הרב אהרן ליכטנשטיין
 | |
| הרב אהרן ליכטנשטיין מלמד שיעור בישיבת הר עציון | |
| לידה |
23 במאי 1933 כ"ח באייר ה'תרצ"ג |
|---|---|
| פטירה |
20 באפריל 2015 (בגיל 81) א' באייר ה'תשע"ה |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | גמרא, הלכה |
| רבותיו | הרבנים יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון) (חותנו), יצחק הוטנר, אהרון סולובייצ'יק |
| תלמידיו | הרבנים משה ליכטנשטיין - בנו, יעקב מדן, ברוך גיגי, יובל שרלו, רא"ם הכהן, חיים נבון, ועוד |
הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין (כ"ח באייר ה'תרצ"ג, 23 במאי 1933, צרפת – א' באייר ה'תשע"ה, 20 באפריל 2015, ישראל) היה ראש ישיבת הר עציון באלון שבות, חתן פרס ישראל לספרות תורנית ודוקטור לספרות אנגלית. היה מרבניה הבולטים של האורתודוקסיה המודרנית בישראל ובארצות הברית, וממנהיגי האגף המתון של הציונות הדתית. החזיק בהשקפת עולם המשלבת את ערכי לימוד התורה וההלכה בצורתם המסורתית עם הומניזם מודרני וליברליות. נחשב לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, ודרכו הלימודית קרובה לשיטת בריסק.
ביוגרפיה
נולד בצרפת לר' יחיאל ליכטנשטיין ולבלומה לבית שוורץ. בשנת 1940, חודשים ספורים לאחר כיבוש צרפת בידי הנאצים, הצליחה משפחתו לברוח לארצות הברית. בגיל התיכון למד אצל הרב יצחק הוטנר בישיבת רבנו חיים ברלין והרב אהרן סולובייצ'יק, אך עיקר חינוכו התורני היה בישיבה יוניברסיטי אצל הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. הוא קיבל ממנו הסמכה לרבנות בשנת 1959 ובהמשך גם נישא לבתו - ד"ר טובה ליכטנשטיין. הרב ליכטנשטיין החשיב את הרב יוסף דב סולובייצ'יק כרבו המובהק. במקביל ללימודיו בישיבה יוניברסיטי, למד ספרות אנגלית, וסיים ב-1957 עבודת דוקטורט בנושא באוניברסיטת הרווארד, שעסקה בהגותו של הנרי מור(אנ'). תקופה קצרה שימש כמרצה לספרות אנגלית במכללת שטרן לנשים שעל יד ישיבה יוניברסיטי. היה גם ראש כולל בישיבת רבנו יצחק אלחנן שבישיבה יוניברסיטי.
בשנת 1970 הזמין אותו הרב יהודה עמיטל לעמוד בראש ישיבת הר עציון. הרב ליכטנשטיין קיבל את התפקיד בתנאי שהרב עמיטל ימשיך לכהן כראש הישיבה לצידו,[1] ועלה לארץ עם משפחתו בשנת 1971. הרב ליכטנשטיין היה גם רקטור מכללת יעקב הרצוג וכיהן גם כראש ישיבה בסניף ישיבה יוניברסיטי בירושלים. מאז עלייתו התגורר בירושלים, וב-2006 עבר לאלון שבות, בסמיכות לישיבת הר עציון. בסוף זמן חורף תשע"א הודיע על פרישתו מהעברת השיעור היומי בעיון, והתמסרותו בעיקר לכתיבה תורנית.
זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשע"ג על ספריו על התלמוד, שסוכמו בידי תלמידיו. בנימוקי ועדת הפרס נאמר: "הרב ליכטנשטיין מביא בספרים האלה את שיטת הלימוד הבריסקאית לזיקוק ומיצוי מעמיקים ומרשימים, ופותח את הלמדנות התלמודית המסורתית לפני בני הדור".
