רבי יצחק חריף (סמבור)
| מקום פעילות | אוליינוב, סמבור |
|---|---|
| פטירה | כ"ז בתמוז תקע"ג |
| רבותיו | רבי יצחק מהמבורג |
| תלמידיו |
רבי אריה לייב ליפשיץ, רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי אריה לייב הורביץ מסניסלב |
| בני דורו | רבי משולם איגרא, החוזה מלובלין |
| חיבוריו | שו"ת פני יצחק, האלף לך שלמה |
| אב | רבי יוסף משה חריף |
| צאצאים |
רבי יעקב נפתלי חריף מסמבור, רבי אברהם חריף מאולינוב, רבי אליעזר טייכר מדרוהוביץ', רבי יוסף משה חריף מנמירוב |
רבי יצחק חריף (כונה גם: רבי איציק'ל חריף, או רבי יצחק אייזנברג[1]; נפטר בכ"ז בתמוז תקע"ג) היה רב ומקובל מגדולי דורו, רבה של אוליינוב וסמבור.
ביוגרפיה
נולד לרבי יוסף משה חריף, רבה של סמבור. נישא לבתו של רבי שמואל ב"ר אלקנה מסמבור[2][3]. היה תלמידו של רבי יצחק מהמבורג[4] ולפי אהרן מרכוס היה מגדולי תלמידיו של רבי יהונתן אייבשיץ[5]. כבר בצעירותו התפרסם בתורתו, ולאחר נישואיו היה רבה של אוליינוב. בשנת תקל"ה, כשאביו עלה לארץ ישראל מונה לשבת על כסאו כרבה של סמבור, ועל שמה כונה.
בשנת תקנ"ד נפטר רבי מאיר ברבי, רבה של פרשבורג, ראשי הקהילה רצו להודיע לרבי יצחק על החלטתם למנותו לרבם. מכיוון שלא היה בידם את כתובתו המדוייקת שלחו מכתב לראש הקהל של סמבור, אך היות שבני הקהילה בסמבור אהבוהו מאוד, נמנע ראש הקהל מלהביא לו את המכתב. כעבור חודשים ספורים, כשראו ראשי קהילת פרשבורג שהוא נמנע מלהשיב למכתבם, קיבלו את רבי משולם איגרא לרבם. מסופר כי רבי משולם לא נתרצה עד שנסע אל רבי יצחק על מנת לשמוע במו אוזניו כי אכן הוא מסרב לקבל עליו את הכהונה. בשיחתם התברר כי רבי יצחק לא קיבל כלל את פניית פרנסי פרשבורג, לכן הציע לו רבי משולם את הכבוד, אולם רבי יצחק טען כי מאחר שהמכתב לא הגיע לידיו, סימן כי משמים מעוניינים ברבי משולם למשרה[6].
מכל אירופה הריצו אליו שאלות[7]. גדולי דורו כיבדוהו והעריצוהו, בהחשיבם אותו לקדוש ובעל מופת. בצעירותו נסע לרבי אלימלך מליז'נסק, שהתבטא ש"בפמליא של מעלה שונים את הלכותיו". חלק מתלמידי רבי אלימלך היו נוסעים אליו לסמבור, ביניהם רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג והחוזה מלובלין[8]. רבים מגדולי החסידות היו תלמידיו, ביניהם רבי אריה לייב ליפשיץ, רבי צבי הירש מזידיטשוב, ורבי אריה לייב הורביץ מסניסלב.
נפטר בכ"ז בתמוז תקע"ג.
הערכה
גדולי הדור שאחריו שיבחוהו בהסכמותיהם לספריו: תלמידו רבי צבי הירש מזידיטשוב כתב: "מורי ורבי הרב הגאון הגדול החריף ובקי המפולפל המפורסם בכל קצווי ארץ". רבי חיים מצאנז כתב עליו: "לבו מבעית בתלמוד ולא ראיתי מחברת כמוהו בחריפות ובקיאות"[9] (כלומר, לא נתקלתי בשילוב כזה בין חריפות לבקיאות). רבי יצחק אייזיק מקאמארנא כתב עליו: "ואני כשהייתי ילד קטן בן עשר שנים, הייתי עם אבי ז"ל על ברית מילה, והיה שם הרב הגאון החריף מו"ה יצחק, וראיתי תוארו כמלאך אלוקים ופניו אנפי שכינתא נהירין באור זך ומופלא"[10]. הגיסים רבי מרדכי זאב איטינגא ורבי יוסף שאול נתנזון כתבו בהסכמתם: "כסא הוראתו היתה מוטלת בין כל גדולי הדור, רבים שתו מי בארו וכל הדבר הקשה יביאו אליו ותורה יבקשו מפיהו..."[11].
ספריו
- שו"ת פני יצחק[12], נדפס בירוסלב תרס"ה על ידי נכדו מרדכי צבי טייכר.
- האלף לך שלמה[13], יישוב אלף קושיות התוספות על רש"י היכן שהמגיני שלמה, (סב אשתו)[14], לא תירץ. נדפס בירוסלב תר"ע על ידי נכדו בן ציון שטימלר מאולינוב, רק עד סוף מסכת פסחים ומסכת חגיגה. היתר נשאר בכתב יד.
