רבי יוסף יוזפא כ"ץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסף יוזפא כ"ץ
מקום קבורה צפת
פטירה 1872
ו' בתמוז ה'תרל"ב
צפת
תאריך עלייה ה'תר"ו
מקום פעילות דראגומירשט; וישיווא; צפת
השתייכות תנועת החסידות
תחומי עיסוק רב בכמה יישובים במחוז מרמרוש
רבותיו רבי אורי מסטרליסק; רבי מנחם מנדל מקוסוב; רבי חיים מקוסוב; הצמח צדיק מויז'ניץ
חתנים רבי חנוך זונדל פוגל
חתימה חתימת רבי יוסף יוזפא כ"ץ.jpg

רבי יוסף יוזפא הכהן כ"ץ (? - ו' בתמוז ה'תרל"ב (1872)) היה רב בכמה יישובים במחוז מרמרוש (רומניה). בזקנותו עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת.

ביוגרפיה

זהות אביו מוטלת בספק; יש אומרים שהיה בנו של רבי אריה לייב הלר בעל "הקצות החושן" ויש אומרים שהיה בן אחיו[1].

למד אצל רבי משולם איגרא[2]. נשא את בת אחותו של רבי אורי 'השרף מסטרליסק'[3].

היה תלמיד דוד אשתו רבי אורי מסטרליסק שקירבו לחסידות. לבקשת רבו עבר לגור במחוז מרמרוש אחר שגיסו רבי מנחם מנדל מקוסוב ה'אהבת שלום' רצה ליישב מקום זה בתלמידי חכמים. בתקופה זו התקרב אל ה'אהבת שלום' והיה לתלמידו, אחר פטירתו היה לחסידו של ממשיכו רבי חיים מקוסוב[4] ואחר כך של ממשיכו הצמח צדיק מויז'ניץ[3].

במרמרוש גר תחילה בדראגומירשט. יהודי האזור קיבלוהו למורה הוראה בלתי רשמי זאת כיון שהקהילות אז במרמרוש עדיין לא היו מאורגנות באופן שיוכלו לקבל ולהחזיק רב רשמי בשכר. סביבות שנת ה'תקפ"ו בהשתדלותו רבי מנחם מנדל שטרן[5] רבה של סיגט עבר לכהן בוישיווא כרב העיר[6] אך גם שם שלא באופן רשמי ובלי משכורת[7]. חתנו רבי חנוך זונדל פוגל מילא את מקומו כרבה הלא רשמי של ווישווא ועם הזמן התקבל להיות רבה הרשמי הראשון של העיר[7]

בזקנותו בשנת ה'תר"ו עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת והיה שם מרבני הקהילה. נפטר בו' בתמוז ה'תרל"ב ונטמן בצפת בסמוך לציונו של רבי ישכר בער מזלוטשוב[3]. חתנו הרב פוגל אף הוא עלה אחריו לארץ ישראל בשנת תר"ל והתיישב בצפת, וכיהן כחבר בית דינו של רבי שמואל הלר[8]

לקריאה נוספת

  • נחמן פוגל, לב נפתלי, עמ' י"ד, רבי יוסף יוזפא כ"ץ זצ"ל

הערות שוליים

  1. ^ נתן אליהו רוט, כתר מלכות, בני ברק: נחלת צבי, תשנ"ו, עמ' קט"ו, פרק ה', אות י"ז.
  2. ^ יצחק אלפסי, החסידות ברומניה, תל אביב: מכון להפצת תורה חכמת ישראל, תשל"ג, עמ' 53.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 נחמן פוגל, לב נפתלי, עמ' י"ד, רבי יוסף יוזפא כ"ץ זצ"ל.
  4. ^ נתן אליהו רוט, נזר החיים, בני ברק: נחלת צבי, תשנ"ו, עמ' פ, פרק ג', אות ל"ב.
  5. ^ שהיה אף הוא מחסידי ה'אהבת שלום' מקוסוב.
  6. ^ שלמה יעקב גרוס - יצחק יוסף כהן, מארמארוש, תל אביב: בית מרמרוש, תשמ"ג, עמ' כ"ו.
  7. ^ 7.0 7.1 נחמן פוגל, לב נפתלי, עמ' י"ד, רבי יוסף יוזפא כ"ץ זצ"ל; שלמה יעקב גרוס - יצחק יוסף כהן, מארמארוש, תל אביב: בית מרמרוש, תשמ"ג, עמ' 82, ערך - אויברווישווה, פרק חיי התורה, מס' 1; נתן אליהו רוט, נזר החיים, בני ברק: נחלת צבי, תשנ"ו, עמ' פ, פרק ג', אות ל"ג.
  8. ^ גאון ישראל וקדושו חלק ח עמודים קיח-ט.