פרס שאו
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| תיאור | פרס עבור הישגים משמעותיים במחקר אקדמי, מדעי או ישומי |
|---|---|
פרס שאו (אנגלית: Shaw Prize) הוא פרס שנוסד בשנת 2002 על ידי ראן ראן שאו, טייקון תקשורת מהונג קונג, ומוענק בתחומים אסטרונומיה, מתמטיקה, מדעי החיים ורפואה.
הפרס מוענק ל"אינדיבידואלים, ללא התייחסות לגזע, לאום או אמונה דתית, שהגיעו להישגים משמעותיים ופורצי דרך במחקר אקדמי, מדעי או ישומי, ושעבודתם השפיעה באופן חיובי ועמוק על האנושות". הפרס הראשון הוענק בשנת 2004 ונכון להיום מחולק לכל זוכה סכום של מיליון דולר אמריקאי.
נכון ל-2017 לא זכה אף ישראלי בפרס.
זוכי הפרס
להלן רשימת מקבלי הפרס (נכון ל-2017). המדינות בסוגריים מתייחסות למקום העבודה של מקבלי הפרס בעת קבלתו.
אסטרונומיה
- 2004: ג'ים פיבלס (ארצות הברית) - על תרומתו הרבה לקוסמולוגיה.[1]
- 2005: ג'פרי מרסי (ארצות הברית) ומישל מאיור (שווייץ): על מציאת כוכבי הלכת הראשונים מחוץ למערכת השמש.[2]
- 2006: סול פרלמוטר (ארצות הברית), אדם ריס (ארצות הברית) ובריאן שמידט (אוסטרליה) - על מציאת ראיות המצביעות על האצה בהתפשטות היקום.[3]
- 2007: פיטר גולדרייך (ארצות הברית) - כהכרה על הישגיו בתחום אסטרופיזיקה תאורטית ומדעים פלנטריים.[4]
- 2008: ריינהרד גנצל (גרמניה) - על התרומה להוכחת קיומו של חור שחור על-מסיבי במרכז גלקסית שביל החלב.[5]
- 2009: פרנק שו (ארצות הברית) - כהוקרה על תרומתו לאסטרונומיה תאורטית.[6]
- 2010: צ'ארלס ל. בנט, ליימן פייג' ודייוויד ספרגל (ארצות הברית) - על הובלת לוויין המחקר WMAP אשר אפשר מדידות מדויקות של פרמטרים קוסמולוגיים יסודיים, כולל גאומטריה, גיל והרכב היקום.[7]
- 2011: אנריקו קוסטה (איטליה) וג'רלד פישמן (ארצות הברית) - על הובלת משימות חלל אשר אפשרו את גילוי האופי הקוסמולוגי של מתפרצי קרינת גמא, מקורות הקרינה הידועים הבהירים ביותר ביקום.[8]
- 2012: דייוויד ג'ואיט וג'יין לו (ארצות הברית) - על גילוי ואפיון גופים טרנס-נפטוניים כמקור לשביטים קצרי מחזור.[9]
- 2013: סטיבן בלבוס (בריטניה) וג'ון פ. האולי (ארצות הברית) - על גילוי וחקר האי-יציבות המגנטורוטציונלית (אנ') ועל שהראו שהאי-יציבות הזו מובילה לטורבלנציה והיא מנגנון אפשרי למעבר תנע זוויתי בדיסקות ספיחה.[10]
- 2014: דניאל אייזנסטין (ארצות הברית), שון קול (בריטניה) וג'ון א. פיקוק (בריטניה) - על תרומותיהם למדידת התכונות מקנה מידה גדול של מבנה הגלקסיות, שמשמשות להגבלת המודל הקוסמולוגי [במובן של מציאת חסמים יותר הדוקים על פרמטרים במודל שערכם לא ידוע במדויק וידוע רק שהם נמצאים בטווח מסוים] כולל תנודות אקוסטיות של באריונים ועיוותים בהסחה לאדום של המרחב.[11]