- פני יצחק אפי זוטרתא, על שיטת הש"ס והפוסקים. נשאר בכתב יד[15].
- שו"ת פני יצחק על אורח חיים ואבן העזר, נשאר בכתב יד.
צאצאיו
- רבי יעקב נפתלי הייזלבק, רב בטורקא, מילא מקום אביו באולינוב ובסמבור, מחבר הספר אמרי מהרי"ן על התורה. נפטר באולינוב בכ"ב באייר תקפ"ה, ונקבר ליד אחיו רבי אברהם.
- רבי אברהם אייזנברג (תקמ"ב – תקפ"ד), ממלא מקום אחיו באולינוב, מחסידי רבי נפתלי מרופשיץ. נפטר בב' בתשרי תקפ"ד ונקבר בעירו. ספריו: תולדות אברהם על הש"ס; שו"ת זרע יצחק; תולדות אברהם על מסכת יבמות.
- רבי משה יוסף, רבה של פרכניק.
- רבי פסח, חותנו של רבי מאיר משולם שפירא מלנצהוט, חותנו של רבי צבי הירש הלברשטאם.
- רבי שמואל דוד מליז'נסק.
- רבי אליעזר טייכר, רבה של דרוהוביץ'. נישא לחיה בת הנגיד רבי משה ציפעס.
- רבי גרשון טייכר, היה רבה של אולינוב. נישא לשאשא. מילא מקום דודו רבי אברהם כרבה של אוליינוב וכיהן בתפקידו כ-30 שנה. היה מתלמידי רבי צבי הירש מזידיטשוב ורבי שלום מבעלז[16].
- רבי אלעזר יצחק טייכר, רבה של אולינוב.
- רבי אברהם יעקב טייכר, רבה של זמושץ'-ניישטאט
- רבי יוסף משה טייכר, ראב"ד פרמיסלא
- רבי שלמה מאיר טייכר, רבה של גלגוב, חתן רבי מנחם מנדל מגלגוב. אף הוא מתלמידי רבי שלום מבעלז.
- רבי גרשון טייכר, היה רבה של אולינוב. נישא לשאשא. מילא מקום דודו רבי אברהם כרבה של אוליינוב וכיהן בתפקידו כ-30 שנה. היה מתלמידי רבי צבי הירש מזידיטשוב ורבי שלום מבעלז[16].
- רבי יוסף משה, אב"ד נמירוב.
- חתנו רבי אברהם אבא הורוביץ מסמבור, בנו של רבי צבי הירש הורוביץ[17].
החוקה האוסטרית באותה תקופה לא הכירה בנישואין מתחת לגיל מסוים. היהודים לא צייתו לחוק, ולכן נחשבו הצאצאים שנולדו בגיל מוקדם כבנים לא חוקיים של האם, והאב לא הוכר ככזה, ועל הילדים נאסר להשתמש בשם משפחתו. כך נוצרה תופעה של אחים שלכל אחד מהם שם משפחה אחר[10].
קישורים חיצוניים
- צאנז, תולדות הגאון הקדוש רבי יצחק חריף זי"ע, ילקוט רני ושמחי, נתניה תש"ס, עמ' כו-מז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- דוד הלחמי, ערכו בספר חכמי ישראל, א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- יצחק אלפסי, מאורות מעולם התורה, עמ' 115-120, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- קובץ שבועי, עלים לתרופה - תשס"ו, פרשת מטות מסעי, גליון תק"ל, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- אשכול רבי יצחק חריף מסאמבור בפורום אייוועלט
הערות שוליים
- ^ שם המשפחה של בנו, שהוצמד לאביו מאוחר יותר; ראה להלן צאצאיו.
- ^ ב"ר יוסף העפטיר מרישא ב"ר מרדכי יאליס רבה של קראקא.
- ^ וונדר, מאיר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ו, ו, באתר אוצר החכמה.
- ^ וונדר, מאיר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ב, ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ אהרן מרכוס, החסידות, תל אביב תשי"ד, עמ' 269.
- ^ אליעזר שטיינמאן, צנצנת המן - א, א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ דוד הלחמי, דוד בן שמואל, ערכו בספר חכמי ישראל, א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ צאנז, תולדות הגאון הקדוש רבי יצחק חריף זי"ע, ילקוט רני ושמחי, נתניה תש"ס, עמ' כו-מז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ אלפסי, יצחק, מאורות מעולם התורה, בערכו עמ' 115, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ 10.0 10.1 אלפסי, יצחק, מאורות מעולם התורה, בערכו עמ' 117, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ קובץ שבועי, עלים לתרופה - תשס"ו, פרשת מטות מסעי, גליון תק"ל, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ שו"ת פני יצחק
- ^ האלף לך שלמה
- ^ סב סבה רבי אלקנה מסמבור, שהיה חתן רבי אפרים ראדישר רבה של ליסקא וליסא, ב"ר צבי הירש רבה של ברוד וליסקא, ב"ר חיים רבה של קולמיי, בנו של המגיני שלמה.
- ^ מרדכי צבי טייכער, הקדמת המביא לבית הדפוס, פני יצחק.
- ^ הרב משה אהרן רינגל, רבי גרשון טייכער אבדק אוליינוב, בגליון אור הצפון
- ^ ב"ר יעקב בן רבי שמעלקא מניקלשבורג.