בשנת תשע"ד (2014) זכה הרב ליכטנשטיין בפרס ישראל לספרות תורנית.[2]
בבוקר א' באייר ה'תשע"ה, 20 באפריל 2015, בגיל 81, נפטר הרב ליכטנשטיין באלון שבות.[3]
השקפת עולמו
תלמידו, הרב חיים נבון, כתב עליו:
הרב ליכטנשטיין ידוע כגאון תלמודי והלכתי מן המעלה הראשונה, ולצד זאת - כבעל ידע מקיף ועניין רב בתחומי ידע לא תורניים, וכדוגל בתפישת עולם הומניסטית (...) שני אופקים רוחניים שונים מתמזגים בהגותו. מכורתו הרוחנית והאינטלקטואלית של הרב ליכטנשטיין היא באופן מובהק עולם הישיבות הליטאי, על התנהלותו הממשית ועל הרקע האידאולוגי שלו. אך לצד מקור זה, הרב ליכטנשטיין הושפע מאד גם מהתרבות המערבית המודרנית והקדם-מודרנית (תוך דגש על הזרם ההומניסטי שבה), לא רק על ביטוייה המעשיים, אלא גם על גילוייה התרבותיים והערכיים.
השקפת עולמו קרובה לתפיסת האורתודוקסיה המודרנית. תקופה מסוימת היה קשור לתנועת נתיבות שלום המשויכת לחוגי השמאל הדתי. לאחר רצח רבין התבטא בחריפות נגד האווירה בציבור הדתי-לאומי בתקופה שקדמה לרצח.[4] התנגד בתוקף לסרבנות.[5] עם זאת, בשעת הפולמוס על תוכנית ההתנתקות הבהיר שאין הוא מביע עליה דעה - לחיוב או לשלילה - בניגוד לניסיונות תנועת מימד להציב אותו כתומך בתוכנית.
ספרים ומאמרים
הרב ליכטנשטיין פרסם מספר רב של מאמרים בענייני תלמוד, הלכה והשקפת עולם. מפורסם במיוחד מאמרו "זאת תורת ההסדר", שבו הציב תשתית הלכתית ורעיונית לשילוב תורה ושירות צבאי במסגרת ישיבות ההסדר.
ישיבת הר עציון הוציאה לאור קבצים בשם "שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין" על מסכתות מהתלמוד הבבלי: זבחים, טהרות, פסחים, בבא מציעא, בבא בתרא, הוריות, וגיטין, ובנוסף על קונטרס דינא דגרמי של הרמב"ן, בעריכת תלמידיו.
בשנת ה'תשס"ו יצא לאור הספר "באור פניך יהלכון", המקבץ שיחות המייצגות את תפיסת עולמו של הרב ליכטנשטיין. את הספר ערך הרב ראובן ציגלר, בהוצאת 'תבונות'. יצא שוב בהוצאת 'ידיעות ספרים' בשנת תשע"ב.
באלול תשע"א (2011) יצא לאור הספר "מבקשי פניך" בהוצאת ידיעות ספרים. הספר מבוסס על שיחות שניהל הרב חיים סבתו עם הרב ליכטנשטיין בנושאי השקפה ויהדות.[6]
בשנת ה'תשע"ד (2014) יצא לאור ספרו "מנחת אביב: חידושים ועיונים בש"ס", ובו 36 מאמרים תורניים מפרי עטו. את הספר ערך הרב אליקים קרומביין, בהוצאת 'מגיד'.
בשנת ה'תשע"ו (2016), לאחר פטירתו, יצא לאור ספר בשם "מוסר אביב: על מוסר, אמונה וחברה", ובו 15 מאמרים הגותיים שכתב, מתוכם 5 שתורגמו מאנגלית. את הספר ערכו פרופ' אביעד הכהן והרב ראובן ציגלר, בהוצאת 'מגיד'.
בשנת ה'תשע"ז (2017) לאחר פטירתו, יצא לאור ספר בשם "קדושת אביב: עיונים בקדושת הזמן והמקום" בעריכת ש"י ליכטנשטיין והרב חיים נבון, בהוצאת 'מגיד'.