- 2015: ויליאם בורוקי (ארצות הברית) - על הגיית והובלת משימת קפלר של נאס"א.[12]
- 2016: רונלד דריוור (בריטניה), קיפ תורן (ארצות הברית) וריינר וייס (ארצות הברית) - על הגיית והנהגת פרויקט LIGO שבו התגלו לראשונה גלי כבידה.[13]
- 2017: סיימון וייט (גרמניה) - על תרומותיו להבנת יצירת מבנים ביקום.[14]
מדעי החיים ורפואה
- 2004 I:[15] סטנלי נורמן כהן והרברט בויאר (ארצות הברית) - על תגליותיהם בתחום הDNA בשיבוט והנדסה גנטית; יואט ואי קאן (ארצות הברית) - על תגליותיו על פולימורפיזם בביולוגיה.[1]
- 2004 II:[15] ריצ'רד דול (בריטניה) - על תרומותיו לאפידמיולוגיה של מחלת הסרטן.[1]
- 2005: מייקל ברידג' (בריטניה) - על עבודתו בתחום תקשורת סידנית (אנ') המווסתת את הפעילות התאית.[2]
- 2006: שיאודונג ואנג (ארצות הברית) - על עבודותיו בתחום מוות תאי מתוכנת.[3]
- 2007: רוברט לפקוביץ' (ארצות הברית) - על עבודתו בנושא קולטן המצומד לחלבון G.[4]
- 2008: קית' קמפבל (בריטניה), איאן וילמוט (בריטניה) ושיניה יאמאנקה (יפן) - על עבודתם בחקר התמיינות תאים בקרב יונקים.[5]
- 2009: דגלאס קולמן וג'פרי מ. פרידמן (ארצות הברית) - על גילוי ההורמון לפטין.[6]
- 2010: דייוויד ג'וליוס (ארצות הברית) - על גילוי מנגנונים מולקולריים שעל ידם העור חש בגירויי כאב ובטמפרטורה.[7]
- 2011: ז'ול הופמן (צרפת), רוסלן מדז'יטוב (ארצות הברית) וברוס בויטלר (ארצות הברית) - על גילוים של מנגנונים מולקולריים בתחום מערכת החיסון המולדת.[8]
- 2012: פרנץ-אולריך הרטל (גרמניה) וארתור הורוויץ' (ארצות הברית) - על תרומתם להבנת המנגנון המולקולרי של קיפול חלבונים.[9]
- 2013: ג'פרי סי. הול, מייקל רוסבאש ומייקל יאנג (ארצות הברית) - על גילוי מנגנונים מולקולריים העומדים בבסיסו של המקצב הצירקדי.[10]
- 2014: קזוטושי מורי (יפן) ופטר וולטר (ארצות הברית) - על גילוי התגובה לחלבונים לא מקופלים (UPR) ברשתית התוך-פלזמית.[11]
- 2015: בוני בסלר ואוורט פיטר גרינברג (ארצות הברית) - על מחקר המנגנון המולקולרי של חישת צפיפות.[12]
- 2016: אדריאן בירד (בריטניה) והודא זוע'בי (ארצות הברית) - על גילוי גנים האחראים לתסמונת רט.[13]
- 2017: איאן גיבונס ורונלד וייל (ארצות הברית) - על גילוי חלבוני MAPs (אנ') מוטוריים, האחראים להנעת התנועה התאית והבין-תאית.[14]
מתמטיקה
- 2004: שינג-שן צ'רן (הרפובליקה העממית של סין) (ארצות הברית) - על תרומתו החלוצית לגאומטריה הדיפרנציאלית הגלובלית.[1]
- 2005: אנדרו ויילס (בריטניה) - על הוכחת המשפט האחרון של פרמה.[2]
- 2006: דייוויד ממפורד (ארצות הברית) - על תרומותיו לחקר תורת התבניות (אנ') והראייה; ו-וו ונג'ון (הרפובליקה העממית של סין) - על תרומותיו בתחום מיכון המתמטיקה.[3]
