין בוחרים בו מלכתחלה[15], אך אין לסלקו ממשרתו אלא אם נודע בבירור שחטא[16].
- שפל ברך - על שליח הציבור להיות בעל מידות טובות ועניו.
- רצוי לקהל - שליח הציבור ראוי שיהיה מקובל על כל המתפללים כיון שהוא שליחם לפני ה'[17]. לפיכך על שליח הציבור להיות מעורב בדעת עם הבריות ולהמנע מהתערבות במחלוקות[18]. מעיקר הדין גם יחיד שיש לו נימוק ראוי יכול לעכב בבחירת שליח ציבור, שאינו יכול להיות שלוחו בעל כרחו[19] אך בדורות האחרונים תקנו שהכל יעשה על פי רוב דעות[20].
- חכם ויודע לדבר בעסקי הקהל כפי הצורך[21]
- קולו ערב ויודע נעימה. חזן המאריך לסלסל בקולו, אם כונתו להודות ולהלל לה' בנעימה ועומד בכובד הראש הראוי תבוא עליו ברכה, אך אם מכוון להתפאר בקולו הרי זה מגונה. ומכל מקום אין להאריך בתפילתו מפני טורח הציבור[22].
- התמלא זקנו - על שליח הציבור להיות בעל זקן מלא מפני כבוד הציבור[23], או להיות בן 20 לפחות - שבגיל זה שכיח שאדם יהיה בעל זקן[24]. תנאי זה נדרש רק בשליח ציבור המתפלל בקביעות או בתפילה של תעניות[25].
- יודע להגות המלים כראוי ולא בשיבוש[26].
- שליח ציבור אינו צריך להיות מיוחס[27], אך יש להעדיף חזן מזרע צדיקים על פני מי שאבותיו רשעים, שאין תפילתו נשמעת כבן צדיק[28].
- שלם בגופו - יש המקפידים שיהיה שלם בגופו ולא בעל מום וכמו כהנים בעבודה[29], ובפרט בימים נוראים[30].
לתפילת ימים הנוראים (וכן סליחות) יש להקפיד יותר על בחירת שליח ציבור ירא שמים וגדול בתורה ובמעשים טובים, ובנוסף שיהיה נשוי, כדי שיהיה נקי מהרהורי עבירה (כנדרש מכהן גדול בעבודת יום הכיפורים), ושהגיע לגיל שלשים, כדין האמור בלויים בעבודת המשכן, וכן מפני שטבעו להיות נכנע יותר[31]. אם אין מצוי בעל כל המעלות הללו, יש לבחור את הגדול שבצבור בחכמה ובמעשים טובים[32].
מינוי שליח הציבור
שליח ציבור צריך להתמנות בהסכמת הקהל, ואם מתפלל בכח הזרוע נחשב ל"מנאץ" ואין עונים אחריו אמן[33].
אין לקבל משרת שליח ציבור על פי השלטונות אף אם הקהל מסכים לכך[34]. שליח ציבור בשכר עדיף על פני מתנדב, מפני שכאשר הדבר קבוע וממוסד קיימת סבירות גבוהה יותר ששליח הציבור יהיה ראוי לכך[35], וכן בכך יזהר יותר בתפילתו[36]. התשלום יינתן מקופת הציבור[37]. מינוי רב גדול בתורה ומורה הוראה קודם למינוי שליח ציבור[38].
מי שהוחזק שלש פעמים להיות שליח ציבור זכה במצוה ויש לו חזקה על כך[39]. בנו של חזן הראוי למלא מקומו קודם לאחרים[40].
נטילת רשות
על שליח הציבור ליטול רשות מן הגבאי, אלא אם כן הוא שליח ציבור קבוע[41]. אם בקשוהו לעבור לפני התיבה צריך שלא להענות מיד, מלבד אם המבקש אדם גדול, וכן אם בקשוהו באמצע התפילה להחליף שליח ציבור שטעה לא יסרב[42].
בתפילות ימים נוראים נתקנו פיוטים מיוחדים הנקראים רשות לחזן, כגון: אוחילה לא-ל, אתיתי לחננך, יראתי בפצותי, אמיך נשאתי, ותפילת הנני העני ממעש. התפילות משמשות כעין הקדמה ונטילת רשות לחזן להתפלל בשם הציבור.
