רבי יקותיאל אריה קמלהאר
רבי יקותיאל אריה קמלהאר (י"ח בטבת ה'תרל"א, 7 בינואר 1874 - י"ט באלול ה'תרצ"ז, 26 באוגוסט 1937) היה ראש ישיבה, רב וסופר יהודי-פולני.
כיהן כרב בקהילות ריישא וקארטשין וכראש ישיבה בסטניסלב. חיבר ספרי הלכה ומונוגרפיות על חכמי ישראל.
ביוגרפיה
נולד בקולושיץ לר' גרשון קמלהאר שהיה בן ביתו וקרובו של רבי צבי הירש מרימנוב. בשנת ה'תרפ"ז היגר לארצות הברית והתגורר בניו יורק. במשך חמש שנים היה רב בקהילת רישא-קארטשין בניו יורק אך פוטר על ידי נשיא הקהילה אחרי שלא הסכים להתיר לשכלל את בית הכנסת בבין המצרים. בחודש כסלו תרצ"ג התקבל לרב בקהילת "קשר אחים", אנשי ספרד [חסידים] באיסט ניו יורק. בכ"ג תמוז תרצ"ג עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים.[1]
פעילותו הציבורית
הוא ערך וכתב מאמרים בכלי המבטא קול מחזיקי הדת שיצא לאור בלבוב.
במאמרו "שלום בפמליא של מעלה (תרס"ח) ובעוד מאמרים הוא יצא נגד הנוהג בגליציה של רכישת משרת הרבנות בכסף לכל המרבה במחיר, וקומם נגדו רבים. הוא חזה כי תופעה זו תהיה לדיראון כפי שמעשי ה"פאכטורים" (חוכרי האחוזות) נודעו כבר לשמצה.
הוא היה מראשוני הרבנים שהתריעו על הצורך בחינוך דתי לבנות[דרוש מקור].
בשנת תרס"ג הוציא לאור את "הבונה", כתב־עת ראשון מסוגו לענייני "הדת והחיים", ובו תעודות היסטוריות, סיפורים, שירים, משלים, פתגמים ומכתמים. בגלל התנגדות לרעיון הוא לא המשיך בהוצאתו.
חיבוריו
הרב קמלהאר חיבר ספרים במגוון תחומים: בהלכה, אגדה, דרוש, מוסר, פלפול, היסטוריה יהודית ופובליציסטיקה. מהם:
- אהבת הקדמונים, מונוגרפיה על הרמב"ם
- רבינו אלעזר מגרמיזא, מונוגרפיה
- חסידים הראשונים, רבי שמואל החסיד ורבי יהודה החסיד
- דור דעה - ת"ק-ת"ר, סקירה כללית על נושאי דגל התורה
- דור דעה - ת"ק-תר"כ, סקירה כללית על נושאי דגל החסידות, הוצאה חדשה ה'תשע"ו, הוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות
- מופת הדור, מונוגרפיה על הרב יחזקאל לנדא ה"נודע ביהודה"
- אם לבינה, תולדות רבי מנחם מנדל מרימנוב.
- מבשר טוב, תולדות רבי צבי הירש מרימנוב, כתב אביו הרב גרשון והוא ערך והו"ל.
- התלמוד ומדעי התבל
- נתיבות התלמוד, כללי התלמוד
- מקרא קודש, קריאה לעזור לתלמידי חכמים
- העבודה ואשי ישראל, תוכנית ללימוד "ונשלמה פרים שפתינו"
- חדותא דשמעתתא, להתיר ספקות וחקירות בהלכה
- ראש אריה - שאלות ותשובות
- שילוב המסורות - הגיונות והברקות
משפחתו
היה נשוי לחנה. בנו בכורו ישראל ובנותיו רחל, איטה ובילה ומשפחותיהם נספו בשואה. בניו גרשון ק' גרשוּני, משה קמלהאר (עורך ספרים), ישראל קמלהאר (עורך ספרים), צבי ק' אריאל (סופר) עלו לארץ.
לקריאה נוספת
- ביו-ביבליוגרפיה: הרב יקותיאל אריה קאמלהאר וכתביו: קונטרס זה מכיל כמו כן רשימה של כתבי-יד מעזבונו של המחבר המופקדים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. צבי ק' אריאל, הוצאת ביבליוגרפיה-בנימין, תל אביב 1981.
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, קאממעלהאר, יקותיאל אריה, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 60, באתר HebrewBooks
- הצופה לדורו, קורות חייו וסקירה ביקורתית על כתביו, יהושע מונדשיין, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשמ"ז.
הערות שוליים
- ^ קורות חייו בערך מבוססים על הספר "הצופה לדורו", יהושע מונדשיין, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשמ"ז.