אמן (הסכמה)
 |
ערך זה דורש שכתוב מפני אי התאמת אופיו או תכניו למדיניות המכלול. ייתכן שהמידע המצוי בערך זה מכיל דברי כפירה, כתוב מנקודת מבט חילונית, או שאין בו הבדלה בין קודש לחול ובין דת ישראל לדתות העמים.
| |
| ערך זה דורש שכתוב מפני אי התאמת אופיו או תכניו למדיניות המכלול. ייתכן שהמידע המצוי בערך זה מכיל דברי כפירה, כתוב מנקודת מבט חילונית, או שאין בו הבדלה בין קודש לחול ובין דת ישראל לדתות העמים. |
המילה אָמֵן מופיעה בתנ"ך, ובעקבותיו גם בברית החדשה ולאחר קריאת הקוראן והתפילות הקשורות בו, כמילה המציינת הסכמה לנאמר קודם לה. המילה בשימוש במשמעות "אמיתי", "כך יהיה", "לו יהי כך".
ביהדות
ערך מורחב – עניית אמן (הלכה)
המילה "אמן" פירושה "כן ונכון", כמו כן פירושה "הלוואי". בדרך הדרש מפורשת כראשי תיבות של המשפט "א-ל מלך נאמן"[1], ומשמעה הכרת תודה לה' וקבלת מלכותו.
בתנ"ך המילה מופיעה לראשונה בספר במדבר כחלק משבועת האישה הנחשדת בזנות תחת בעלה, האישה עונה "אמן אמן" בתשובה להקראה הנאמרת בפניה על העונש הצפוי לה אם אכן עשתה את אשר נחשדה בו, והיא בעצם מאמתת בדרך של שבועה את הדברים, כשכפילות המילה משמשת לחיזוק ההצהרה. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה "אָמֵן אָמֵן" (במדבר, ה', כ"ב).
הביטוי מופיע בין היתר גם בספר ישעיה, ס"ה, ט"ז, במובן אמונה, אמת: "אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹקֵי אָמֵן וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹקֵי אָמֵן כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי", ולא נמצא עוד בהוראה זו.
בירמיה, כ"ח, ו', המילה באה במובן 'לאשר ולקים דבר נשמע': "אָמֵן וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה' יָקֵם ה' אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית ה' וְכָל הַגּוֹלָה מִבָּבֶל אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". מילה זו מופיעה גם בסוף מזמורי תהילים: מ"א, י"ד; ע"ב, י"ט; פ"ט, נ"ג.[2],
במסכת ברכות (נג, ב) נאמר: "רבי יוסי אומר: גדול העונה אמן יותר מן המברך".
במסכת שבת (קיט, ב) מסופר בשם רבי יוסי בר יהודה:
- שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע, וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושולחן ערוך ומיטתו מוצעת מלאך טוב אומר "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך" ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו, ואם לאו מלאך רע אומר "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך" ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.
חלק מכללי אמירת ה"אמן" הם:
- יש לומר "אמן" לאחר כל ברכה הנאמרת על ידי אחר.
- אין לומר "אמן" אם לא שומעים את הברכה.
- יש להמתין עד סיום הברכה בטרם אומרים "אמן" - אחרת ה"אמן" נקרא "אמן חטופה" - ואולם אין להמתין יותר מדי - "אמן" זו נקראת "אמן יתומה".
- אין לענות "אמן" על ברכות שאדם אומר בעצמו.
- אין לומר "אמן" לאחר ברכה הנאמרת על ידי גוי.
יש העורכים סעודת אמנים - סעודה שאומרים בה "אמן" מאה פעמים.
בנצרות
בברית החדשה משמעות המילה היא "אמת" או "באמונה" - אותו האיש אומר את המילה בתחילת משפטים מחודשים או חשובים כדוגמת "אמן אומר אני לכם, נטלו שכרם" (ולא הקהל מסכים עם דבריו).
בתרגום התנ"ך לאנגלית - תנ"ך המלך ג'יימס לא תורגמה המילה (בניגוד לתנ"ך הלטיני, הוולגטה בה המילה מתורגמת כ-verily), ונותרה כמילה עברית הכתובה באותיות לטיניות - Amen.
באסלאם
מוסלמים נוהגים להשתמש במילה "אמין" (أمين) בעת סיום קריאת סורת אל-פאתחה - סורת הפתיחה של הקוראן. כמו כן, קיים נוהג להשתמש במילה בסיום תפילות, בדומה לנצרות וליהדות.
הבונים החופשיים
הבונים החופשיים נוהגים להשתמש במילה בסיום הברכות בחלק מטקסיהם.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אמן |
- הרב דוד חי הכהן, הסבר על מעלת אמירת האמן אתר ישיבה.
- כללי אמירת אמן - באתר חב"ד באנגלית.
הערות שוליים
