רבי שמואל גריינימן
 | |
| לידה |
1889 ה'תרמ"ט דז'יסנה, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
פברואר 1957 (בגיל 68 בערך) י"ג באדר א' תשי"ז |
| מקום קבורה | בית הקברות שומרי שבת, בני ברק |
| מקום פעילות | ליטא, ישראל וארצות הברית |
| תפקידים נוספים | ממייסדי ועד הישיבות בווילנה |
| רבותיו | החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודזנסקי |
| חיבוריו | 'מעשי למלך' על 'חפץ חיים על התורה' |
רבי שמואל גרונם גריינימן (תרמ"ט, 1889 - י"ג באדר א' תשי"ז, פברואר 1957) היה רב ועסקן ציבור בליטא, בארץ ישראל ובארצות הברית. היה מקורבם של החפץ חיים והרב חיים עוזר גרודזנסקי. היה ממייסדי ועד הישיבות בווילנה ומפעיליו המרכזיים, ומייסד "מרכז חינוך התורה" בארץ ישראל. היה המוציא לאור של ספרי גיסו החזון איש, וכמו כן פרסם את הספר "חפץ חיים על התורה".
קורותיו
נולד בדז'יסנה שברוסיה הלבנה לרב יוסף יצחק גריינימן בן רבי פינחס דוד. בגיל צעיר התייתם מאמו ועבר לווילנה, שם למד בישיבה שהקים הרב מאיר קרליץ, לימים גיסו. לאחר נישואיו עם צביה קרליץ, בתו של הרב שמריהו יוסף קרליץ, עבר לראדין, שם התקרב לחפץ חיים והיה מתלמידיו ועוזריו הקרובים. כמו כן היה מקורב לרב חיים עוזר גרודזנסקי והיה שליחו בעניינים ציבוריים שונים שעלו על הפרק. ליווה את שני הרבנים האלו בנסיעותיהם הרבות, ובין השאר ליווה את הרב גרודזנסקי בשתי הכנסיות הגדולות הראשונות. מספר פעמים נסע בשליחותם לארצות הברית וביקר בקהילות יהודיות מקומיות.
בשנת תר"פ (1920) התמנה למזכיר "ועד העזרה למוסדות הדתיים" שהוקם ביוזמת הרב חיים עוזר גרודזנסקי. בשנת תרפ"ד (1924) היה שותף בהקמת ועד הישיבות בווילנה והיה מפעיליו המרכזיים. תקופה מסוימת ניהל את ישיבת מיר. היה ממייסדי העיתון "דאס ווארט" והשתתף בו בקביעות בכתיבת מאמרי הגות והשקפה, וכן ביומון "דער יוד" של אגודת ישראל.
היה המוציא לאור והמפיץ של ספרי גיסו החזון איש. הספרים יצאו בעילום שמו של המחבר, ושמו של המוציא לאור הרב גריינימן הופיע בשער הספרים. כמו כן סייע בעריכתו והוצאתו של הירחון התורני "כנסת ישראל" שיצא בווילנה על ידי גיסו הרב משה קרליץ.
בשנת תרצ"ה (1935), שנתיים אחרי עליית גיסו החזון איש, עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בארץ ישראל הקים את "מרכז חינוך התורה", שאיגד עשרות מוסדות תורניים ודתיים. הוציא לאור את כתב העת "לפיד" שעסק בענייני חינוך. יזם הקמת יומון חרדי על-מפלגתי ולשם כך פנה לראשי אגודת ישראל בירושלים, אך החליט שלא להוציאו לאחר שנדחתה דרישתו שהעיתון יהיה חרדי כללי ועל-מפלגתי. בתקופה ששהה בארץ ישראל המשיך להוציא לאור ולהפיץ את ספרי החזון איש ודאג למחייתו ולמחיית גיסיו האחרים. כיהן כנשיא כבוד של ישיבת תפארת ציון.
כעבור תקופה נסע לארצות הברית, שם התמנה לנהל את ישיבת תפארת ירושלים של הרב משה פיינשטיין. בתקופת שהותו בארצות הברית קירב את גדולי התורה המקומיים לאגודת ישראל. בשנת תרצ"ז (1937) ליווה את הרב אליעזר סילבר, רבה של סינסינטי, לכנסייה הגדולה השלישית, והרב גריינימן אף נאם בפני צירי הכנסייה. הוא יזם את הוועידה הראשונה של אגודת ישראל בארצות הברית והיה הרוח החיה בה.
בשנת תש"ח (1948) שב והשתקע בארץ ישראל. עמד לימין גיסו החזון איש וסייע לו בהחזקת כולל האברכים שהקים בשכונת זכרון מאיר ונקרא על שמו - כולל חזון איש. לאחר פטירת החזון איש הקים את "קרן חזון איש" לסיוע לעניים ויתומים.
השתתף בוועידות וכינוסים של ארגונים חרדיים שונים ונאם בפני המשתתפים. בכנסייה הגדולה הרביעית, שהתכנסה בירושלים בשנת תשי"ד (1954), נעל נאומו את הכנסייה.
נפטר בשנת תשי"ז, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק, בסמוך לקברו של החזון איש.
חיבוריו
בתקופת שהותו בארצות הברית פרסם הרב גריינימן את הספר "חפץ חיים על התורה", ובו ליקט פירושים וביאורים ששמע מרבו החפץ חיים וסידר אותם לפי סדר פרשיות השבוע. בשולי הספר הוסיף חידושים והערות משלו, בשם "מעשי למלך". תוך זמן קצר נעשה הספר לרב-מכר.
כמו כן פרסם ספר בשפת היידיש בשם "הונדערט מעשיות און משלים פון חפץ חיים" ("מאה סיפורים מהחפץ חיים").
משפחתו
ילדיו:
- הרב שמריהו גריינימן - הוציא לאור את ספרי החזון איש לאחר פטירת אביו.
- רבי חיים שאול גריינימן - מגדולי התורה בבני ברק.
- הרב פנחס דוד גריינימן - ההדיר ספרי אחרונים, איש ציבור בירושלים.
- הרב מאיר גריינימן - מחבר ספרי "אמרי יושר" והספר "דינים והנהגות למרן החזון איש".
- אסתר, נישאה לרבי בנימין ביינוש פינקל, ראש ישיבת מיר בירושלים.
- יוספה, נישאה לרב שרגא וילמן, שעסק בההדרת ספרי ראשונים.
אחותו שושנה דרייזא אשת הרב שרגא איידלמן, מלמד בעץ חיים ומשגיח בישיבת לומז'ה. בנם הרב חיים הוא מאברכי כולל חזון איש.
הערות שוליים
| עץ משפחת קרליץ |
|---|