- 2007: רוברט לנגלנדס (ארצות הברית) וריצ'רד טיילור (בריטניה) - על פיתוח תוכנית לנגלנדס.[4]
- 2008: ולדימיר ארנולד (רוסיה) ולודוויג פאדייב (רוסיה) - על תרומותיהם בתחום הפיזיקה המתמטית.[5]
- 2009: סיימון דונלדסון (בריטניה) וקליפורד טאובס (ארצות הברית) - על תרומותיהם לגאומטריה התלת-ממדית והארבע-ממדית.[6]
- 2010: ז'אן בורגן (ארצות הברית) - על עבודתו בתחום האנליזה המתמטית והיישומים שלה במגוון תחומים, החל ממשוואה דיפרנציאלית חלקית וכלה במדעי המחשב התאורטיים.[7]
- 2011: דמטריוס כריסטודולו (שווייץ) וריצ'רד המילטון (ארצות הברית) - על עבודתם החדשנים במשוואות דיפרנציאליות חלקיות לא ליניאריות בגאומטריה רימנית ולורנצית, ויישומיהן ביחסות הכללית ובטופולוגיה.[8]
- 2012: מקסים קונטסביץ' (צרפת) - על עבודתו פורצת הדרך באלגברה, גאומטריה ופיזיקה מתמטית, ובמיוחד בדפורמציה קוונטית, אינטגרציה מוטיבית וסימטריית מראה.[9]
- 2013: דייוויד דונוהו (ארצות הברית) - על תרומותיו הגדולות לסטטיסטיקה המתמטית המודרנית, ובפרט על פיתוח אלגוריתמים אופטימליים לאמידה סטטיסטית בנוכחות רעש ועל טכניקות יעילות לייצוג דליל ושחזור של נתוני עתק.[10]
- 2014: ג'ורג' לוסטיג (ארצות הברית) - על תרומותיו היסודיות לאלגברה, לגאומטריה האלגברית ולתורת ההצגות, ועל שזירת התחומים האלו יחדיו לצרכים שונים.[11]
- 2015: גרד פאלטינגס (גרמניה) והנריק איוואנייץ (ארצות הברית) - על פיתוח והצגת כלים יסודיים בתורת המספרים.[12]
- 2016: נייג'ל היצ'ין (בריטניה) - על תרומותיו מרחיקות הלכת לגאומטריה, לתורת ההצגות ולפיזיקה התאורטית.[13]
- 2017: יאנוש קולאר (ארצות הברית) וקלייר וואזן (צרפת) - על תוצאותיהם יוצאות הדופן במחקר של מספר תחומים מרכזיים בגאומטריה האלגברית.[14]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 זוכי הפרס ב-2004 באתר הפרס.
- ^ 2.0 2.1 2.2 זוכי הפרס ב-2005 באתר הפרס.
- ^ 3.0 3.1 3.2 זוכי הפרס ב-2006 באתר הפרס.
- ^ 4.0 4.1 4.2 זוכי הפרס ב-2007 באתר הפרס.
- ^ 5.0 5.1 5.2 זוכי הפרס ב-2008 באתר הפרס.
- ^ 6.0 6.1 6.2 זוכי הפרס ב-2009 באתר הפרס.
- ^ 7.0 7.1 7.2 זוכי הפרס ב-2010 באתר הפרס.
- ^ 8.0 8.1 8.2 זוכי הפרס ב-2011 באתר הפרס.
- ^ 9.0 9.1 9.2 זוכי הפרס ב-2012 באתר הפרס.
- ^ 10.0 10.1 10.2 זוכי הפרס ב-2013 באתר הפרס.
- ^ 11.0 11.1 11.2 זוכי הפרס ב-2014 באתר הפרס.
- ^ 12.0 12.1 12.2 זוכי הפרס ב-2015 באתר הפרס.
- ^ 13.0 13.1 13.2 זוכי הפרס ב-2016 באתר הפרס.
- ^ 14.0 14.1 14.2 זוכי הפרס ב-2017 באתר הפרס.
- ^ 15.0 15.1 בשנה זו הוענקו שני פרסים נפרדים
25184577פרס שאו