- ספרים נוספים (באנגלית)
- Henry More: The Rational Theology of a Cambridge Platonist, Cambridge: Harvard University Press, בינואר 1962, ISBN 978-0-674-18482-4
{{citation}}: (עזרה) - Varieties of Jewish Experience, Jersey City, NJ: KTAV Publishing House, 2011, ISBN 978-1-60280-193-6
- Leaves of Faith, vol. 1: The World of Jewish Learning, Jersey City, NJ: KTAV Publishing House, 2003, ISBN 978-0-88125-668-0
- Leaves of Faith, vol. 2: The World of Jewish Living, Jersey City, NJ: KTAV Publishing House, 2004, ISBN 978-0-88125-667-3
- Joel B. Wolowelsky and Elka Weber, ed. (2018), A Life Steady and Whole: Recollections and Appreciations of Rabbi Aharon Lichtenstein, zt"l, Jersey City, NJ: KTAV Publishing House, ISBN 978-1-60280-293-3
- Michael S. Berger and Reuven Ziegler, ed. (2018), Return and Renewal: Reflections on Teshuva and Spiritual Growth, New Milford, CT: Maggid, ISBN 978-1-59264-507-7
- Reuven Ziegler, ed. (2016), By His Light: Character and Values in the Service of God, New Milford, CT: Maggid, מסת"ב 978-1-59264-469-8
תלמידים בולטים
|
|
ראו גם
לקריאה נוספת
- חיים נבון (עורך), אשרי אדם עוז לו בך, לדרכו ולדמותו של הרב אהרן ליכטנשטיין, הוצאת ידיעות ספרים, 2018
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן ליכטנשטיין, קורות חיים באתר פרס ישראל
- נימוקי השופטים להענקת פרס ישראל להרב אהרן ליכטנשטיין, באתר פרס ישראל
- רשימת מאמרים על אהרן ליכטנשטיין באתר רמב"י
- Dr. Alan Brill (2005). "An Ideal Rosh Yeshiva" (PDF). Edah Journal. 5:1. מאמר על השקפת עולמו (באנגלית)
יאיר אטינגר, מת הרב אהרן ליכטנשטיין, ממנהיגי הציונות הדתית, באתר הארץ, 20 באפריל 2015שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: הרצאה מאת אברהם (רמי) ריינר, מכון ון-ליר, תמוז תשע"ה' אינו ערך חוקי
הרב אהרן ליכטנשטיין ומדעי היהדות: מקבילים שלא נפגשו, הרצאה מאת אברהם (רמי) ריינר, מכון ון-ליר, תמוז תשע"ה באתר יוטיוב- מאמריו
- ביבליוגרפיה של כתבי הרב ליכטנשטיין
- רשימת הפרסומים של אהרן ליכטנשטיין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של אהרן ליכטנשטיין באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של הרב אהרן ליכטנשטיין, באתר רמבי"ש
- מוסר והלכה במסורת היהודית, תשל"ז, באתר "דעת"
- זכויות הפרט לאור ההלכה, תשל"ח, באתר "דעת"
- תהליך וסיום בהיסטוריה, תש"ם, באתר "דעת"
- זאת תורת ההסדר, תשמ"ו, באתר "דעת"
- התפילה במשנת הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל, תשנ"ט, באתר "דעת"
- הוראת הגמרא בישיבות תיכוניות, תשס"א, באתר "דעת"
- הרבנות הראשית לישראל - מבט הלכתי עכשווי, תשס"ב, באתר "דעת"
- "התבונה נראית נפגמת", באתר כיפה, 3 ביולי 2017
- הגישה המושגית-בריסקאית בלימוד התורה: השיטה ועתידה, נטועים (יח) תשע"ג
הערות שוליים
- ^ אלישיב רייכנר, באמונתו, סיפורו של הרב יהודה עמיטל, עמ' 48
- ^ יקי אדמקר, פרס ישראל לרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין, באתר וואלה!, 23 בפברואר 2014
- ^ אסף גולן, נפטר חתן פרס ישראל הרב אהרן ליכטנשטיין, באתר nrg
- ^ ראו ערך: תגובת החברה הדתית לרצח רבין.
- ^ 'סירוב פקודה', דף קשר, גיליון 982, כ"ב חשוון ה'תשס"ה.
- ^ אורי פולק, כל המהדורה הראשונה של "מבקשי פניך" נמכרה מראש, באתר כיפה, כ"ב באב ה'תשע"א, 22 באוגוסט 2011
24685162אהרן ליכטנשטיין
- ילידי 1933
- רבני הציונות הדתית בישראל
- משפחת סולובייצ'יק
- ראשי ישיבת הר עציון
- רבנים אורתודוקסים אמריקאים
- בוגרי ישיבת רבי חיים ברלין
- בוגרי ישיבה יוניברסיטי
- ראשי ישיבה בישיבה יוניברסיטי
- משפחת ליכטנשטיין
- זוכי פרס הרב קוק
- קטמון: רבנים
- גוש עציון: רבנים
- זוכי פרס ישראל לספרות תורנית
- תלמידי הרי"ד סולובייצ'יק (בוסטון)
- עולים בשנות ה-1970
- רקטורי מכללות בישראל
- אלון שבות: רבנים
- ישראלים שנפטרו ב-2015