יש שנהגו שהמתפלל סליחות מתפלל גם שחרית ומנחה, שהמתחיל במצווה אומרים לו גמור[43].
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שליח צבור |
- הרב אליעזר מלמד, החזן (מאמר הלכתי), באתר ישיבה
- זאב וייס, מתי החלו מורידין שליח ציבור לפניה תיבה, קתדרה 55, מרץ 1990, עמ' 21-8
הערות שוליים
- ^ כמו חזרת הש"ץ, קדיש, קדושה, ועוד.
- ^ ר"ן מגילה דף ז עמוד א מדפי הרי"ף ונימוקי יוסף
- ^ שיטת תלמידי רבינו יונה מובאת בבית יוסף אורח חיים סימן קנג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ד עמוד א'
- ^ שו"ת מהר"ם מינץ סימן פא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ז עמוד ב', מגן אברהם סימן יח סעיף קטן ב
- ^ ילקוט שמעוני ירמיהו רמז רצ
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט"ו עמוד א', משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ח', הלכה י"א
- ^ מרדכי חולין רמז תקצז בשם תשובת הגאונים, רמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ג, סעיף ה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ד עמוד א' תוספות, מסכת חולין, דף כ"ד עמוד ב', ד"ה נתמלא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט"ז עמוד א'
- ^ משנה ברורה, סימן נ"ג, סעיף קטן י"ח
- ^ רב האי גאון
- ^ אור זרוע חלק א סימן קיב, רמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ג, סעיף ה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט"ז עמוד ב'
- ^ שו"ת הרשב"א חלק ה סימן רפג, שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ג, סעיף כ"ה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט"ז עמוד א'
- ^ שו"ת מהר"ם מינץ סימן פא
- ^ אור זרוע חלק א סימן קיד, שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ג, סעיף י"ט
- ^ כי ישנם המעכבים בלי טעם וריח ולא יגיעו לשום החלטה. לבוש שם סעיף כ הובא במשנה ברורה
- ^ ים של שלמה חולין פרק א סימן מט
- ^ שו"ת הרשב"א חלק א רטו, שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ג, סעיף י"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף כ"ד עמוד ב'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ג, סעיף ח'
- ^ תוספות שם ד"ה נתמלא. ושם פירשו שזה בכלל מעלת זקן האמורה למעלה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ד עמוד ב' שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ג, סעיף י"ג
- ^ שו"ת הרא"ש כלל ד סימן כב
- ^ ב"ח אורח חיים סימן נג ים של שלמה חולין פרק א סימן מט, משנה ברורה, סימן נ"ג, סעיף קטן י"ג
- ^ מגן אברהם נג סעיף קטן ח על פי הזוהר פרשת אמור דף קעג
- ^ שער הציון נג, יד
- ^ כלבו סימן סה הובא ברמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף א'
- ^ טור אורח חיים סימן נג
- ^ שו"ת בנימין זאב סימן קסג רמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ג, סעיף כ"ב
- ^ מרדכי, על מסכת בבא קמא סימן קז; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ג, סעיף כ"א
- ^ שו"ת הרשב"א חלק א סימן תנ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ג, סעיף כ"ב
- ^ ט"ז סעיף קטן יג
- ^ שו"ת הרשב"א חלק ג סימן שפא, שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ג, סעיף כ"ג
- ^ שו"ת הרא"ש כלל ו סימן א שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ג, סעיף כ"ד
- ^ מגן אברהם סימן תקפא סעיף קטן ו ופרי מגדים, על פי תשובת מהר"ם מרוטנבורג המובא במרדכי בבא בתרא רמז תקלג ובשולחן ערוך, אורח חיים, סימן קנ"ג, סעיף כ"ב
- ^ שו"ת הרשב"א חלק א סימן שא שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ג, סעיף כ"ה
- ^ טור ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ג, סעיף ט"ו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ד עמוד א' שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ג, סעיף ט"ז
- ^ כלבו סימן סה רמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף א'
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | |
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא • קופה של צדקה | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים | |